מתנדבים- אשריכם! הייתם מטורפים!!!כנרית על הגג=)

פחדתי שאני ארגיש שאנחנו לא באמת מועילים...

אבל איזה?

אפילו בלי להסתכל בכמות הארגזים המפוצצים (במילים עדינות) היה פשוט מדהים!!!


תודה רבה!!!

חבר'ה - אין עליכם!!!!!!רע!ת

הייתם פשוט תותחים!!!!

נהנתי מכל רגע!!!!!!

עשיתם עבודה נפלאה!!!!!!

 

 

*בהזדמנות זו - מי שלא שילם - איתן מחכה לכסף שלו

אכן.. היה נחמד מאוד!מישי' מאפושו'

גם אחרי ההתנדבות...

 

בדרך חזרה לתחנה [עם ח'..] מרכזית הגענו למסקנה שזה ממכר... היה שקט מידי!!

 

תודה לכל מי שבא!!

סחטיין עצום למארגנות!!!!

 

. להפנמה: אני לא תמניה והספרדי שלי דומם!!

מ....נמו

רק אני ההיתי בדרך ו"פספסתי" פניה?....

 

ולמארגנים!!רע!ת

*חזרזיר*, ידיד ופונ3'ה - אין עליכם!!!!!!

איזה כיף שנהנתםם!!חייבס"ית

אני לא הייתי... אולי פעם אחרת....

אשריכםם צויידיקים!!

מי שלא היה - הפסיד!!!!!!רע!ת
ומי שלא הייתה- הפסידה!!!!!מישי' מאפושו'
תבאסו עוד קצת...ענבל

בס"ד

 

שמחה שנהניתם

 

הלואי שהייתי באה...

 

אם הייתם עושים בחופש נורמלי אולי הייתי באה

 

תעשו עוד אחת בקרוב בבקשה |מתחננת|

 

אני יכולה ב-ו' אייר אני בכל מקרה בירושלים...

 

בבקשה!!!!!!!!

בהחלט היה חביב... |מבאס|אאלעד

חזרתי הביתה כולי מסוכר (מלשון מצופה סוכר)

הפיצה או השוורמה (אתם לא יודעים שפיצה זה חמץ? וכמובן שבנות חייבות לסרוג כל רגע אפשרי..) היו ממש טעימים.

לידיעתכם: ע"פ דברי מישהי(שרה?), אין בעיה לאכול בשר עם חלב..אלא בגלל שהבשר לא מתעכל טוב עם הגבינה אז לא אוכלים!!

מזל טוב לכל הבני דודים והבנות דודות (והדודה) שנולדו בדרך

נו...מישהו יודע למה השתמשו בפליז שחיכינו בשבילו כ"כ הרבה זמן?


ועכשיו ברצינות: שכוייח כל מי שעמל\ה על ההתדבות (וגם לכל מי שניסתה לארגן את ההמשך בבית חולים)

אני יודע!!!nobody

ומי שרוצה לדעת יכול לפנות באישי (או לשאול כל בנאדם שהיה שם)

חחח... כמה זמן אתם בני דודים?כנרית על הגג=)
אלעד - תודה =]רע!ת

בקרוב אצלך..

ולמה הדודה בסוגריים?! היא הכי חשובה..

שכחתי את הצעיפים של תמראאלעד

ובכלל את הפלאפון...(פעם הבאה אל תפילי לי את הפלאפון...עשיתי לך עין הרע)

פשמינות!!! ורק שתיים מהן היו שלי!כנרית על הגג=)

ותמסור לפלאפון שלך סליחה ממני, אני את שלי קיבלתי... (או יותר נכון הפלאפון שלי...)

הוא לא מקבלאאלעד

יש להגיש בקשה בשלושה עותקים! אחרת אין על מה לדבר!

ואני מצטער שאני לא מבין בבגדי נשים (היה לי משהו יותר חריף...אבל אני מתאפק...)<צ>

ולא בנעלי נשים..רע!ת
חח*חזרזיר*

ואי, אלעד- ההודעה שלך גרמה לי לצחוק..

 

חבר'ה, זה פשוט מדהים לראות כל פעם מחדש את הכוחות המטורפים שלכם!

