לא זו דרכינו.

אבל יישר כח על היוזמה. זה טוב בלי קשר.

זו באמת לא דריכנו...זה נותן רושם שהאדם מבסיסו רע!

ויש יום אחד שעושה טוב!

זה יפה וטוב, אבל צריך לזכור שזה לא האידיאל!

זה יפה שיש יום אחד שממש מוקדש למעשים טובים. 

זה כמו שצריך להתפלל תמיד- ובכל זאת יש זמנים מסוימים לתפילה. ברור שיש המון הבדלים, ועדיין.

(זה כמו יום המשפחה. תמיד אוהבים את המשפחה, ובכל זאת יש יום שמיוחד רק לה.)

אני בעד!

אני מעיזה לומר שזו אפילו תפיסה נוצרית - "תחטא, תחטא, תחטא - תבוא תגיד וידוי ותתן כסף לכומר - ויכופר לך".

אנחנו דוגלים בחסד תמידי. לא חייבים משהו בומבסטי וענק, אפשר גם קטן ומתמשך..

אדם לא צריך להתפלל כל הזמן, אלא בזמני תפילות, ובשאר הזמן פשוט להיות מקושר לקב"ה.

מעבר לזה - התפילה היא לא בשביל הקב"ה אלא בשבילנו, אז אנחנו צריכים חיבור קבוע כזה, מחייב, שלא נשכח מאיפה בא לנו הכל.

יום המשפחה העלה בי גיחוך.. זו רק ההוכחה שנזקקתי לה כדי להראות עד כמה הנצרות חדרה לחיינו:

יום המשפחה הוא המצאה גויית. כנ"ל יום האם [שזה אותו דבר], יום האהבה והראשון באפריל.

אנחנו חיים תמיד במסגרה המשפחתית, משקיעים בה ואוהבים אותה, ולא צריך לזה ציון מיוחד.

[ואם ממש תרצי - שבת הוא יום כינוס משפחתי, אבל לא מוגדר כך.]

אמנם אני מסכימה איתך, אבל אין שום בעיה וזה אפ' מבורך לעשות יום שבו מעבר להכל חסד, מעשים טובים, אפשר להסתכל על זה משני הכיוונים...

כל עוד אנחנו יודעים מה העיקר ומה הטפל.

נכון שאנחנו דוגלים בחסד תמידי.

לא הבנתי את הקשר..

מה רע בחסד מרוכז חח?

להפך, תסתכלי על זה ככה> 

כמה אנחנו רוצים להתחבר לעמ"י כל הזמן, לא? 

איזה הזדמנות מטורפת יש לנו כאן!

להתחבר לכל עמ"י מתוך גמילות חסדים!!

וזה שזה יום אחד, לא אומר שכל השנה לא עושים. שוב, לא הבנתי למה זה סותר חח

ומאיפה הבאת את ה'תחטא תחטא תחטא'? אולי פספסתי, אבל לא היה רשום שם שום דבר כזה.. כל מה שהיה רשום שם היה בקשר ליום אחד שנעשה בו טוב! בלי שום קשר לשאר הימים..

אולי אני טועה, האירי את עיני. 

ובקשר ליום האהבה- ט"ו באב מצלצל לך מוכר?

כמו שאמרו מעלי תמיד חשוב מעשים טובים, אבל יום מיוחד שבו משתדלים יותר מתמיד

מה נעשה? משו פורומי...

אולי שכל אחד יקבל על עצמו לעשות 5 דברים טובים...

אי אפשר לארגן עכשיו איזה התנדבות אין זמן!!

לא אמרתי לארגן התנדבות, אבל לקבל קבלה של הפורום משו שקשור בחס"ד....

אפשר גם כמו שאתה אמרת...

אבל לא אמרתי התנדבות אפ' לא לרגע זה לא מעשי !

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...