לא מופיעה פה הרבה אבל צופה ומאוד מעריכה...![]()
יש משו באופי שלי שכל פעם מחדש אני מרגישה קצת דפוקה בקטע הזה ואני ישמח לרעיונות לדרכים לשפר או אפילו סתם מישו שמזדהה עם זה שאני ידע שאני לא היחידה...![]()
יש לי חברה מאוד טובה שאני באמת מעריכה ואוהבת אותה, אבל הרבה פעמים יש לנו כל מיני מריבות ומחסומים שסתם הורסים את הקשר ומרחיקים אותנו אחת מהשניה ואז אנחנו מדברות איזה פול זמן בטלפון..הדברים מסתדרים..עד הפעם הבאה...!
אבל בכול מריבה או סכסוך בד"כ יש לשני הצדדים חלק...נראה לי שכל פעם שנגיד אני נפגעת ממנה (בד"כ על דברים באמת מוצדקים...אני לא בקטע של להפגע מכל דבר..) אז אני סתם מתרחקת ממנה ומצפה ממנה לבוא ולשאול...אני לא רואה את עצמי באה ואומרת לה את זה וגם שהיא שואלת אני לא ישר אומרת לה וזה לוקח זמן...זה מפריע לה ואני יודעת את זה כי דיברנו על זה אבל זה כאילו חלק ממני ומהאופי שלי ואני פשוט לא מסוגלת לשנות..(גם זה שזה כאילו הפך לחלקר ממני בעיני שנינו אז אני לא יבוא ויגיד כי זה כאילו לעשות משו ששניכם יודעות שהוא מנוגד לאופי שלך...!)
יצא מבולגן...קצת חופר..מקווה שתבינו...![]()
תודה מראש..אתם פשוט מקסימים!![]()