חבר'ה שמגיעים מכל הארץ, עם לב זהב והמון כוונות טובות בלי רצון שיחזירו להם מש'ו, אפילו קטן.

חבר'ה שכמה שהם לא קשורים אחד לשני - הם קבוצה מאוחדת ונותנת את המירב מעצמה כשצריך!

אתם פשוט גדולים!!

 

רע!ת וידיד, יישר כח עצום על הארגון! שה' יברך אתכם!

איזה כייף!! אני אשכרה יושבת מול המחשב וצוחקת...מישי' מאפושו'

[אני בטח נראית אהבלה.. אבל זה לא מראה חדש ]

 

 

זה לא שאין בעיה בבשר וחלב, פשוט הבעיה היא עניין בריאותי.

 

 

ורק אני לא חלק מהמשפחה [חברה של אחות.. זה לא מספיק!!] נוג"ה- משפחה אחת גדולה..

רעות- כמה זמן אתם בני דודים?     אהה.. סליחה. לא דיברתי איילך...

 

 

נעלי נשים...

 

 

ותודה לי שחסכתי לכולם 6.60 וגררתי את כולם ברגל.. [וסליחה למי שכואבות לו הרגליים בגללינו]

 

 

שבת שלום!!! סופ"ש נעים! המשך ערך זך...

 

 

 

 

תמרר!! נזכרתי שהיה לי משו' להראות לך... יש לי עגיל עם.. נחשי.. נכון! פילים אפריקאנים!!!

יווו איזה כיף לך!!!! אני גם רוצה!!!!כנרית על הגג=)

ותיקון חשוב-

*וכאפה לך שדאגת לנו לכאב רגליים וגרמת לקריקי להיות מתה ובגלל זה חזרנו הביתה מוקדם ולא נשארנו להסתובב, ולא הלכנו ל"הפגנה", ולא ביקרנו את סבתא רבה שלי...



סתאאאאםםם!!! כפרות עליכן!!!

היה קורע!!!

"ההפגנה הגדולה"nobody

שבסוף הפכה לשעה של חלוקת פליירים

אנחנו כמעט ביקרנו את סבתא שלך!!!מישי' מאפושו'
עבר עריכה על ידי מישי' מאפושו' בתאריך ט' ניסן תשע"ב 01:48

אבל חשבנו שאולי כבר הגעתם ואתם מחכים... [מה שהתברר כלא נכון. חחח... ברור שהולכים ברגל! זה גבעת שאול!!!!!!]

הקטע עם השווארמה- מה שנכון- נכון.. [ותכלס- טוב שכך.. תחשבו על זה רגע- מה היה קורה עם מה שנכון לא היה נכון?? היינו בבעיה רצינית... ]

עוד מסקנה- ילדים בכיתה ח' הם לא מה שהם נראים!!!

מה ההיגיון במלחמת שיבולת-שועל כשאני בטלפון? ועוד עם אבא שלי??  [ורגע לפני פסח.. שעתיים אחרי זה עוד מצאתי "ירוקים כאלה שנדבקים" בפשמינה!]

ואי,*חזרזיר*

אם הייתי יודעת מה המרחק, אין סיכוי שהייתי מסכימה שניסע באוטובוס.

בפעם הבאה אני מבקשת לעשות לי הדמייה של המרחק.

זה כלום בהליכה,

מחילה מכל מי ששילם בגללי 6.60...

גמלי נשארו ירוקים כאלה!!נדנדה כתומה.

כשהגעתי הביתה מצאתי אחד בתוך העליונית!!

 

 

לכנרית.אנונימי (פותח)

אני מזהיר:

אם ההתנצלות לא תגיע, התוצאות עלולות להיות בלתי צפויות, ומסוכנות להמשך קיום העולם!

פשוט תזדרזי!

מה אכפת לי מקיום העולם?...כנרית על הגג=)
אין בעיה.אנונימי (פותח)

את תצטערי על זה....

אם פתאום ינחתו לך בבית כמה שבכניקי"ם ויחפשו אותך, אל תתפלאי...

יאוו!! היה מעולהה!!!נדנדה כתומה.

הרגליים שלי עדיין שחורות!!

 

אמא. מפחיד לראות לכמה אנשים אין אוכל. כאילו- מבינים שכל מה שעשינו היום היה פחות מחצי מהכמות שצריך? מזעזע!

 

ו.. למרוח ת'זמן בתחנה מרכזית בין 6 וחצי ל8 זה אממ.. חוויה.. אממ.. מעניינת..

 

ואיי.. היום הזה מרגיש לי שיא הארוך. כי הוא התחיל לי ב5 בבוקר..

 

ושיא הזרמתם! וזרמנו! שכוייעח! ממש פחדתי שלא יזרמו ויהיה מיובש..

 

והכי מצחיק היה בסוף בפיצה/פלאפל/שווארמה/צ'יפס.. ישבנו באשכרה במעגל! והיה שיא הכיפ!

ותמר- למה את כ"כ שונאת ת'מסקינגטיפ שלי?? מה הוא עשה רע?

תכירו- נדנדה כתומה- המתקן האולטימטיבי להחזקת השווארמה שלכם! נסו ולא תצטערו!! (מוקדש באהבה..)

 

ואיזה בעסה זה לרוץ כמו מטורפת כדי להספיק ת'טרמפ שלי, ואז לגלות שהוא מתעכב ויגיע רק בעוד בערך חצי שעה..עצבני

 

טוב. יש עוד מלאן חוויות. זה לא ייגמר.. אבל אני צכה לפנות ת'מחשב.וללכת לישון.. ליל"ט ושבת שלום!

 

ולפני שאני ישכח> רעות, חזרזיר וידיד- צ'כוייעח עצוםם!!!

אממרוזמרין

לא נשאר לי אלא רק להנהנן בראשי


חח>>בטטה את רואה מזה? הכל משמיים שהייתי עייפה!!

בכלל לא הייתה הפגנה(:


ליל''א, שב''א




וממש כל הכבוד למארגנים עשיתם את זה מצויייןP:

וואי, הי טאאוב! ישתבח שמו! (ושמנו..) פונ3'ה!!
ואי,*חזרזיר*

אני מסתכלת בפלאפון, ויש מלא מספרים שהתקשרו אלי/התקשרתי אליהם ואין לי מושג מי אלה!

וגם, פאדיחה- מישו שלח לי סמס ולא ראיתי אותו, אני חוזרת הביתה 'נאחר לבינתים ב20 דקות'

מקווה שמי ששלח את זה הגיע בסוף..

הייתי ממש רחפנית אתמול.. 

וממש סליחה ממי שהרסתי לו את האוזנים..

רק כדי שידיד לא יוכל לטעון שאני לא מגיב בכלל..תקוע בתקוע

אכן היה טוב, ומרשים, רק כדאי שפעם הבאה - לא נלך כל כך הרבה! משוגעים! (אני מתכוון בדרך לאכול)

דבר נוסף, הערה למארגנים - אישית, אני מעדיף התנדבויות עם אנשים (בקיצור-בית חולים או מועדוניות וכדו').


שכוייח לכל המארגנים, ולכל המשתתפים, היה כיף

אני לא מבינה...נמו

למה הלכתם כל כך הרבה בשביל האוכל????

 

(פעם הבאה אצלי בבית-חח)

סתם יש  שם באזור מלא מה לאכול-

חבל...

אנחנו יודעים שיש הרבה איפה לאכול וגם יותר קרוב..רע!ת

רק שהחבר'ה התעקשו על פיצה מסוימת... אהמ.. אהמ....

ולגבי ההתנדבויות - אנחנו מנסים לגוון כי כל אחד אוהב סוג התנדבות אחר...

למרות שלא הייתי-okey

כל הכבוד לכל המארגנים והמשתתפים!!

 

אוף!!אני אפילו מתחיל לקנא!!סטיב
אוף כבר אמרתם כל מה שהיה לי להגידידידאחרונה

אז אני יגיד בקיצור היה באמת כיף, רק הבנים הגיעו לאיפה שהבנות ותוך עשר דקות מילאינו  עוד ארגז גדול.

ישר כוח לרעות וחזרזיר ופונצה רעות ותיפארת לא הבנתי למה קראת לי מהרגן כולה בדקתי לך שתי דקות משהו במחשב.

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניקאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך