פחדתי שאני ארגיש שאנחנו לא באמת מועילים...
אבל איזה?
אפילו בלי להסתכל בכמות הארגזים המפוצצים (במילים עדינות) היה פשוט מדהים!!!
תודה רבה!!!
פחדתי שאני ארגיש שאנחנו לא באמת מועילים...
אבל איזה?
אפילו בלי להסתכל בכמות הארגזים המפוצצים (במילים עדינות) היה פשוט מדהים!!!
תודה רבה!!!
הייתם פשוט תותחים!!!!
נהנתי מכל רגע!!!!!!
עשיתם עבודה נפלאה!!!!!!
*בהזדמנות זו - מי שלא שילם - איתן מחכה לכסף שלו

גם אחרי ההתנדבות... 
בדרך חזרה לתחנה [עם ח'..
] מרכזית הגענו למסקנה שזה ממכר...
היה שקט מידי!! 
תודה לכל מי שבא!!
סחטיין עצום למארגנות!!!!
. להפנמה: אני לא תמניה והספרדי שלי דומם!!
רק אני ההיתי בדרך ו"פספסתי" פניה?....
*חזרזיר*, ידיד ופונ3'ה - אין עליכם!!!!!!
אני לא הייתי... אולי פעם אחרת....

אשריכםם צויידיקים!!
בס"ד
שמחה שנהניתם 


הלואי שהייתי באה...
אם הייתם עושים בחופש נורמלי אולי הייתי באה 


תעשו עוד אחת בקרוב בבקשה |מתחננת|
אני יכולה ב-ו' אייר 

אני בכל מקרה בירושלים...
בבקשה!!!!!!!!
|מבאס|אאלעדחזרתי הביתה כולי מסוכר (מלשון מצופה סוכר)
הפיצה או השוורמה (אתם לא יודעים שפיצה זה חמץ? וכמובן שבנות חייבות לסרוג כל רגע אפשרי..) היו ממש טעימים.
לידיעתכם: ע"פ דברי מישהי(שרה?), אין בעיה לאכול בשר עם חלב..אלא בגלל שהבשר לא מתעכל טוב עם הגבינה אז לא אוכלים!!
מזל טוב לכל הבני דודים והבנות דודות (והדודה) שנולדו בדרך
נו...מישהו יודע למה השתמשו בפליז שחיכינו בשבילו כ"כ הרבה זמן?
ועכשיו ברצינות: שכוייח כל מי שעמל\ה על ההתדבות (וגם לכל מי שניסתה לארגן את ההמשך בבית חולים)
ומי שרוצה לדעת יכול לפנות באישי (או לשאול כל בנאדם שהיה שם)
בקרוב אצלך..
ולמה הדודה בסוגריים?! היא הכי חשובה..


אאלעדובכלל את הפלאפון...(פעם הבאה אל תפילי לי את הפלאפון...עשיתי לך עין הרע
)
ותמסור לפלאפון שלך סליחה ממני, אני את שלי קיבלתי... (או יותר נכון הפלאפון שלי...
)
אאלעדיש להגיש בקשה בשלושה עותקים! אחרת אין על מה לדבר!
ואני מצטער שאני לא מבין בבגדי נשים (היה לי משהו יותר חריף...אבל אני מתאפק...)<צ>
רע!תואי, אלעד- ההודעה שלך גרמה לי לצחוק..




חבר'ה, זה פשוט מדהים לראות כל פעם מחדש את הכוחות המטורפים שלכם!
חבר'ה שמגיעים מכל הארץ, עם לב זהב והמון כוונות טובות בלי רצון שיחזירו להם מש'ו, אפילו קטן.
חבר'ה שכמה שהם לא קשורים אחד לשני - הם קבוצה מאוחדת ונותנת את המירב מעצמה כשצריך!
אתם פשוט גדולים!!
רע!ת וידיד, יישר כח עצום על הארגון! שה' יברך אתכם!
[אני בטח נראית אהבלה.. אבל זה לא מראה חדש
]
זה לא שאין בעיה בבשר וחלב, פשוט הבעיה היא עניין בריאותי.
ורק אני לא חלק מהמשפחה
[חברה של אחות.. זה לא מספיק!!
] נוג"ה- משפחה אחת גדולה..
רעות- כמה זמן אתם בני דודים? אהה.. סליחה. לא דיברתי איילך... 
נעלי נשים... 

ותודה לי שחסכתי לכולם 6.60 וגררתי את כולם ברגל.. [וסליחה למי שכואבות לו הרגליים בגללינו
]
שבת שלום!!! סופ"ש נעים! המשך ערך זך...
תמרר!! נזכרתי שהיה לי משו' להראות לך...
יש לי עגיל עם.. נחשי.. נכון! פילים אפריקאנים!!! 

ותיקון חשוב-
*וכאפה לך שדאגת לנו לכאב רגליים וגרמת לקריקי להיות מתה ובגלל זה חזרנו הביתה מוקדם ולא נשארנו להסתובב, ולא הלכנו ל"הפגנה", ולא ביקרנו את סבתא רבה שלי...
סתאאאאםםם!!! כפרות עליכן!!!
היה קורע!!!
שבסוף הפכה לשעה של חלוקת פליירים
אבל חשבנו שאולי כבר הגעתם ואתם מחכים... [מה שהתברר כלא נכון. חחח... ברור שהולכים ברגל! זה גבעת שאול!!!!!!
]
הקטע עם השווארמה- מה שנכון- נכון.. [ותכלס- טוב שכך.. תחשבו על זה רגע- מה היה קורה עם מה שנכון לא היה נכון?? היינו בבעיה רצינית...
]
עוד מסקנה- ילדים בכיתה ח' הם לא מה שהם נראים!!!
מה ההיגיון במלחמת שיבולת-שועל כשאני בטלפון? ועוד עם אבא שלי?? [ורגע לפני פסח.. שעתיים אחרי זה עוד מצאתי "ירוקים כאלה שנדבקים" בפשמינה!]
אם הייתי יודעת מה המרחק, אין סיכוי שהייתי מסכימה שניסע באוטובוס.
בפעם הבאה אני מבקשת לעשות לי הדמייה של המרחק.
זה כלום בהליכה,
מחילה מכל מי ששילם בגללי 6.60...

כשהגעתי הביתה מצאתי אחד בתוך העליונית!! 
הרגליים שלי עדיין שחורות!! 
אמא. מפחיד לראות לכמה אנשים אין אוכל. כאילו- מבינים שכל מה שעשינו היום היה פחות מחצי מהכמות שצריך? מזעזע!
ו.. למרוח ת'זמן בתחנה מרכזית בין 6 וחצי ל8 זה אממ.. חוויה.. אממ.. מעניינת..
ואיי.. היום הזה מרגיש לי שיא הארוך. כי הוא התחיל לי ב5 בבוקר..
ושיא הזרמתם! וזרמנו! שכוייעח!
ממש פחדתי שלא יזרמו ויהיה מיובש..
והכי מצחיק היה בסוף בפיצה/פלאפל/שווארמה/צ'יפס.. ישבנו באשכרה במעגל!
והיה שיא הכיפ!
ותמר- למה את כ"כ שונאת ת'מסקינגטיפ שלי?? מה הוא עשה רע?
תכירו- נדנדה כתומה- המתקן האולטימטיבי להחזקת השווארמה שלכם! נסו ולא תצטערו!!
(מוקדש באהבה..
)
ואיזה בעסה זה לרוץ כמו מטורפת כדי להספיק ת'טרמפ שלי, ואז לגלות שהוא מתעכב ויגיע רק בעוד בערך חצי שעה..![]()
טוב. יש עוד מלאן חוויות. זה לא ייגמר..
אבל אני צכה לפנות ת'מחשב.וללכת לישון..
ליל"ט ושבת שלום!
ולפני שאני ישכח> רעות, חזרזיר וידיד- צ'כוייעח עצוםם!!!
לא נשאר לי אלא רק להנהנן בראשי

חח>>בטטה את רואה מזה? הכל משמיים שהייתי עייפה!!
בכלל לא הייתה הפגנה(:
ליל''א, שב''א
וממש כל הכבוד למארגנים
עשיתם את זה מצויייןP:
פונ3'ה!!אני מסתכלת בפלאפון, ויש מלא מספרים שהתקשרו אלי/התקשרתי אליהם ואין לי מושג מי אלה!

וגם, פאדיחה- מישו שלח לי סמס ולא ראיתי אותו, אני חוזרת הביתה 'נאחר לבינתים ב20 דקות'
מקווה שמי ששלח את זה הגיע בסוף..
הייתי ממש רחפנית אתמול.. 
וממש סליחה ממי שהרסתי לו את האוזנים..
אכן היה טוב, ומרשים, רק כדאי שפעם הבאה - לא נלך כל כך הרבה! משוגעים! (אני מתכוון בדרך לאכול)
דבר נוסף, הערה למארגנים - אישית, אני מעדיף התנדבויות עם אנשים (בקיצור-בית חולים או מועדוניות וכדו').
שכוייח לכל המארגנים, ולכל המשתתפים, היה כיף 
למה הלכתם כל כך הרבה בשביל האוכל????
(פעם הבאה אצלי בבית-חח)
סתם יש שם באזור מלא מה לאכול-
חבל...
רק שהחבר'ה התעקשו על פיצה מסוימת... אהמ.. אהמ.... 

ולגבי ההתנדבויות - אנחנו מנסים לגוון כי כל אחד אוהב סוג התנדבות אחר... 
כל הכבוד לכל המארגנים והמשתתפים!!
אז אני יגיד בקיצור היה באמת כיף, רק הבנים הגיעו לאיפה שהבנות ותוך עשר דקות מילאינו עוד ארגז גדול.
ישר כוח לרעות וחזרזיר ופונצה רעות ותיפארת לא הבנתי למה קראת לי מהרגן כולה בדקתי לך שתי דקות משהו במחשב.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.