הו מכתב שרציתי ותכננתי לפרסם זה זמן רב.
תכננתי לעבוד על ניסוח מוצלח, מושך ומתוחכם. משכנע אך לא "מסיונרי " מדי.
תכננתי לעבוד על יחסי ציבור, לקבל תמיכה והסכמות מרבנים ואישי ציבור,
לפרסם בעלונים שונים ולסחוף אחרי כמה שיותר אנשים.
ניסיתי לתכנן את הזמן הכי מתאים לצורך העניין,
אולי סמוך לאחד החגים ? אולי בראש השנה ואולי דווקא בפסח ?
אולי ביום חול ואולי דווקא בשבת ? רציתי שזה יקרה מתוך שמחה
ולא סמוך לאיזה מקרה מצער או אסון לאומי.
אבל די! נוכח הצרות שפקדו אותנו בארץ ומחוצה לה אי אפשר עוד להשאר אדישים.
הגיע הזמן לעשות מעשה. אני פשוט כותבת את אשר על לבי בתקוה שיכנס ללבבות.
צריך לעשות מעשה או יותר נכון – הרבה הרבה מעשים.
מעשים של אכפתיות, מעשים של אהבה ואחווה, מעשים של אמונה,
מעשים שיזעקו לשמים ויבקשו – גאולה.
בואו נרבה באהבת חינם, נוכיח לריבונו של עולם וגם לעצמנו - אחים אנחנו, אוהבים אנחנו.
אין דתיים, אין חילונים ואין חרדים. אין אשכנזים ואין וספרדים.
כולנו אחים אוהבים !
ובניגוד למה שמצטייר על ידי מיעוט של אנשים המעצבים את דעת הקהל בארץ -
כולנו מעוניינים (ומצליחים) לחיות פה באהבה ואחווה אחד עם השני
מתוך סובלנות וכבוד הדדי.
אז לפני ש"פוזלים" החוצה, לפני שרצים לעשות שלום עם עמים אחרים בואו נעשה שלום ביננו.
אני קוראת לכל מי שאכפת לו, לכל מי שלב יהודי חם פועם בקרבו,
לכל מי שמאמין שבמעשינו אנחנו יכולים לקרב את הגאולה
בואו נקדיש את יום שישי הקרוב, ז' ניסן 30/3
ערב שבת הגדול ליום של אהבת חינם ומעשים טובים .
נמנע מלדבר לשון הרע (אחד החסדים הגדולים שאפשר לעשות עם הזולת הוא לא לדבר עליו רע)
נסתכל על השני בעין טובה ונדון לכף זכות.
קצת יותר כבוד לזולת, קצת יותר שימת לב לשני.
נרבה בצדקה וחסד, נרבה במעשים של עזרה הדדית גם בתוך ביתנו פנימה.
דברו על זה עם המשפחה, תלהיבו את הילדים.
רצוי בתחילת היום לומר בפה מלא שאנו מכוונים את המעשים לישועת וגאולת עם ישראל במהרה.
ומי שיכול להרבות בתפילה וקריאת תהילים, הפרשת חלה וכיוצ' הרי זה משובח
הפיצו את המכתב, הרגישו חופשי לשנות, להוסיף או לגרוע.
תרגמו אותו והפיצו בין מכיריכם בחו"ל.
ובלבד שהמסר העיקרי ישמר : ביום ששי הקרוב ז' בניסן יום אהבת חינם.
בברכת כימי צאתך מארץ מצרים הראנו נפלאות