(וגם ללא מדריכים 
)
בהלכות תלמוד תורה, הרמב''ם מקדיש פרק למלמדי תינוקות של בית רבן.
בין היתר, הרמב''ם כותב כך:
"ולא ייבטלו התינוקות כלל, חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום,
ובימים טובים. [...] ואין מבטלין התינוקות, ואפילו לבניין בית המקדש."
הרמב''ם הנ''ל עוסק בעניין ביטול תורה לתינוקות, שתורתם והבל פיהם מקיימים
את העולם. הרמב''ם הזה כל-כך מיוחד בכך שהוא קובע כי אין מבטלים את תורתם
של התינוקות אפילו לא לבניין בית המקדש!
וראו למה משווה הרמב''ם את הלימוד לתינוקות - לבניין בית המקדש.
האם יש משהו לו עם ישראל מייחל יותר מכך?
כמה עיקרית התחינה לגאולה בתפילת שמונה עשרה?
מה מייצג בעבורנו את השלמות יותר מבית המקדש?
מכאן נעשה קל וחומר:
אם בניית בית המקדש, שהיא ללא ספק הבקשה
הלאומית ביותר של עם ישראל, אין ביכולתה לבטל לימוד תורה של ילדים
צעירים - הרי אנו למדים כי הלימוד הזה הינו בעל ערך לאומי לא פחות!
כל מורה, רב ואפילו מדריך שמלמד את הנפש הצעירה דברי תורה, אין
פעולתו מסתכמם בעשייה המצומצת בעבור אותו ילד, אלא המעשה הוא
תועלת לכלל האומה הישראלית. לימוד התורה הזה מקיים את העולם,
לימוד התורה הזה הוא כבניין בית-המקדש בימינו.
מדריכים!
(וגם הורים, מורים, חונכים ואחים גדולים...)
בואו נקח מלימוד זה כוחות להמשיך ולעסוק בפעילות המבורכת שלנו בתנועה,
איזו תנועה שלא תהיה. בחינוך ובדברי התורה שאנו מעבירים בכל פעולה יש
תועלת עצומה לעם ישראל. אז אם פה ושם אין לנו כוח להשקיע או שח''ו נופלים
ליאוש - זכרו שיש לנו כוח לא-רגיל בידיים.
שנזכה.
בברכת חברים לתורה ועבודה,
בציפייה לבניין אריאל,
חזקו חברים.
אושר.
