בס"ד

הכוחות באים מתוך האמונה -

תאמיני ב-ה' שהוא תמן בתוכך את הכוחות ואת האפשרות לעמוד בניסיון הזה. הכוחות נמצאים בך! את רק צריכה להתאמץ ולמצוא אותם - זה גם חלק מכך שהקב"ה מעמיד אותך בניסיון... הוא רוצה שעל ידי הניסיון תמצאי את הכוחות שחבואים בתוכך - והם יעזרו לך לעתיד.

בהצלחה

(נשמל'ה, אוהד מושקוביץ)

דבר שני-חושבים, מנסים להבין במה האפשרות האחת טובה, והשניה רעה, וע"י כך מחזקים את הרצון .

דבר שלישי-מנסים להתמודד.

דבר ראשון, חיבוק ענקק!!

ואח"כ. בודקים מה הטוב שיש בך. אפשר לכתוב לך, או סתם להחדיר לשכל.. ואת שיא הטובה!! באמת!! אחד האנשים המדהימיים שפגשתי אי פעם בחיי ואני אומרת את זה מכל הלב. באמת.

תתפללי. תאמיני בקדוש ברוך הוא. אבל באמתת. תזכירי לעצמך כל מיני דברים שהיו לך ועמדת בהם. (ואם את לא נזכרת, יש כמה שאני יודעתעליהם..)
והכי, כמו שכבר כתבתי, תדעי שאת הכיי בעולם!! ואת יכולה. גם אם את לא יודעת איך, בסוף את תצאי מזה.

ועוד שמו, אולי תלכי לדבר עם אנשים שבאמת מבינים. ויודעים. זה יכול לעזור. מנסיון

וכמבון ברור ברור אני אפילו לא צכה להגיד - אם את רוצה אני תמייד כאן וישמח לעזור במה ישכולה..

דבר ראשון חולה עליך!!
דבר שני-

לפעמים להזכר בדברים שעברנו זה עוד יותר מתסכל...

אנחנו כל הזמן קמים ונופלים, קמים ונופלים.

קצת נמאס, לא?!

אני זוכרת את הפעם הקודמת. ואני גם זוכרת איך קמת ממנה ופשוט היית הבנאדם הכי תותחי ומשקיען שיש!

יש בך כוחות אדירים, וצריך פשוט לזכור שהם שם ולהוציא אותם החוצה...

אני ממש מבינה אותך, לכל אחד יש את הנסיונות שלו והרגעים שנראה שאין מהם מוצא, אבלל עם אמונה בקב"ה ואמונה בעצמך וקצת ייעוץ מאחרים- אני בטוחה שתצאי מזה כמו גדולה! 

וואי אני מתגעגעת!  מקווה לראותך בפסח (: יהיה טוב שפלה, בעזרת ה'!!

ב"ה לא קרה שום דבר מיוחד.

הכול רגיל!

וזאת אולי הבעיה הגדולה-

נמאס שכל החיים הם התמודדות אחת גדולה!

בס"ד

בתוכך.

עכשיו כשאני חושבת על זה אני חושבת שאולי הכוחות האלה הם בעצם, עצם הידיעה שה' איתנו.

תמיד כשקשה לי אני משננת לעצמי שה' איתי והוא אוהב אותי והוא נתן לי כוחות.

וזה עוזר לי.

זה מחזק אותי.

בערך כמו שמרדכי אמר.

עצם האמונה שיש בי כוחות היא זאת המרוממת.

הכוחות האלה קיימים בך, אם תסתכלי ממש לבתוכו את תראי שאת מצליחה לקום למרות הכל.

בסופו של דבר כמעט כולם קמים, מוצאים את כוחות הנפש שלהם ומתרוממים.

יש גם כאלה שלא אבל זה כבר משהו אחר שאני לא מאחלת לאף אחד...

ואני מצטרפת גם למה שאני77 אמר, תפילה.

להתפלל לאבא בשמיים שיעזור לי, שיתן לי כוחות, שיתמוך בי.

עד כמה שזה ישמע ברסלברי או כל מיני כאלה, לצאת החוצה ולדבר לקב"ה זה אחד ה-דברים!

וזה עוזר, מניסיון.

(ואני לא חשודה בקרבה לברסלב )

תסתכלי אם את מסוגלת למצוא את הטוב במה שקרה, או מסוגלת לחשוב מה יכול לצאת טוב ממה שקרה.

זה עוזר כדי להמשיך.

אם אני אראה מה הטוב שיצא לי, אני אתרומם יותר בקלות.

כי אני אדע שזה היה או עדיין הכי טוב בשבילי

ב"הצלחה נשמה!!

והלואי שתמצאי את הכוחות האלו הטמונים עמוק עמוק בנשמתך.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות