אני חושבת שפשוט אחבר בחינה באחת הסוגיות היותר קשות,

ואבחר את מי שיקבל את הציון הכי גבוה מביניהם...

חחח..

נראלי שזה כ"כ לא משנה. העיקר שיהיו בו מידות טובות ושיעבוד את ה' ולא את הלימוד..

אני אישית בעד הקטע של גמרא בעיון... (אח וחתן ממרכז.. )

אבל באמת- אני לא חושבת שככה צריך להחליט עם מי לצאת. את צריכה לחשוב ולברר אם יש משהו מביניהם שיותר חשוב לך אישית, ואם לא- לברר עם 2 הבחורים ממש טוב ולנסות לגלות מה יותר מתאים לך. אם הם שניהם נראים לך מתאימים בצורה שווה, נראה לי שאת צריכה לבחור באופן אקראי...

בהצלחה!!

אני חושבת שקצת משנה איך הבחור לומד, כי נכון שהוא צריך לעבוד את ה', אבל הלימוד מכוון אותו לזה. לימוד לשם השכלה בלבד - לא שווה כלום. לימוד אמיתי מביא לקרבה לה' ולהבנה מה רצונו ממנו (זה בכללי). במקרה שלנו - צורת הלימוד מלמדת קצת על האדם: האם אין לו סבלנות לעומק (וכך גם בחיי היומיום: בורח מהתמודדויות), או שהוא כן מודע לחשיבות הלימוד היסודי (ולא מפחד מדרך ארוכה ומייגעת... וגם לא חסר סבלנות. אולי גם בחיי היומיום שלו זה מתבטא: עושה דברים באופן יסודי, לא מחפף).

סליחה על החפירות. זה ממש לא חייב להיות ככה. סתם התחשק לי לנתח את המקרה

מוזמנים לקבל את זה כנקודה למחשבה או להגיד פשוט "לא רלוונטי"...

ב"הצלחה לכולנו (לתלמידי חכמים ולמייעצים להם )

זה לא בית חרושת להספק סוגיות או גמרות.

אם אחרי שהוא לומד משהו, הוא מתבונן בזה, מפתח בזה ראייה עמוקה וחי את הדברים באמת ובהשלכה לחייו,

והכל נובע מתוך קרבה לה' יתברך- כי הרי זאת המטרה, אז אשריו!!!

וגם עיון חשוב וגם בקיאות (וכמובן גם חסידות, אמונה, הלכה, תנ"ך...)

אני לא אוהבת את זה שבחורים מקדשים את מס' הסוגיות שסיימו בגמרא עיון

או מתפארים שסיימו 3 פעמים את כל הש"ס בקיאות ישר והפוך,

ובפועל - איפה הם ואיפה חיי התורה שלהם.. זה לחוד וחייהם שמעבר לכתלי הישיבה לחוד.

אם נוצר חיבור בין הלימוד לחיים- אז זה מה שחשוב. כי הרח זאת המטרה!!! הלימוד הוא רק אמצעי!

שורה תחתונה- לא משנה הכמות, אלא האיכות.

מה זה משנה מה סגנון הלימוד שלו? יש תלמידי חכמים עצומים בכל מיני סגנונות... (ואני לא אומרת את זה מתוך בורות בלימוד תורה... בדיוק להפך)

לכן אני אומרת, לנסות להתרשם מהשדכן, ממי שיותר נשמע אמין ומדויק. ואם לא- אז סתם לעשות הגרלה

אבל כן הייתי רוצה שיעיין במשהו (אפילו בתחום אחר: אמונה, מוסר, משנה וכו').

אדם שרוצה להשיג הכל - לא משיג כלום בסופו של דבר.

שיהיה לפחות בשאיפה ללמוד את הגמרא בעיון אחרי שיסיים ללמוד אותה בבקיאות

הערה שאולי ברורה: אל תתנהג רק ע"פ איך שמצפים ממך להתנהג!! 

אם אתה מאמין בלימוד בקיאותי - לך על זה, ואל תפחד איך המדוייטות יראו את זה...

(בתחום הזה אל תחשוש לדעות של אחרים. אולי בדברים אחרים כן...).

בכל זאת, לשם יש מהות גדולה!

(למען הסר ספק <צ>)

לא הבנתי מה את/ה רוצה לומר?

כל פעם מתעוררת פה שאלה יותר "מקורית" מקודמתה.

ובעניין השמות, יש לזה עומק קבלי- לא לזלזל

ותכל'ס- לפעמים שם יכול לבאס..

טרם קרה לי שבגלל שם פסלתי מישו, אבל..

לא?

זה ילך איתן לכל החיים [צ]

1) אמרי מעתה תלמיד חכמים ולא תלמיד חכם.

2) תלמיד חכמים יכול להיות גם ממרכז וגם ממצפה ומכל ישיבה אחרת בעצם.  

3) מה שהופך אדם לתלמיד חכמים זה לא רק הידע התלמודי שלו

   (מבלי להתייחס כלל לשאלה איזו שיטת לימוד יותר טובה).

   כללו של דבר זה לא באמת משנה עם מי תצאי. 

ב בתור אחד שמכיר בחורי ישיבה מעיינים 

כל מה שאמרתם לא קשור בגרוש

לעניות דעתי הסגנון לימוד מראה רק על דבר אחד איפה הוא לומד,

ובחור שלומד טוב, לא אומר שהוא מתנהג טוב

מעטים הם האנשים שאופי הלימוד שלהם הוא הוא אופי האישיות שלהם, 

בתור בן ישיבה שהעיון אצלה(בישיבה) הוא קלף חזק מאוד, האדם האחד בה שהאופי שלו דומה לצורת הלימוד (המעוררת השתאות והערצה) זה ראש הישיבה, שהוא באמת איש מופלא ונשגב וא"ין כ"אן מ"קום ל"האריך אז אין לקשר בן שיטת הלימוד לאופי

תבדקו על עצמכם כמה קשור אופי הלימוד לצורת האופי שלכם (אני מסייג את דברי ואומר שאין לי מושג איך בנות לומדות אז יכול להיות שהרמתי להנחתה, אם כן אני חוזר בי )

נ.ב 

סופו של דבר גם מי שלומד עיון (מרכז וכו') ילמד בסופו של דבר בקיאות (מה גם שתכלס עיון זה העניין, והבקיאות היא רק בשביל הבקיאות) 

וגם מי שלומד את כל הש"ס בסופו של דבר יצטרך לקבל גם היקף של עומק

אז לא אמורה להיות בעיה בתלמיד חוכם אם הוא יגדל טוב מכל סגנון

גילוי נאות התלבטתי איפה למקם אז חשבתי להוסיף , מתנצל

הם אחלה אנשים .. זה ישיבה עם חברה טובים  המידות חשובות שם והיחס לזולת.. חברה שמחים ומחייכים

בלימוד בקיאות יש עניין של ענווה , קודם לדעת את ים הסברות של הגדולים ויותר את הדעה של ה' ואז מתוך זה שיש לך ראיה שלמה , להעמיק עם השכל שלך. (זה אחד הדברים אם הבנתי נכון). (קצת הכנעה לפני שאתה מתחיל לסבור ולסבור)

לימוד "בעיון" באופן יסודי, הוא לימוד הראשונים ודעותיהם, בשימת לב לשיטות השונות, ולא ישר "לסבור סברות" מעצמו כמו שכנראה היא הבינה.

גמרא-רש"י, לפעמים גם תוספות.

עם יתר-דגש על ה"הספק".

[ואגב, גם רש"י אפשר ללמוד ב"עיון"..  וגם בלימוד "בקיאות" יש גוונים. תלוי גם באופן החזרות, ובשימת הלב תוך כדי הלימוד]

בקיאות - לעבור על הספק יותר גדול של חומר בהבנה

בסיסית, וככה אתה באיזשהו שלב רואה "תמונת פנורמה" של התורה.

ואח"כ אתה הולך ללמוד העיון.

עיון, זה גם מצריך בסיס כלשהו, אבל אפשר ללמוד נושא מסויים בבקיאות ולעיין בו, להביע דעות, ואח"כ לראות את הראשונים,

ולהזדהות לדוגמא עם הדעה של רש"י, והחברותא שלך נגיד הזדהה עם תוספות, ואז מדייקים, לראות למה אני חושב ככה, ולמה הוא חושב ככה,

הרי למדנו מאותה גמרא, ואז לראות על מה נתפסנו שגרם לנו להבנה השונה,

ולראות למה רש"י לדוגמא,מביא מילה , או הסבר, שנראה היה שאפשר להבין בלעדיה, ולמה באמת אי אפשר בלעדיה.

(ואז מתברר שבכלל שכשחשבת שלמדת את הסוגיה בבקיאות לא תפסת הרבה מהעניין.)

אח"כ לעיין באחרונים וכו'

זה מה שהיה כשאני למדתי (אני בטוח שיקפצו עלי, כי בטח יש מקומות שלומדים בצורה אחרת, ואני אשמח לשמוע.. אני גם ממש לא חושב שאני גדול המעיינים, ואפילו לא מהקטנים שבהם. ככה שתאמינו לתגובות של ההם..)

מתישהו התחומים משתלבים, כי בן אדם שרגיל לעיין לא יתן לדברים שהוא לא מבין לחלוף על פניו גם כשהוא לומד בבקיאות.

ויש מקומות שהגמרא לא תתן גם למי שרוצה רק בקיאות (הבנה בסיסית) מספר אחת בעולם, לעבור בהבנה בסיסית בלי להעמיק, ולחדד את ההבנה.

כי הגמרא בעצמה עושה חילוקים דקים בהבנה כתוצאה מהשוואה למקורות אחרים, וסברות האמוראים.

במצפה לומדים בגבוהה עיון

אבל גם הרבה בקיאות גמרא עם רש"י על מנת לסיים את הש"ס כולו .. מטרה בפני עצמה .

לגמר איניש והדר ליסבר -קודם ללמוד ואח"כ לסבור.. כך סדר הלימוד עפ"י הדרכת הגמרא.

החברה שם עם מידות ממש טובות יש שם דגש על זה בחיי החברה עצמה ובשיעורים

לגבי לימוד עיון.. הבנתי מבעלי שבקיאות זה להבין את ה"מה"  של הגמרא שזה יכול לכלול גם ראשונים ואחרונים אבל זה עדיין לא יוצא מכלל בקיאות

עיון זה להבין את ה"למה" של הגמרא, מתוך זה נסיון לרדת להבנת טעם דברי הגמרא/ראשונים.

אני יצאתי עם בחור שלומד בעיון,

ויצאתי גם עם בחור שלומד בבקיאות,

עדיין לא מצאתי הבדל ברצינות של לימוד גמרא בין שניהם.

אם חשוב לך שבעלך יהיה תלמיד חכם ממש,

כדאי לך לשים דגש על כמה הוא רציני בלימוד ולא באיזה סיגנון הוא לומד.

ככה אני רואה את זה ממבט עייני.

זה רצון מאד יפה.

אשרייך.

שתזכי.

תלמיד חכם ממש, בלימודו ובכל אישיותו, מידותיו ואורחותיו.

נראלי גמרא עיון..

בנוגע לשאלה, אני לא ת"ח אבל ההגיון מורה על כך שת"ח יכול לצאת מכל ישיבה גבוהה וטובה, ללא תלות בסגנון הלימוד.

הכל תלוי בשאיפות של האדם (היכן הרצון שלו נמצא? בתורה?) וכמובן ביכולת שה' העניק לו. ולכן יקירתי, לו הייתי את ההתמקדות שלי היתה בשאלות על האדם ולא על הישיבה.

ברכה והצלחה
חג כשר ושמח

יש משהו במה שהיא שאלה..

זה בהחלט יכול להיות גם  סיגנון שונה של אדם ות"ח, בגלל דרך הלימוד, אם הוא עקבי בה..

אבל זו אחריות גדולה מאד לענות על דבר כזה דרך הפורום..  אני אישית לא הייתי עונה..  למה? כי הרי בסופו של דבר לא מדובר בשני אנשים "תיאורטיים" - הכל "אותו דבר" חוץ מדרך הלימוד..  זה שני בני אדם, שאינני מכיר אף אחד מהם. איך אקח "אחריות" להמליץ על "מישהו", להעדפת התענינות נישואין, בגלל הנתון של שיטת הלימוד, שזה אכן ענין רציני - אבל יש באדם עוד הרבה דברים רציניים שאינני מכיר כאן כלום מהם.  אני לא רוצה לקחת עלי השפעה על משהו כזה בתנאים הללו...

אם היו מציעים לכם שתי בחורות שלומדות חינוך: אחת בהתמחות בתושב"ע ומחשבת ואחת בהתמחות בתנ"ך והיסטוריה במה הייתם בוחרים...

אני לא מבין את הדקויות האלו... למה זה שיקול? מה נסגר?

אולי גם תבדקי אם הוא לומד בשיטת ר' חיים או בשיטת ר' שמעון?!

אם הוא אוהב את הקצות או הפני יהושע?

כי אם הוא ילמד עיון ברוב הסיכויים הוא יוכל להגיע לרמה יותר גבוהה מאשר מי שלומד בקיאות-פחות ידע...

ואל תשווה בכלל לבנות!!!!!ואצל בנות עדיף יותר תנ"ך כי יש בזה יותר עבודה וביקוש....!!!!

ו

חוצמזה- את מחפשת בחור שתשבו ביחד על סוגיה ותנתחו אותה מבחינה אנליטית?

את רוצה לכתוב איתו ספר חידושים לש"ס וחושבת שאם הוא לומד בצורה יותר בקיאותית הוא לא מספיק למדן?!

בס"ד

היא לא דורשת ת"ח שיגדל בדרך מסוימת בתורה. היא דורשת ת"ח ממש.
וזה עם כל הכבוד- מצד האמת- יותר תלוי באדם: רצינות, שקדנות, אחראיות, ענווה, רצינות,  
יכלות שכליות הכוללות: אנליטיות, שינון, זיכורון, יכולת ורבאלית טובה. 
והכי חשוב- רצון חזק להגיע למדרגה גבוהה בתורה- שאיפה רוחנית אמיתית, והתמדה!

ההתמקדות שלה בישיבה-  אולי יש בה מן האמת, אבל פשוט שהיא טפלה לעיקר. 

 

ב.אני מסכים כל מה שאמרת על הרצינות וכו' (פחות לגבי היכולות האנאליטיות וכו'..),

ובוודאי לגבי מה שאמרת על הרצון החזק, השאיפה הרוחנית וההתמדה.

וגם לא הזכרתי כלל "ישיבה".

אבל לנושא "שיטת הלימוד" יכולות להיות השלכות לכיוונים שונים, כולל "מדרגה גבוהה בתורה" ומאיזו בחינה, אם כי לא לגבי כל אחד. ובעיני ראיתי.

והיא שאלה על דבר ראשוני - לפני שהיא יכולה להכיר אדם גם לפרטי הפרטים עליהם כתבת. וזה לגיטימי.

אם את רוצה להתחתן עם מישו שיהי ת"ח כשהוא גדול- את מוזמנת להגדיר את זה...

איך הוא יגיע לגדולה בתורה?

את זה תשאירי לר"מ שלו.... באמת

את מחפשת שותף לחיים, לזוגיות, לבניית בית- את מחפשת חבר אמיתי

לא רב ולא חברותא ולא "אקססוריז" מרשים להתהדר בו

אם כי בהחלט יש סיטואציות שבהם אשה יכולה לגלות שהתחתנה עם "חברותא"...
(אפילו אם הם לא קובעים אחת כזו פעם ב...)

מי שיש לה באמיתיות את השאיפה להתחתן עם אדם שיצמח לת"ח גדול - זו שאיפה יפה מאד..

וזה לא נכון לומר ש"תשאיר לר"מ שלו" איך הוא יגיע לזה..

כי באמת אלו שתי דרכים שיכולות להיות שונות ב"תוצר" ה"תלמיד-חכמי" שלהן..

זה כלל לא סותר - שבוודאי היא נפגשת כדי לבדוק אם הוא יתאים להיות שותף, חבר-לחיים, לבניית בית וכו'. הרי בפגישה איננה הולכת לבחון אותו בגמרא..

אבל זה לא קשור לכך שהיא לא מחפשת חברותא או רב.

היא מחפשת בעל תלמיד חכם. מעולה.

וזה יכול להשפיע גם על צורת הבית וגם על אופן צמיחתו.

יעני זה מדע מדויק.. זה כ"כ לא!!!

באמת שאין קשר בין מסלול הלימוד שלך למי שאתה.

בין אם אתה לומד גמרא לשמה, עיון מוגבר, אליבא דהילכתא או לתעודת רבנות....

השאלה כמה אתה לומד ואיך זה משפיע על הנפש שלך.

החכמה היא לא ללמוד, החכמה היא להיות יהודי טוב ואת זה צריך לחפש.

ותתפלאו, על זה עיקר הדגש בישיבות, לא על הלימוד אלא על עבודת האדם.

יודעי שמך יקרה,

את חייבת לדבר על העניין הזה עם מישהו שמכיר אותך.

אני לא יודעת בת כמה את ובאיזה שלב את בחיים, אבל נשמע שמשהו בתפיסת הזוגיות שלך

צריך לקבל מימד עומק נוסף חשוב,  שמאד מאד חסר לך כרגע.

בקצרה אומר שתורה זה חשוב ולימוד זה חשוב, ושאיפות לגדלות זה מאד חשוב.

אבל זה ממש ממש לא קריטריון סינון, בטח שלא בדקויות האלו שאת מעלה.

אבל אני חושב שזה בהחלט יכול להיות קריטריון למי שזה חשוב אצלה.. [וכשחז"ל אמרו לעולם ישיא אדם את ביתו לת"ח, כנראה הם כן חשבו שזה "קריטריון סינון", כלשונך..]

כמובן, בלי לסתור קריטריונים אחרים חשובים.

וזה לפעמים דווקא יכול להיות ה"מימד עומק" שיש לה, נוסף על המימד הבסיסי, של מִי האדם, מידותיו, התאמתו האישית וכו'.

[כמובן, יכול להיות לפעמים שגם דברים כאלה - כמו גם דברים אחרים - חשובים לבחורה לא מתוך תפיסת-עומק של בנין בית וקשר. אבל זה לא דווקא ביחס לדרישה כזו. ואיננו מכירים את הכותבת]

בשני המקרים מדובר בת"ח...... זה לא העניין.

נוסיף לכך ששני הבחורים הם מאותו ציבור, וזרם מאד דומה (אם לא זהה) של הציבור הזה.

סגנון השקפה קרוב, דעות פוליטיות וכו'.....

לרדת לשיטת לימוד ספציפית- נשמע לי פיספוס רציני של מהות הקשר הזוגי.

מה גם שהספקולציות שהיא בונה על זה הן מרחיקות לכת.... אם הוא לומד בשיטה כזאת הוא יהיה יותר תלמיד חכם מאשר בשיטה האחרת.... ?!

לדעתי חשוב להבין מה עומד מאחורי ההתלבטות הזו, והאם לא מדובר בקצה קרחון של תפיסה סכמטית, דמיונית ולא בשלה של זוגיות.

זה כן הענין..: את דיברת בהודעתך הקודמת לא רק על דקויות-השיטות, אלא בכלל על כך שלימוד ולגדול וכו' זה חשוב, אבל לא "קריטריון לסינון". וזה לא נכון. אמנם לא כל אחת חייבת ללכת כך - אבל מי שזה חשוב לה, לגיטימי ומעלה.. יותר מהרבה דברים שעליהם בנות "מסננות"...

וגם לגבי הנושא השני - שימי לב לדברייך-עצמך: את כותבת שהם מאותו ציבור... דעות פוליטיות.. כלומר: זה נראה לך שיקול "לגיטימי" לתחושת קירבה. "שיטת לימוד" - פיספוס..

אבל לא בטוח שזה "סדר עדיפויות" לגמרי נכון... יתכן מישהי שה"הזהות הפוליטית" , למשל, לא חשובה לה, אבל תלמיד חכם שלומד בעומק ובעיון, כן חשוב לה..

אין בכך כל פיספוס של "מהות הקשר".. יש לה צורת בית שהיא רוצה - יפה מאד. ומתוך ה"מבחר" של הצורה שהיא רוצה, היא כמובן תבחר מישהו עם סגולות אישיות שטובות לה. הרי היא לא אמרה שזה הקריטריון היחידי.. סה"כ שאלה על נושא שאינו כ"כ מוכר לה, ויכול להשליך לגבי ענין שחשוב לה.

אני מניח שאת מי שמציע את השידוכים, היא שואלת עוד דברים... הרי ציינה בראש דבריה במדובר באנשים מעולים וכו'.. אבל ת"ח רציני, שהוא גם בעל מידות טובות, זה בהחלט יכול להשליך על סיגנון הבית, וגם על "מהות הקשר" (מלבד מה שהיום מרוב דיבורים על "זוגיות", שוכחים לעיתים שאמנם האפשרות לבנין יחס הדדי חם הוא דבר בסיסי, אבל גם ה"צורה" שתהיה לבית - מהותית לא פחות, לפחות למי שזה חשוב לו/ה).

ולגבי ה"שיטה" - אולי דווקא בתחום הזה, את לא כ"כ מבינה?.. שאת כ"כ תמהה האם באמת שיטה אחת מהשתיים יכולה להשפיע על "כמה הוא יהיה ת"ח"?.. הרצי"ה זצ"ל, למשל, חשב שזה דווקא בהחלט יכול להשפיע על גודל הת"ח שיצמח.. (והוא בוודאי היה "מומחה בתחום" הזה..). וזה גם יכול להשפיע על סגנון האישיות, ולעיתים להעיד עלי אופיה, בלי להיכנס ל"טוב" יותר או פחות.

זה נכון שלא אצל כולם זה מהותי כ"כ ומשפיע כ"כ - אבל יש כאלה. בעיני ראיתי. וסגנונם לגמרי משפיע על אישיותם וביתם.

אכן - אני מסכים איתך שחשוב שבחורה תראה מה עומד "מאחורי" שאיפה כזו. האם זה "בוסרי", דמיוני, או שמא, אדרבה - בחורה רצינית שמבינה משהו מעבר לתחום של בנין הקשר האישי, ושמרגישה את ההשלכה שיכולה להיות לכך על סיגנון הבית.

ככלל, אני נוטה - אם לא רואים קיצונית שיש פה מי שלא מבינה מה היא רוצה ומה צריך - לכבד את מה שהאנשים שואלים, ולהיזהר מלהחליש שאיפות שאולי הן מאד גדולות.

כמובן, יש מקום גם להפניית תשומת לב, כדברייך, לראות שזה בא ממקום נכון.

אני לא אכנס לפרטים... השעה דוחקת

אסכם במשפט את מה שניסיתי לומר- הכל עניין של רזולוציה, וכשהיא מדי גבוהה לדעתי צריך להרחיב ולהעמיק את ההסתכלות.  

זה מה שאני זיהיתי בשאלה שנשאלה כאן, ונראה לי שעם העיקרון גם אתה מסכים.....

לא צריך לזלזל בזה.. כל אחת והציפיות שלה מבעלה. וכן, גדלות בתורה זה דבר חשוב. ומי שמתמצאת בלימוד תורה יכולה גם לדייק בזה ולהגדיר  לעצמה מה בדיוק היא מחפשת. עיון או בקיאות, או משהו אחר.

חשוב לדעת שכולם מצויינים, כל אחד העיקר שיכוון ליבו לשמיים. אבל לא כולם מתאימים לכל אחת..

לשימי- אופי הלימוד  מעיד הרבה על אופי האדם. בדרך כלל אנשים שיותר נוטים לעשות דברים לרוחב יילמדו בבקיאות, ולהפך.

באמת אני עוד בתחילת הדרך וברור שאני גם יבדוק את האישיות והמידות וכו'

אבל אני בודקת עוד דבר שאני רוצה שיהיה בביתי בעז"ה רק מה שאין לי כ"כ התמצאות בנושא מכיוון שאינני לומדת בישיבה וכו' ולכן אני שואלת לדעתכם....ואני מוסיפה דבר אני לא מזלזת בשום סגנון לימוד בשום אופן כולם צדיקים ויראי שמים!!!? ושוב תודה לכל המגיבים!! !

אם אלו ההתלבטויות שלכם אז - אשרינו שזכינו אבל גם את זה צריך ממש לדעת לקחת בפורפורציות...
שלא נגיע למצב של ברירה לפי שמשפחה חלילה.. ;)

שעלתה בך המחשבה, ששני הבחורים האלו כבר מוכנים לחתונה.. אני מציעה שקודם כל יש לצאת, ואולי הבנים עצמם יעשו "ברירה טבעית", ויחסכו לך את הבחירה.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.