ב"ה.

בדוגרי מתי שאת מדברת עם בן זה עושה לך משהו את לא יכולה להגיד שלא.

י

כי אנחנו מעדיפים וצריכים לעשות גדר, סייג, כדי שלא להגיע וליפול.
(ולדעתי דווקא בווירטואלי זה  פחות טוב מפנים אל פנים, כי אז אתה אומר לעצמך, שוואלה לא באמת עשיתי משהו שהוא לא בסדר, אפילו לא ראיתי אותו.. רק דיברתי.)

הצלחות

ולמה דווקא וירטאלי יותר גרוע?

זה באמת נשמע יותר טוב מפנים אל פנים לא?!

אני לא מרגישה שומדבר שונה אחרי שיחה עם בן/עם בת ההרגשה נשארת אותה הרגשה!

מה שונה?

אל תתיחסי לחתימה שלי יש כזה דבר שנקרא "אחד בפה אחד בלב"

וזה לא אומר שאני כן רוצה לדבר עם בנים באישי אבל....

א'-אם את אומרת שזה לא טוב, אז זה לא טוב.נקודה.

ב'-וירטואלית-יש לך ת'מסך מול הפרצוף...את מסכימה לעצמך לכתוב דיי חופשי..ואם לא חופשי, אז יש דברים שמה שלא היית אומרת במציאות-את אומרת פה, במסך...

(זה הרוב, ברור שיש יוצאי דופן..)

בהצלחה בהחלטות..

ב-אל תעבדי על עצמך את כן מרגישה מוזר

טוב ממש לא התכוונתי להעליב פה מישו

ולא אני לא מרגישה מוזר באמת שלא (ות'אמת זה גם לא ממש יוצא לפועל כי בדר"כ לא יוצא לי לדבר עם בנים ב"ה)

ולא אני לא מרשה לעצמי לדבר אחרת בוירטואלי!

ועדיין לא קיבלתי תשובה משכנעת מספיק למה לא???!!!

(אומנם אני לא עושה אתזה ברעיון אבל אני צריכה סיבה למה לא לעשות אתזה!)

כי זה מה שהקב"ה ציווה, זו ההלכה ואנחנו הולכים לפיה...

אח"כ יש גם את הנימוקים של אין אפוטרופוס לעריות (ככה כותבים את זה?) וכו'....

איפה כתוב שאסור לדבר עם בנות/בנים!

מהנשים מאוד מאוד.

אם נראה לך שזה חלק בלתי נפרד מההתרחקות-אז זה אסור בגלל אותה הלכה.

אם לא-

עכשיו כך-יכול להיות שאת מדברת עם בנים על עניינים רציניים בלבד, ושאת נערה רצינית שבנים לא מעניינים אותה יותר מדאי, ואז באמת אין סיבה לאסור ממש דיבור עם בנים.

(אלא אם את רוצה להחמיר על עצמך בשביל אחת משלוש הסיבות הבאות-1-אולי הבן לא כמוך, והוא כן נהנה מזה שהוא מדבר עם בת-וזו כבר בעיה רצינית. 2-את חוששת שמא זה ישתנה ותתחילי להדרדר בעניין, ואת רוצה להיות בטוחה שלא יקרה שום דבר.3-אם את רוצה על העיקרון, מפני שאת יודעת שיש כאלו שמשוחחים ונהנים מהחיבור בין הבן לבת, ואת רוצה לעקור את המנהג הקלוקל הזה, ולכן את תורמת את עצמך להתרחקות, למרות שלך אישית דווקא אין בעיה.)

בשיחה נסחפים,וזה דבר שמחלחל,יש דיבורים רציניים שמותר לדבר ולא להרבות ויש דיבורים שאי אפשר,צריך ללמוד מה הגדר ולשאול רב.

רצינות של האדם+רצינות של השיחה.

שאז לא אמורה להיות שום בעיה.

אבל אני רוצה גם סיבה!

בדיונים שבוע שעבר נראלי...
שכתוב "חייב אדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד"...

קודם כל- אולי עלייך לא משפיע לדבר עם בני המין השני, על רוב האנשים זה כן...

דבר שני- אם מתייחסים לוירטואלית- בדרך כלל כן מרגישים יותר חופשי לספר דברים ואת יכולה לפתח תלות בבנאדם, (או יותר נכון בניק שלו...) וזה כבר קשר יותר מסתם לפטפט וזה גם סתם לא כדאי.

דבר שלישי- לא קשה שקשר וירטואלי יהפוך לקשר פנים מול פנים בלי שתשימי לב יותר מידיי...

-דיבור עם בנים זה חיובי כמו עם כל אחד.

-אממה? יש כאלה (בכל הגילאים ונוער ביניהם) שמשתמשים בכלי הזה לדברים שליליים.

-כמו"כ ישנם דיבורים מסוימים שגם אם כוונתך אינה שלילית זה עלול להביא לדברים שליליים. (סגנון דיבור, תוכן דיבור, "אל תרבה" וכו').

ייתכן שמה שקרה שחברתך חשבה שמה שאת דיברת עם אותו בן היה שייך לסוג השני או השלישי של הדיבורים ולכן היא הייתה חרדה למה שהיה.

הדבר הראשון שיצא לי כשקראתי את השאלה זה גיחוך!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות