יש הרבה בנות דוסיות שלא נראות תמיד ב'לוק' המתנחל הדוסי ומתחתנות עם בחורי ישיבה..

אולי לא עם חבר'ה מחוות גלעד אבל יש עוד ישיבות בעולם...

אל דאגה! בסוף היא תמצא את מי שהכי נכון ומתאים בשבילה..

שי שמספיק בחורי ישיבה שדווקא מחפשים לוק כזה,

ומישהי מטופחת וכדומה.

אני מכיר לא מעט...

נקודה מאוד גדולה למחשבה...

"היא מחפשת .. בייניש כזה שלא יהיה יותר מדיי דוס"-

אז ממש לא נראלי שחברתך צריכה חלילה לדאוג בעניין..

שתדגיש לסביבה מה היא מחפשת ובעז"ה יציעו לה מישהו שישמח אותה בגשמיות וברוחניות

והן נשואות לאנשים מקסימים.

די עם הדתו-מטר. אם מישהו פוסל בחורה על הרקע הזה זה כנראה עמוק יותר.

המכונה 'ישראל סבא'...

היא מחפשת "בחור טוב.. שלא יהיה יותר מידי דוס - אבל כן שיהיה ברמה גבוהה וירא שמיים" (אז מה זה "דוס"?.. מתנענע כזה?...)

ואז היא חושבת שכזה אחד מחפש "דוסיות כאלה" (מה זה "דוסיות"?.. "מתנחלות... חצאיות ארוכות... לא מתאפרת ומטפחת את השיער (??)" ..)...

חד גדיא-חד גדיא...

ימצאו אחד את השני - וירגישו מצוין. בעז"ה.

תראה חשוב לה מאוד הרמה הדתית.שישמור נגיעה שלא יסתכל על בנות כל הזמן.

שלא יצא למסיבות/פאבים/בארים וכאלה...אתה יודע עובד את ה' בשמחה ובלב שלם!שיהיה ירא שמים

לא חייב שיהיה כל הזמן בישיבה...אבל היא מעדיפה כאלו שבהסדר וזה...שהתורה תהיה מרכיב חשוב ומשמעותי בשבילו.

אז זה קצת בעייתי כי נראה לי שרוב ההסדרניקים הבאמת צדיקים פונים לסוג מסוים של בנות.אני לא מכלילה אבל ככה נראה לי זה עובד...

אולפניסטית מתנחלת?

אני מכירה מלא כאלה שלא

גם אני מחפשת בחור דוס! (וכאן נכנסים להגדרות של דוס..)

ואין לי "לוק" של דוסית.. וזה לא הפריע לאף אחד לצאת איתי עד עכשיו..

שלא נראת הכי דוסית בעולם,

ונשואה לדוס צדיק ויר"ש ב"ה 

שידע להסתכל על מה שחשוב ולא על החיצוניות..

אז כן, היו בחורים שנרתעו מכמה דברים (חצאית קצרה ומכנסיים מתחת, שלושה עגילים באוזן בתק' מסויימת וכמה כאלה שפחות מקובלים ב"הלכה החברתית")

אבל רוב רובם המוחלט של הבחורים שיצאתי איתם היו "דוסים" יר"ש. 

ולרובם המוחלט זה ממש לא הפריע.

כל עוד הבעיה היע רק ב"הלכה החברתית" ולא בהלכה באמיתית- אז לא רואה סיבה לבעיה.

(קצת יותר קשה לי לראות דוס בינייש כבד יוצא עם מישהי עם מכנסיים וחולצה קצרה....)

ואני מכירה מלא מלא בנות שהן כאלה- עם יר"ש מקפידות על ההלכה אבל לא מחצינות את זה בלבוש.

" יר"ש מקפידות על ההלכה אבל לא מחצינות את זה בלבוש" מה זה אומר לא מחצינות בלבוש?

לעניות דעתי לא שחייב ללכת מבחינת סגנון דווקא מתנחלי, ממש לא, וגם אני לא ככה,

אבל מי שיראת שמיים אמורה להקפיד על אורכים וכו', לפי ההלכה, ככה לפחות לי נראה, ולא כ''כ משנה הסגנון..

ותאמיני לי שלא חסרים בנים שרוצים סגנון כמו שאת מתארת, לפי מה שהבנתי מהתיאור המקוצר שלך..

האמת שלא קראתי את כל השירשור.

אבל, ממה שכן קראתי עולה כאן שביינישים רציינים בכלל לא מסתכלים על החיצוניות ולא חשוב להם בחורה שמשקיעה בעצמה חיצונית וזה כ:כ לא נכון

"הלכה חברתית" כלומר- דברים שהחברה הגדירה אותם כמסמלים.

לדוג'- לפי ההלכה נטו אין בעיה אמיתית עם אליקס באוזן (חור בלמעלה) או עם נזם, או עם מכנסיים מתחת לחצאית, או עם סגנון פריקי או עם סגנון גותי או להבדיל- עם סגנון פנסי יוקרתי וכו' אבל הרבה שמתלבשות ככה- נחשבות לפחות דתיות מכאלה שהולכות עם שורש וגרביים\טבע, חצאית שכבות מטאטא, חולצת בסיס ועליונית של בת-עין\אותנטי. (לא שאני לא מסתובבת ככה מדי פעם, רק בלי הגרביים) 

ויש הרבה כאלה שמסתכלים על ההלכה החברתית שאוסרת נעלי עקב לדוג', או יותר מדי חורים, או מכנסי ג'ינס לבנים, או שרשרת עם גולגולת- למרות שבאמת זה לא אומר כלום כלום כלום.

וזה גם כשכל המקומות שע"פ ההלכה ראויים להיות מכוסים- מכוסים באופן תמידי.

עפ"י ההלכה, צניעות = לא להתלבש/להתנהג// בצורה שמבליטה את עצמך ומושכת תשומת לב מיותרת.

לכן אסרו ללבוש אדום, או לחשוף מקומות שונים בגוף, ובכלל לשדר "תראו אותי" פרובוקטיבי יותר או פחות.

ואם למשל בת בית יעקב תענוד שרשרת עם גולגלת או עגיל נוסף זה לא צנוע. כי הקוד החברתי מצטרף להלכתי בענין תשומת הלב.

כי הם וצניעות זה דבר רחוק.

ושיסלחו לי- אבל זה שמורות חרדיות מעירות על חצאיות "ארוכות מדי" כשלהן היו רואים את הברכיים כמעט כל הזמן- (ואני לא מדברת על אחת, אלא  על כמה וכמה)

והיום כבר אין כמעט דברים שבאמת מושכים תשומת ב- כי הכל כבר קורה כל הזמן. זה לא כ-ז-ה מוזר לראות אנשים עם שיער סגול או פירסינגים מוזרים.

ונכון שכל דבר שאנחנו לובשים מבטא משהו- אבל השאלה היא מה. 

ואצל רבות וטובות הלבוש שהחברה טוענת שמבטא חוסר דוסיות (ולאו דווקא חוסר צניעות) מבטא דברים אחרים לחלוטין. 

ובהרבה מקרים יש גם בנות שמשחקות עם גבולות ההלכה, וזה לא מראה על רמה דתית בהכרח, כי זה מקום שקשה להרבה הרבה בנות.

יש דברים שרוח היהדות לא נוחה עימהם- למשל: שתייה בבארים עם מוזיקת רקע רעשנית,להתמסטל קצת..

יכול להיות שהכל כשר למהדרין ויש לבוש צנוע והפרדה והכל ועדיין לענ"ד זה לא נראה שייך כ"כ..

או למשל דברים שיכול להיות שהם מותרים בשבת אבל לא לרוח השבת-גם אם נמצא מי שמתיר לרכב על

אופניים ולשחק כדורגל בשבת בכ"ז זה לא הכי ראוי..יש דברים יותר מתאימים לשבת..

ובהקצנה-גם במסיבה אצל אחשורוש הכל היה כדת וכשר למהדרין..

נראה לי שהפואנטה הובנה..

אני לא אומר שזה לא לרוח היהדות סגנון לבוש כזה או אחר אבל לרוב, מי שיש בו צניעות ילך עם בגדים יותר צנועים

ובסגנון יותר צנוע לא דווקא כי ככה ההלכה אומרת, אלא כי זה יותר צנוע ומי ששומר על כל גדרי ההלכה אבל חסרה

בו צניעות בנפש זה יתבטא בין השאר גם בלבוש ובד"כ זה יבטא משהו פנימי..

לכן 'ההלכה החברתית' כביכול אוסרת את זה.. היא לא באמת אוסרת נעלי עקב ויותר מדי חורים אלא שמי שהולכת

ככה זה בד"כ מבטא משהו גם אם הוא עונה על גדרי ההלכה.

קשה לי עם זה שלפעמים בנות מתארות מישהי ואומרות "בטח שהיא דוסית אבל היא לא הולכת עם חצאיות

שמטאטאות את הריצפה" במין זלזול כזה על חצאיות ארוכות.. מה הבעיה במישהי שהולכת עם חצאית ארוכה

(כל עוד זה לא נובע סתם מלחץ ומה יגידו..)?!

אני מסייג ואומר שמה שנאמר לעיל זה בד"כ ככה אבל תמיד יש יוצאי דופן-וכל זה כמובן רק לדעתי וסביר להניח שיש כאלו שחולקים עלי..

עזבי את הענין הדתי-הלכתי. זה היה קצת מפחיד אותי... 

וכשאני כותב קצת, אני מתכוון מאוד!

ואני לא ממש מחפש יופי. זה לא כזה חשוב לי. 

אני מעדיף מישהי שאני לא אפחד שהיא תדקור אותי בלילה... (למרות שכל בחורה שמכירה אותי עלולה להרגיש דחף לעשות את זה...)

מותר וכדאי להתלבש בטעם, לטפח את העור, השיער וכו', מותר להתאפר (בעדינות), להתקשט בתכשיטים, וזה לא אמור לגרוע מהיותך צנועה.

ובעלי שהיה הכי דוס ביישיבה שלו לקח אותי.והייתי עם חצאיות קצרות וצמידים ברגליים בקיצור פריקית מדרגה ראשונה. היום הוא לומד לקבל אותי כי אני לא מסכימה להתפשר על הכל מה לעשות ? אני שונאת גרבייםוגם היום אני הולכת עם חצאיות קצרות וצמידים ברגלייםוהוא לומד לקבל אותי

זה ממש לא החתך הכולל..בד"כ יש גם דימיון חיצוני(ולא, אני לא מתכון לתווי פנים/צבע עור)|

כולל מייקאפ מלא, ואיפור כולל הכל.

ומחלת שופינג וביגוד אינסופי.

גבר תמיד שמח שאשתו מטופחת, ודאי שלכל אחד טעם שונה, אבל לא נראה לי שזה אמור למנוע ממנה להכיר את האחד שלה.

גם לגבר דוס מגיעה אישה יפה.

והרבה מהם דווקא מחפשים אחת כזו.

הבהרה!

אין בדבריי משום פחיתות כבוד או זלזול בבנות שלא נוהגות להתאפר.

או הבעת דעה שאיפור זה יותר יפה. (כי ממש לא תמיד)

כולן יפות בעיניי, וכולן מוצאות בסוף את החצי שלהן, לא משנה איך הן נראות.

בהצלחה!

בתור ביני"ש אני יכול להעיד שלא כולם רוצים את הסגנון המתנחלי.לא שהוא רע או משהו כזה(אני מתנחל...).

"אנחנו" בדר"כ רוצים שתהיה צנועה. אני לא אשקר ואומר שזה לא ככה ,אבל גם ביני"שים הם בני אדם שמעוניינים בבנות שנראות טוב(כל אחד והטעם שלו...) ושלא מתעלמים מזה.אבל ללא ספק חשוב "לנו" מאוד הפנימיות של הבחורה ואם היא כמו שאת אומרת שהיא שומרת מצוות ויראת שמים (וכו') אז היא תמצא את הבחור.

[ואכן כן יש ביני"שים מישיבות שאם היא לא לבושה בסגנון הדוסי-"מטאטא רחובות"-מתנחלי אז הם לא ירצו. וזה בעיה שלהם כי הם מפסידים המון בנות איכותיות ,למרות שהם לא לבושות בקוד לבוש שהם רוצים...]

יצאתי עם מישהי שהיתה משתמשת במחשב בשבת והיתה ממש דתית. יותר ממני... 

וגם נצרות ואסלאם זה דת...אל תקפח!

זה עוד משהו שרבנים החליטו. 

כמו גם, מהצד הגברי, להגיד שבחור הוא ממש דתי, אבל לא מניח תפילין... 

ההלכות של הצניעות הן קצת יותר מורכבות לגבי מכנסיים.

אין לי כוח להכנס לזה- אבל ממש לא פשוט שזה אסור לחלוטין.

(לא קולא- מעיקר הדין)

זה דיון, ויש דעות לכל הכיוונים.

על תפילין עוד לא שמעתי שיש אפילו דעה אחת שמותר מלכתחילה לא להניח.. (או שאתה רוצה לחדש לי משהו?)

(סתם מעצבן אותי השוואות לא נכונות ויחס לא מדוייק לדברים. 

חוצמזה- שזה יצר הרע אצל בנות שבנים לא באמת יכולים להבין אותו.

חוצמזה- הגדרה אמונית כל בנ"א עושה לעצמו. ואין זכות לאף אחד אחר לעשות את זה.) 

לבחורה ללבוש מכנסיים. (כולל הרבנים הכי מקלים במגזר, כמו למשל הרב שרלו).

המקלים ביותר מתירים מכנס רחב שמחובר רק אחרי הברך. (או בקיצור, חצאית עם תוספת של תפר אחרי הברך). 

אני לא מכיר דעה יותר מקלה מזאת. 

לגבי תפילין, רק ציינתי את העובדה שזה מדרבנן (כמובן שלא המצוה עצמה, אלא הפרטים שלה). לא אהבת את הדוגמא הזאת? בבקשה, דוגמא אחרת: הדלקת נורת פלורסנט בשבת. יש דיעות שמתירות את זה לכתחילה ולא רואות איסור בשימוש בחשמל (בכוונה כתבתי פלורסנט, כי אין כאן עניין של הדלקת אש). 

זה לא מהתורה, יש דעות שמקלות - ולגבר זה יצר הרע מאוד גדול להדליק פלורסנטים... (נו באמת, עם כל הכבוד, מה זו הסיבה הזאת?)

אז עכשיו ההשוואה מספיק מדויקת? 

ואני חושב שמה שכתבת בסוף הוא לא נכון. זו גישה רפורמית. אני לא מקבל את זה שמישהו אומר: "תשמע, אני מחלל שבת, אבל בלב שלי אני יותר דתי מכולם" - אין דבר כזה. מה שמאמין עושה או לפחות שואף לעשות - ולא מוצא לעצמו תירוצים, אלא מקווה להשתפר ולהתקדם. 

"מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחוקך". 

בואי ניקח מקרה קצת - בנאדם מגדיר את עמו דוס, למרות שהוא אוכל סנדביץ חזיר ביום כיפור ואפילו לא נוטל ידיים קודם. 

זכותו להגדיר את עצמו איך שהוא רוצה. אף אחד לא יכול להגיד לו אחרת. אבל אני מניח שתסכימי איתי שזה מגוחך. 

על בנ"א שמגדיר את עצמו דוס- אבל מדבר לשון הרע

או שומע גלגל"צ

או גולש לכל מני אתרים גבוליים באינטרנט

או רואה סרטים שהם צנועים בכללי- אבל לא לגמרי

או מגלה פתאום שהוא ברר בטעות בשבת

או מעליב אנשים אחרים

או לא מאותת כשהוא פונה 

או לוקח דף מהמזכירות בלי רשות

או כל מני דברים שהוא יודע שהם אסורים- אבל הוא נופל בהם.

לא כל מי שהולכת בצורה גבולית (וכן, מכנסיים רחבות מסוג מסויים הם גבוליים. אני לא חושבת שזה ענינם של בנים להתעסק בפיציפקס של צניעות. אני יודעת מה אני ביררתי ומה אני למדתי) זה אומר שהיא כופרת.

מה לעשות- לא כולנו מסוגלים להיות צדיקים יסודי עולם 

(אולי חוץ מהאדם היושב, שכנראה בזכות זה הוא גם סגן של אלוקים ויודע מי דתי באמת ומי לא..)

יש רצונות, ויש מעשים. והם לא תמיד זהים, לטוב ולמוטב.

נו באמת, זה טיעון של ילדה מתבגרת. לא של אדם בוגר. 

ובמקום לתקוף אותי, את יכולה לענות בצורה עניינית. עכשיו אני אדגים לך איך עושים את זה:

קודם כל, חלק מהדברים שכתבת, הם לא אסורים. לשמוע גלגל"צ??? אני מבין שיש תכניות שעדיף שלא לשמוע, ואולי אפילו אסור - אבל באופן כללי??? אני לא יודע מאיפה לקחת את זה, ואם יש רב שפוסק את זה, אני בטוח שאם אני אבדוק, אני אוכל למצוא לא מעט רבנים שיתירו. 

עכשיו, אם אדם ברר בטעות בשבת - מילת המפתח כאן היא בטעות! 

אדם שמעליב אנשים או מדבר לשון הרע - אלו גם דברים שלרוב קורים אפילו תוך כדי חוסר תשומת לב. 

לרוב, אם הוא ישים לב לזה לאחר מכן, או שמישהו יפנה את תשומת ליבו לענין, הוא יבין שטעה. 

"או כל מיני דברים שהוא יודע שהם אסורים - אבל הוא נופל בהם" 

זה בדיוק הענין. שאת לא יכולה להגדיר את זה כ"נפילה". זה הרבה דברים. "נפילה" זה לא אחד מהם. 

בחורה שהולכת עם מכנסיים לא עושה את זה "בטעות" - אלא היא עושה את זה במזיד. היא קמה בבוקר ואומרת: "יש הלכות ביהדות שלא מתאים לי לקיים אותן. לא בא לי. הן הלכות שאני לא מוצאת אף רב שיתיר לי לעשות אחרת - אבל אני, יותר חכמה, יותר טובה, יותר מבינה - ולדעתי ההלכה הזאת היא שטויות".  

מכנסיים רחבות (שהן לא המכנסיים שיש פוסקים שהתירו - כאלה שמתחברות למכנסיים רק מתחת לברך) - הן אסורות עפ"י כל הפוסקים שיצא לי לשמוע את פסיקתם בענין - ואפילו המקלים ביותר שבמגזר שלנו. 

ואף אחד לא מצפה מאף אדם אחר להיות צדיק יסוד עולם. מבחינתי, שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה - פשוט באופן אישי, לא מתאים לי מישהי שיש הלכות שהן "מתחתיה". 

"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" - השאלה האם הזיד או שגג, ומה הוא עושה בעקבות זה. לחזרה בתשובה יש שלושה שלבים - עזיבת החטא, חרטה וקבלה לעתיד. 

אני לא זוכר שיש גם שלב של תירוצים. 

יש רצונות ויש מעשים - ויש אנשים שטוענים טוענים שהם שיש להם רצונות מסוימים, וכל מה שהם עושים, מוכיח את ההיפך. 

אני לא סגן של אף אחד ולא בוחן כליות ולב. בדיוק בגלל זה אני מסתמך על מה שאני רואה ולא על שום דבר אחר. 

למה בנות שקצת יותר מטפחות את עצמם או הולכות עם משו שהוא לא בדיוק בקריטריון החברה(אבל כן בקריטריון ההלכה!) נחשבות פחות דוסיות???

בחורים(וגם בחורות..!)תלמדו להסתכל גם על הפנימיות של הבנאדם על מה שהוא באמת בפנים..!!

אפשר בבקשה את הסולם הזה שבודק את רמת הדתיות של האדם הוא יעזור לי להבין דברים גבוהים..

על משהו שעומד בקריטריון של ההלכה. 

כל מה שכתבתי, אמור רק לגבי דברים שלא עומדים בקריטריון של ההלכה. 

מעבר לזה, אני כן חושב שאדם מציג את עצמו כפי שהוא רוצה שאנשים יתרשמו ממנו - וזה מגיע ממקום פנימי. 

אבל זה כבר משהו אחר לגמרי, שבכלל לא דיברתי עליו. 

גם אנשים שהם באמת "דוסים" חוטאים "בכוונה" (להבדיל כמו שיש אנשים שעושים דיאטה ויודעים שזה רע להם לאכול דברים משמינים ובכ"ז מתפתים ואוכלים...). יצר הרע יש לכולם.

אבל בכללי אני מסכימה איתך

אני לא אמרתי שזה מותר כי כולם עושים.

אני אמרתי שנפילה במשהו מסויים לא קובעת את הרמה הדתית\אמונית\רוחנית של הבנ"א.

"כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" - ועדיין ייקרא צדיק..

וזה לא התפקיד שלנו להחליט מי דוס ומי לא. 

וכן, זכותו של כל בנ"א להגדיר את עצמו.

ואתה גג יכול להגדיר אותו כ"מישהו שלא הייתי רוצה להתחתן איתו"\ "לא הייתי רוצה להיות חבר שלו"\ לא הייתי רוצה ללמוד ממנו"= איזה קשר אתה רוצה איתו על סמך הסטיגמות שאתה מצמיד לו. (וזבש"ך בלבד..)

ומי אמר לך למה היא הולכת עם מכנסיים? אתה קורא מחשבות שאתה כותב את הסיבה המדוייקת? אתה יודע כמה קשה לבת חילוניה להתחיל לשמור על צניעות?! כל עוד אתה לא מסוגל להבין את היצר הרע הזה- אל תחליט מה היא חשבה ולמה היא עושה את זה!!

(רק לצורך הדיון- אני באופן אישי לא הולכת עם מכנסיים ללא חצאית למעלה. אבל ביררתי את העניין וזה לא כ"כ פשוט שאסור. ושוב- זה לא עניינם של בנים (שהם לא רבנים) להתעסק בנושא.)

לדעתי יש הבדל בין "נפילה" ל"הרגל". 

ואכן, זכותו של כל אדם להגדיר את עצמו. אני למשל מגדיר את עצמי כ"האדם היושב - שליט היקום והגלקסיה"... 

אורן זריף מגדיר את עצמו בשלל צורות מרתקות. 

ואני לא קורא מחשבות, אבל זה לא באמת משנה לי למה. לך ישנה למה מישהו לא שומר שבת? אני מניח שלא. הוא לא שומר שבת, וזה לא מתאים לך. 

אולי הוא חוזר בתשובה? יכול להיות. עדיין. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אז אני לא דיין, אבל זה מה שיש לי מול העיניים. זה בגלל שאני לא מנסה להגדיר ולא בוחן כליות ולב.

(רק לצורך הדיון - תעשי מה שבא לך. אני לא יוצא איתך, ככה שזה לא משנה לי).  

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.