סיפור שראיתי באינטרנט... מחזק וחזק ביותר:
ארוך ,אבל שווה לקריאה!!

דמעות של גבר חילוני:
אכתוב כאן סיפור מדהים שקרה לי ביום חמישי שעבר. לדעתי הוא מחזק. אשמח אם תפרסמו באתר/בעיתון השבועי.

החתונה הגדולה שהכניסה בי זעזוע וחיזקה עד כלות הנשימה. מוזיקה, טראנסים, בנים, בנות, אלכוהול, סיגריות, לא מרגישים את הגוף והחתן שותה, הכלה קופצת, האולם כולו גועש משמחה שכולה אקסטזה. אני יושבת מביטה,מסתכלת,מחפשת את השמחה - האם זה אמיתי? דודים עוברים אומרים לי: "צדיקה, כל הכבוד שאת לא רוקדת."

חברות דואגות לבליינית שהפכה לחרדית, מנסות להשקות: "אולי את רוצה משהו להרטיב את הגרון?" יושבות לידי ואני בשלי, חושבת על החיים: לשם מה באנו לעולם? האם זו שמחה אמיתית? הזמן מתקתק, העניינים מתחממים. עוד מנה ועוד אחת, והנה הקינוח בדרך.

ופתאום הוא הגיע אליי, ידיד מהחילוניות, מסתכל עליי בעיניים שתויות ובלי הכנה מוקדמת אומר לי: "את יודעת כמה קשה להיות גבר? קשששה!" בזעקה של ילד כואב, יושב מולי גבר חילוני. "תראי את כל הבנות [מצביע על רחבת הריקודים], מה את רואה??"

ואני בתמימותי: "רואה בנות יפות, רוקדות, שותות, שמלות קצרות וגופיות. מה יש לראות?"

והוא אומר מבלי להתבלבל ומתוך כאב לא מוסבר: "את יודעת מה גברים רואים? בחורה שבקושי מתלבשת - אנחנו רואים אותה רוקדת וממש מצליחים לראות אותה בלי בגדים, מפנטזים בלי גבולות ובלי מחסומים. את לא יודעת כמה קשה להיות גבר בימינו. יש לי חברה, אני אוהב אותה ורוצה להתחתן איתה. אין יקרה לי ממנה כבר 8 שנים. אני הולך בצבא, כמה קשיים: בנות היום מבקשות במבטים, מפתות, אני מרגיש שאני נחנק. אני נאמן אבל זה מלחמה של כל דקה וכגבר אני אומר לך: היום כמעט כל הגברים בוגדים בחברות, באישה; אי אפשר שלא. אני יודע שאין כמו היהדות, אני רואה אותך! עשית את זה אני גאה בך! איזה מהפך. תשבעי לי שלעולם, אבל לעולם לא תעזבי את היהדות. אל תתני לאף גבר לשבור אותך, להוריד אותך מהדרך המושלמת הזאת, ואפילו לא קצת. כי מגיע לך גבר אמיתי שיאהב ויסתכל רק עלייך. כל הגברים אחותי רוצים את הבחורות הטובות, השמורות והצנועות, כל השאר זה להנאה. אבל לחיים רוצים את המלכה ולא את המתמסרת."

"די נו, אתה מגזים. זה קשה אני מבינה, אבל קשה לי להאמין שאם בחורה מתלבשת לא צנוע זה עד כדי כך גורם לכם לפנטז, לרצות, רק ממקום של גוף וזהו. אני יודעת שאין כמו הצניעות: היא מגנה מעיניים, היא גורמת לעדינות, אבל עד כדי כך אתם הגברים מפנטזים?"

"כן, ויותר מזה: גם חוזרים הביתה לפעמים עם אותה בחורה כי היא מפתה, ולפעמים בלי הבחורה אבל מה זה משנה? היא במחשבה ומשם מגיעים למעשה, ואני יודע שזה סוג של בגידה.

את לא יודעת כמה אנחנו שונאים את עצמנו אח"כ, אבל זה קשה להיות גבר. זה מתוך תאווה, יצרים, בלי טיפת רגש לאישה המפתה.
היום הבנות לא מתחשבות בנו: רווק, נשוי, תפוס, משוחרר, מה זה משנה? פשוט מוכרות את עצמם בגוף שלהם, בלבוש. באותו רגע אני מגלה לך סוד של גברים, אנחנו לא חושבים על כלום. רק רואים איך לקדם את המטרה. מכוערת, גבוהה, נמוכה, מה זה משנה? גוף של אישה. תדעי לך: אני רוצה לכבד ומכבד את חברה שלי ואוהב רק אותה והלוואי וזה ימשך עד 120.
אבל מכיר את כל הבנים, קשה להחזיק מעמד. צריך להיות עשוי מברזל ורק כקרח כדי לא להישבר. אני רואה אותך, את עברת דרך מדהימה, את טהורה, צנועה, יושבת כאן, מכבדת את עצמך כאישה ולא מתנהגת כמו בהמה על רחבת הריקודים. ככה כשגברים רואים בנות כמוך מתמלאים בכבוד, בהערכה, אין בחור שבתוך ליבו לא רוצה בחורה כמוך. את מוכרת אופי ולא יופי. תמיד יהיו יותר יפות ממך ויותר מכוערות, אבל לעולם לא יהיה כמוך! כי את לא מוותרת על עצמך והלכת עם כל החברה שמובילה להשתרללות."

בנות יקרות,אני לא בקשר עם הידיד הזה, ולא סתם ה  הפגיש בנינו בחתונה. יצאתי חזקה, יצאתי עם המון מוסר השכל לחיים. תמיד חשבתי שהגברים נצלנים ומגעילים ואנחנו הבנות לא אשמות. כמה שהוא הזיל דמעות, כמה שהבנתי פעם ראשונה שלא פשוט לגבר לראות בחורה עם מחשוף ובגדים קצרים. מכן אני מבקשת שלא תיכנעו לקשיים. עכשיו קיץ, ים, מסיבות. לא משנה אם את דתייה, חילונית, תעריכי את עצמך! את גופך! אל תתמסרי לכל אחד! אני מתחננת, זה משאיר זיכרונות, והמון צלקות בנשמה שקשה להוריד. היום אני יודעת שגבר מדבר עם בחורה לא צנועה הוא מתעסק בחיצוניות, ושוכח את הפנימיות. אתן בנות של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא! וכל אחת שווה המון. מאחלת לכם בהצלחה.

ולבחור אני מאחלת שה  בזכות כך שחיזק אותי ויהי רצון שגם אתן תתחזקו יזכה לחזור בתשובה שלמה, להקים בית של תורה, ולהיות נאמן עד 120.

שלכן באהבה.

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם.