יש מסרק של חברת assiמוציא מעולה וגם ביצים.

ניסינו המון דברים במשך חודשים,ואז מישהי המליצה לנו על המסרק .. ותוך כמה פעמים לא נשאר דבר

בס"ד

אצלנו המסרק של "אסי" לא מי-יודע-מה, המחיר שלו גם מופקע...

צריך חומר טוב נגד כינים, כמו "הדרין",

זה מה שעשה סוף לכינים אצלנו, אחרי שנתיים של מרדף אחריהן.    ברר....

נסי לשים לו שמן רוזמרין/חלטית רוזמרין (קרה) על הראש.

רק תבדקי שזה מותר בגיל הזה

גם אני קיבלתי המלצות על ASSY, אבל לא ראיתי כזה הבדל

מה שכן

אני ממליצה על החומר results (משהו כזה - "תוצאות" באנגלית)

הוא מהטבעיים, לכן מותר לגיל הזה. יקר בטירוף אבל אצל ילד הג'ונגל שלי (שיער שחור עד המותניים...) זה הדבר היחיד שעוזר.

למניעה-

שמן רוזמרין למיטב זכרוני מותר כבר,

אני חופפת עם שמפו של סרקל - מונע לי בקרוב ל 100%

הילדים שלי לא במסגרת החינוך, אבל יש קייצים שהם נדבקים

אני אך ורק מסרקת, פעם ביום, עד שלא יוצא כלום במשך שלושה ימים רצופים. בלי חומרים!

אפשר לסרק באמבטיה עם מרכך, אבל אצלנו עובד גם מחוץ לאמבטיה. אפשר גם מול סרט.

אני שמה להם בשיער שמן קוקוס, ואז כמה נגיעות של שמן רוזמרין. מומלץ לדלל את השמן הזה (אפשר גם לדלל בשמן שקדים, וכמובן שמן זית). יש ילדים ששמן הקוקוס מריח לא טוב עליהם - ראו הוזהרתם D:

והחברה שלו ממש לא משנה- העיקר צפופופופוף הכי שאת משיגה.

הסודה יוצרת קצף המפריד את היצורים מהקרקפת ועוזר לפלוט אותם החוצה.

והעיקר-- התמדה יומיומית!

אם אחר כל חפיפה - לפחות 3 פעמים בשבוע את עוברת עם מסרק סמיך- אין להן קיום.

גם אם מישהי קופצת לביקור את מקפיצה אותה החוצה.

באופן אישי אפעם לא השתמשתי בחומרים ושמפויים, די חוששת מהתערובות הבאות במגע עם הקרקפת, וכמו שאמרו- שמן רוזמרין לאחר המקלחת מאחרי האזניים ומעט על הקרקפת מסייעים מאוד.

בס"ד

כל מיני שיטות עובדות והכל טוב ויפה. הכי חשוב - במידה ומתגלות כינים אצל אחד מבני הבית, ההמלצה בד"כ להעביר את כל בין הבית טיפול כאילו לכולם יש. זאת מאחר וכולם גרים באותו המרחב וההדבקות קלה ואם לא מטפלים בכולם, בהחלט ייתכן שאחרי שיעבור אצל האחד ימשיך לאחרים.

ועוד משהו - לגבי הטיפול - נדמה לי שמדובר בתכשירים שדורשים טיפול רציף במשך מספר ימים. לכן, אולי לא כדאי להתחיל לקראת יום שישי, כי אני לא בטוח שהשימוש במסרק כל כך עדין מותר בשבת.

כל טוב והמון בריאות.

יש חומר שנקרא "כינמאס" או משהו כזה.

מורחים על השיער בסירוק או אחרי מקלחת.

עובד מצויין.

שלא יישפך קרוב לעין. 

שמים מעל האוזניים וזה ממש מעולה. אם הוא לא במסגרת שיכולה להדביק אותו באופן קבוע, שימי לו רק כשאת חוששת שיידבק.

מרגרינה! אני יודעת שזה נשמע איכס אבל זה עדיף על החומרים הרעילים שמוכרים בבתי המרקחת. למרוח את כל הראש במרגרינה, לכסות בניילון ( של מקלחת, כובע ים וכו') להשאיר ללילה או לפחות ל 4 שעות. אל תדאגי לרוב הילדים זה לא ממש מפריע פשוט לא נעים לצאת החוצה ככה אז עדיף אחרי הצהרים לקראת הלילה או במשך כל הלילה. בבוקר להוריד, לחפוף הרבה פעמים עד שיוצא. אפשר להשתמש בסבון לכלים פעם או פעמיים עד שכל השומן יוצא. אחר כך לסרק, פלא פלאים הכל יוצא כולל הביצים. השיער יהיה קצת שומני . עכשיו להמשיך לסרק כל יום במשך השבועיים הבאים יום יום, מה שנשאר מת. אז תארו לעצמכם מה עושה המרגרינה לבטן שלנו????

בהצלחה, ודרך אגב באמת עדיף לבדוק את כל האנשים בבית כל יום כולל המבוגרים במיוחד אמא!

לגבי מה עושה המרגרינה לבטן שלנו - אם היית באמת רוצה ללמוד מההשלכות של מרגרינה על כינים (נניח שיש בזה טעם בכלל, ושיש מספיק דמיון בין איך שהן בנויות לאיך שהגוף שלנו בנוי), מה שצריך זה להאכיל אותן במרגרינה ולראות איך הן מגיבות. הטיפול (המעולה) שהצעת הוא בעצם לחנוק אותן במרגרינה ולא לתת להן אוויר, זה לא אותו דבר. כן, גם אם תכסי בני אדם במרגרינה עד מעל הראש הם ייחנקו וימותו, אבל לאכול מרגרינה זה סיפור אחר

בכל אופן, גם בלי ללמוד מכינים, מרגרינה זה לא בריא.

רק בארץ זה ככה...זה כ"כ מגעיל..כמו קופים..

באמריקה האחות של ביה"ס מבצעת בכל חודש בדיקה אצל כל הילדים בביה"ס וילד שמוצאים לו חצי ביצה מושעה מבית -ספר עד שיהיה נקי!!!

משפריצים על שיער הילד רוזמרין זה קצת יקר אבל זה מונע הדבקות!

בהצלחה1

סליחה אבל אני גרה באמריקה ושום אחות לא בודקת את הילדים פעם בחודש. אנחנו ההורים משלמים לחברה שבאה אחרי כל חופשה ( קיץ, סוכות, חורף ופסח) לבדוק את הילדים מכיון שבבתי הספר בניו יורק הרבה ילדים הולכים לבקר בחופשות ב.... ארץ ישראל!  אבל זה נכון שהילד מסולק עד שהוא בא נקי עם פתק מבודקת עם רשיון וזה מונע הדבקות

אני לא יודעת לאיזה בי"ס הילדים שלך הולכים..בבי"ס שלי זה היה ככה...

בכל מקרה אני לא מבינה את ההזנחה הקשה הזאת אצל ההורים ובבי"ס מסכנים הילדים ועוד יותר האחיות שלהן הגדולות שבכיתה ט' צריכות להיסתובב עם כינים בגלל שנידבקו מאחייהם הקטנים בקיצור..

אנחנו לא קופים והגיע הזמן לטפל בבעיה זו..

אמי ספרה לי שהיתה ילדה בארץ האחות בדקה כינים בבי"ס ו

נתנה פתקים לנקות בבית אם צריך.  

אח"כ בדקה אם באמת נקי.. 

באמת זאת בעיה קשה בארץ כיום!  

אמרו לי פעם שהכינים מגיעות ולא עוזבות כאשר אוכלים סוכר לבן, וילד שנמנעים לתת לו סוכר וממתקים יש לו פחות כינים

מקווה שתוושעי במהרה ולילד החמוד שלך את יכולה להגיד את מה שאמרו לי

"את/ה כל כך מתוק שאפילו הכינים אוהבים אותך ולא רוצים לכת

שמתי את זה וסרקתי כל בוקר עם מסרק סמיך ותוך כמה ימים הכל נעלם ואני עדיין ממשיכה עם זה כדי למנוע הידבקות במעון..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....