דרך אחרת לא תמצא, אא"כ את תפסיקי לחפור לעצמך...

הפה הוא הקולמוס של הלב, ואם את לעצמך-חופרת, ומנתחת כל מקרה וכל דבר עד הסוף, ומנסה לרדת לעומק של כל עניין-זה טבעי שאלו יהיו גם הדיבורים שלך, הדיבור הוא חלק בלתי נפרד מחייך-ואם אלו הם חייך, על זה את תמשיכי לדבר.

ועדיף לחפור מלדבר על שטויות, זה בטוח, אם יש משהו יותר טב מלחפור? אולי...

נ.ב. כנראה שגם דוד המלך סבל מאותה בעיה "מה אהבתי תורתך-כל היום היא שיחתי!"

(שם הוא אומר שהעדות לזה שהוא אוהב את התורה-היא שזה הדבר עליו הוא מדבר כל הזמן.)

אני תמיד יורדת לעומק ותמיד מנתחת הכל ותמיד מביאה תאוריות שלמות...

הנקודה היא- שלפעמים זה עוזר לי, לפעמים הניתוח הזה עוזר לי להגיע לפיתרון...

כשאני מנתחת את המצבים של עצמי זה עוזר לי להבין את הבעיה ולהגיע לפיתרון,

הצרה היא כשזה מגיע לאנשים אחרים שאני חופרת להם...

תעשי מהר את הניתוח בראש, ותגידי רק את המסקנה...

בהצלחה....

וכדי שהיא תהיה מ ובנת עם כל המורכבות-צריך להסביר.

וכל זה ביחד=חפירה.

סתם.

את צריכה לקחת כל מילה בחשבון, ולא לגלוש יותר מדי...

אבל צריך ללמוד איפה כן להרחיב ואיפה לא.

גם לי יש את הבעיה הזאת אני חושב על המון דברים באותו זמן

ואז שאני מדבר עם מישהו פתאום אני נזכר במשהו ואז אני אומר לו את זה ואז זה מזכיר לי עוד משהו ואני

אומר גם את זה וכו'

ואם את אומרת משהו חשוב אז אל תוסיפי עליו דברים.. תומרי אותו בקצרה...

יש גם אנשים שיש הרגשה שהם חופרים כי הצורת דיבור שלהם מעצבנת כזאת אז תשימי לב אם גם לך יש את זה...ופשוט תשני את זה..

יש אנשים שיכולים לסבול אותי ממש

ויש אנשים - שאני פשוט לא חופרת להם

זה פשוט "מה קורה?" "ב"ה" 

אל תפרטי, תעני הכי קצר שאת יכולה ותעשי את ההשתדלות שלך

בהצלחה =] 

בס"ד

ולא מסבירה את כל המסביב...

לדוג'- מה את מתכננת לעשות בחוה"מ?
תשובה: לטייל עם חברות/המשפחה.
ולא: אני חושבת אולי לטייל עם החברות בימים....,.... ל... ול.... וניסע ב.... אלא אם כן.... אבל  אולי.... וכד'

תזהרי שלא תצאי מסוגרת מדי מרוב שאת מנסה לא לחפור...

ב"הצלחה!

למה את רוצה להשתנות בשביל החברה ?? אני לא מאמינה שקיים בנאדם חפרן.. בעידן של היום כל בנאדם שהוא טיפה עמוק וקצת חושב מיד הופך ל"חופר"  אז בסדר.. אנשים שלא מסוגלים להקשיב לך ,הבעיה היא אצלם .תחשבי על זה...חברות אמיתיות! יאהבו אותך כמו שאת...ב"הצלחה

(וכל הנאמר כאן הוא לענ"ד)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....