בעצם אנחנו מדברים פה על עבודת ה' שטחית -
ז'תומרת שאנחנו סתם עושים את המצוות, בלי באמת להתחבר אליהן, בלי באמת להבין לעומק למה אנחנו עושים אותם.

עבודת ה' כזאת מעייפת אותנו, כי אנחנו מרגישים שאנחנו סתם עושים כל מיני דברים שבתכל'ס לא באמת משמעותיים.

א-ב-ל >>
אם נתחיל באמת להבין למה אנחנו עושים את המצוות, אם נבין שיש ערך לזה שאנחנו עושים כל דבר שה' אומר לנו -
גם בגלל שזה מקרב אותנו לאבאל'ה שבשמים, וגם בגלל שזאת בעצם התכלית שלנו בעולם -
נוכל בעז"ה ממש לשמוח בעבודת ה'. ממש נרגיש שאנחנו עושים דברים משמעותיים, ולא סתם 'מורחים ת'זמן', ועושים דברים שטחיים.
וככה נוכל בעז"ה להגיע לשמחה -
כי השמחה לא באה מזה שסתם ישנים ומסתטלנים כל היום -
השמחה האמיתית היא שמחה של עשייה, של סיפוק ממה שאנחנו עושים.

שבעז"ה נזכה להרבות בשמחה א-מ-י-ת-י-ת בחודש אדר, שמחה של מצווה

שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....