אחד מסרטוני ההדרכה המעולים ביותר שצפיתי בהם.
מתוך אהבה וכבוד, ולא מיראה וכפייה...
איך מנקים את המטבח בשעתיים?
אחד מסרטוני ההדרכה המעולים ביותר שצפיתי בהם.
מתוך אהבה וכבוד, ולא מיראה וכפייה...
איך מנקים את המטבח בשעתיים?
וגם את השיטות הנ"ל אמא שלי לא הייתה מקבלת..![]()
מה שנקרא- עוד טיפ טיפה... וזהו!! |נושם לרווחה|
פה מראים, שזה סך הכל פשוט לנקות, בלי כל הבלאגן שעושים מסביב...
תשאל את אמא שלך.. 
אז יש כמה ימים של עבודה קשה בשנה...
זה לא סיפור גדול.
|תול, שעד אתמול כמעט ולא ניקתה כלום בגלל הלימודים
|
שמוליק שהיה יהודי שומר מצוות וגם גאון פיננסי לא קטן, עזב את ישראל לטובת הצעת עבודה כסגן נשיא של חברת השקעות גדולה בניו יורק. מרגע שהתחיל לעבוד, הופעל על נשיא החברה לחץ חזק מכיוון הדירקטוריון: "לא יכול להיות שיהודי ינהל לנו את העסק" אמרו לנשיא החברה "אתה חייב לעשות משהו!"
אחרי לחצים רבים, הנשיא לקח את שמוליק הצידה והסביר לו בצורה ברורה שאם הוא רוצה להחזיק במשרה המכובדת, עליו להתנצר.
לשמוליק, שעקר עם כל משפחתו לארה"ב בשביל חיים טובים יותר, לא היתה ברירה. עם כל הקושי שבדבר, הוא לא רצה לוותר על המשרה. הוא בא הביתה והודיע לאשתו ציפורה: "מיום ראשון, אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסיה!"
וככה עברו כמה חודשים טובים, אבל אשתו לא הפסיקה להציק לו וטענה שקשה לה: "אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים" אמרה לו, "כסף זה לא הכל שמוליק..."
ככל שהציקה לו, כך גברו נקיפות המצפון של שמוליק והוא החליט להתייצב מול הבוס הגדול. "תראה", אמר לו בלב כבד, "אני לא יכול להמשיך ככה. המצפון שלי מכאיב לי, אני לא ישן בלילה, המשפחה שלי סובלת והבנתי שכסף זה לא הכל בחיים! הגיור הזה כבד עליי. נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. אם אתה רוצה שאתפטר, אני אתפטר מבלי לעשות מזה עניין".
הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו: "שמע סמואל, לא ידעתי שככה אתה מרגיש. אתה יודע מה, תישאר בעבודה ותהיה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר".
חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב, רץ לאשתו שישבה על הכורסא מול הטלוויזיה ואמר לה: "ציפורה, לא תאמיני! קרה לנו נס! אנחנו חוזרים להיות יהודים!"
"מה?!" הופתעה ציפורה.
"זה בסדר" הסביר שמוליק "דיברתי עם הבוס הגדול והוא משאיר אותי בעבודה".
ציפורה הביטה עליו בעיניים יורקות אש ואמרה לו "תגיד לי, אתה השתגעת?!"
שמוליק, הביט עליה המום ואמר: "אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה?! כל הזמן בכית לי שאת מתגעגעת למנהגים היהודים. מה, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה?"
הביטה עליו ציפורה בעצבים "בטח שאני רוצה, בוודאי שאני רוצה... אבל עכשיו? שבוע לפני פסח???"
סטיגידישאחרונהשיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.
בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......
בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!
לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?