אפשר גם לאכול |מרוקאים| 

רק ממש מסוימות

רק יבשות ואורז לא אוכלים.

אגב, זה גם מה שהרב ליאור מורה לאשכנזים למעשה.

אנחנו דוגמא אוכלים את כל סוגי הקטניות, ולפני כמה שנים אבא שלי שאל את הרב אלעזר זצוק"ל לגבי אורז וחומוס והרב אמר לו שאפשר לאכול..

ד"נ-בילקוט יוסף כתוב שלספרדים אין בעייה עם אורז וגם מי שנהג לא לאכול יכול לעשות התרה ולאכול...

אכן חלק מהמרוקאים נהגו שלא לאכול  חלק מהקטניות והם אלו שנהגו לפי הרב משאש זצ"ל...

מנהג אחד (כמעט) לאשכנזים ולספרדים בקטניות 
גם מי שלא אוכל קטניות בפסח כפי מנהג אבותיו לא צריך למכור אותם עם החמץ ולא עוד אלא שאם הוא מתארח אצל מי שאוכל קטניות ואורז – יכול לאכול בביתו גם מהכלים שבהם בושלו הקטניות והאורז ובלבד שלא יאכל מהאורז או מהקטניות עצמם. מו"ר הרב שליט"א סיפר כי בירושלים בעיר העתיקה היו נוהגים גם הספרדים וגם האשכנזים במנהג אחד חוץ מאורז. גם הספרדים וגם האשכנזים נהגו לא לאכול קטניות יבשות וכן נהגו לאכול קטניות ירוקות, דהיינו אפונה ירוקה או שעועית ירוקה וכד'. הרב הביא ראיה לכך מהמנהג שהיה בבית המקדש בעת שהיו מקריבים קרבנות בפסח והיה המניין רב ועצום כי כל משפחה הקריבה את קרבנה. ואיך היו מונים את מניין הקרבנות? אומרים חז"ל, שהיה ארגז מיוחד, שכנגד כל קרבן שהוקרב זרקו לתוכה פול. מכאן ראיה שבזמן בית המקדש היו מתירים את הקטניות בפסח. 
וסיפר מו"ר הרב שליט"א כי פעם אחת הוא ישב בין הרה"ג דוד עובדיה לבין הרה"ג שלום משאש זצוק"ל. הרב דוד עובדיה היה גר בחו"ל בעיר "סופרו" והרב שלום משאש היה מקזבלנקה. העלו את השאלה האם מותר לאכול שעועית יבשה בפסח? והרב דוד עובדיה אמר שבמחוזו אכלו שעועית יבשה בשופי בפסח, ואילו הרב משאש טען שמעולם לא אכלו את השעועית היבשה בפסח. ובין העיר סופרו לבין העיר קזבלנקה היה מרחק רב כמו כל שטחה של ארץ ישראל. ובמקרה זה יכול אדם שבא מקזבלנקה לעשות התרת נדרים על מנהגו במקרה צורך חשוב ביותר. אבל בדרך כלל כל אחד יעשה כמנהג אבותיו. 
כך סיפר הרב על מרת זקנתו שלא הייתה אוכלת אורז בפסח ובעלה היה אוכל אורז ושאלה את מרן בעל הבן איש חי זצוק"ל האם מותר לה לבשל לבעלה אורז ביום טוב של פסח. האם אין בכך משום 'מוקצה' באורז שהיא לא אוכלת אותו מחמת מנהג איסור. וענה לה שמותר לה לבשל אורז לבעלה למרות שהיא נוהגת בו איסור. כיון שכל מנהגה הוא לא לאכול – אבל הוא לא בשבילה חמץ חלילה. 

סידנא רבי יעקב אסר החומוס בפסח, ולפניו נהגו בתפילאלת לאכלו (הסיבה שאסרו ממעשה שהיה, עי"ע בס' ישראל סבא).  

אין זה סוד שרבי אלעזר ע"ה לא הורה כמנהג מרוקו, אלא כמנהגי הבא"ח וירושלים, כפי ששמעתי ממנו הרבה פעמים, וכפי שראיתי בעיני. לעצמו החמיר כמובן בהרבה דברים, איני יודע אם גם באורז- אפשר לברר.

רבי שלום ע"ה רוב ימיו היה במקנס, שהיתה קרובה לצפרו כ90 ק"מ. בפאס הסמוכה לספרו כ20 ק"מ כולם נהגו איסור בקטניות היבשות, ואכלו הירוקות (מידיעה אישית).

עכ"פ כך מנהג רוב ככל המרוקאים, פוק חזי מאי עמא דבר, ופוק חזי בספרים שנכתבו על כך.

אורז חומוס טחינה גרעינים ושומשום וב'ה לא מתים מרעב....

אז כדאי שמישהו ירים את הכפפה ויפתח שרשור על המימונה...

או שאתה רוצה לפתוח בערב חג?

אבל לא אוכלים:

שום

חומוס

קטניות יבשות

אורז..

כן אוכלים:

שעועית, אפונה ופול-  ירוקים- לא יבשים...

בקיצור, כל אחד והמנהגים שלו...

אה, כן אוכלים- מה שמכיל קטניות- במבה וכד', או נגיד שוקולד שכתוב עליו לאוכלי קטניות בלבד- אנחנו אוכלים, למרות שלא אוכלים קטניות יבשות.

לצהריים היום קובה אורז

מחר אם לא נתארח אוציא סטייק ואכין עם פירה וסלט

לבוקר יהיו ביצים קשות גבינות וירקות חתוכים

חילבה?

סלט פטריות חם

טחינה

סלט פלפלים? אולי 

מרק ירקות

קניידלך

סופריטו עוף ות"א בסיר

ביצים קשות 

סלט ירקות גדול / חסה עם תוספות

עוגה טובה

מיחם.

לילה:

בשר ברוטב

פירה/ תפוחי אדמה

מתלבטת אולי גם מרק עם קניידלך

בוקר:

חלבי מצות עם גבינות וכו

בלינצ'ס ועוגת גבינה

צהריים:

בשר שנשאר מהלילה

שניצלים שנטגן במקום

אולי נטגן גם צ'יפס או שנאכל את התפוחי אדמה מהלילה

חוץ מזה סלטים:

חצילים לא החלטתי איך להכין בדיוק

מטבוחה

חרוסת

האמת מיציתי כבר את הבישולים ברמות, אבל החג לפנינו אז מתכוננים...

ערב חג

מרק עוף, אם יהיה לי כוח אכין גם אטריות של פסח

עוף מבושל עם תפוחי אדמה קטנטנים

לצ'ו סלט חסה עם בטטה

קידוש

שאריות של כל העוגות שהיו פה, אולי אכין עוגיות מזונות

סעודת חג

אמנון עם שום כתוש

כדורי בשר עם תפוחי אדמה שלמים

שניצלים

תפוחי אדמה אפויים, בטטות בצ'ילי

שוב סלט חסה וכרובית

אז אני פטורה:-/

דווקא הייתי שמחה להכין עוגות אבל בקטנה

זה לא שלא נבשל מחר כי גם בלי חג יש פה אנשים רעבים כל הזמןןן

רעיונות

מצות

סלטים: פסטו, ממרח זיתים, חציל מתוק, קרם חציל, מטבוחה. הייתה גם חרוסת ותכננו גם מיונז ביתי, פטריות, קישואים, אבוקדו- אבל לא הסתדר בסוף.. לא רעבנו

ליל שבת

בלינצס ברוטב פטריות

בשר ביין עם הרבה בצל שום וערמונים

פירה

בוקר שבת

בלינצס כנל

ברבוניות צרובות בתיבול צ'ילי ורוטב שזיפים(אבל בקטנה, לא מלא רוטב אלא רק מרוח כזה)

תפוא קטנים חצויים קריספיים

סלט חסה

סדש

פנקייק+פנקייק פיצה

ירקות חיים

עוגות:

עוגיות שוקולד צ'יפס מזונות וקראמבל ריבת תותים מזונות(לא טעים לדעתי. יש לזה טעם של הקמח מצות. אבל הייתי צריכה משהו מזונות לקידוש. הילדים ובעלי כן אהבו...)

בראוניז

עוגיות חמאה שקדים

קינוח כוסות גבינה ותותים.

(חובבת חצילים)

סליחה נתתי חצי מתכון מהעייפות🤦‍♀️

מטגנת בצל קוביות עד ששקוף

מוסיפה קוביות קטנות של חציל(הפעם היה בא לי לקלף לפני, זה לא חובה) ומטגנת עד שממש ממש רך.. זה שלב שלוקח זמן. אפשר גם לרכך בתנור אבל לשים לב לא להתקמצן על השמן כי זה בתנור...

ואז להוסיף את התיבול, בנדיבות, ולתת עוד בישול קצר שהטעמים ייספגו..

לק"י

עוגת שוקולד

עוגת טורט

שאיפה להכנת עוגת גבינה פירורים

סלט חצילים ועגבניות

סלט חצילים נוסף

סלט חי

ליל החג:

מרק ירקות עם קניידלך/ קוקלות/ שילוב בין שניהם (אין לי מושג)

קוביות חזה עוף ופרגיות עם בצל ופטריות

יום החג:

שניצלים

בישול על הפלטה- פרגיות, ירקות, תפו"א (יש מבושלים. אולי רק נתבל ונשים ל"צליה" על הפלטה)

אורז

בשר ראש

בשר ברוטב עם סלרי (סוג של חורשט)

עוד לא החלטנו מה בכל סעודה.

הכנתי גם עוגת שיש ובראוניז

יש בטטוצ, סלט חצילים בטעם כבד, מטבוחה, פטריות...

דווקא היה לי נחמד היום במטבח, חוץ מהמליון כלים...

(העברתי את הכל לחד פעמי כדי שבמוצאי החג לא יהיה לי המון כלים)

סעודה אחת

סלומון 2 סוגים,פירה,סלטים

סעודה שניה חלבי

לזניה

פשטידת תירס ופשטידת פטריות

סלט עם בטטות ציפס ובולגרית

וסלט יווני

עוגות שוקולד וגבינה

וזהו .

רפואה סינית) ע"מ לשמור על הארומה שלו אפשר לשמור במקפיא.

טוב להצטננות/ אם מלווה בשיעול

לשתות כתה. ניתן להמתיק במעט סוכר (דבש עלול לכייח)

יש עוגיות תבלינים בעדות מסויימות

ניתן להשתמש במעט זגוויל.

ניתן להוסיף תיבול במִשׁרה למוקפץ/ בסיר עצמו.

אולי יש סוגי מאכלים נוספים שניתן לתבל אותם במעט זנגוויל.

תצליחו.

אפשר להוסיף את זה למוקפצים חמוץ מתוק כזה

עוגת דבש

אגב באיזה חרוסת שמים את זה?

אצלינו שמים סילאן, אגוזים וקינמון
 

או מכירה גם מתכון של תפוחים מגורדים, אגוזים, יין, סוכר, קינמון

אנחנו לא שמים

שמים אגוזים, שקדים, תמרים, תפוחים, יין וקינמון

זנגוויל זה ג'ינג'ר? או שהתבלבלתי.

(בשביל פעם בשנה לא הייתי קונה).

השאלה מה לעשות עם השאר.

מה עוד יש בה?

ובדקתי, הזנגוויל מופיע אפילו (נו, באמת..) בויקיפדיה.

וברצינות, בהגדה של עולת ראיה בדיני מרור סעיף ה', מוזכרת הרשימה שציינתי, רק שמוזכרים גם תאנים ורימונים - שאיני יודע להשיג בתקופה זו (ומשום מה לא מוזכר תמר).

שזה בעצם עוגיות עם קינמון וג'ינג'ר. 

או מוסרים אם אתם לא אוהבים ג'ינג'ר.

לא בכוח. 

במקום שוקולד צ'יפס, לשים זנגוויל.

לחילופין אפשר בעוגה גם.

יש המון מה לעשות עם זנגוויל, משתמש בו כמעט כל שבוע.

ומכניס לתנור עם או בלי ירקות נוספים.

תעדכן איך יצא

זה עבודה כפולה ולפעמים זה מייבש את זה מידי

אבל חשוב להכניס את זה כשהרוטב רותח אחרת זה יתפרק

שתי הדרכים מקובלות ואפשריות.

כשאני מטגנת,לפעמים אני מקפיאה חלק לפעם הבאה.

כשאני ישר מבשלת זה את כל הכמות.

אבל אם אחרי הבישול מכניסים את הסיר לתנור לאםיה קצרה בגריל זה נותן קריספיות טעימה ללמעלה של הקציצות

לק"י

ואז לטגן בצל, ועוד ירקות אם רוצים. להוסיף מלח ותבלינם.

כשהם חצי מטוגנים, לשים מעליהם קציצות, להוסיף קצת מים ולבשל עם מכסה סגור. כשהקציצות קצת מבושלות, להפוך בעדינות.

אפשר לבשל ברוטב על בסיס בצל, שום, גזר, סלרי מים ותבלינים

אפשר רוטב צהוב

לטגן בשמן בצל, קוביות קטנות של תפו''א, אפשר עיגולי גזר, עיגולי מקלות סלרי, שום. להוסיף כורכום, פלפל,מלח, קצת מים. לבשל. ולהוסיף את הקציצות.

אפשר גם להוסיף עלי סלרי או פטרוזיליה.

לעמוד באיזשהו סטנדרט

אז לרוב סבבה לי עם אורחים

אבל לרוב

לא אני זו שמזמינה/ מכינה/ אחראית על האירוח

לרוב שנינו עובדים בימי שישי, ולכן אוכלים אוכל בסיסי מאוד. מביך אותי לארח עם אוכל מינימלי.

בשנים שהיה לנו שישי פנוי לבישולים, אירחנו יותר.

לחמניות לפסח

עם עוגיות של פסח מפוררות עם חמאה מומסת.

או עוגה במיקרו(אם הכשרת אותו)

אפשר במיקרוגל, איזו עוגה למשל? 

או לפורר היטב

אחפש מתכון

הרב אליהו זצ"ל טען על העוגיות התעשיתיות הנמכרות, שהן חמץ גמור בגלל כמה חששות בחומרי התפיחה ועוד. הוא בעצמו אכל בפסח עוגיות יין שאפו לו מענבים שסחטו בעצמם בהשגחה גמורה שלא תהיה טיפת מים.

מצה עשירה/עוגיות שנאפות עם יין, אינן חמץ. השו"ע מתיר בפשטות וכך מנהג הספרדים.

הרמ"א לא חולק על עיקר דין השו"ע, אלא מציין שבמדינות אלו נהגו להמנע.

לגבי העוגיות התעשיתיות שמיוצרות בימינו, הרב אליהו סבר שהן ספציפית, בגלל החומרים שמוסיפים להן, חמץ גמור וזה לא תלוי במנהג אלא לדעתו זה הדין לכל העדות.
 

אני יודע מעדות ברורה מאחד ממקורביו הקרובים ביותר, שהרב אליהו עצמו אכל עוגיות יין שנאפו בבית מקמח וענבים שנסחטו ידנית.

נ.ב.

אני גבר

שם בס"ק י"ח המשנ"ב מציין שאפילו אם כבר לשו במי פירות אין לאכול בפסח "אלא ישהנו לאחר הפסח". פשוט בדבריו שאחרי פסח מותר.

אני לא מכיר אף פוסק אשכנזי שחולק על דין זה. אשמח לדעת על מקור אמיתי שטוען כך.

(אם כוונתך לא לעוגיות יין באופן כללי, אלא לעוגיות התעשיתיות הנמכרות היום - אז כמו שכתבתי, זה לא קשור לאשכנזים או לא אשכנזים. הרב אליהו זצ"ל אחז שהן במציאות מחמיצות ולכן תלמידיו מכל העדות מתייחסים לזה כך)

ביצה ו30 גרם שוקולד לכל מנה

מפרידים את הביצים, מקציפים את החלבונים עד שיהיה קצף נוקשה (אפשר להטות את הקערה וזה לא יזוז), ממיסים את השוקולד, מקציפים את החלמונים שיהיו אווריריים, טורפים את השוקולד לתוך החלמונים.

מקפלים פנימה את קצף החלבונים.

מחלקים למנות, מכניסים למקרר ל4 שעות לפחות.

אפשר לאכול תוך כ24 שעות כי זה ביצים חיות.

עוגת הבית שאני מפוררת, מוסיפה גנאש שוקולד (שוקולד מומס עם שמנת מתוקה)

מגלגלת לכדורים

טובלת בקוקוס או בסוכריות צבעוניות 

וזה הכל

זה להחליף ביחס של אחד לאחד.

אבל עדיף לשלב עם עוד קמחים, ולא להחליף הכל הקמח תפוחי אדמה.

לק"י

בלי קמח בכלל.

תחפשי בגוגל.

אני חושבת שאם כמות הקמח היא כמה כפות - אפשר להחליף בלי בעיה. לכל סוג קמח.

אם כמות הקמח גדולה, בכוסות - לא כדאי להמיר.

היות שיש פשטידות בהן העיקר זה הירקות, ומוסיפים לירקות מעט ביצים וקמח כדי להדביק אותם לעיסה אחת. במכונים האלו לא משנה סוג הקמח. ולכן אפשר להחליף חופשי.

אבל יש סוגים של פשטידות שיש בהם בלילה, ובתוכה חתיכות ירקות. או סוג פאי - שיש שכבת בצק. ובמתכונים של פשטידות כאלו לא כדאי להמיר, אלא לחפש מתכון מנוסה.

פשטידה מירקות, ביצים, גבינות, קמח שקדים ואבקת אפיה

צריך לסחוט טוב את הירקות.

יוצא מעולה.