אאוטינג, חשיפת פרטים. מחשבות וקריאה לשינויי..מישי' מאפושו'

נכון שהפורום בנויי סביב דיונים. שרשורים נפתחים, תגובות נשלחות. נכון.. לא הכל בוגר וכו', אבל אי אפשר להשוות את זה לרשתות חברתיות למיניהן שכל הקשר שלך עם אנשים מסתובב סביב משפטים קטנים, סטטוסים, "טוויטים" וכו'..

נכון שזה אתר דתי, ושרוב רובם של הגולשים פה קשורים לחיי תו"מ בזרך זו או אחרת..

אבל בכל זאת- זה אינטרנט!

נכון שיש לנו את כל המפגשים האלה, התנדבויות. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זאת יוזמה מבורכת. זה ממש יפה שאנחנו קמים ועושים משו' עם עצמינו. אבל עדיין- אסור לשכוח את רף האנונימיות הנדרש בגלישה באינטרנט!

זה שפגשתי את הבנאדם בהתנדבות, לא אומר שכדאי לתת לו פרטים!

יש פה קבוצה מכובדת של אנשים שמכירים הרבה גולשים אחרים, ולא רק כי הם בני דודים/שכנים/חברים וכו'.. אבל כל הזמן מגיעים חדשים שנכנסים ישר לאווירה הזאת שכולם מכירים ושאפשר לחלק פרטים..

 

לפני כמעט 4(!) שנים, כשנרשמתי לפורומים [איזה זקנה אני!!! ] לא היה עניין כזה של מפגשים, הכל היה אנונימי. אנשים כתבו ושאלו הרבה דברים שהיום- כדי לדבר עלייהם כולם פותחים ניקים משניים..

את האנונימיות הזאת לא נוכל להחזיר וזה בסדר.. כי יש לנו דברים אחרים טובים. ב"ה..

אבל עדיין- ההכרות הזאת מביאה למצב שאנשים מחלקים פרטים בלי לחשוב.

ילדים בני 13-14 [אל תקחו את זה אישי..] שרק נכנסו לכאן, נותנים שם מלא, כתובת, מספר. בלי לחשוב פעמיים..

 

 

מעניין לעניין באותו עניין..

אנשים מפרסמים פרטים של אנשים אחרים. זה ממש לא כייף להגיע לחדר ראשי ושמישו' יגיד לי "היי שרה, ראיתי אותך.." "איך ידעת מי אני??" "אמרו לי.."

מה זה "אמרו לי"?? אני אישית יפה מאוד מספרת לאנשים שרוצים לדעת מה הניק שלי, אבל שזה יעבור דרכי!

מתקשרים אליי מספרים שאני לא מכירה, שקיבלו את המספר שלי מאנשים מפה.. בד"כ אני אתן את המספר שלי, אבל שאני אהיה זאת שנותנת! שזה לא יעבור מיד ליד בלי שאני אדע..

אין דרך כפייה.אבל זה לא נכון שכל אחד צריך להחליט..מישי' מאפושו'

המינימום זה להתייעץ עם ההורים, מה להגיד ומה לא..

יש פה אווירה כ"כ פתוחה של הכרות שאני לא בטוחה שחדשים באמת חושבים לעומק על דברים כאלה.. [לא רק חדשים..]

יש הרבה אנשים פה שאני מכירה, שאפילו פגשתי. אני יכולה לחבר ניק-שם-פרצוץ, אבל אני עדיין לא יודעת עלייהם הרבה יותר מזה.. כנ"ל הפוך..

מה שמספרים- עתיד לעבור הלאה. אי אפשר להתעלם מזה.. יש דברים שגם אם לא אכפת לי להגיד לאדם מסויים- יהיה מאוד אכפת לי אם זה יעבור הלאה.. לא רק מספר, אפילו שם משפחה.

 

אני פשוט חושבת שכדאי לדבר על זה. להגביר מודעות לזה. שלא נמצא את עצמינו עוורים מול המציאות.

אינטרנט זה אינטרנט. גם כשהוא מציאותי..

מישי' - יישר כח!*חזרזיר*

משתתפת ומסכימה עם כל מילה.


כל כך נכון!!! אנשים באים אליי ועושים לי:שוקו =)אחרונה

"מה?! עברת מהאולפנה X?!" 

"מאיפה אתם מכירים אותייייייי?!!?!?" 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך