לי אישית זה לא משנה,

העיקר שהבעל יהיה כלבבי.

האמת, שחלק מהפריטים שציינת פה  אלו סטיגמות..

בהצלחה.

בתור מי שמכירה את שלושתן.

ישיבת עתניאל היא זרם ליברלי ואינטלקטואלי מאוד, בנוסף לחסידות-רוחניות.

מה שרמת גן ורמת השרון - ב"ה!! - יותר שמרניות.

בכל מצב-

לרוב, בחורים בוחרים ישיבה בהתאמה להשקפת עולמם ולאופן ההתחברות שלהם

אבל תמיד יש "עופות מוזרים" שטוב להם במקום, גם אם הוא לא מתאים לכל הנ"ל.

כל מקרה לגופו.

לא שייך בעיני, לפסול בגלל ישיבה..

אם האופי של הבחור מותאם לאופי הישיבה - והוא בעצמו אומר זאת/ הובן שכך מתוך רמת ההיכרות ביניהם -

וזה ממש לא מתאים לגברת -

זו "פסילה" על רקע אופי והשקפת עולם, וזה לגיטימי לחלוטין.

וד.א. בית אל יותר מתקרב לרמת גן מאשר להר המור וישיבות הקו..

סתם דרך אגב..

לי כן יהיה חשוב.. הרי אני מחפשת מישהו שהכי יהיה קרוב להשקפת עולמי ולסגנון..

בית אל אכן יותר קרובה לרמת גן..

אבל יוצאת מתוך נק' הנחה שעשית חלוקה מאוד מאוד ראשית וכללית,

ולא נכנסת לפרטי פרטים,

ולו רק בשביל לבדוק כמה קריטי לגברות פה "שם הישיבה",

ולכן לא נתפס לדקויות, לחלוקה ולהבדלים הקיימים בין עתניאל לרמת גן ובין ירוחם לגוש..

באופן אישי, הישיבה בדרך כלל דיי מעידה על הסגנון הרוחני של הבחור, על האידיאולוגיה ודרך עבודת ה' .

אבל כמובן לא נותנת לה להכריע לגבי כל בחור ובחור,

משתדלת לבדוק כל מקרה לגופו-כי כבר התגלו הפתעות בעניין,

בחורים שנמצאים בישיבה שבסגנון האהוב והם לא בדיוק מחוברים לשם,

ובחורים שלומדים בישיבה שפחות בסגנון והם כן הולכי בדרך הטהורה והאהובה..

גילויים לטוב ולמוטב...

יהיה לי מספיק מה להשליך עליו גם בלי זה

כל-טוב סלה.

ואני חושב שאני ממש לא דומה לסטיגמה של הישיבה...וטוב לי שם....
ואני מניח שיש הרבה כמוני.

מעניין באיזה ישיבה הוא לומד- זה כן.

רלוונטי לגבי ההחלטה שלי אם לצאת איתו- זה לא.

וכמו רבים וטובים, גם אני שמה דגש על אופי ולא על סיגנון...

אני פתוחה לקבל הרבה סיגנונות.

מתחברת להרבה כיוונים.

אז מזה משנה באיזה ישיבה הוא לומד?

אני אישית לא שופט אנשים על פי מדדים חיצוניים.

בתור בייניש, אני יכול להגיד לכם שיש לי את השיעור הכי מגוון בעולם!

יש בתוך השיעור יותר השקפות מאשר מספר הבחורים.

אבל מי שרוצה לשפוט כך, שישפוט.

דרך אגב, הכותרת לא כתובה רק בציניות,

יש כאלה שזה מאוד משנה להם!

ישיבות זה בהחלט מדד.

לדוגמה אם מציעים למישהי שלא רוצה ללכת עם כיסוי ראש מלא בחור מישיבת בית אל זה לא מתאים, אבל יש ישיבות מסויימות ששם זה כן יכול להתאים.

אל תכנס לפרטים כשמדובר על הכלל, בגלל שמדובר על בני אדם.

לכל אדם יש הייחודיות שלו.

אם אתה כן רוצה לנסות להוציא דברים ששייכים או לא, תנסה להוציא עקרונות שמשותפים לרוב התלמידים בישיבה מסוימת וכו'.

לדוג': הדבר שמאפיין את התלמידים בישיבה מסוימת במרכז הוא שהם נורא בקטע של חסידות/אינטלקטואלים/ממלכתיים/וכו'.

אני בכ"מ אם הייתי בת אני מתאר לעצמי שהיו ישיבות שלא הייתי נפגש איתם..

ברור שישיבה מעידה על סגנון מסוים (וחלקי מאוד),
אבל זה לא אומר כלום על אופי הבנאדם

אני מסכימה איתך.

יחד עם זאת, בד"כ כשבחור מחליט ללכת לישיבה קיצונית כלשהי, כנראה שהוא מזדהה עם אופיה והדרך.

בהכללה.. לכן לא לפסול מיד, אלא רק אם הבירורים מאמתים את שחשבנו.

פוסק הרבה מאוד מההלכות בבית (כמו לדוגמא הכיסוי ראש של האישה וכו') ולכן זה משנה.

אם יציעו לי בחורים מישיבות מסויימות-לא נראה לי שאפסול, אבל אברר הרבה יותר לפני שאצא. 

יצאתי עם כמה והם עשו עליי רושם החל מלא כל כך טוב ועד לרע ביותר. עם הטובים שבהם היו "רק" בעיות קטנות, כמו לדוגמה, הוא לא הולך לקניון, אז אני אלך לבד ? הוא לא יכול לנסוע לאילת כי לא צנוע, אז אני אלך לבד ? הוא לא יכול ללכת לסרט כי לא צנוע, אז אני אלך עם חברות , אז בסופו של דבר ברור שאם אני צריכה כל הזמן ללכת רק עם חברות, אז בשביל מה אני מתחתנת?

הבעיות היותר רציניות היו בחברה שהפכו את הדייט לסדרת חינוך והטיפו לי מה לעשות בחיים, איך להתנהג ולהתלבש שזו מבחינתי שיא החוצפה. שהציגו את עצמם ככליל השלמות, כשהם התנהגו בצורה בוטה ביותר, יש לציין. כך שברור שזו לא רוח היהדות.

אני מודעת לכך שייתכן שנפגשתי עם חברה לא מייצגים, וזה לא הוגן שאני עושה הכללות, אבל - יש לי אח בבית והוא הסדרניק, ולצערי, אני שומעת את אותן דעות גם ממנו - שאני חוטאת, שהדרך שלי בעייתית, שהיא בכלל לא דרך, שצריך להיכנס בי בכל הכוח - הלו, איפה דרך ארץ?, זו התנהגות של בן ישיבה?

היו גם אלה שעשו עליי רושם של סגפנות יתר על המידה - לא אוהבים לטייל, לא אוהבים לבלות, אין טעם בכיף בחיים, יש חשיבות רק להולדת ילדים ולחינוך ילדים.

אז החלטתי שלא מתאים לי הזרם הזה, בין אם בגלל העדפות שונות בחיים, ובין בשל חוסר רצון להיפגש עם מחנכים/שופטים. אני את חוק לימודיי (גם האוניברסיטאיים) סיימתי בהצלחה, ואין לי צורך בסדרות חינוך נוספות. 

"לדוגמא רק הר המורניקים או רק לא גושניקים."

טוב מראש הזהרת שאתה קווניק, אבל עד כדי כך?

לא מכירה, והשמות לא אומרים לי כלום.

זה קצת מסבך את העניינים כששואלים אותי "איזה סגנון את מחפשת? כמו איזו ישיבה? תכווני..." ולי ממש אין תשובה. ואני מבינה שקטלוג עפ"י ישיבה יכול להקל ולכוון את ההצעות אבל, אין לי שמץ...

מצד שני, זה מצוין לדעתי לבוא בלי סטיגמות מיותרות, "אוה, הוא מ**** אז הוא בטח עילוי!" לא. הוא בחור נחמד מישבה כך-וכך, וזהו. הישיבה לא משחקת כאן יותר מדי תפקיד.

במצבי,

שואלים אותי - תגידי מה את מחפשת.

מה את עונה?

אני אומרת - יהודי, שמח ירא שמים, מידות טובות...

בס"ד אני לא מסכים עם shimi11 למרות שעתניאל נחשבת ישיבה פתוחה יחסית יש מספר לא קטן של חבר'ה שאני לומד איתם שהם הרבה יותר שמרנים מהרבה חברים שלי שלומדים בהר המור בבית אל ובמרכז הרב כל עוד הישיבה המדוברת הולכת במסלול ההלכה ומכבדת תלמידי חכמים אין סיבה להכניס אותה לסטיגמה שתפסול מראש אותה

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?