תקשיבי מתוקה,
כל יום הוא יום-כך אומר ר' נתן (תלמידו של ר' נחמן),זתומרת שאי אפשר לומר ''היום הוא לא היום שלי'' ולא לעשות כלום- כיוון שכל יום בו את מברכת,ונוטלת ידיים ומתפללת וכו'-זה דבר ענק!!זהו יום!!
הקטע זה שכל יום צריך להיות נס חדש בפני עצמו,ובכל יום יש את הדברים הטובים שלו,והדברים הרעים גם כמובן..
אני חושבת שהעצה הכי גדולה זה להתבודד,ניראלי שאם תקראי ספרים ותלכי לשיחות ובאמת תנסי להתקרב אל ה' (את יכולה פשוט לומר לו את זה בהתבודדות ולבקש על זה!!) אז את תתחזקי יותר ותרגישי שכל יום הוא נס,וכל יום שה' החזיר לך את הנשמה שלך-הוא לא עשה את זה סתם אלא כי הוא מאמין בך!...
אבא רוצה שנעבוד אותו,את לא צריכה לחפש דברים גדולים לעשות לבנתיים אלא פשוט לעבוד אותו (להתחזק,להתפלל,לדבר איתו וכו'..) בשמחה וביראה..

העיקר יקירתי-אל ייאוש!!
ובעזרת ה' את תצליחי!!!איתך לאורך כל הדרך!!בהצלחה!!

שאני לא מצליחה להתחזק יותר..
זה כאילו כבר לא אכפת לי יותר, כבר לא משנה לי מה יקרה ואם יהיה טוב..
ו.. איך אפשר להתחזק אם אין שאלות? הרי תמיד אומרים שהשאלות בונות אותך ומחזקות.. אבל לי אין אותם כבר..
אני כאילו כבר לא ממש אני, ולא יודעת מה לעשות עם זה..

יש מלא שאלות ובשבילך- למה את חייה?? מי את?? איפה את נמצאת?? מה מעבר ל 120 שנה?? איך העולם עובד?? וכו' אם לא אכפת לך מה יהיה תנסי לחשוב על העולם הבא- תדמיני אותו... ותחשבי ותכניסי לך לראש הרי גם את תהי שם... זה יהיה בין אם תרצי ובין אם לא... אז תנסי להשקיע ולחשוב איך את רוצה שהוא יראה בשבילך... ז"א תחשבי על העתיד בקטע של זה יגיע ...אהי לא יכולה להתעלם מזה...וע"י זה בעזרת ה' תתחזקי.
בהצלחה!!!

חיכיתי שהיום יעבור וכך הזמן עבר בלי שאני עושה שום דבר חשוב...
אבל רציתי לצאת מיזה...התחלתי להתנדב, לארגן דברים, לעבוד, ועוד, וכך בעצם היום שלי נעשה יותר מלא, והרגשתי שיום זה לא סתם בזבוז זמן, אלא כל דבר שעשיתי היה חשוב, וידעתי שאני עושה דברים גם למען הכלל.
תנסי גם את למלא את היום בדברים טובים. תתנדבי, תלמדי, תעבדי אם את צריכה, אבל אל תרגישי שהיום שלך עובר, והבא אחריו עובר, ושוב עובר.....בלי דבר חשוב בחיים.

הדבר הכי מחזק הוא לעשות טוב לאחרים-בהתנדבות, בחסד פשוט-אם יש לך סבתא ללכת להיות אתה מידי פעם. תכניסי את זה לסדר היום-זאת הרגשה נפלאה

בס"ד לק"י

יהווה לך פיתרון ותשובה לשאלה שלך.

גם בלי קשר לשאלה זה ספר מעולה ומומלץ בחום. אבל יש מצב שהוא יתן לך מענה מדויק למה שאת מבקשת.
בהצלחה.

לא מתעמקת יותר מידי בחיים ולמה הם ככה... אני פשוט חייה אותם נותנת לה' להכתיב לי אותם ולא עוצרת לרגע לחשוב...
כל היום אני יושבת במיטה ולא עושה כלום חוץ מלהגיע למסקנה שמשעמם לי....
ואני כבר לא מתפקדת בגרוש!!!!!!!!
הימים פשוט עוברים בלי שאני עושה שום דבר מועיל, משהו טויב....
מצד אחד טוב לי שאני פשוט מסטלבטת על החיים... מצד שני-
נימאס כבר! די! אני מרגישה שאני לא עושה שום דבר מועיל בחיים האלה.. כל יום הוא כמו קודמו ואני סתם בעולם הזה בשביל כלום...!

בעיקרון אני גרה ביישוב, וככה שאין לי ממש איפה להתנדב, כי הרי כל מקום קרוב הוא במרחק של לפחות שעה וחצי נסיעה..

והשאלות הם בסדר, אבל אני מרגישה שהם צריכות להגיע ממני.. אבל הרי בתוך תוכי הכל ריק ורדוד..
וגם מישהו אמר לי פעם שאני רק צריכה לשאול שאלות, ושאלוקים כבר ידאג לענות לי עליהם, אבל אני פשוט לא מסוגלת!! אני טיפוס כזה שאם אין לו את התשובות אז גם שאלות הוא לא ישאל, כי תמיד הוא חייב לדעת הכל..

ובקשר להתבודדות - אין לי ממש איפה להתבודד... אצלנו ביישוב הכל כל כך פתוח, וכולם כל כך ביחד.. ואין שום מקום להיות לבד..
חוצמזה- שמה זה בכלל "להתבודד"? אני לא רואה את עצמי יושבת באמצע חורשה וצועקת לאלוקים, אולי לשבת עם גיטרה ולנגן לבד, לשיר לי בשקט, לכתוב.. אבל הרי זה לא נקרא ממש התבודדות...

והכל נראה פתאום כל כך קשה, וקהות החושים מזדחלת וחונקת..
מה אני אעשה??

בס"ד לק"י

את יכולה לקרוא את הספר "הלב והמעין", הוא מתחיל בנקודה שחסרה לך (הוא כליל וכיף לקריאה).
יש לרב ארז דורון מדריך להתבודדות. מדריך קצר ונחמד.
חוץ מזה, להתבודד זה גם מתחת לשמיכה, או סתם כשעוצמים עיניים. פשוט לדבר עם ה', כאילו רק את והוא נמצאים בעולם באותו זמן. מתחילים טיפה וממשיכים לאט ולאט יותר ויותר זמן.

את המדריך של הרב להתבודדות, ולא יודעת.. לא התחברתי ולא ממש הצלחתי להבין..

אתה יודע אולי איפה אפשר להשיג את הספר "הלב והמעין"?

בגן האמונה המבואר - זה גם מענין וגם יכניס לך מטרה בחיים!!!

בס"ד לק"י

מן הסתם גם בתחנה המרכזית בדוכן של ברסלב (ממש אחרי הכניסה הראשית). אני לא בטוח, אך מן הסתם. בכ"מ, אפשר לשאול שם...

לשכב בסטלה יום כזה בחיים שאתה עוצר. סטלן כל היום וזה ממש נחמד.
אבל אם זה הופך למדיניות [אהממ אהממ מדיניות סטלה] אז צריך לדעת מתי לעצור אתזה..

בס"ד
ההתבודות של כול אדם היא שונה!!! לאחד נוח ללכת לשדה ולצעוק "אבא!!!! אני אוהב אותך!!! תודה על הכול!!!!" לשני זה פשוט לשבת בחדר לבקש מה' שיעזור לו לשלישי זה לכתוב על דף מה שקשה לו ולרביעי זה רק לנסות למצוא נקודה א-לוקית שממנה הוא יכולה להתחבר לה'. את יכולה להתבודד איך שבא לך ואיפה שבא לך בלי חוקים ובלי כלום רק הבסיס הוא העיקר - לדבר עם ה'!!! אני חושבת [מבלי לזלזל באף רב ח"ו] שמדריך להתבודדות זה משהו חסר ערך כי אני למשל יודעת שאני כול ערב אחרי ק"ש מודה לה' על היום הנפלא שלי וחושבת איפה הי'יתי צריכה לתקן דברים ואולי אצלך זה פשוט לכוון בכול מצווה [לכוון בכול מצווה זה לא פשוט אבל הבנת את העיני'ין נכון???] ולהגיד "זה למען ה'" "את זה אני עושה כדי להודות לה' יתברך" וכך אולי באמת תצליחי שעה שלמה לצאת לאיזה מקום מבודד [תחפשי!!!! וה' יעזור לך למצוא!! ה' עוזר לעמ"י תמיד!!!!!!] ושעה שלמה פשוט לשפוך את ליבך לאבל'ה שבשמי'ים!!!! זה קשה!! שעה שלמה רק לדבר א-ל ה"צלם א-לוקים שבך" כי הרי כך מרגישים!! את מדברת א-ל האוויר!!! [כמובן שא-ל ה' אבל את ה' לא רואים] אני חושבת גם שאולי כדי לך להתחיל מתפילה להתפלל כול יום שחרית למשל ולדעת שעכשיו חצי שעה זה רק את עם ה' שיחה פרטית ששום עיניי'ן לא מתערב בה וככה לאט לאט תעלי מעלה מעלה בדרך העולה בית א-ל!!!!! ואני מחזקת את דיברי שוש!!!!
ב"הצלחה לך!!!!

קשה לי להאמיו שבכל היישוב אין משפחה אחת שזקוקה לקצת עזרה-עם ילד מיוחד, עם סבתא חלשה, אשה אחרי לידה, עבודה עם נוער. הלב ילך אחרי המעשים-ברגע שתתחילי לפעול תרכישי יותר טוב. אמרת גם שאת אוהבת לנגן. זה גם יכול לעזור.

קודם כל, אני באמת באמת מסכימה איתך.. וכמה זה נכון מה שאמרת..
אבל.. לוידעת.. קצת קשה לי לראות את זה בתור דבר כזה, הרי איך זה הגיוני שאני הקטנה יכולה פשוט לדבר ככה עם אבא? למה שהוא יקשיב לי בכלל??
ו.. ת'אמת שאני לא מרגישה ממש קשורה אליו עכשיו.. פעם אמנם הייתי מדברת איתו בתפילת 18, אבל זה אבד מתישהו.. קצת קשה להתמיד לאורך זמן..

וננסי- את צודקת, כי סתם ככה זה יכול לעזור מה שאמרת, אבל אצלנו ביישוב.. תביני, אני בת 14, עדיין לא בנוער.. ות'אמת שלא ממש סופרים את הגיל שלי אצלנו..
אנחנו הקטנים מבין כולם, עדיין לא ממש מסוגלים לשנות.. וגם לא ממש נותנים לנו את הכלים...

אני קצת מתפלאה-גיל 14 זה גיל נהדר להיות פעילים-כמה אתם ביישוב בגיל שלך? אולי תתחילו משהוא חדש-תהילים לקטנים, משחקיה, תנועת נוער לגיל הרך או משהוא בסגנון. איך זה שהיישוב לא סופר אתכם? יש לכם עוצמות!!

בס"ד

לא קראתי את שאר התגובות [אולי מאוחר יותר] אז אני מקווה שאני לא חוזרת על דברי אחרים..

שמת לב מה רשמת ומה עשית?
מצד אחד כתבת:"אין לי יותר שאלות, " ומצד שני את כותבת:"ותגידו, זה מה שאבא רוצה? שככה הימים יעברו בלי שנעשה איתם שום דבר?
וזה הגיוני בכלל כל הדבר הזה?
ואם כן.. למה אני מרגישה עם זה כ"כ רע, כאילו שאני עושה דבר אסור?"

שלא תביני לא נכו- לא שזה רע או משו.. פשוט- אין מצב שליהודי אין שאלות על כל דבר שבעולם.
אז זהו. התחזקת. עכשיו השאלות הן לא"למה צריך שרוול ארוך?" או "למה נוטלים ידי'ים בבוקר?" אלא שאלות אחרות. שגם להן יש תשובות.
השאלות לא הלכתיות נטו..

לפי דעתי- המטרה שלך עכשיו זה פשוט מאוד להמשיך הלאה עם השאלות- לדבר עם חברה, מדריכה, רב או כל אדם שיכול ולברר איתו מה התשובות לכך.

ב"הצלחה!
-אם את צ'כה אז בכיף במסר"ש..-

ממש תודה על כל התגובות... זה פתאום לראות שלאנשים -ואפילו כאלה שאתה לא מכיר- אכפת לך...

ו..כן, ננסי.. לא סופרים אותנו ביישוב.. אנחנו 15 בנות בגילי, ואנחנו לא הגיל שממש יכול לשנהות אצלנו, הגיל ששמים עליו.. ואלי יש לנו עוצמות, אבל אף אחד לא רואה, כי לאף אחד מהנוער היותר בוגר אצלנו, או מהמבוגרים ביישוב לא אכפת..

לוידעת.. באמת שזה יהיה לי מוזר ללכת, ופשוט לדבר אליו.. חוצמזה - הזמן שהכי טוב -לענ"ד- לעשות את זה, זה בלילה, אבל בלילה מפחיד בחוץ.. ואני עדיין בגיל שההורים לא מרשים להסתובב בחוץ עד מאחור..
וסתם ככה, בשעות היום, אז זה ממש קשה למצוא מקום ריק, כי ברגע שאני יתחיל לנגן אז כל הילדים הקטנים, וכל המבוגרים החטטנים... אז פתאום כולם יגיעו, כי אף מבוגר אצלנו לא באמת חושב שצריך קצת פרטיות... פחחחחח...

מכורה- גם אז זה לא היה שאלות הלכתיות, אלא יותר בנושא של אמונה..
וחוצמזה.. אני סוג של טיפוס כזה.. אני לא אוכל לצאת ולשאול שאלות, בלי שאדע שמישהו יכול לגלות לי את התשובה.. וגם לא אסמוך על עצמי שאדע לגלות את התשובה לבד..
פחחח...

בס"ד
תנסי אפילו רק 5 דק'!!!!!
וחוצמזה היום יש הרבה איפה להתנדב....
רשימה שעלתה לי בראש:
עזר מציון
בראש יהודי
חסדי נעמי
פעמונים
ובאמת כמו שננסי אמרה תנסי לארגן משהו לישוב שלך!!!!
או שאולי תארגני לך ולחברות שלך יום טיול באיזה נחל...
ותגידי יש לכם "עוז" בישוב???

לפחות בעוז ובבני עקיבא

את לא יכולה לקרוא רק ספרים ולחיות בבועה שלך....
את צריכה להיות קצת בחוץ...

בס"ד
לאף אחד בעולם רק ספרים יועילו!!!

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן