צמיד ברגל?
ותגידו באמת. כל מה שאתם חושבים.
יאללה תתחילו לשפוךך.
צמיד ברגל?
ותגידו באמת. כל מה שאתם חושבים.
יאללה תתחילו לשפוךך.
בס"ד
לא צנוע,פעם אפילו היה סימן של זנות...
לדעתי ממש לא כדאי...
שזה סימן של..
ואם אנינ רואה מישו\מישי עם צמיד ברגל אני מסמן אותו כ-"לא שפוי"
זה לא כ"כ יפה..זה מסוג הדברים (כמו נזם..) שאני לא מתחברת אליהם ולא מבינה מה הטעם..
מלבד זה יש בצמיד ברגל בעיה הלכתית (וזה בשונה מנזם..) תחשבי אם בא לך להכנס לסוגיות הלכתיות מורכבות..
-נראה לי מתאים יותר לפורום בנות..-

אני אישית הולכת..
אני אוהבת את זה..
וכמו שאמרו מעלי פעם זה היה נחשב לסימן של לסביות..
ונראה לי באמת כדאי להעביר לפורום בנות..
צמיד ברגל תלוי איפה מתי ולמי....
לא בכל סביבה או מקום נאה ומתאים ללכת עם צמיד ברגל...
נכון שזה דומה קצת לעניין הנזם, אבל לא בדיוק.
אני יכולה להגיד לך שאצלי באולפנא לא אוהבים לראות צמיד ברגל של מישהי...
ומעירים אם מישהי באה עם צמיד, אבל אם נראה את אותה אחת עם צמיד לא בשעות הלימודים זה לא יזעזע
ויגרום למחשבות על אותה אחת, למרות שיש מקומות שזה כן ירתיע ויגעיל!
שוב, תלוי במנהג המקום, יש כאלו שיוצאים נגד זה ויש שלא!
הכי חשוב שכל מה שאומרים מסביב לא יפגע בך,
ואת תבחרי ותעשי בחיים מה שטוב לך ומה שלא פוגע בך ובעבודה הרוחנית שלך
בת שכל הלבוש שלה הוא נראה כזה לא צנוע אז הצמיד יוסיף לכך, ובת שלבושה ע"פ ההלכה הצמיד יוסיף לה יופי.
זה כמו נזם, זה תלוי הכל ביחד.
באולפנא הקודמת שלי-סימן לחוסר דוסיות מובהק
אבל באולפנא הנוכחית זה נפוץ אצל כולם.
לב אדום.אני לא חושב שיש בעייה... זה אפילו יפה..
אבל אם זה בא סתם בקטע של לבלוט ולהחצין...אולי קצת מיותר...
וזה משתנה מאחת לאחת (או מאחד לאחד...) תלוי מאיפה זה בא.
ובכללי יש דברים שהם באמת יפים, ולא שיש בעייה להשתמש בהם.. אבל צניעות זה לא דווקא בלבוש, זה בכלל לא מתחיל משם.
צניעות זה בתכונות, במה שאני משדר, ואם הביטויים של זה באים ממניע טהור ובתמימות, וואלה אש....!!
אני חושבת שזה יפה, וממש לא מראה על שום דבר..
אני הולכת עם צמיד.
אורה, אם את רוצה ללכת עם צמיד ברגל- מבחינת "הסביבה", את יכולה. 
דבר אחד אני יודע.
צמיד נועד שאנשים יסתכלו עליו (אחרת למה שמים אותו?).
את בטוחה שאת רוצה שכל עובר אורח יסתכל ברגליים שלך???
עצם הצמיד אני לא יודע אם זה מגעיל אותי.
אבל העובדה שנכתבה לפני שתי שורות בהחלט מגעילה אותי.
לא מצפה מאף אחת לכסות את הקרסול עם חצאית-מטאטא.
אבל למשוך מבטים לרגליים?!?!?!
לא באמת מסתכלים לשם.
גם נזם לא ממש רואים אם לא מסתכלים בכוח, והרבה פעמים אם לא יודעים שזה נמצא- לא רואים את זה.
גם זה זה ככה-
בקושי רואים.
זה בעיקר בשביל ההרגשה שאני לובשת משו שאני חושבת שהוא יפה.
רוג'ר - את מכירה מישי שהחצאית מכסה לה את הקרסול והיא שמה שם צמיד?
סביר להניח שלא.
וכ"כ למה?
כי צמיד נועד שיסתכלו עליו. צמיד זה קישוט
אחרת היו פשוט שמים אותו איפה שהוא מתחת הבגדים.
לגבי השורה האחרונה שכתבת: בוודאי שאת חושבת שהצמיד יפה. אחרת לא היית שמה אותו. אבל בכ"ז אין זה סותר את דבריי.
talr123 - יכול להיות שזה למראה הכללי, אבל זה עדיין לא סותר את דבריי.
האם אני יכול לשים פירסינג בטבור ולטעון ש"זה רק מוסיף למראה הכללי"???
ואם תרצי, אפשר גם לדייק מהביטוי "מראה כללי", שהמילה הראשונה בביטוי רק מחזקת את דבריי.
פנים וידיים, אנשים יכולים להסתכל בהם בנקל (אא"כ שמים רעלה וכפפות). ממילא אין שום בעיה להתקשט באותם מקומות.
אבל הרגליים?
אגלה לך עוד סוד קטן: אנשים מסתכלים בתכשיטים לא רק כמראה כללי.
ולקוצרים אמר ה' עמכם.
עם חצאית שמטאטא את הרצפה אני לפעמים הולכת עם צמיד ברגל..
נסחפתם!
נזם, צמיד ברגל, צמיד ביד- כל דבר ששמים על הגוף, יכול להיות פרובוקטיבי ויכול להיות בשביל יופי- לא, לאו דווקא כזה שמושך צרות- ממש תלוי בבנ"א! זה ממש לא מעיד על רמה רוחנית בלה בלה..
אז אולי גם לא נשים עפרון בעין כי זה ממש מושך אנשים להסתכל לכיוון העין. או עגילים באוזניים, זה ממש מושך. או לא נסדר ציפורניים ברגל- כי זה גורם לה להיראות יפה מדי... כאילו- עד איפה זה יגיע? ברור שזה יפה, אבל למה ישר כל דבר יפה הופך ישר ללא צנוע?
כאילו שזה משנה- רגליים או צוואר... זה לא אמצע השוק (עם חולם, כן?) שזה איזה לאיודעת מה...
ברור שכן!!!!!
אני מכירה בנות ששמות ככה. רציני!!!
מה הבעיה?
רציני זה בשביל עצמי צמיד ברגל ולא בשביל שיסתכלו עליו.
גם עגילים- לא עשיתי כדי שיסתכלו לי על האוזן.. [אחרי הכל, אוזן זה לא האיבר הכי יפה בגוף><]
אבל אני אוהבת את זה, וזה נחשב צנוע לפי כל כללי ההלכה, אז אני שמה.
וככה גם צמיד.
פירסינגים למינהם זה באמת לא צנוע ומשדר דברים מסויימים, אז גם אם אני אוהבת אני לא אעשה.
אבל דברים מקובלים??
צמיד ברגל זה דבר קטןן!!! כמה כבר יכול לבלוט ולמשוך צומת לב???????
ואם זה ימשוך אז??? כילו עגילים לא מושכים פחות ובזה אין שום בעיה!!
וגם אם אני שמה צמיד בשביל עצמי.. זה לא אומר שאני צריכה שאפחד אחר לא יראה את זה!!
מי ששם את זה סימן שהוא אוהב והמטרה היא לא שכולם יסתכלו!!
אם אני אוהבת אני לא צריכה להסתיר את זה!! אני לא חושבת שזה מושך יותר מדי צומת לב!!
ואני לא חושבת שזה לא צנוע!!
זה להרגשתי האישית . (דא''ג- אפשר גם להפוך את זה לעגילים. את באמת רוצה שכל עובר אורח יסתכל לך על האוזנים??? אין כמעט מי שאומר שהקרסול צריך להיות מכוסה , כנ''ל לגבי אוזניים....
אפשר להרגע , אם בחברה שאת חיה בה זה לא מעיד על משו מיוחד , אז לא ניראלי שיש בעיה צניעותית אמיתית...
גם כשאני שמה עגילים זה לא במטרה שיסתכלו לי על האוזניים, כנ"ל לגבי שרשרת, טבעת וכו'.
התכשיטים נועדו להוסיף למראה הכללי... לאו דווקא אם תסתכל על אותו המקום ממש..
ובקשר לשאלה עצמה- אף פעם לא הטריד אותי יותר מדי מהזה משדר.. (אני הולכת בלי..). אבל כמובן שזה תלוי בסביבה...
הסבירה לי ולחברה שלי שפעם הלסביות היו הולכות עם זה...
אבל פעם זה פעם...
תעשי מה שבא לך..
אני עדיין לא ראיתי הלכה נגד, מי שמוצא-שיעדכן..
לפי מה ששמעתי והסקתי,ושאלתי הרבה רבנים..
הסוגיה הזאת לעוסה ודביקה וההתעסקות איתה היא לא נכונה!!
היום שיש מישהי עם צמיד ברגל לא ישר חושבים--ואיי זה לא צנוע, זה משוך וכו'...
מה שעולה בראש זה סטיגמה מסויימת על האופי של הבנ"א-לדוגמא-פחות שמרן\פתוח,
הסטיגמה הזאת יכולה להיווצר מכל מיני דברים-מצורת לבוש צבעונית וזרוקה-סטיגמה של מתנחלת,צורת לבוש מתוקתקת ומגונדרת-עירוניסטית וכו'..הסטיגמה לא נוצרת אך ורק מצמיד ברגל וכיום שהדבר נפוץ ולא מיוחד זה לא מושך או שונה ואין שום בעיה בעניין הזה..
השאלה היא שאלה אישית ואינדבדואלית-מה את משדרת בזה?? אם זאת הדמות שאת רוצה להיות??
בהצלחה..
אם את צריכה עוד משהו אשמח באישי!!
ואין עניין לשחק בצניעות.
למה לא צנוע?
אז אם זה לא צנוע אסור ללכת בגלל עם עגילים וכל התכשיטים למינהם
ממש לא אכפת לי...
זה לא מעיד על רמה בעיניי.
בס"ד
אולי אני בגלל שאני תמימה מדי חברות שלי אומרות שגם אם אני אעשה עגיל בלשון (מה שבחיים, בעז"ה, גם אם יכריחו אותי- לא אעשה! דוחה! דוחה! דוחה!!!! לא יפה, מגעיל, לא מבינים מה את רוצה- כי את מדברת לא ברור, וכואב טילים!!!! בשביל מה?! מיותר!) זה לא יחשב צעד "התקלקלות"... או "אי צניעות"... ת'אמת שאין לי מושג למה הם אמרו את זה...אבל יכול להיות שאני באמת תמימה...
חור שני, אני עוד איכשהו מבינה למה זה "חוסר צניעות" (לא משנה שזה נקודה\חישוק זעירים שמי רואה?! וכן, יש לי חור שני...) נזם- אני מבינה למה זה לא ממש צנוע, כי זה כן איכשהו בולט ומושך את העין, בכל זאת, אמצע הפרצוף...
צמיד לרגל?! -ואו. הגזמתם. התפלספתם פה שעה על "חוסר צניעות מזעזע". מי שלובשת צמיד ברגל לא מנסה למשוך את העין, תאמינו לי. היא עושה צעדים הרבה יותר משמעותיים כדי לצעוק "אני כאן! תסתכלו עלי" גם בלי לדבר... כמו לצבוע את השיער, כמו להתאפר, כמו להתלבש מיני בכל מיני מקומות- אני סתם מכלילה- אבל כדי לבלוט, לפי דברייך ב.ש , עושים דברים יותר קיצוניים ויותר בולטים כדי שימשכו את העין. ולא איזה צמיד דק ומסכן שעומד כל רגע להקרע.
"בת עם חצאית ארוכה לא תלך עם צמיד ברגל"- צר לי לאכזב אותך, אבל אני, בעייני, ראיתי- בחורות עם חצאיות מטאטאות ריצפה שהולכות עם צמידים ברגלים. גם בנים עם מכנסים ארוכים שהולכים עם צמידים ברגלים. -לא רואים את הצמיד. מובטח לך. למה הם לובשים באמת? לא יודעת, עניין שלהם.
ובת לא רוצה שאנשים יסתכלו לה לרגליים. בטח ובטח לא לכף רגל. אולי יש כאלה, יודע מה, אני לא סתם אכליל. אבל גם אם כן, צמיד ברגל זה לא מה שיעשה את העבודה... רגע...אולי אתם מדברים על צמיד לרגל זורק ובולט בצבעים זורחים ולא שמתי לב שאתם מדברים עליהם?! לא יודעת מה איתכם אני מדברת על צמידים מכסף\זהב\חוט כיפה דק, קצת חרוזים\אבנים -לא יותר מזה... לא על צמיד גוש קטיף על הרגל...
בקשר לסימן של פרוצה ולסבית- היום, אנחנו לובשים הרבה דברים שהיו סימן של... רק אם לא שמתם לב לא מחשיבים לזה משמעות. למה? כי "עבר זמנו בטל קורבנו". פעם- זה פעם, היום לא שמים על זה דגש. זה לא סמל של פרוצה, כיום. ואם כבר מדברים על סמל של לסביות- סתם שתדעו לידע כללי, עגיל חור שני באוזן ימין- סמל ללסביות. "אפצ'י" -יש לי חור שני באוזן ימין -אומר שאני לסבית? רק ארמוז לכם...שלא.
ולמה אני מתחילה לפחד? כי וואלה, בפורמים ערוץ 7, "ד"ר אריק" הוא כינוי נרדף לכופרת, ואני מתחילה לחשוב שאולי אני באמת כזאת ![]()
אני חושבת שנגעתי בכל הנקודות שהעלתם פה. סליחה שהתבטאתי בצורה חריפה ובוטה מדי, לא מתאים לי, אבל היה חשוב לי שתפקחו את העיניים לפני שאתם הולכים ברחוב, לא, אל תתחילו לי לחפש צמידים ברגלים, נזמים באף, וחור שני באוזן, זאת לא הייתה המטרה. רק לפני שאתם יוצאים בהצהרות על משהו -דונו לכף זכות. כי ישר לקפוץ למסקנות שהיא פרוצה, לסבית, כופרת, מעצבנת, ולא שמה פס על התורה- תחשבו שוב...אריאל.
אולי לא הייתי מכסה את כל השוק אבל בהחלט לא הייתי שם שם דברים שאנשים יסתכלו עליו.
מכירים את הטענה (המופרכת) ש"אני אתלבש איך שבא לי, שהם לא יסתכלו"?
אולי היא מחזיקה משהו כשאין כלום. אבל אם את שמה תכשיט במקום שאנשים רואים - אל תצפי שזה לא ימשוך מבטים.
(ושוב, יש שוני בין פנים-ידיים-צוואר לבין רגליים)
בעזהי"ת
לא יפה, לא מכבד, אפילו מבזה.
יש כאלה שזה יפה..
אבל לא ממש קריטי ובטח לא "יצאה לתרבות רעה"...
לאותו אחד שאמר שזה מרדני,
שו מרדני? אל תדבר שטויות....
אם היה עם זה בעיה כבר הייתי יודעת על זה.
זה לא בא בעניין של להבליט ולהחצין בכלל ב.ש.,
הצמידים שעל הרגליים שלי נמצאים שם מימות החופש הגדול ונשארו אותי כל החורף שהייתי עם מגפיים
אז תעשה טובה..
זה לא נעשה להבליט ולהחצין. אבל אנשים מכן מסתכלים על זה.
"אם היה עם זה בעיה כבר הייתי יודעת על זה. " ????
לא יודע מה איתך.. לגביי ישנם עוד הלכות מסוימות שאני עוד לא יודע (זה נכון לגבי עוד כמה אנשים...חוץ אולי מהרב עובדיה יוסף ודומיו...).
בקשר למה שאת ואורושקוש כתבתן:
ייתכן ואיני מכיר את המציאות טוב כמוכן ואני טועה. אבל זה לא משנה את העובדה ברגע שהצמיד והרגל נראים לעין כל.
(אגב, אני מנחש [תקנו אותי אם אני טועה] שהפעם הראשונה ששמתן את הצמיד זה היה כשהרגל מגולה, ומה שאתן שמות אותו מתחת המגף/החצאית זה מתוך הרגל לצמיד/לתחושה הטובה שהוא נותן).
שימו לב!
לא דיברתי עד עכשיו על "מה זה מעיד על הבנאדם" או "מה זה עושה לנפש שלו".
דיברתי אך ורק על התחושה שלי ועל למה יש לי (ולעוד כמה בנים ובנות שהגיבו) הסתייגות ודחייה מדבר זה.
בעיה שלהם, מה עוד אני לא אעשה בגלל שאני בת? אעלים את עצמי לגמרי?
לא נאה לכם אל תסתכלו עליי בכלל.
זה שיסתכלו, זה שמסתכלים לא אומר שאני חוטאת, עוברת על משהו, שבגלל אני לא דוסית או לא צנועה.
אז כל מי שזה מפריע לו מוזמן להזיז את העינים שלו ממני בשמחה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t421624#5017581
השורה השניה שם מתמצתת את כל ההודעה שלך למשפט אחד.
לענ"ד לא רצוי להשתייך לסוג הבנות שאומרות את המשפט הזה. (יש להן סיבה למה הן רוצות לומר אותו...וד"ל)
לדעתך,
אבל אני לא הולכת להיות מסוג הבנות שהולכות עם סחבות ומאה שכבות כדי שחס וחלילה שום בו לא ייכשל מבין?
לסוג הזה לא מאחלת לאף אחת להשתייך ומי שכן מאחלת לה לצאת ממנו ומהר
כן אני הולכת צנוע ובע"ה אנ יאמשיך ללכת צנוע,
ולמה? בגלל הכבוד שלי.
לא בגלל שום בן.
לך אתה עם מטפחת בעינים
כמו שהסנה הבוער אמרה - למה כל דבר יפה נהיה לא צנוע?
תראי, הקב"ה מחיה אותך, נכון?
בשביל מה הוא מחיה אותך?
בשביל שתשרתי את המטרות שהוא רוצה לקדם, נכון?
(שהם מטרות נכונות וטובות כמובן, שלו היית יורדת לעומקן-היית גם את מעוניינת בדיוק באותן המטרות.)
עכשיו תחשבי איך את יכולה להיות הכי תורמת לעולם, ולקב"ה-
אם באמת הצער שייגרם לך (מאי לבישת צמיד ברגל??), יותר משמעותי מהנזק והצער שעלול להגרם לבנים שמסתכלים בך, אז את צודקת, השאלה היא, אם את באמת מאמינה שהצער הקטן הזה בלבישת לבוש קצת יותר מוקפד, קצת פחות לטעמך, הוא באמת משמעותי יותר מהנזק שזה עלול לגרום, או שאת מעדיפה לעשות מה בא בראש, וזהו...
אם את באמת מאמינה שזה עדיף-אשרייך שאת הולכת עם הצמיד ברגל-ותמשיכי ללכת עם צמיד ברגל!
יום טוב!
אפשר לשאול רב.
עוד בעניין אפשר לעיין http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=33995
רוח ההלכה.
כדאי לשאול את הרב שלך לגבי זה.
אתה מדבר אליי כאילו אני פרוצה,
שהולכת עם גופיות וגי'נס קצר ונופל
אז קודם כל - תלמד לדבר.
" לעזור לכך שבנים לא ייכשלו" למה אני מחטיאה אותם או משהו?
כבר ציינתי שאני הולכת צנוע לא?
רק ש...אני יודעת שמאוד קשה לך לקבל את זה אני הולכת צנוע אבל לא בגללך
אתה יודע מה? אם בן חוטא בזה שהוא מתגרה מצמיד ברגל שלי
אז זה בעיה נפשית של אותו בן - לא שלי.
אין שום הלכה שאומרת שאסור,
אם יש משהו שאני שונאת זה בנים שמטיפים לי מוסר על צניעות כשאתם הולכים בקיץ עם חולצות ומכנסיים קצרות.
ההקרבה פה היא שלי לא שלך, אתה לא יכול להגיד לי כלום כשאתה לא מבין בזה גרוש
תגיד לי עד מחר שאתה מבין אתה לא מבין
בשבילנו אתה לא יודע מה זה
פשוט תשתקו.
בסה"כ שאלתי אם זה שאת לא מהדרת ומנסה לא להיות כלל למכשול-זה מתוך רצון טוב, או שלא...
אגב, לפי האבחון הנחמד שלך, כנראה יש המון בנים עם בעיות נפשיות, ואם לא בעיות נפשיות ממש, אז לפחות נטיה חזקה לבעיות נפשיות.
(ואגב, גם אם זו בעיה נפשית, מכיון שיש רבים כ"כ שלוקים בה-הייתי אומר שכדאי להתחשב בקיומם.)
אגב, עם הטענה שבנות מרבות לטעון-שאנחנו אומרים להם ללכת בקופסאות, כשאנחנו הולכים חופשי-אי אפשר לבוא אליי.
אני הולך עם מכנסיים שחורים ארוכים כל הזמן, ועם חולצה ארוכה כל הזמן (לפעמים מופשלת), ובתפילה גם מכניס את החולצה למכנסיים, ומקפיד שהשרוולים לא יהיו מופשלים.
וגם כשהפשלתי שרוולים, ונורא חם לי, והחולצה בחוץ, ואין לי כוח להכניס אותה, אם צריך להתפלל-אני מכניס.
אז אני לא בא להיכנס לדיון איך בדיוק צריך לעמוד לתפילה (שזאת הסיבה היחידה שאני הולך עם חולצה ארוכה), אבל קשה לטעון שאני במקומך לא הייתי עומד בכל החומרות שמטילים עליכן...
אם צמיד ברגל היה גורם לבנים להרגיש מה שלא יהיה,
מין הסתם שכבר היה פסק הלכה שאסור, כמו שכתוב שאסור ללכת עם חולצות קצרות, מכנסיים לבנות וכו'
וכן, לצערנו בדורנו יש המון חולי נפש.
ואני לא אומרת שאתה לא היית עומד בזה
אני אומרת שאתה לא מבין
בכלל אי אפשר להסתמך על זה שהיה פסק שיאסור את זה!
מה שאוסרים-זה את המינימום המינימלי ביותר.
וואו הגזמתםם!!!! גם אם בן יראה את זה.. מה הוא יעשה עם הידיעה הזאת שישלי צמיד ברגל????
וכן.. אם הוא יעשה מזה עניין אז זה בעיה שלו לא שלי!! וזה לא "לעזור לבן לא להכשל"!!! כי אני לא גרמתי לא להכשל!! וזה שישלי צמיד ברגל זה לא במטרה להכשיל בנים!!!
גם צמיייד וגם טבעת ברגגל - אין בעייה !!
אז אל תבלבלווו ..
אני ממש לא בת כופרת ומורדת.
אתם אומרים את זה כאילו לפחות התחלתי עכשיו ללכת עם גופיות פתוחות ומכנסיים., אני מתלבשת בדיוק כמו אתמול, רק עם צמיד חתיכייי
בכל אופן, תודה על התגובות. זה עזר קצת. ואם חשבתם שאני ישים על מה שאתם אומרים, טעיתם!! מי שלא רוצה שפשוט לא יסתכל לי על הרגל.
והכיי לא מסכימה עם התגובה של מוריה (פלספנית). לא מכבד? מבזהה? באנה הגזמת. לגמרי.
יומטוב ילדודס

מוזמנים להמשיך ת'דיונים.
אני לא חושבת שיש פה מה להגיד ש"אין איסור כזה" או "אסור ללכת עם צמיד" כל אחד ילך לפי הרבנים שהוא הולך לפיהם..
בס"ד
כולה צמיד וברור שתלוי איזה צמיד זה, אבל צמיג עדין מה הבעיה??
וב.ש. לעזאל איתך, מה ישלך ברגליים?? מישי שהולכת עם צמיד הולכת עם זה כי זה יפה.. לא כדי שכולם יסתכלו בדיוק על הבוהן השמאלית עם הציפורן חודרנית שלה אלא על הצמיד בכללי.. וראבק איתכם, צמיד עגין ברגל, באמת שמה הבעיה? זה יפה, פשוט ועדין. שכל אחת תעשה תמחשבות שלה עם עצמה. אולי היום זה נתפס כפריצות כי אנשים הולכים עם בונגילות על הרגל ולא פס..
זה די בשביל ההרגשה, לא לעשות כזה עניין
יש בנות שמתפללות 2 תפילות ביום וחצאיות ברוגז וצמיד ברגל...!!!!!
אני אישית הזדעזתי!!!
אורה תתחדשי!!!
שאין בעיה בככל זה אפילו יפה!(אני הולכת)בעיקרון מותר.
יש ענין של רוח ההלכה אם בסביבה שלך כולם הולכת אז אין בעיה זה לא מושך צומת לב בכלל....אם את היחידה בסביבה שלך זה קצת יותר בולט ויש כאלה שמחמירים...........(גם ככה לגבי חור שני לדעתי.........)שכל אחת תעשה את השיכול שלה...........!!
ולא רואה בזה בעיה.
אני לא חושבת שזה מסמל על מרדנות.. אבל זה בהחלט תלוי בחברה שבה את נמצאת
בס"ד
כל עוד במסלולים, אחיך מכוון אותך על פי הצמיד, ואנשים אחרים מהפורום מזהים אותך על פיו, אז צמיד ברגל זה טוב 


אני חושבת שאין בזה שום בעיה. בת ישראל צריכה להיות צנועה-אבל לא סותר שהיא יכולה להיות יפה!
זה לא משוך תשומת לב-רק אם אתה בוחן תבנאדם אז רואים.
sasad52וחוצמזה זה לא כזה יפה...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.