החלק שבו אני לומדת רק בשביל לעבור ולא בשביל הידע.

והחלק שבו אני לומדת אלפי דברים שבחיים לא אצטרך ושממש לא מענינים אותי,ושבחיים לא הייתי חושבת ללמוד אלמלי הפסיכי הזה...

..

עד כאן פריקה להיום

יש לי חדשות לא טובות בשבילך: גם באוניברסיטה (אני לא יודע מה קורה במכללות), יחייבו אותך לעשות קורסים כלליים מפגרים שלא קשורים למה שאת תלמדי, שרק תרצי לעבור ולשכוח, שממש לא יעניינו אותך ושבחיים לא היית חושבת ללמוד מעצמך - וזה לא באמת משנה מה תלמדי.

כשאני אהיה שרת חינוך אני אבטל את הדברים המטופשים האלו!!

ואם אתה תלמד מקצוע מסוים אז תלמד ר-ק אותו!!

(ובנתיים אני אסתפק כנראה בלשלוח מכתב נרגש למר לפיד )

גם באופן עקבי, מי שנדפק מכל הסיפור הזה הם תלמידי המדעים. 

אני לא מבין את האפליה שבלחייב סטודנטים למדעים לקחת קורסים כלליים הומניים כדי להרחיב את האופקים, בעוד שמי שלומד מקצוע הומני, לא חייב לקחת אפילו קורס אחד במתמטיקה כדי להרחיב את האופקים שלו!!! 

בדיוק כמו שאני צריך לקחת קורס מקושקש באומנות, אני חושב שיהיה הוגן שמי שעושה תואר באומנות יצטרך לקחת קורס אינפי 1. 

זו פשוט אפליה. 

אני פותחת מפלגה עם מצע חברתי.

האדם היושב,אתה מגייס תומכים

איזה מדעים אתה לומד??

החדשה... 

ואני לומד מדעים מדעיים... 

מה זה מדעים?? כאילו ביולוגיה?

שתומכת בכל שונאי ישראל באיצטלה (מילה לפסיכומטרי) של מטרות חברתיות. 

ואני לא מתכוון לכתוב מה אני לומד בפורום. קצת פרטיות... 

זו היתה דרכי לבטא בה את זילזולי..

ואין צורך להסתיר, א-נ-ח-נ-ו רואים הכל ויודעים הכל

צר לי לומר,

אבל התיאור של:

לימודים כללים טפשיים שלא קשורים בכלום למה שתלמדי או תעשי בחיים, שלומדים אותם רק כדי להוציא ציון ולא בשביל הידע ושמחת הלימוד--

זה תיאור די מדוייק של 4 שנות תיכון

ושל כמעט אם לא כל או יותר מ100% מ- הבגרויות

כשתהיי שרת החינוך- אני אשפיע עלייך לבטל את כולם

ממש לא נכון!!!

מתמטיקה זה קשור להרבה דברים.

תנ''ך חייבים לדעת (למרות שהבגרות לא כיפית)

אנגלית נורמלית זה בשביל להסתדר בחיים..

ואולי אני חריגה אבל דווקא היו המון מקצועות שענינו אותי ממש ושהיה לי כיף ללמוד אותם.

היסטוריה למשל.

ואזרחות.

וביולוגיה

(אבל לא חוכמה,היו לי מורות מדהימות.. שלימדו מעניין)

ומספרים שיש כאלו שממש נהנים במגמות לימוד שלהם.. אז זה לא מדויק ולא נכון.

וזה תלוי גם בגישה שלך...

מסכים לחלוטין. 

ילד בן 15 לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים. 

אם מישהו בתיכון היה אומר לי שהיום אני אמצא את עצמי במקום שבו אני נמצא, הייתי חושב שצריכים לאשפז אותו במרכז לבריאות הנפש הקרוב למקום מגוריו. 

ביטול בחינות הבגרות יסגור המון אופציות לאנשים (כי מי יילך להשלים 5 יח' לימוד במקצוע קשה?) וידרדר את המצב של חלק גדול ממקצועות הלימוד באוניברסיטאות. 

אנשים צריכים ידע רחב

הרבה יותר רחב המידע המצומצם והלא-משמעותי-יחסית שלומדים בחובות לבגרות

(שלצערנו הולך ומצטמצם עם השנים...)

אבל יותר מזה- אנשים זקוקים לתשוקת לימוד

אהבת ידע

ולכלים- כיצד לומדים לבד, כיצד לומדים נכון

מניסיון שלי- אין כמו מבחן על חומר כדי להרוג להשמיד ולחסל כל אהבת לימוד

וחבל לי, אישית, על כל השנים שחרשתי ת'נשמה באולפנה- כשהיום אני מבינה שהידע לא היה ממש משמעותי או לא ממש יצה באופן משמעותי את היכולות שלי...

ביטול כל השיטה של בחינות לבגרויות ופסיכומטרי- ושיטה חדשה של הערכות ומבחנים ממוקדים לכל מקצוע שרוצים להכנס אליו- יכולה להיות יעילה ומדוייקת יותר

שזה בעצם מה שרוצים כל מתלונני הפסיכו- רק בלי להיות אנרכיסיטים מספיק לומר את זה...

עזבו, אני בשלב לימודי ההוראה של אנרכיזם- כל אופציה אחרת מלבד מה שמוכר היום

הידד למונטסורי

אם הוא יודע שהוא לא יצטרך להיבחן על החומר? 

מה שאת אומרת יפה בתיאוריה. במציאות, יגדל כאן דור שלא יודע שום דבר. 

ונניח שמישהו רוצה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה - את מציעה שלפני בחינות הכניסה הוא יצטרך להשלים את כל החומר מלוח הכפל ועד לרמה של 5 יח' בגרות ויותר אחרי התיכון? 

יותר מזה, חצי מילדי המדינה יהיו אנאלפביתים. במדינה שבה יש 40% צפיה באח הגדול - את חושבת שילד כלשהו יקרא ספר להנאתו? ילמד לקרוא? 

זה לא שאנחנו מעצמת נפט, ובמקרה הכי גרוע יש לנו משאבים להישען עליהם מעבר לראש היהודי. אי אפשר לעשות ניסויים כאלה על חשבון עתיד המדינה ועתיד הילדים שגדלים בה היום. 

הפסיכומטרי לא מתיימר להיות מדע מדויק, אבל סטטיסטית, הוא המבחן שחוזה בצורה הטובה ביותר את סיכויי ההצלחה של המועמד לסיים את הלימודים בצורה טובה. 

הוא מבחן מגעיל, לא כיף, לא הוגן וכו'... אבל בסופו של דבר, הוא עושה את העבודה. ניסו לבטל אותו, וראו שזה לא רעיון כ"כ טוב. 

אנשים צריכים ידע רחב - אמת. אבל את מציעה שלא יהיה להם ידע כלל. ניקח גם את הידע המצומצם שמועבר להם כיום ונבטל אותו. ואני חולק על דעתך שהידע שמועבר כיום הוא לא משמעותי. 

באופן אישי, אני זוכר לא מעט ממה שלמדתי בתיכון, במיוחד דברים שהייתי חייב לדעת כדי שיהיה לי בסיס להמשך הלימודים שלי באוניברסיטה.

אם לא היו בחינות ולא היה פסיכומטרי, סביר להניח שהיית מוצאת אותי מנגן באיזו קרן רחוב בעיר העתיקה בירושלים כשלידי כובע לאיסוף מטבעות ולידי בערך מחצית מהסטודנטים בפקולטה שלי. 

אם זה לא שבור - אל תתקן. עם כל הביקורת, ישראל כיום היא מעצמה מדעית ומעצמת היי-טק, אז כנראה שאנחנו כן עושים משהו נכון. 

אישית, אעיד על עצמי, שלמדתי לא מתוך כורח להצליח בבחינה.

דווקא בבחינות הצלחתי פחות, אבל כן- אני מהאנשים שיפתחו ספרים בסיפריה (או ישוטטו שעות בויקיפדיה), ורוצים לדעת- על מנת לדעת.

את הגיאוטופ עשיתי בשמחה, וקראתי את המסגרות הקטנות של "הידעת" ואת קטעי ההעשרה בספרי הלימוד.

לא יודעת אם זה ענין של אופי או חינוך, או גם וגם,

אבל לדבריך, האדם היושב. אנחנו עדין מעצמה מדעית.

נכון, זו עובדה בשטח, אין עלינו מהרבה בחינות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אבל זה בגלל שאיש הי טק התמקצע טוב בהיי טק. איש הרפואה, התמקצע טוב ברפואה, איש ההנסה- בהנדסה...

אבל אם תבחן אותם לפתע פתאום בתחום ידע כללי אחר- הם ישבו כמו עגלים וישתקו.

ידע כללי- הוא כוח.

ואת הידע הזה הדור שלנו חסר.

אין ברירה. אם אתה רוצה תואר, ולהתקדם מבחינה אקדמית בעולם, אתה חייב לשבת וללמוד. ואת זה עושים לבסוף כולם (כמעט כולם)

אבל לשבת וללמוד מתוך צמא לידע, להרחיב אופקים, על טהרת הלמידה- זה נדיר לצערי.

