נשמה,קודם כל תרגעי ..ותחשבי על דברים טובים...

תדעי שאין יאוש בעולם כלל-ואם לפעמיים זה נראה שהעולם שחור ומגעיל פשוט תחשבי על דברים שמשמחים אותך ותדעי שזה רק נסיון ואם זה קורה בך ה' מאמין שתצליח לעמוד בנסיון הזה......מקווה שתתמודדי ותצליחי בכל מעשה ידיך....שהיה בהצלחה ועל תתדאגיי...

הכי טוב שתתייעצי עם מישהו שמכיר אותך.... ככה נראלי...

קשה, ממש ממש קשה!!!

נסיונות זה דבר שיא הקשה!!!

אבל תחשבי על זה- ה' לא נותן ניסיון למי שלא יכול לעמוד בו, נכון?

אז זה בעצם מראה כמה כוחות יש לך! את אדירה! כוחות עצומים!

בסוף בע"ה הכל מסתדר...

נסי לדבר איתו, הוא אבא שלנו, הוא מקשיב ומחבק!

בסיעתא דשמיא

וואי,כמה שאני מבינה אותך.

הייתי מצב הזה עד לפני כמה ימים,עד שהבנתי משהו חשוב.

נשמה-

רגע,לפני שנתחיל לבחון כל דבר אני רוצה להגיד לך בפה מלא,באמת הכי גדולה,שתדעי שהקב"ה,אבא שלנו מסדר הכל,והוא מוביל אותנו לטוב הכי גדול שיהיה לנו,לכל אדם יש דרך שהוא עובר בחיים,היא קשה מפרכת,אבל עם אמונה בלב ושמחה לאורך הדרך הוא גודל וגודל עד שנהיה לאדם טוב וגדול הרבה יותר ממה שהיה בתחילת הדרך..

עכשיו תגידי יופי היא הבינה את זה מה זה עוזר לי..

אז קחי עוד משו כצידה לדרך,לצעדים הקטנים שלך שיהפכו לגדולים!

נסיון=מתנה,

מה ז"א..?!

ככל שהנסיון גדול יותר=זה כאילו קיבלנו מהקב"ה מתנה..

ועל מתנה אנחנו בד"כ לא מוותרים..

ככה גם על הנסיון אסור לנו לוותר!

תבכי לאבא-הוא מחכה כ"כ לתפילות שלך..!

בהתחלה יהיה קשה להתפלל ולשנן שנסיון הוא מתנה,כי זה נראה בכלל לא הגיוני,

ולמה שהקב"ה בכלל יקשיב לי.?!

תתחילי כל יום ממשהו קטן,מבטיחה את תרגישי עם עצמך יותר טוב!

מקווה שהועלתי במשו..

והכי חשוב-תאמיני בעמך,כי את יכולה!

אז,אחותי..

בהצלחה!

ואם את צריכה משוו אני פה!

אחותי היקרה ,

אבא שלנו מנסה אותנו בניסיונת קשים יותר וקשים פחות .. בזמן הניביון קשה לנו מאוד לראות את הטוב שבו .. הכל ניראה לנו רע ונגדנו .. הכל פתאום לא מסתדר והכל מעיק וקשה וניראה שח"ו ה' אבא שלנו פשוט שכח אותנו ...

אבל לאבא שלנו יש דרכים משלו איך לגדל אותנו וללמד אותנו .. הוא מציף אותנו בניסיונות ומכשולים קשים ולפעמים אפילו מייאשים אבל הוא מחכה לראות איך נגיב .. הוא עומד שם לידנו לצידנו ברגעים הכי קשים שלנו ומחכה לתפוס אותנו .. הוא שומר עלינו ולא עוזב אפילו לא לרגע ..

החיוך והשמחה שלך שווים הכל.! את אפילו לא יודעת איזה מעלה עצומה ועד כמה גאים בך בשמיים כשאת מצליחה להתמודד ולהתגבר על הניסיונות ולשמחו ולחייך ולראות את השגחת ה' בדברים הכי הכי קטנים שניראים כאילו הם במיקרה ..

ויבואו ימים טובים יותר שיהיה יותר קל וברור לראות את השגחת ה'.. ככה החיים שלנו גלגל מסתובב פעם קל יותר , פעם קצת יותר קשה ..

אבא בשמיים מחכה לך שתדברי איתו , שתשתפי אותו בכל מה שקורה לך .. הוא מחכה להקשיב ולעזור לך! כי הוא הפסיכולוג הכי טוב , הרופא הכי טוב והיועץ הכי טוב! תיראי שאחרי שתדברי איתו יהיה לך קל יותר ותרגישי הקלה .. איפילו אם ייקח זמן עד שהדברים יסתדרו זה יקל מעלייך הרבה!

תנסי נשמה .. יהיה טוב !!

אנחנו בשלבים לקראת משיח , כל מה שאת עוברת וכל אחד מעמ"י עכשיו , כל הניסיונות והקשיים מקרבים אותנו צעד צעד לאט לא ט לקראת בוא משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו ויאמר "די" לכל צרותינו. במהרה בימינו אמן!!

חג שמח באמת שיהיה !

שניזכה לבער מעצמינו את כל החמץ שבתוכינו ולזכות להתנקות באמת מכל מה שצריך .. ולחוות את חג החירות באמת!! =]

אני כ"כ מבינה אותך!
השאלות האלו עולות לי לא פעם ולא פעמיים לראש!
אבל אל תשכחי שאין יאוש בעולם כלל!
תנסי לשמוח כמה שיותר ולשמח את עצמך גם כשקשה ושזה לא נראה אפשרי,תנסי להתעודד כמה שיותר!

ה' כאן שומע אותך ומקשיב הוא הכי רוצה אותך ורוצה שיהיה לך טוב!
לא יודעת אם את מדברת איתו (מתבודדת) המושג הזה קצת מפחיד בהתחלה ואתה חושב את עצמך כאחד לא כ"כ בסדר אבל הוא מקשיב ועוזר תבקשי ממנו שיראה לך סימנים יותר ברורים לדברים זה יעזור , מבטיחה!
בהצלחה אחותי!

נוג"ה כולה איתך.

וכמובן אני באישי..

בהצלחה רבה בכל מה שתעשי.

ב-3 שנים האחרונות אני גם מרגישה "רע" לפני פסח, לא משנה מה יהיו הסיבות,

אבל השנה חשבתי ואמרתי שבעצם זה החג שאנחנו יוצאים בו מעבדות לחירות, משיעבוד לגאולה.

וזה ממש מנחם!

ולא רק מנחם, זה באמת קרה-אם היתה לי בעיה, אחרי פסח היא נפתרה...

בעז"ה שנזכה לצאת לגאולה שלימה ולא רק בדברים הקטנים..

בס"ד

נפתח בגילוי נאות: אם את לא היית פותחת את השרור הזה, אז אני הייתי פותח אותו... פשוט הייתי עסוק ודחיתי את זה.

מי שיראה אותי עכשיו ברחוב יראה מולו אדם מחייך, אדם מאושר. אך בפנים הלב שלי שבור, מנופץ לרסיסים.

נסיון אחרי ניסיון שרודפים אותי וכל פעם פוצעים אותי מחדש. 

היום הגיע ניסיון נוסף שהשאיר אותי עם עוד שבר בלב.

למה??? מה עשיתי רע? למה כל זה מגיע לי?

למה הקב"ה מנסה אותי כל פעם מחדש? ב"ה לעת עתה אני מצליח להחזיק מעמד ולא נשבר עד הסוף, אבל מי אמר שבפעם הבאה אני לא אשבר סופית?

אז נכון. כולם אומרים עליי שאני מתאושש מהר מכל זה... ושכל מסתכל עליי לא רואה שזה עובר עליי בכלל וכולם אומרים שזה משהו טוב אצלי, שהם היו לוקחים את זה איתם.

האומנם?!

הסיטואציה הזאת שאני מתאושש מהר הגיע מניסון רב ומר של ניסיונות קשים מכל מיני בחינות ולאט לאט התרגלתי לכשלונות האלה וכבר קל לי להתגבר אליהם ולהתאושש מהם מהר.

אז זה באמת טוב?

כמה עוד אמונה צריך להשקיע? כמה עוד מאמץ צריך לעשות בשביל לעבור את המשבר הבא?

נכון,

גם אם לא הכל טוב, הכל לטובה (וזה המוטו שלי ומשפט שמלווה אותי כל החיים)

אבל מתי אני אראה את הטובה שיוצא מי זה? (למרות שב"ה כבר זכיתי לראות את הטובה מאחד הקשיים)

בעז"ה שנזכה כולנו (ואני כולל גם אותי בתוך זה) לעמוד בניסיותיו של הקב"ה ולהמשיך להאמין בו למרות הכל!

אם הוא מנסה אותנו זה אומר שאנחנו מספיק חזקים לעמוד בניסויים האלה! הוא אוהב אותנו כי אנחנו בניו!!!

ותזכרו תמיד:

גם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!!!!

תודה על המקום לפריקה ואני מקווה שגם עזרתי במשהו

למי שצריך - אני תמיד באישי

באמת כמה אפשר להסתיר?אנחנו ובכללי אנשים מראים כאילו הכל בסדר והם מסתירים מה שהולך אצלם בלב..
חברה שלי פעם אמרה לי כואב לך?אז אל תסתירי את מה שהולך לך תכאבי תהיי במקום שכואב ותבכי אם את צריכה..אבל כמה?...?

אנחנו נופלי ונופלים ואין לנפילות סוף כל פעם מחדש בא משהו אחר ובעצם לזה אנחנו חיים-לא

בשביל ליפול בשביל לצמוח מזה...
זה קשה נכון,אבל חייבים...

בס"ד

המטרה של החיים היא ממש לא ליפו ולקום אלא היא בשביל לממש את המטרה שבשבילה באת לעולם.

הקב"ה ברא אותך על מנת שתבצאי את המשימה שלך. וכמו שבעבודה הבוס נותן עבודה או בלימודים  המורה נותנ/ת עבודה שהיא מקשה על העובד\תלמיד והוא צריך לעבוד קשה בשביל להצליח. כך גם הקב"ה מנסה אותנו בדרך להגשמת המטרה שלשמה הגענו.

להרחבה באותו נוסף בשרשור אחר

ב"צלחה!!!!

אבל בעיקר, הכי כדאי להתייעץ אם מישהו שמכיר אותך. הוא יוכל לתת לך פיתרון ספיציפי...

כי לא יודע מה איתך, אבל אני למשל לא כ"כ מבין מה רוצים ממני כשאני קורא את מה שכתבו כאן...

זאת אומרת, אני מבין את העיקרון, אבל, מה אני לעשות עם זה עכשיו?.....

אז--- מישהו שמכיר יכול לעזור הרבה יותר. במיוחד עם זה בשיחה ממש ולא דרך הפורום.

שיהיה אחלה חיים, ו---בהצלחה!

בס"ד

גם עלי עברו הרבה דברים, התנסיתי בניסיונות, נשברתי.

אני חושבת שכן, זה באמת קשה, ולפעמים בא לנו לצעוק

"די כבר טאטע! נמאס! למה אתה לא מגלה לנו את פניך?!"

למען האמת, גם עכשיו באלי לצעוק את זה, אבל אני אומרת לעצמי

"לא. ה' מגלה לי את פניו, השאלה אם אני רואה אותם"

הוא לא עזב אותי ולא יעזוב אותי לעולם, הוא אוהב אותי והוא אוהב אותך ואותך (זכר ונקבה )

הוא אף פעם לא יעזוב מישהו מאיתנו כי אנחנו ילדיו.

אנחנו פשוט המון המון פעמים לא רואים אתת כל הטוב שהוא גומל איתנו...

ואני מודה שברגעים של נפילה, קשה מאוד לראות את העזרה שלו.

אני חושבת שה' לא מסתיר את פניו, אנחנו פשוט מעדיפים לעצום את העיניים.

למה זה ככה?

כדי לבנות אותנו.

כל מה שעברתי בנה אותי, את מה שאתם מכירים כיום (ותאמינו לי שלפני שנה וחצי לא הייתי כזאת בכלל ויש לכם חלק נכבד בעניין )

כל מה שאנחנו עוברים זה רק כדי שנצליח לחיות, שנדע להתמודד ולא ישר להתיאש.

ילדים שלא עברו כלום, לא התמודדו, ברגע שמשהו יגיע אליהם, הם ישברו ויגיעו לדברים יותר נוראים.

עד כמה שזה נשמע מוזר, אני מודה לקב"ה על כל הניסיונות שבהם התנסיתי, על כל המשברים שעברתי, על כל הצחוק שצחקתי ובאותה נשימה גם על כל הדמעות שהזלתי.

זה היה לטובתי, זה עזר לי, חלק מהעזרה אני עדיי לא רואה אבל כבר התחלתי לראות אותה.

הוא גמל לי הרבה טוב... ואני בטוחה שגם לך הוא גומל ואת פשוט עמוק בתוך הכאב (לא משהו רע, רק ציון עובדה)

נשמה יקרה, הוא פה, הוא מקשיב לך, הוא אוהב אותך והוא עוזר לך.

יש לנו על כלכך הרבה דברים להודות לו שאנחנו פשוט לא שמים לב אליהם כי הם ברורים מאליהם.

לקום בבוקר, לראות, לשמוע, ללכת, לכתוב, לחשוב.

אתם יודעים כמה אנשים גם את זה אין להם?

כל כך הרבה תודה אנחנו חיבים להוא שם למעלה.

ופשוט שוכחים.

שוכחים להודות, לא רואים, מתעלמים.

החיים שלנו הם עבודה.

שלווה? ננוח בקבר כמו שסבא שלי ז"ל היה אומר.

ה' מביא לנו את  הניסיונות וביחד איתם את השק של הכוחות שנעמוד בהם.

אממ.... אני אחת מאלה שאמרו למרדכי שהוא קם ומתאושש מהר והלואי שגם אני הייתי כזאת.

עם כל זה שזה משאיר פצע בלב, זה ישאיר לכל אחד.

אבל הקימה היא מהירה, גודל האמונה, גודל התודה.

גם לי יש פצעים מהמון דברים שעברתי, אבל הפצעים האלה לימדו אותי את כל מה שעכשיו אני יודעת.

דברים שהשגתי בדמעות, בכאב, אלו הדברים שהכי יקרים וחשובים לי ומאידך הכי טמועים בי.

אממ... אני חושבת שלקום מהר זה יתרון, אני למשל יכולה לשקוע הרבה זמן במשהו אא"כ מישהו ירים אותי מזה...

גם אםנשאר פצע, לפחות קמת מהר.

הפצע נשאר לכולם, אבל הזמן שאנחנו מפסיקים להתיחס אליו כל כך בטראגיות הוא שונה.

ובזה אתה, יותר טוב

נראה לי חפרתי מספיק.

מתוקה, אם את צריכה אותי אז אני באישי

מוזמנת ממש בשמחה.

ואסיים במשפט של מרדכי שהפך גם למעין המוטו שלי (סולח לי על הגניבה נכון? לפחות נתתי קרדיט )

גם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!!!!

אגב, לא מזמן גם אני הייתי במצבך... למזלי אנשים טובים (באמצע הדרך? אני מקווה שהםיהיו עד לסופה ) עזרו לי ויצאתי מזה.

את אומרת שאת  מתמודדת לבד.... אז אני ממליצה לך למצוא את האנשים היקרים האלה שיעזרו לך.

אני אישית מצאתי אותםפה ועכשיו אנחנו בקשרים מאוד מאוד מאוד טובים במציאות.

אבל תנסי למצוא אצלך, איפה שאת נמצאת.

אני בטוחה שתמצאי.

חשבתי שהמוטו שלך היה "כל מאן דעביד ה' לטב עביד"

אבל רק רציתי להיגיד שמניסיוני הכואב הכי עוזר זה פשוט לפרוק....

לשמור בבטן את הכל. את כל הרגשות.כל הכאב.כל התסכול.כל הדמעות. רק עושה יותר רע. הכל גועש בפנים...

אני הלכתי למישו שאני מעריך וסומך עליו....ובכיתי לו שעות...אני לא אומר שזה פותר...אבל זה ממש מקל...וזה עושה קצת סדר בראש...

אם  אין לך מישו כזה...יש אנשים שעוזר להם לכתוב...להוריד את כל מה שיש בפנים לדף..זה גם פריקה...

אולי לכתוב למישו מהערוץ? גם ככה את לא מכירה ולא מכירים אותך...אז מה אכפת?

בכל מקרה בהצלחה

צריך רק להחזיק מעמד

אנחנו נבנים מהקשיים...

חג שמח ובשורת טובות

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.