גלגל חוזר בעולם, נוסטלגיה, דור הולך ודור בא, כל הקטע של האכזבה של האבות מהבנים.

האם הערכים משתנים? (בשעתו הייתי גם אני צודק, -)

זה דווקא נחמד..מקווה שיעזור לך וממש בהצלחה!

רוצה עוד שירים? אני יכולה להביא לך בשמחה...

לא איכפת לי לנסות אם זה  עזר לך..

חיים חפר כותב מכתב לחברו שמכבר הימים, ומתלונן על תהליך המודרניזציה והשוני בין בדורות הקודמים לדורות העכשויים.

תנצל את הזמן כי בסוף אתה תתגעגע לימים האלו.

ושגם עם היום קשה  מלחמות ופצעים יבוא יום שהכול יעבור ויהפוך לנוסטלגיה.

ועשה דברים ואל תבזבז את הזמן כדי שתוכל אחר כך לספר לנכדים.

מקווה שעזרתי.

שלא משנה כמה החיים שלנו עכשיו סוערים וקשים, בסוף, בעז"ה נשב בנחת עם הנכדים.

נספר להם את סיפורינו עם קצת געגוע וקצת גאווה..

זה הזמן של השלווה.....

משהו כמו לא להתייאש...

בסוף ממה שאנחנו עושים יצמחו דברים גדולים...

(התלהבתי על העניין)

לעבודה- אולי כדאי לראיין מישהוא שלחם במלחמת יו"כ (כמו בשיר)/ עשה משהוא מיוחד אחר ואת הנכד/ה שלו ולהשוות את ההבדל בין הדורות בשיר ובמציאות.

אבל שזה יהיה פלמ"חניק....

מעניין לראות שהזכרונות שהסבא כל כך מתרפק עליהם הם לאו דווקא דברים טובים! בשבילו הנוסטלגיה זה כיבושים וקרבות, משלט, לחימה, פציעה... דברים שבעצם כיום אנחנו צריכים להיות שמחים שאין אותם, שיש עיר במקום משלט ושהמצב טוב יותר מבחינה בטחונית.

זה יכול להראות עד כמה הנוער של פעם היה הרבה יותר ציוני ואמיץ, שהלחימה על הארץ היתה הכל בשבילו, לעומת הנוער שמדובר עליו בשיר, שכל מה שמעניין אותו זה ריאלטי קניונים וכדורגל.

בהצלחה רבה!

אתה רוצה אולי לנתח גם אותם?

בס"ד

"היו זמנים אז במשלט ישבנו" ("היו זמנים") – תיאור כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות."

זה שירי פלמח..

אותו פרנציפ- להבין רעיונות מרכזיים, להעלות נק' מעניינות.. תודה רבה

הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:

איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...

הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו?

היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.

אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.

חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו?

והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...

עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...

רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו?...

בס"ד

נוסטלגיות, געגועים למה שהיה ואבד. תקווה לראות שוב את החיוך, תקווה לשוב לאותם זמנים. הערצה ואהבה כלפיי אדם שהיה הטוב ברעיו [דודו].

נזכרים בחברים ע"י כך שהם נמצאים באותה אווירה שהייתה פעם, יחד עם אותם חברים שהיו ואינם.

[זה מה שעלה לי לראש כרגע.. מקווה שעזרתי בהצלחה!! ]

כמובן- אובדן, געגוע.

לי זה מעלה שאלות על דמות הגיבור (או במקרה הזה- הפלמחני"ק): זה מה שמאפיין אותו? שהוא סחב תרנגולות מהלול?

החיים לאחר המוות (העוד מחייך הוא שם, דודו?...)

הגבורה הגדולה.

רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין... ???

הרגישות שיש באנשים גם כשהם נראים קשוחים מבחוץ. (כל הבית על הילד)

היחס של החברה לגילוי רגשות כאלה/ חולשות. האם אפשר להשתנות/להראות צדדים אחרים  ליד אנשיםשמכירים אותך. (חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו? )

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...