בס"ד

כל פעם חברה אחרת עד שלא תתביישי מהן ואז תשירי לייד כולן יחד...

או לדמיין את כל האנשים בחדר במצב מביך.. זה מוריד בהרבה מהחרדה.

תעשי משו שמרגיעה אותך,כמו מקלחת,ריצה/הליכה,אפילו לבכות לפעמים...

אז לפני שאת שרה תשתחררי כמה שאת יכולה.

ודרך אגב-הרפיות עוזרות בטרוף!

תמצאי איזה ספר שמסביר על הרפיות.

המלצה שלי-וכשאני לעצמי,זה גם יכול לעזור לך בביטחון עצמי ויש פרק או שתיים על הרפיות.

בהצלחה!

אח"כ עם חברה וטבה, ואח"כ עם משפחה

מזדהה איתך לחלוטין!!

עד עכשיו יש לי את הרעידות האלו מידי פעם...

פשוט תחשבי שאת לבדך..ממש לבד!

אפילו תעצמי עיניים אם זה עוזר לך..

זה בסך הכל עניין של ביטחון! והוא יתפתח אצלך לאט לאט.

ולקטע הטכני יותר...הרעידות האלו מתגברות כששרים בקול ממש ממש קטן, בטון נמוך וחלש...

תתחילי לעבוד על זה בטונים הגבוהים ובקול רם ממש! רק ככה תשלטי בו (בקול) גם בנמוכים ותוכלי להתגבר על הרעידות

ב"הצלחה ממש! כאן באישי

תחשבי על זה שאת יודעת שיש לך קול יפה, ואפי' המורה אמרה את זה.....

הביטחון עצמי יבוא לך לאט לאט, עם הזמן. באמת. כולם אומרים את זה, אבל זה נכון.

וכן, גם לשיר בטונים גבוהים יעזור...

את תתחילי להיתרגל

גם אחרי הבר מצווה כל פעם שעליתי חזן הקול שלי רעד- אז בהתחלה זה פדיחות אבל אני הרגלתי את עצמי לא לחשוב על הפאדיחות..

אהדם יכול להרים את עצמו למקומות אדירים או להוריד אותו למקומות נוראיים. העיקר זה לעודד את עצמך, להאמין בעצמך ולתת לזמן להרגיע אותך. 

ס'תומרת הייתי סולן ראשי ואמרו לי פעם כדי לא להתרגש להתמקד באיזו שהיא נקודה ואז יעני לא לחשוב על שום דבר

אלא רק לשיר!

בהצלחה!

מקוה שעזרתי..1

בבקשה תסדר את העניינים בינך לבין משה באישי...

בבקשה אל תתערב בשרשור הזה...|מתחננת|

לשיר בבית אין לי בעיה [בזכות העצות המדהימות שנתתם לי כאן בעבר בשרשור הקודם שפתחתי בנושא]

לפעמים אני קצת מתביישת, אבל כשאני שרה- אני לא רועדת וזה יוצא ממש יפה!

גם כשאני שרה- לא בבית- אבל עם עוד כמה בנות- אז אני לא רועדת

הצרה היא כשאני לא בבית -אז אני לא מסוגלת לשיר לבד בלי לרעוד!

אני מתחילה לשיר בבטחון שאני יודעת לשיר ויהיה בסדר! ואז תמיד אני מתחילה לעוד...

הקול שלי ממש רועד, יש לי מה שנקרה "בריחת אוויר" אני לא מצליחה לשיר כמו שאני באמת מסוגלת!

לא לפחד לדבר על הקול, לא בקטע של גאווה, אלא בשביל "להכין את הקרקע..."כזה...

ברגע שחברות שלך יקבלו רושם כללי שיש לך קול ששוה לשמוע, סתם כי אמרת להם, בדרך אגב, או שסיפרת על "האודישן"... זה ייתן לך את הבטחון, גם מצידן, וגם מצידך.

וזה בא עם ההרגל, עם הזמן...

המון המון ב"הצלחה!! 

ובקשר לקריאת התורה שלך, באמת מרגישים שאתה קורא לבד כי אף אחד לא שומע....

|חיוך זדוני|

עוד ניפתח מקהלה של נוג"ה  

אלט, מאצו סופרן להסתדר..

כן, מקהלה זה כייף אבל חזרות זה משגע. למה אני צריכה לעלות עוד ?! מה הבעיה לשיר טיפה יותר נמוך.

בה"צלחה יעל

שלום לך,

על מנת לעשות שינוי אמיתי בחיים שלך חשוב לזכור שלא לתת לפחד לעצור אותך, אלא להמשיך ולפעול על מנת להשיג את השינוי הרצוי בחייך.
אנחנו מאמינים שאפשר לקבל שליטה מידית על החיים שלנו. ניתן להחליף הרגלים שמעכבים אותנו, ניתן להטמיע הרגלים שמקדמים אותנו. גם את יכולה! ברגע שתגלי כיצד נוצר הרגל, מהי מערכת ההפעלה האנושית שלנו, ולמה אנחנו פועלים כפי שאנו פועלים, מיידית תוכלי גם את ליצור ולהטמיע הרגלים מקדמים בחייך.

את מוזמנת ללמוד יותר על הצלחה מעשית באתר שלנו.

בהצלחה!

זה מאד טבעי הרעידות האלו...

פשוט צריך לחשוב כל הזמן שאת שרה לעצמך ואף אחד לא רואה אותך וזה..

והעיקר להיות ברוגע ובנחת

בהצלחה הכייי!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות