מנסים להיזכר איך המצב חזר להיות רגיל וחוזרים על אותם פעולות.

או שחושבים על דרך אחרת להתעודד.

קשה...

אבל אפשרי.

כשמחשב מתקלקל מביאים אותו לטכנאי מחשבים.

כשחולים הולכים לרופא.

כשיש בעיה במצב הנפשי הולכים לפסיכולוג.

אבל בצבא זה לא נחמד...עד שיתחסו אליך חצי דרך אתה תהיה גמור

עברתי כבר את כל התהליך המסריח הזה....אני פשוט לא מעדיף לפרסם בריש גלי תבעיה

אבל זה משו שהוא מטריד עד כדי הפרעה לתפקוד {הנפשי  וכמובן הפיזי}

בצבא זו באמת בעיה קשה.

תתאמץ כי זה חשוב לך.

בהצלחה.

איך אתה יכול להתאמץ שזה לא תלוי בך?

הרי זה מערכת שעובדת לאט..ב80 אחוז זה ראש בקיר...אתה לא תקבל מה שאתה רוצה {ואם כן..אז זה יבוא משום מקום ובזריזות}

ובוא נגיד שפז"ם אין לי אבל נסיון צברתי מספיק בשביל שידלקו לי נרות אדומים בכל מה שקשור לצה"ל...

אבל זה לא פותר את הבעיה....

כן. כבר הסכמתי איתך שהמערכת הצבאית לא ממש מוצלחת במקרים כאלו.

תתפלל לה' ותעשה את מירב ההשתדלות שלך. ויהיה בסדר.

שם יש לך את המספר של תלונות לקצין רפואה.

זו הדרך!

ב"הצלחה!!

הוא לא רב, לא רופה ולא פסיכולוג. פשוט בן אדם שקיבל מתנה משמים. בהתחלה שסיפרו לי עליו ומה עניינו לא האמנתי. עד שדיברתי איתו בעצמי בארבע עיניים ובטלפון. ב-3 דק' של שיחה הוא ידע מי אני יותר ממה שהחבר הכי טוב שלי לא הכיר אותי בשנתיים. לא מחוייב להאמין אבל מוזמן לנסות ולהיווכח אליו בעצמך.

הסיפור שסיפרו לי עליו:

בחור ששירת בצבא עמד באחת הטרמפידות בסביבות 2 בלילה. איכשהו הצליח להגיע לבסיס אבל פתאום שם לב ששכח את הנשק שלו איפושהו בדרך ואין לו מושג איפה. אמצע הלילה, רצים זריז לבית של אותו בן אדם המוזכר למעלה, דופקים בדלת ומספרים לו את מה שקרה. הוא עוצם שנייה את העיניים, מתרכז מספר שניות ואומר: הנשק נמצא בצומת כך וכך כביש הבקעה. נסעו לשם ובאמת הנשק היה מונח שם.

נשמע מונפץ ביותר, אך אותו בחור ששכח את הנשק למד איתי שנתיים בישיבה, סיפור ממקור ראשון. הוא מוכר בקרב רבנים גדולים, יש לו אסמכתא מהם.

אם בעניין, בכיף אשמח לעזור  

הוא יחסוך לי הרבה...

לא כולם ככה ולכן שאלתי..

אם זה באמת לשם שמיים, אז בהחלט הבנאדם צריך לא לקחת גרוש!

ברגע שהוא לוקח כסף, זה נהיה מסחרה..

ותבקש לראות קב"ן.

סרוג- תהיה חזק

גם אם העולם בחוץ די... זבל

אתה יכול ליצור לעצמך עולם פנימי- משלך

בו אתה יקר וחשוב ורצוי וראוי

ואתה מסוגל

מסוגל באמת -

לעשות מעשה אחד קטן כדי לשפר לעמך את המצברוח

ולא להתייאש ממעשים קטנים- להמשיך לבעוט! בסוף תצא....

תמצא לך חבר או קרוב שאתה יכול לשוחח איתו- שיחה מעמיקה או קצרה,

מישו שיכול לייעץ ולעודד, לתמוך, להתעניין, לדאוג

מי שברך אבותינו הקדושים הוא יכניס קצת שכל וטיפה יכילות לקב,ן של צה"ל למען יתחילו לעשות עבודתם נאמנה

ושכל עמ"י יהיו בריאים וחזקים. אמן

אל תסתפק בצפייה שהצבא יתעורר מחר

לך באופן פרטי היום (או ביציאה הקרובה)

לפסיכולוג שבע"ה יוכל לעזור

רק אל תזניח, חבל

ואם יש דמות בוגרת יותר שיכולה לעזור עם זה-תעזר

בהצלחה רבה

במיוחד לא בדברים האלה, וראיתי את זה אצל חברים שלי.

זה מאוד מוזר שככה מקלים ראש בבעיה נפשית, אתה חייב לראות קב"ן תוך 48 שעות כמדומני.

פחחחחחחחחחח, הצבא לא לוקח סיכונים?? נו באמת..

אדם בא לרופא צבאי עם גידול במוח הוא אומר לו קח אקמול תנוח באוהל יהיה בסדר, על מה אתה מדבר...

ולי היו חברים שהתערערו, ומהר מאוד מאוד הם היו אצל הקב"ן.

אתה יכול להשאיר אצלו נשק ביד שהוא מפנטז על בננות?

אפילו אני שלא מבינה כלום כמעט בצבא- נתקלתי ברשלנות שכזו..

VATKV NV TBJBU HFUKHO KGAU,

השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור למצב ולא רק לקטר... יש איזה "שדולת אנשים אכפתיים למען בריאות נפשות חיילי צה"ל" ?

"אין הדבר תלוי אלא בי"

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.