יש לדור הזה גירויים שלא היו בעבר. הם יכולים לשבת על הספה שעות ולצ'וטט עם כל הועלם, לשחק "ולהכיר אנשים" ג"כ בלי לצאת מפתח הבית ועוד.

ועם פיתויים כאלה, קשה לגרום להם לרצות ללמוד משהו על יבשות עלומות על על חיות נדירות.

זה יותר דחוף בעיני.

כי זה שלב מקדים לבגרויות ולפסיכומטרי.

ילדים שלא מעניין אותם להרחיב אופקים, באמת יבזבזו את זמנם לריק בשנות התיכון, כי הם ילמדו ע"מ להקיא בבחינה, ולא יזכרו כלום אח"כ.

ועל הבעיה הזאת שוקדים האנשים במשרד החינוך, ומוציאים הון עתק על חוברות וספרי לימודי משובבי עין, ועדין, התלמידים לא מעיפים בהן מבט אחד עורג.

לא מעניין אותם וזהו.

ועל זה כואב לי.

לרוב, אלו שרוצים ללמוד, לומדים הכל ויש להם צמא לידע. 

אני מכיר רופאים, מהנדסים, פיסיקאים, ביולוגים וכימאים שקראו כ"כ הרבה ספרים בכל תחום - למרות שהתואר שלהם היה הרבה יותר קשה מתארים אחרים והיה להם הרבה פחות זמן "להרחיב את האופקים". 

אני אחד מ"אנשי המקצוע" המתמקצעים בתחום אחד, שאותם תיארת כאנשים צרים חסרי השכלה כללית. את מוזמנת לבחון אותי על הידע הכללי שלי. את מוזמנת לבחון את הידע הכללי של רבים מחברי לספסל הלימודים. 

אני מבטיח לך שהגרוע שבהם לא ייפול מהסטודנט הממוצע שלומד אחד מן המקצועות הלא-מדעיים. 

אף אחד לא ישתוק כמו עגל. 

זו סתם אמירה חסרת בסיס מינימלי. דמגוגיה. 

מעבר לזה, כן, הם יודעים יותר טוב את התחום שלהם. בעולם שבו יש כ"כ הרבה ידע - אי אפשר לדעת הכל על הכל, ותחומי ההתמקצעות נהיים צרים יותר מתוך ההבנה שכל תחום הוא רחב ויש צורך להתמקד אך ורק בתחום אחד כזה, ע"מ להיות בו מצטיין.

האפשרות השניה היא לדעת מעט על הרבה תחומים והיא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". 

ידע כללי הוא לא כח. ידע כללי הוא גוגל. הבנה אמיתית ועמוקה של תחום מסוים - זה כח. דיקלום בע"פ לא תורם שום דבר לאף אחד. 

נקודה נוספת - מה נקרא בעיניך "להרחיב אופקים"? למה שסטודנט להנדסה או מתמטיקה ילמד קורס באומנות מודרנית כדי להרחיב את אופקיו, אבל סטודנט לאומנות לא צריך לקחת ולו קורס אחד קטן ובסיסי במתמטיקה על מנת להרחיב את אופקיו שלו?
לדעתי, המתמטיקה הרבה יותר יפה מכל ציור שאי פעם ראיתי כולל הציורים שאותם "ניתחו" באותו קורס מגוחך באומנות שאותו נאלצתי לקחת.  

נכון, יש תלמידים שילמדו בע"פ ואח"כ יקיאו את כל מה שלמדו - אבל לפחות, זה מראה למי שמחליט אם לקבל אותם ללימודים אקדמאים, שיש לאותם תלמידים את היכולת ללמוד. הם מסוגלים לקרוא ולהבין. גם אם זה לא עניין אותם בתיכון והם שכחו מאז הכל. 
אם מישהו הולך ללמוד מקצוע באוניברסיטה, סביר להניח שהוא לומד משהו שמעניין אותו ושהוא לא ירצה לשכוח את כל מה שהוא למד אחרי המבחן. 

גירויים יש בכל דור ודור. בדור שלי היה גיימבוי וכדורסל. 

יש הרבה פיתרונות לענין, אבל אני קצר בזמן... אז זה הכל לבינתיים....

אול אני מיושנת ושמרנית בדעותי, אך אני לא דמגוגית.  לא אני ולא דבריי. זה א'.

לא כל הבעת דעה היא דמגוגיה. ולא צריך לקפוץ ולהכריז "דמגוגיה" על הבעת דעה חריגה.

ב'-

אני מעריכה ידע שנצבר בראש ויודע לצאת במקום הנכון ובזמן הנכון. אני לא מרגישה שיש לי ידע כללי נרחב כי יש לי גישה לויקיפדיה. זה לא ידע שלי.

זה משהו מוטעה שאומרים על הדור הצעיר, שהוא חכם יותר ונגיש יותר לידע, כי יש לו גישה 24/7 לאינטרנט. אך זה לא נראה בשטח בפועל. זה שיש לנו גישה בלחיצת עכבר למאגרי הידע הבלתי נדלים של האינטרט, לא אומר שבפועל אנחנו יושבים יומם וליל ולומדים להנאתנו.

ושוב- זה שיש לנו גישה לא הופך אותנו לבעלי ידע כללי.

וכן- ידע כללי הוא כוח. לדעת על כל מיני דברים זה טוב וזה מעשיר.

ולמה אתה מזלזל ואומר שזה דיקלום? ללמוד, לקלוט, להושיב את הדברים על הלב ע"י למידה בתשומת לב, ולדעת להשתמש בזמן הנכון וברגע הנכון זה דקלום?!

סליחה, אבל אתה טועה.

אני זוכרת מגוון נושאים ותחומים משיעור כלשהו ביסודי, בו למדנו על כל מיני מכונות, דברים אישים, ארצות (במילים אחרות: ידע כללי!) וכיף לי להזכר בזה פה ושם כשאני נתקלת במושג בכל מני הזדמנויות, ויודעת במה מדובר. גם היום, ללמוד דברים חדשים ולהתשמש בהם זה כיף.

נכון שאני יכולה לשלוף את הגלקסי שאין לי ולחפש בגוגל מיד. אבל זה לא נחשב כח בעיני.

ולגבי התמקצעות בדבר אחד:

נכון. עדיף לחרוש וללמוד לעומק נושא אחד ומיוחד אותו בחורים, וזו הסיבה שבעז"ה אני אלך על מקצוע מורחב שנה הבאה. וסליחה אם הכללתי את כל המקצוענים בעולם. זה אכן לא נכון באון גורף. רציתי להמחיש את הבורות שיכולה להווצר במקום אחדף אם משקיעים רק במקום אחר.

אבל עדין, לידע כללי שנלמד בטעימה פה טעימה שם, בזרימה, בלמידה של החיים- אין תחליף. גם לא בעד גוגל.

והמשפט שכתבת: האפשרות השניה היא לדעת מעט על הרבה תחומים והיא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". לא תופס כאן, כי אני לא בעד לשבת באטרף וללמוד מכל הבא ליד. בלי קשר למסגרת לימודים. אלא כנורמה.  כדרך חיים של למידה מתמדת. ללמוד כדי לדעת. לקרוא בענין ובצמא ע"מ להחכים, רצון לצלוח את הים של הידע שספרים נותנים. זאת תופעה שנכחדה מהעולם בדור האחרון.

את לא הבעת דעה. את קבעת עובדה. עובדה שהיא מופרכת וחסרת בסיס. 

"נכון, זו עובדה בשטח, אין עלינו מהרבה בחינות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אבל זה בגלל שאיש הי טק התמקצע טוב בהיי טק. איש הרפואה, התמקצע טוב ברפואה, איש ההנסה- בהנדסה...

אבל אם תבחן אותם לפתע פתאום בתחום ידע כללי אחר- הם ישבו כמו עגלים וישתקו"                                        

זהו ציטוט שלך. 

שכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה להבין. לדעתי, קביעת דעתך האישית כעובדה שאין עליה עוררין, נופלת בהגדרה של דמגוגיה. 

מה זה משנה אם הידע הכללי נמצא אצלי בראש, או שהוא נמצא באינטרנט ואני יכול לשלוף אותו מתי שארצה? למאי נפקא מינה? 

חמור נושא ספרים או חמור אלקטרוני נושא ספרים? 

גם לדקלם את שייקספיר זה לא ידע או כח בעיני. כח זה היכולת ליצור משהו חדש. ללמוד בסיס ולפתח אותו. להשתמש בו.  

זה שאת נהנית מזה, זה משהו אחר. גם אני נהנה מזה. זה לא הופך את זה לכח. 

אדם הוא מכונה שלומדת. אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה. 

אני לא קורא ספרים בשביל הידע שלהם - אלא כי זה גורם לי הנאה ולפעמים אני גם לומד מהם משהו מעשי לחיים. 

וביום שחלק מההשכלה הכללית תהיה לקחת קורס במתמטיקה באוניברסיטה ולא רק קורסים הומניים - אז אני אדע שלפחות תאין יותר צביעות בקרב אלו הדורשים "השכלה כללית רחבה" לכולם. משום מה, אני לא שומע אף אחד שמעז להגיד דבר כזה בקול רם.

הפסיכומטרי והבגרויות הן כמו קפיטליזם ודמוקרטיה בעיני - אלו לא שיטות מושלמות, אבל הטובות ביותר שאנחנו מסוגלים לייצר היום.

לא חכמה להצביע על בעיות - החכמה היא להציע פתרונות. ולהציע לבטל את הבגרויות והפסיכומטרי, זה ניסוי בבני אדם, שאם (ולדעתי, זה לא 'אם', אלא 'כאשר') הוא ייכשל, זה יוביל לסופה של המדינה שלנו.  

לפרש משפט שלא נפתח במילות סיוג כמו "תרשו לי לחלוק/לומר/להביע את דעתי"- כדמגוגיה. לבריאות.

ההבדל בין ידע שרכשת ואגרת בראש לבין ידע בשלוף מהאינטרנט- הוא הבעלות והקנין שיש לך. זה שלך. אתה עמלת על הלימוד, זה הכוח שלך. ואם יש עוד ערך בעולם על עמל ויגע- אשרינו. הידע שלך לא תלוי בגורם חיצוני, שאם הוא לא זמין- אתה אבוד. לא תלוי במהירות האינטרנט, או ברמת הקליטה, ולא נתון לחישובי עלויות לחברות הסלולר. זה שלך, אצלך בראש ואתה חופשי להפוך בדברים בראשך כאוות נפשך.

כמו שעדיף ללמוד אנגלית ולדעת לדבר בה ברמה מסוימת, מאשר להסתובב אם מורפיקס פתוח תדיר בפל'. מסכים איתי?

אני מקווה שיש עוד כמה הזויים בעולם כמוני ששמחים שהידע שהם רכשו בחיים- נצבר במוח שלהם, ולא במכשיר עשוי פלסטיק שיבוא יום והוא יצא מכלל שימוש (גם המוח יזדקן, אבל ע"י תפעול והזנה נכונים, הוא יאריך ימים  120 שנה, בעז"ה.)

ולא נותר לי אלא להרים גבה מהדימוי שלך של האדם הלומד ואוגר במוחו- לחמור נושא ספרים. טפשי, מחילה. אני גם מקווה שאתה לא רציני בסה"כ לגבי שאלתך מה ההבדל בין ידע בראש לבין ידע מהאניטרנט, אא"כ אתה מאחל לאנושות להפוך לרובוטים. תמהתי על דבריך.

אכן אין לי פתרונות לבעית העדר-אהבת-הלימוד של הדור שלנו, ואני לא מתיימרת להמציא אותם. אני לא אשת חינוך ואין לי פתרונות באופק. בסה"כ מימשתי את זכותי להביע את אמונתי בדרך לימוד קלאסית, שהיתה נהוגה פעם. אך בוודאי שאינה יכולה לחול היום, במצב הטכנולוגי המסחרר שאנו חיים בו.

גם לא קראתי לבטל את הבגרויות. תקרא שוב את דברי. קוננתי על הלמידה המעוותת שהן גורמות- לדחוס ולהקיא ע"ג הבחינה, כשלאחר מכן התלמיד נותר חסר ענין ורצון ללמוד כמקודם. שזה בזבוז זמן בעיני.

מה ניתן לעשות? אין לי רעיון כרגע. ועדין אפשר לקבל את דעתי בשלווה. וזה בסדר לדבר על בעיות גם בלי לשלוף פתרונות בן רגע. אז אפשר להרגע ולנשום עמוק...

אני לא חושב שיש לי בעיות בהבנת הנקרא, וזה מה שהבנתי. הבאתי את הציטוט שלך כפי שהוא - אם תוכלי להסביר לי אותו באופן שונה, אני אשמח לעמוד על טעותי. 

אני התכוונתי שללמוד בע"פ זה לא ידע ולא כח. ידע אמיתי הוא כזה שמאפשר לך לקחת את הדברים שלמדת ולפתח אותם, ללמוד מהם ולעשות בהם שימוש. 

אדם שלומד בע"פ בשביל לדעת דברים בע"פ, הוא חמור נושא ספרים בעיני. 

את יכולה שלא להסכים - אבל זו דעתי. (וזו גם משמעות הביטוי). 

אנגלית היא לא מקצוע לימוד, היא שפה. תנסי לטייל בחו"ל עם מילון ולתקשר עם אנשים. זה לא יהיה נעים בכלל. זה חלק מהשימושיות בידע.  

לזכור תאריכים שבהם קרו אירועים בהיסטוריה הרומית או לפתוח ויקיפדיה - זה אותו דבר, אם כל מה שמנסים להשיג זה את המידע המבוקש - ולא מנסים להסיק ממנו משהו מעבר לכך. 

לזה התכוונתי. 

אני בעד דרך לימוד קלאסית. וגם פעם היו מבחנים. (גם אם הם לא היו נקראים מבחנים בגרות או אחידים לכולם). 

מבחן היא הדרך היחידה להבטיח שתלמידים ילמדו. לפחות שייראו אם יש להם את היכולת לכך. 

ובסופו של דבר, זה מה שהמוסדות להשכלה גבוהה רוצים לראות - האם האדם מסוגל ללמוד ברמה הרצויה. 

והבחינות כן מראות את זה. אולי אנשים שוכחים את מה שלמדו ואולי זו לא שיטה מושלמת, אבל היא כן מראה למי יש את היכולת. 

ילד ממוצע בגיל הזה לא ילמד להנאתו. כך היה גם לפני שנים. פעם היו מכריחים ילדים ללמוד עם מקל. דבר לא השתנה בשנים האחרונות, מעבר לזה שהמבחנים תפסו את מקומן של המכות. 

אם לזה את מתכוונת בלימוד קלאסי, אז אני לא מסכים איתך בנושא. 

שוב, באופן די גורף, כל נושא הבחינות הוא להוות אינדיקציה ליכולת. לא ללמד. 

את לא יכולה לגרום לילד לאהוב ללמוד בדיוק כפי שאת לא יכולה לגרום לילד לאהוב לאכול ירקות. מי שאוהב אוהב ומי שלא לא. 

ואם זה לא שבור, אל תתקן. המצב בארץ בסופו של דבר לא נמדד במבחני המיצ"ב. הוא נמדד במה שקורה לאותה ילדים כשהם גדלים ומתבגרים ויוצאים לחיים האמיתיים. מהבחינה הזאת, המצב שלנו מעולה. אז כנראה שהמערכת שלנו לא כ"כ כושלת. 

היא אולי לא נעימה לכל ילד ואי אפשר להתאים תכנית אישית לכל ילד - אבל לא כל דבר בחיים הוא נעים, ובשורה התחתונה, השיטה עובדת. 

קריאה, הבנה והפנמה- למה לקרוא לזה ללמוד בע"פ?

אני ממש לא אוהבת את השיטה הזאת, סתם שתדע. ולא תשמע אותי ממליצה לעיה לעולם. ודיקלום- לא לטעמי.

חברותיי היו לומדות לדקלם ע"מ לעבור את הבגרות בארץ (זה באמת נצרך שכשצריך לדעת בע"פ את ציר הזמן ואת כל התקופות מבריאת העולם ועד ימינו!) ולא אהבתי את העניין כלל וכלל.

אני רציתי להבין, לזכור, לדעת- ולהצליח במבחן. וב"ה הצלחתי. זה ההבדל. לרצות לדעת, להפנים, לזכור ולהצליח. לא רק לעבור את המבחן בשלום. והרווח- כולו שלי, ב"ה.

לדעת לדקלם- לא עוזר. מלבד למבחן. הבנאדם לא הפנים ולא למד כלום למעשה. ושים לב- מבחינתי זו לא למידה לשמה. וה"לשמה" הוא שעושה בעיני את ההבדל, בין הלימוד השקרי לאמיתי. בין הלבלוע לבין לדעת באמת ולחיות את הדברים. וזה, מחזיר אותנו אחורה- לידע כללי אמיתי= ששווה כוח.

וזה ^ לימוד אמיתי. שנקנה בעמל ונשמר בראש.

ולמה עם ידע מסוג כזה א"א לבנות דברים חדשים? מה ההבדל בין זה ^ לבין גישתך המהוללה? "ידע אמיתי הוא כזה שמאפשר לך לקחת את הדברים שלמדת ולפתח אותם, ללמוד מהם ולעשות בהם שימוש." תוכל להצביע לי על ההבדל?

ולגבי דבריך על הבגרויות- אין לי מה להוסיף. אין לי מה לשנות ומה לשפר, כמו שאמרתי. ואני עדין סולדת מדרך הלימוד והמרוץ אחר הציון- נטו. זו לא חכמה בעיני- תרתי משמע.

דרך הלימוד בה אני מאמינה, מפורטת ארוכות למעלה. ואין לי רעיון כרגע איך לגרום לתלמידים לרצות ללמוד "לשמה". ברצון ותאוה לדעת. שזהו הלימוד האמיתי בעיני.

אמרת שמבחן הוא האמצעי היחיד לגרום לכך שהתלמיד ילמד. שמעתי כבר את התיאוריה הזאת.

אוקי. הוא למד, נבחן, הצליח/נכשל. מה השגנו עכשיו? הוא נעשה חכם יותר? הוא יזכור את זה עוד שנה? מה? אז הוא ישב וחרש ניגש ונבחן. עשינו את העולם ליותר טוב?

ושוב- אני דורשת לתקן. כי בעיני משהו כאן שבור. גם בלי  להציע כרגע פתרונות. כי אין לי כאלו זמינים.

ויש לנו מה לשפר במעצמת ההצלחה שלנו כאן במדינה.

להבין ולזכור ולדעת זה נחמד - אבל מה את עושה עם זה? במה זה תורם לך או לכל אחד אחר אם את לא מקדמת את זה הלאה? 
אני יודע שכל מחט בעץ אורן הוא למעשה עליה. במה זה בדיוק תורם לי בחיים? שאני יכול להרשים אנשים בידע הנרחב שלי? לא מדבר אלי. 

זה לא ממש נותן לי יותר מדי, אלא אם אוכל לעשות בזה שימוש. אחרת מספיק שזה כתוב בויקיפדיה. 

עם כל ידע אפשר לבנות דברים חדשים. גם עם עלים של עץ אורן. השקפות עולם. ללמוד משהו על החיים שלנו ועל עצמנו. אבל ללמוד משהו רק כדי לדעת אותו, זה חסר משמעות. זה סתם נסיון של אדם להרגיש משכיל ומלומד ולהראות כך בעיני אחרים בעוד שבפועל, זה חסר כל משמעות.

אי אפשר לגרום לאדם שלא רוצה ללמוד ללמוד "לשמה". את יכולה להפסיק לנסות ולחשוב על דרכים. ואת פשוט לא התייחסת לשום דבר שכתבתי. לא כתבתי שמקיימים את המבחן בשביל שהתלמיד יידע. עושים מבחן כדי שילמד ובכך ניתן יהיה לבחון את היכולת שלו ללמוד. גם אם הוא שוכח את כל מה שלמד למחרת המבחן - מניחים שכאשר הנושא יעניין אותו, זה לא יקרה - אבל רוצים לבחון האם הוא מסוגל ללמוד. זה הכל. בשביל זה המבחן.

וילד ממוצע לא ילמד מרצונו החופשי אם אין לו מבחן. ככה זה.

למד הצליח\נכשל? ועדת הקבלה באוניברסיטה יודעת כעת האם הבחור מסוגל ללמוד. האם יש לו את היכולת והאם כדאי לקבל אותו כסטודנט למוסד.

כך זה בכל מקום, וזה טבעי שילד יעדיף לשחק כדורגל במקום ללמוד. לכן זה טבעי וכך הדברים מתנהלים. אני לא רואה בזה שום בעיה.  

כשהתקבלתי לאן שהתקבלתי, לא עניין אף אחד אם אני זוכר את שיעורי האזרחות מהתיכון (ולא היסטוריה, ספרות, תנ"ך, גמרא וכו') - אבל כן עניין אותם ממוצע הבגרויות שלי - כי הם רצו לראות שאני מסוגל לשבת, ללמוד ולהבין את מה שאני לומד. זה המדד. 

במבחן התוצאה, השיטה עובדת. עובדה. 

האם היינו יכולים לנהל את הדיון הקצר הזה, שהיה יכול להיות גם נחמד מאוד, ללא ירידה לאמירות אישיות, קטנות ככל שיהיו? הייתי יוצאת ממנו עם תחושה יותר טובה בלב.

זה היה מאוד הכרחי מבחינתך ?

אין לי כוח לענות על כל הנקודות. וזו אחת הסיבות למה שציינת, שלא הגבתי עניינית לכל מה שכתבת. למה שהיה לי- הגבתי.

וגם מיציתי.

מי שרוצה מוזמן להמשיך.

החכמת אותי בדבריך,  האדם היושב, ועל זאת תודתי. מה גם שהייתי מוותרת על כמה רמיזות פה ושם, שהעכירו לי את הטעם בדיון. כמו:

"ללמוד משהו רק כדי לדעת אותו, זה חסר משמעות. זה סתם נסיון של אדם להרגיש משכיל ומלומד ולהראות כך בעיני אחרים בעוד שבפועל, זה חסר כל משמעות."

תודה לך באמת. נחמד מאוד מצידך, תבוא כל יום. הרגע אמרתי שאני אוהבת ללמוד כדי ללמוד. אז למען הסר ספק, אי לי עניין להראות כלום לאף אחד, ויש משמעות למה שאני יודעת. אין לי צורך להוכיח ואין לי צורך שיעריכו זאת.

היו עוד דוגמאות. הראשונה היא- כשיצא שהגבתי לך לראשונה- לא היית צריך לרדת לפנים אישיים. אפשר להגיב עניינית לתוכן ההודעה ולהשאר במישור רגוע ונעים.

זאת ^ תרבות דיון שאני מייחלת כבר שתיושם כאן בפורום.

הרגשות כאן מסביב יהיו הרבה יותר חיוביים אם נשאיר אמירות אישיות מחוץ לתגובות ענייניות.

האם היה זה הכרחי לכתוב על אנשים כמוני שאם תבחני אותם על ידע כללי הם ישתקו כמו עגלים. שזו דרך אחרת לכתוב שהם בורים בכל דבר שלא קשור לתחום עיסוקם.  

משם התחילה הגישה שלי. אני בטוח שאם מישהו היה כותב שכל הדגים בעולם הם בורים חסרי השכלה, את לא היית משתדלת להיות מאוד נחמדה... גם אם לא היו כותבים זאת דווקא על דגי זהב. נכון?

אני לא חושב שזה הוגן לצפות ממני למה שאת בעצמך לא עושה. 

מעבר לעובדה שאני כתבתי את דעתי באופן כללי. לא לגבייך. ככה אני חושב וציינתי זאת. את "ציינת עובדה" חסרת בסיס בנוגע לאנשים כמוני. 

יש לי עוד מספר דברים לכתוב בנושא, אבל נראה לי שזה די מוצה. 

בשורה התחתונה: 

את מייחלת לתרבות דיון? על זה נאמר: "נאה דורש, נאה מקיים". 

ויפה שעה אחת קודם... 

אבל הכמויות המטורפות באנגלית?

אני אפילו לא יודעת מאיפה להסכל על זה!!!

באמת שזה לא כזה נורא. 

זה נראה לח-ל-ק מהאנשים כמו משחק..

במיוחד אם הם חכמים.. אהמ.. אהמ!!

זה נותן קצת הרגשה מגניבה של "להיות אבשלום קור"... 

ואל תדאגי, אם יש דבר שאני בודאות לא סובל ממנו, הוא עודף שכל... 

מועדי ב' הם לא הכרח ולא תחביב... מועדי ב' הם דרך חיים... 

עברית אני לא לומדת. עברית אני יודעת!

ואני מדברת על שאר הדברים..

או שזה רק אני שהתרגל לכתוב (ולעיתים גם לדבר) בשפה גבוהה יחסית שאף אחד לא מסוגל להבין את עומקה ורוחבה.

(חוץ מהצדיקה, למעשה)

הוא אמר מילים שלא בשימוש יומיומי..

יענו לא הרגילות כמו עץ-אילן.

מילים מוזרת..

כמנו למשל לומר "אבה" במקום "רצה".. לא משתמשים בזה!

והאמת שדווקא אביתי להשתמש במילה הרלוונטית הזו, אבל זה עיוות לשוני להפוך אותה לשורש ולשחק איתה, מהסוג שאחרים פשוט לא יבינו.

אם עוד לא התחלת ואת ככה, מצבך אבוד כבר מעכשיו!

תעשי סוויץ' בראש ומהר.

הפסיכו'- זה רק מתחיל וכבר נגמר, כמו כל דבר בר-חלוף בחיים.

תחשבי שזאת השקעה של הזמן הקרוב- וזה ישתלם לך אח"כ: ככל שתשקיעי עכשיו- יפתחו לך עוד ועוד דלתות ואופציות ללימודים.

[אני למשל כיוונתי לציון נמוך, כי הייתי נעולה על מקצוע שדורש מעט, ועכשיו הרבה אופציות סגורות בפני. מבאס.]

א'קיצר, ילדתי, תשקיעי. תכיני לך הרבה ניירות קטנים לקרוע שבעות הכעס והמשבר, אבל תשקיעי. באמת.

גם באנגלית- שלא תצטרכי לאמי"ר אח"כ, כמוני.

אני מבינה אותך ממש. זה עינוי טהור, אבל זה עובר בסוף.

אני בגישה של לתת ראבק בפסיכי עכשיו..

אבל אף אחד לא אמר שאני חייבת לאהוב את הגועל נפש הזה.

פעם אנשים היו לומדים רק עד כיתה ח', והולכים ללמוד מקצוע.

ואז ה חליטו שכולם צריכים להיות "משכילים", אז במקום זה "גוררים" אותם עד כיתה יב'. הם לא יוצאים משכילים יותר מעוד 3 שנים מבוזבזות:

http://www.kav.org.il/100994/b1118

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?