בס"ד

גם אני שמתי לב שאני לא רוצה ממש מקדש.. 

אבל זה לא בגלל שטוב לנו עכשיו!   זה בגלל שליצר הרע טוב עכשיו..

הוא יודע שמתי שיהיה בית מקדש אנחנו (כנראה) נחזור בתשובה, יש אפילו דעות שלא יהיה אז יצר הרע. הוא אומר - זה שוה לי כל זה? אני רוצה את זה? אני רוצה שיצליחו לגבור עלי?  הוא מפחד שישכחו אותו!

אז לכן, עכשיו שיש לו כל כך הרבה כח, והוא יודע שבכוחינו להביא את בית המקדש ולזרז את הגאולה, אז הוא מנסה להניא אותנו מהמחשבה הזאת, שהגאולה תאחר לבוא. ככה בעצם הוא יכול לנצח. הוא יודע שמתי שבית המקדש כבר בנוי וכל זה, זה אבוד.  הוא מנסה להפחיד אותנו!  

תחשבי חיובי.

איזה טוב זה שכאשר מישהו חוטא - הווופ! הוא קופץ לבית המקדש, מביא קרבן וזהו! אין חטא! זדונות נהפכין לשגגות!

קיצור - עכשיו לא טוב לנו! עכשיו היצר מנצח אונו ולכן אנו חושבים שטוב לנו.  שבית המקדש יבוא, אז יהיה לנו טוב!

שנזכה..

לא בטוח שהחיים בזמן המקדש יהיו חיים כ"כ טובים, מאיפה הבאת את זה? (יוני)...

מה שבטוח זה שכמו שפלפיליה תיארה יהיה משטר הרבה יותר קפדני, שבמצב שלנו כיום, לא כ"כ נעמוד בו....

אני מאמין שיהיה טוב, אבל באמת א"א לדעת מה יהיה טוב בצורה כזאת ומה יהיה טוב בצורה אחרת.....

כי המקדש הוא לא בשבילו...

המקדש הוא בשביל ה', בשביל לרצות מקדש, צריך לחיות בשביל הקב"ה, ואז בוודאי שרוצים מקדש-כי זה מקדש לה', זה הארמון שלו.

ואז-א"א בלי מקדש, כי  המקדש הוא דבר בסיסי ביותר, זהו הבית, זה הארמון שממנו ה' מולך על כולנו.

לכן אני מציע לכם לעבוד על הנקודה הזו, לא מספיק לקיים את ההלכה, כי כך צריך, או כי זה טוב לנו, אלא כי זה מה שה' רוצה, ואנחנו חיים למענו, ומפה הדרך קצרה אל הקדושה, וגם לרצון למקדש.

לדעתי , זה נובע משני דברים - 

1. הרצון שלנו , בתור בני אדם , לדעת תמיד - לקראת מה אנחנו הולכים ..

2. שאנחנו עוד לא בדרגה של להבין מה יהיה .

אז באמת , כאילו בתור בני אדם , אנחנו תמיד רוצים לדעת מה יהיה , מה יקרה , אנחנו מפחדים כאילו - מהלא נודע בעצם ..

אז כמו שאת אומרת - כאילו מה יהיה אז ? אוקי , יבוא המשיח , יבנה בית המקדש , ו.. מה ?

אז אנחנו צריכים להבין - שלא הכל אנחנו מבינים .. זתו'מרת , המציאות המתוקנת - זה שיבוא המשיח , ויבנה ביהמ"ק , כאילו גאולה .

וזה יהיה הדבר הכי טוב בשבילנו ..

כרגע את לא רואה את המציאות מהצד השלם שלה , את רואה רק את החלק שלך כזה ..

ושיבוא המשיח - אז את תהיי בדרגה גבוהה , [כולנו בעצם] שכבר לא נדבר לשון הרע כ"כ כמו היום [כי אחרת יהיה מזה שכונה מחוץ למחנה ], ותהיה הרבה יותר מודעות לכל ההלכות , והמצוות וכאלה .. 

וגם צריך לזכור , שהחיים האלה , שאת חיה עכשיו - זה זמנית כזה. הפכנו את הדבר המשני , לעיקרי .. 

באידיאל - זה לחיות חיים עם ביהמ"ק וכאלה , נכון שאנחנו עכשיו לא במציאות כזאתי , אבל צריך לשאוף אליה ..

[יש את הסיפור המוכר של הפעולות , שפעם היה כפר , עם אנשים רגילים והכל , פעם אחת - נולד למשפחה אחת , ילד עם יד אחת . סבבה,  מוזר והכל . ולילד הזה נולד עוד ילד - עם יד אחת , וככה התרבו עוד ועוד , עד שכבר לא נשארו אנשים עם-2 ידיים , והאנשים שנולדו עם ה-יד האחת , בכלל לא הכירו את המציאות של ה-2 ידיים , ואמרו לעצמם - נוח לנו ככה , למה אנחנו צריכים 2 ידיים ? וזה בדיוק מה שקורה לנו ..]

בקיצור , לוידת אם ממש עניתי , אבל זה הרעיון .. שנזכה בעז"ה לביאת המשיח , בניית ביהמ"ק , גאולה,  וכאלה .. ערב טוב !

ב"ה

לפעמים באמת עולה נקודה כזאת שאנחנו(או לפחות היצר שלנו) חושבים שאולי אין לנו כל כך כוח לגאולה...

אבל מצד שני ברגע שאנחנו מבינים עד כמה המצב רע עכשיו אנחנו זועקים שאנו רוצים משיח עכשיו.

למשל אחרי פיגוע או אירוע רע אנחנו תמיד זועקים שצריך משיח.

אז לדעתי הנקודה שלדעתי צריך להפנים היא שאנחנו במצב רע ומר ויש לנו הרבה מאוד בעיות

ואז כשנבין מה חסר לנו אולי נבין עד כמה באמת אנחנו צריכים משיח.

הזו ספציפית. מעולם לא היינו במציאות בה היה קיים בית מקדש ובה באמת הייתה עבודת מקדש ראויה וכו' - ככה שאנחנו לא יכולים להשוות. 

(ד"א, הרב קוק מציין שלאחר ביאת המשיח בנ"א יהיו צמחוניים וכו', לא זוכרת אם הוא מציין שם משהו על הקורבנות, יש מצב... אבל כעיקרון הוא אומר שהדרגה הרוחנית של העולם, שירדה מאוד בדורו של נוח, תעלה בחזרה לדורו של אדם).

בכל מקרה, 

יכול להיות שזה יהיה יותר נוקשה וכדומה, אבל מן הסתם תהיה אווירה. משהו שונה, משהו טהור יותר, שלם יותר - מלא אור, ואנחנו לא יכולים להשוות את האווירה בימנו לאווירה בימי בית המקדש (לא בסוף תקופתו וכו', בימי תפארו - שלמה המלך וכו'), כי פשוט - מעולם לא היינו שם. 

לכו תדעו...[:

ואולי זה באמת ככה...

אבל זה עניין של הרגל!

תנסי לתאר בצורה כזאת את החיים שלנו היום, ממש ככה את כל הדברים הקצת פחות מושלמים-

לא בטוח שהיית מעדיפה את זה על פני בית המקדש, או בעצם בטוח שלא.

תמיד מפחדים משינויים,

אבל הקב"ה כל יודע, תסמכי עליו- זה הטוב ביותר!

חטאנו, קיבלנו עונש חמור, לקחו לנו את הטוב הזה,

התרגלנו לפחות טוב, זה הופך את הטוב ללא טוב?

לא, זה פשוט שאנחנו מפחדים משינויים...

כל חטאת -קורבן. נכון. אבל לא יכריחו אותך לזה. אנחנו נרצה, מרצון ?אמיתי? ללמוד תורה, ולהקריב קורבנות. "כי לא זבחיכם חפצתי". הקב"ה לא רוצה את הכבשים שלנו, אלא את הרצון שלנו.את חושבת שאת נהנת בחיים. את לא באמת מספקת את הרצונות ?האמיתיים ? שלך. זה כאילו היית גוש זהב. ואז הוא התכסה לאט לאט באבק, כי אף אחד לא ניער אותו. זה מהחורבן. אז את חושבת שהחיים שלך טובים, כי לרצות את האבק זה לא בעיה. אבל כשיבוא המשיח, הוא יסיר את האבק ממך, ותגלי שהרצון האמיתי שלך הוא להקריב וללמוד.

זה הרבה יותר טוב מעכשו! את לא רוצה לראות את סבא שלך? זה אולי קצת הזוי..

ועברה-קורבן! זה כפרה בעולם הזה.. מה עדיף גיהנום?D: 

מי אמר שהצרות לא יגיעו לחייך? כיגיעו תרצי משיח? חוץ מזה שאני לא מאמינה שהכל מושלם אצליך..

מתחברת לקטנציק.. ולעוד הרבה שכתבו כבר..

מצטערת אם זה נשמע כמו תקיפה, כי זה ממש לא..

אבל הוא קשור דווקא.

"עם האוכל בא התיאבון"-

עכשיו לא בא לך בית מקדש, כשהוא יבוא החשק יבוא...

חוץ מזה בית מקדש זה גאולה.

את בטוחה שאת לא רוצה גאולה???

אני מזדהה עם חלק מהדברים..

בעיקרון רק בשביל ידע כללי, יש דעות שאומרות שלעתיד לבוא יתבטלו הקורבנות .. אז זה דבר ראשון , דבר שני אל תשכחי שזו מצאיות שנראת לנו כ"כ שונה ממה שאנחנו חיים היום , וגם בגלל זה המודעות שלנו שונה.. אני בטוחה שבזמן בית המקדש לא היו רצים כל 2 דק' להקריב קורבן .. המודעות למעשים שאדם עושה גוברת וכך הוא פחות חוטא .. ככה נראליי לפחות. ואם זה ככה - אז מה רע? ההיפך, עוד יותר טוב!

שמעתי פעם סיפור שממש ממחיש אתזה .. אני לא כ"כ זוכרת בדיוק איך זה הלך אבל אני אנסה .. :

היו זוג שניסו הרבה שנים להכנס להריון , אחרי הרבה שנים הם הצליחו כמובן שהייתה התרגשות גדולה וציפיה לתינוק.. חלומות, שאיפות לעתיד, שמחה וכו'..

לקראת המועד של הלידה הייתה התרגשות גדולה .. והנה הגיע היום המיוחל.. האישה בחדר לידה.. ופתאום מתחילה התרחשות סביבה ומסתבר שיש כל מיני סיבוכים בלידה שלא היו צפויים.. הרופאים אמרו לאישה שיש אפשרות להציל רק אחד מהם - או אותה או את התינוק .

האישה בחרה להציל את התינוק. והנה בשעה טובה נולד תינוק קטן וחמוד.. אבל האמא נפטרה מסיבוכים בלידה.

האבא כמובן היה מאושר מהתינוק הקטן. אבל בו בזמן היה עצוב כ"כ על אשתו האהובה שעברו ביחד את כל הזמנים הקשים והמרגשים וכל הציפיות שהיו להם ..

אבל הוא החליט שהוא נותן לתינוק הזה את כל כולו כי הוא בעצם הדבר היחיד שנשאר לו מאשתו..

הוא גידל את הילד, פינק אותו נתן לו כל מה שהיה לו .. והיה שם בשבילו תמיד.. ממש אבא מושלם.

ותמייד האבא סיפר לילד על אמא שלו שבזכותה הוא קיים ושהיא העניקה לו את החיים וכמה היא חיכתה וציפתה לו ..

הילד גדל והגיע לקראת בר מצווה. האבא התאמן איתו על הפרשה, וביקש מאוד מהילד שבדרשה שלו יזכיר את אמא שלו שבזכותה הוא קיים .. הילד הסכים.

והנה הוא אומר את הדרשה , האבא מחכה ומתרגש כ"כ ופתאום הילד מסיים בלי להזכיר ביכלל את אמא שלו.

האבא כ"כ הופתע הוא רץ לילד ושואל אותו למה לא הזכיר את האמא .

והילד עונה : "אבא מה אתה רוצה ממני? ביכלל לא היכרתי אותה! אני לא יודע מי היא! למה שאני אזכיר אותה ? מי היא בשבילי?"

..

ככה זה בעצם עמ"י והקב"ה .. ה' נתן לנו לחיות ולא השמיד אותנו ובעצם לקח מאיתנו את בית המקדש ככפרה על החטאים שלנו וכדי לתת לנו לחיות בעולם במקום להשמיד אותנו ..

וקשה לנו לדמיין מזה בית מקדש ושכינה וכו' כי אפעם לא חווינו אתזה .. מאז שנולדנו לא היה לנו כזה.

אבל לפחות שיהיה לנו בתודעה שבזכות המקדש אנחנו פה .. שרק עם בית המקדש המציאות תיהיה שלמה ומושלמת .. זה כבר משו לא ? זאת כבר התקדמות .. לפחות לנסות לרצות את זה , אפילו לבלי להבין לגמרי מה איבדנו .. כי אפעם לא נצליח להבין בדיוק דבר שלא חווינו ..

ולהבין שזו מציאות שונה ממה שאנחנו חווים היום ובגלל זה נראה לנו מוזר ודברים לא הגיוניים, אבל המציאות תיהיה שונה . יהיה משו שונה..

כן, קשה לצפות ולרצות בזה .. אבל לפחות לרצות שיבוא משיח שיגאל אותנו מכל הצרות והייסורים שלנו .. שיהיה טוב יותר .. וזה יקרה רק עם ביאת המשיח ובניית בית מקדשינו במהרה בימינו אמן!!

*מיצטערת על החפירה.. לא התכוונתי , באמת שלא .. זה פשוט יצא ככה .. ;)

בס"ד

קודם כל - שכוייח על הבירור, השאלה, הצפת הנושא.. יפה לך שאת לא זורמת ככה עם החיים ומתפללת מלא פעמים ביום על משו שאת בכלל לא רוצה בלי לבדוק את זה..

ואל תרגישי לבד: "בשלושה דברים עתידים שראל למאוס:במלכות שמיים, במלכות בית דוד ובבניין ביהמ"ק.." (מדרש שמואל י"ג)

אז מה חסר לנו היום בלי בית מקדש? למה בכלל צריך אותו?

בואי נתקדם לנק' מוצא אחרת ממה שאת מתארת.

"בדור הזה עם כל השפע והאפשרויות אני לא באמת מרגישה שחסר לי משהו,

ונכון שיש צרות בעם שלי אבל ממני הם די רחוקות והם לא משפיעות ישירות על החיים שלי"

נצא מההתרכזות בעצמנו ונחשוב למה לנו כאומה חסר בית המקדש. (את ביהמ"ק נבנה בעז"ה רק לאחר שרוב ישראל יהיו בארץ, כי זה בניין לאומי. לא רק בשביל עצמי.)

אז מה חסר לנו כאומה?

את בעצמך כתבת שהמצב היום רחוק מלהיות מושלם.

"אני יודעת שאנחנו במצב של מלחמה, ושחס וחלילה אולי ירצו לפנות אותי מהבית,

ושבדרום נופלים טילים וששלושת רבעי מהעם שלי מחלל שבת."

אז נתחיל עם הגמרא שאומרת כך: "מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות" (סוטה ט', י"ב)
  

מה זה אומר בת'כלס? זה שתפתחי לרגע את עמוד החדשות ותביני שהתאונת דרכים, והרצח במשפחה וכדו', כל זה - זה מכיוון שנחרב ביה"מק!!

בית המקדש הוא לא סתם בניין. זה מבנה שבו ד' יתברך משכין שכינתו בתוכנו. תחשבי שבמקום שהמלך הגדול יהיה אי שם רחוק, הוא יהיה כאן! בתוכנו!! נוכל לקפוץ להגיד שלום, להודות באמת על הניסים שבכל יום עימנו.

כל צער, חיסרון, חלל ריק, דיכאון שאנחנו מרגישים - זה בגלל הריחוק שלנו מד' יתברך. זה כעין בבואת מראה לצער השכינה על גלותה. כל פעם שתצטערי, תחשבי על צערה של השכינה שהיא רחוקה מאיתנו.

אנחנו שואפים ל"עובדך באמת", נכון? אז רק מציאות של בית מקדש קיים היא מציאות נורמלית. אחנו עכשיו רק בדרך, ב"כאילו" מין חזרה גנרלית כזאת.. את משתדלת לקיים מצוות? יותר מ200 מתוך 613 מצוות שבתורה - קשורות לבית המקדש!!!

העניין של הקב"ה שבונה לו בית בעולם הזה ושוכן כאן בתוכנו הוא הרבה יותר מהותי.

הזכרת את הצרעת ואת הכפרה. כיום ביום כיפור, אנחנו מתפללים כ"כ הרבה ומשתדלים לחזור בתשובה. אבל רק בזמן ביהמ"ק יכולנו לדעת האם תשובתנו היתה לחלוטין והתקבלה בפני ד'! אם חטאתי ח"ו בשוגג, אני יכולה רק להשתדל לחזור בתשובה ככל יכולתי. בזמן ביהמ" יש לי גם כפרה על החטא שחטאתי!!

והצרעת - זה הדבר הכי מיוחד שיש. זה בעצם דיבור ישיר עם הקב"ה (שזה בכלל דבר שיש בביהמ"ק: אורים ותומים, אש מן השמיים, ניסים גלויים ותמידים לכלל עמ"י, חוט השני שהופך ללבן..). בעצם צריך להבין שצרעת זה שד' יתברך בכבודו ובעצמו דופק לי על הראש ואומר "סליחה, אבל התבלבלת קצת. המילים האחרונות שאמרת לא יהו משו והגיע הזמן לתקן את זה.." הקב"ה פשוט מדבר איתי!! אם היום התפילה שלנו לפעמים נראית קצת "חד צדדית", בזמן המקדש ד' כאן איתנו, מדבר איתנו ממש!!

ובמשפט אחד שמסכם את הכל:

מה חסר לנו בלי בית מקדש?

השראת שכינה בעולם הזה = קשר ישיר עם ד' יתברך.

[כפועל יוצא מכך שהשכינה רחוקה ממנו, גם המשפט אינו משפט צדק, המנהיגות מושחתת והעם מפולג. בע"ה בזמן ביהמ"ק יש סמכות אחת עליונה ויראת שמיים: הסנהדרין. מנהיג אחד ויחיד - משיח בן דוד. ומקדש אחד, לא ספרדי, לא אשכנזי וגם לא תימני - שמאחד תחתיו את כל עמ"י. הכהן הגדול מחזיק על לוח ליבו את כל העם..]

שכוייח למי שקרא עד הסוף.. מקווה שהצלחתי לסייע..

שנזכה לחזות בקרוב בבניין המקדש!!

תומצת אצל "אחת מהשומרון".שכוייח! חזק וברוך!

אני רוצה להביא קורבן על כל חטא!

אני רוצה צרעת!

אני רוצה כרת!

אני רוצה כהן גדול, ואחדות מדהימה, וקשר לרבש"ע.

אני רוצה עולם טוב יותר, ודרך נכונה יותר לממש את יעודי.

אני רוצה אפשרות למלא את תפקידי בצורה הטובה ביותר,

אפילו בלי שום "צורה טובה", רק למלא אותו... להתחיל לפחות..

אני רוצה את האפשרות להיות מה שעלי להיות.

אפשרות לבחור להיות אני ולממש את זה.

גם לי היתה תקופה שלא הרגשתי מחוברת..

אבל ת'כלס... איך אפשר אחרת?

איך אנחנו חיים היום בכלל? בלי הרגל השלישית של העולם המתנדנד שלנו...

מה זה בכלל בית המקדש?בית המקדש הוא קדוש(פרוש,מובדל,מיוחד)זה מקום החיבור הישיר והחזק והעוצמתי שלנו עם   

אלוקים ואנחנו צריכים להבין שהמטרה שלנו בעולם היא לעבוד את השם יתברך באמת ולהתענג על מצוותיו כמובן שלא נולדים עם זה וחייבים לעבוד לעלות מדרגות קדושה וטהרה ולהתנקות מהזהמה מהחטאים והקליפות שדבקו בנו ולכן אני משתוקק לבניין המקדש ואני בטוח שכל יהודי בפנימיותו מחובר לזה כי הרי נשמה היא חלק אלו-ה ממעל ובעזרת השם יתברך נזכה לבניין בית המקדש להקרבת הקרבנות להזדככות להתעוררות לקדושה וישובו כהנים לעבודתם ולוויים לנגינתם אמן (מי שיש לו הארות הערות ושאלות מוזמן לפנות אלי באישי.)

עזוב תמזה בית מקשד אני יענה אחר כך אני חייבת לעוף

אבל לך נגיד טוב בחיים אבל יש כאלה שסובלים מאווד

ועם רק היה באה המשיח הם היו בראים וכל אלו שאין להם הורים וכו...

תיחית המתים!

וחוץ מזה!

שנימאס כבר לסבול! די כמה אפשר???

נ.ב.

תאמת שגם אני חשבתי פעם והגעתי למסקנה שזה יהיה"מפחיד" כאילו מה הנחיה עד.....

חח

הביא אותנו למציאות חיים כזו או אחרת  זה הכי טוב בשבילך כי הכל לטובה זה כמו ילד קטן שבא לגעת בתנור חם ואביו רואה זאת אז הוא מתחיל לצעוק עליו אל תיגע בתנור והילד הקטן מתחיל לבכות ובליבו הוא כועס על אביו וחושב איזה אבא רע מה הוא צועק עלי אבל הוא לא מבין שהכל זה לטובתו ככה זה אנחנו גם אם נראה לנו שרע בחיים אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים! ואם נשנה את התפיסה שלנו בראש ונאמין שהכל לטובה אז יהיה לנו הרבה יותר קל ...(מי שיש לו שאלות הארות והערות יכול לפנות אלי באישי) 

שנזה לגאולה השלמה במהרה אמן.

בס"ד

ובכלל לא בהכרח אותו זמן..

את מה שאני הולכת להגיד אבל בכל זאת...:

אני זוכרת שפעם דברנו על זה, ונתנו לנו משל, 

זה היה מזמן ואיך שאני אכתוב את זה נשמע קצת מטומטם אבל העיקר המסר

מעשה היה במשפחה של אב, אם וילד קטן (בערך שנתיים),

שבגלל "עוון" כלשהו הכניסו אותם לבור, עד שהפריץ יחליט לשחרר אותם.

כל יום היה עובר מישהו מכניס להם מלמעלה קצת אוכל ושתיה וזהו.

בנתיים האישה נכנסה להריון וילדה ילד, 

לאחר כמה שנים מועטות ההורים נפטרו 

הפריץ שכח מהם, הם נשארו בבור המשיכו לשלשל את האוכל ואת המים

אבל בתכלס? לא כ"כ זכרו מי נמצא שם. 

בנתיים אותו תינוק גדל, הם התרגלו למקום הצליחו איכשהו לייצר צעצועים 

אוכל ומים תמיד נתנו להם, הסתדרו.

ואז, פעם אחת, מישהו בא מלמעלה ואמר להם "בואו! משחררים אותכם"

הבן הגדול שעוד זכר קצת קצת אור שמש, משהו, רצה לעלות למעלה

אבל הקטן...לא רצה.

"למה שאני אצא למקום חדש? לא מוכר? מה רע לי כאן? פה טוב לי כאן כל העולם שלי נמצא" 

אח שלו שכנע אותו ושניהם יצאו לאוויר העולם.

____________________

מה זה בא ללמוד אותנו? 

אנחנו לא כמוהם? נראה לנו שטוב כאן,

אבל נשמה כל דבר רע משפיע עלינו אולי זה נראה שלא כי זה לא ישירות

אבל בעקיפין כן וכן!

כשיגיע המשיח בע"ה בקרוב יהיה טוב! 

אולי בשבילנו וואלה הכל טוב? (נו...אנחנו יודעים שלא באמת הכל טוב) למה צריך את המשיח? 

"כל החגים בירושלים!?!?" אוי ואבוי! כוהנים, לויים, שמחה ריקודים!

לנו זה נראה אולי לא מוכר ולא ממש קורץ

אבל אנחנו? אין לנו שום זכות שיפוט! זה ברור שזה טוב

זה להיות בקשר ישיר עם הקב"ה! לדעת פשוט מה לעשות עם עצמך,

מה התפקיד שלך!!! 

אם ה' אמר שזה טוב בשבילנו? (ע"י נביאים וכו')

מי אנחנו שנפקפק בזה?!

אז לשנה הבאה בירושלים הבנוייה אמןןןן!!!! 

פסח כשר ושמייח!

אבל אמרו לי שאנכנו לא ניהיה  איך שאנכנו זה מדרגה הרבה יותר עליונה ממה שאנכנו עכשיו. זה יהיה לנו כיף. אנכנו ניחייה בצורה אחרת לגמרי שהיה אפשר לדעת איך זה בידיוק.  

וואו, האמת שאני מרגישה חוסר עצום שאין לנו את ביהמ"ק. נכון, עצם המחשבה על זה שהוא יבנה נורא מפחידה ומעלה מלא חששות ומה יהיה, וכל עניין הצרעת וכו'  אבל תחשבו כמה טוב גם יהיה לנו!! ואני בטוחה שהטוב הזה יחפה על כל ההתחייבויות שיהיו לנו במציאות הזאת.

תחשבו זה כמו שיהיה מישהו עיוור ח"ו שיכולים לעשות לו ניתוח ואז הוא יראה, והוא לא ירצה כי הוא יחשוש!! וינסו לתאר לו מה הוא מפסיד שהוא לא רואה, ואיך זה לראות את העולם שלנו עם כל הצבעים, וב"ז הוא לא יסכים כי כך הוא התרגל לחיות. העייור הזה פשוט לא יודע מה הוא מפסיד!!

אני חושבת שגם אנו כאלה. ישנה מציאות אחרת, שלמה יותר ונכונה יותר, ואנחנו לא רוצים אותה כי אנחנו לא יודעים מה היא, ואיך יהיה לנו. ובעיקר התרגלנו למציאות העכשווית. ולדעתי- כ"כ חבל שזה המצב!! לא סתם אומרים כל יום בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון" כי זוהי באמת המציאות שאנו צריכים לחיות בה!!

בצפייה אמיתית לבניין אריאל.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות