מדי שנה בשנה, בהתקדש ליל חג השבועות, נוהרים המוני בית ישראל (בעיקר שומרי תו"מ, אבל לא רק) בבגדי לבן, אל שיעורי תורה ברחבי בתי הכנסת והבתים.

כל הליל, מתום אכילת סעודת החג, ועד תום תפילת הותיקין (חוץ מפסוקי דזמרא, אז ישנו מנהג להניח את הראש על השולחן ולשקוע בשינה עמוקה. והמהדרין מביאים עימם כרית מהבית.) -לא ישנים, אלא לומדים ולומדים, ושותים ושותים (כוסות קפה).

אך, ראו נא את הפלא- במקום שלמחרת היום יערכו סעודות חג ברוב עם והדרת מלך, עם שמחה והודיה ולימוד- מעדיפים כולם להשאיר את האישה עם הילדים (שתתרוצץ אחריהם ללא הפסקה. וגם תטרח להוציאם לטיול-הרי אינם יכולים כל היום לשהות באותו המקום!), ולנוח להם על זרי הדפנה.

במקום סעודה כיאה וכיאות, מעדיפים הם לאכול אחרי הצהרים-קרקר עם גבינה מלוחה. ותו לא. העיקר לישון...

ולכן, עולה בידי התמיהה- האם לא מומלץ ללמוד פחות בלילה, כדי שלמחרת היום יהיה בידינו הכח לחגוג את החג? ולא נעשה כדרך ה"מחפפים"...

מה גם, שאולי ראוי לשמח את האישה והילדים, ולנצל את החופשה הקצרה שנכפתה עלינו, ולהקדיש את מיטב השעות-למענם?

אולי במקום שיעורים על מגילת רות, שמעשירים את רוחנו, עלינו ללמד את הילדוד'ס על רות-כמו שאנחנו כבר למדנו...

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?