בשבוע שעבר היינו בסיבוב שערים כל האולפנה, היה ממש מרומם ושמח..
היום העלנו את הנושא בכיתה ודיברנו קצת, איך היה וכו'.. ואז המורה שלנו, אמרה שלה היה מאוד קשה לראות את כולם שמחים ורוקדים מול השערים החתומים בשער ברזל ירוק כשלנו אין אפשרות להכנס, בזמן שהערבים מחללים את המקום.. היא הוסיפה שאם היא הייתה מארגנת את הסיבוב שערים היו אומרים קינות ואיכה...
מה אתם אומרים? למה רוקדים ושמחים כשבעצם אנו אבלים על החורבן ועל הריחוק שנכפה עלינו?









