כלומר בלילה הראשון תעשי את אותו הטקס שציינת ואחרי שישבת איתה 5 דק' תאמרי לה לילה טוב נשיקה וחיבוק ושאימא הולכת לסלון או לסדר את הבית/ מטבח לא משנה מה ובמידה והיא תצטרך משהו היא יכולה לקרוא לך ושאת תבואי מיד.. ותצאי מהחדר ועכשיו תראי איך היא תגיב יכול להיות שהיא ישר תתחיל לבכות או תיקרא לך וחשוב מאוד שישר תחזרי ותסבירי לה שוב בנחת ובטון מרגיע שהיא כבר גדולה ולא צריכה שאת  תשבי לידה כל הזמן עד שהיא תירדם שאת בבית ממש פה לידה בסלון ושוב חיבוק נשיקה ותצאי ככה כמה פעמים עד שיהא תקלוט את הרעיון ובאמת תראה שאכן את לא נעלמת ושהיא מצליחה להירדם בכוחות עצמה.

כמו כן את יכולה  להציע לה משהו חדש שימשוך את תשומת ליבה כמו לשים לה מוסיקה רגועה ברקע להרגעה ושוב לומר אימא עכשיו יוצאת מהחדר אבל הנה עכשיו אני שמה לך מוסיקה נעימה ניגונים לילדים/פעוטות מה שזה לא יהיה... בהצלחה. 

היה לי אותו סיפור בדיוק עם הבת שלי. היא קצת יותר גדולה, שנה ו9.

החלטתי במהלך חופשת פסח שאני לא יכולה יותר ולכן זה הולך להשתנות!

ובלי עין הרע, היום היא נרדמה תוך 5 דקות בלי בכי ובשמחה!

ביום שני בבוקר התחלתי להגיד לה שהיא יחדה גדולה ולכן היא הולכת לישון לבד. הסברתי לה שוב ושוב ושוב שאמא תשב לידה רק עד אחרי קריאת שמע ואז אני הולכת כי היא ילדה גדולה חזרתי על זה שוב ושוב.

ביום שני בערב אחרי קריאת שמע ונשיקה יצאתי מהחדר שלה. היא בכתה, ו-2 דקות אחרי שיצאתי הרגעתי אותה שאני בבית ואני פה. והיא אמרה לי "אמא לשבת פה. פעם אחרונה ודי" - לאכול אותה, וב"ה הצלחתי לסרב. היא בכתה עוד 10 דקות בערך ונרדמה.

ביום שלישי המשכתי להגיד לה שהיא הולכת לישון לבד כי היא גדולה, היא בכתה 2 דקות ונרדמה מיד.

והערב כמו שכבר כתבתי היא נרדמה בלי בכי בכלל!!

היא נרדמת הרבה יותר בקלות (תוך 5 דקות במקום שעה +-) וקמה יותר ערנית (היא מרוויחה עוד שעה לישון).

היה לי מאוד קשה לשמוע את הבכי שלה, אבל היה שווה!!

בהצלחה!

איזה יופי!!! זה נשמע ממש טוב... השאלה אם זה יעבוד (יש לי חשש שהיא ישנה הרבה- ולכן לא נרדמת, וגם קמה מוקדם) היא ישנה מ2 עד שלוש וחצי או רבע לארבע, אני מעירה אותה ואז משתדלת להפעיל אותה שתתעייף, היא גם קמה ב5 וחצי כל בוקר (סתם, כי מספיק לנו בשבע...) זה אולי הרבה מידי שעות? אבל בכז אנסה מה שאמרת, ובעז"ה אעדכן

ב"ה גידלתי ומגדל כמה ילדים.

דומני שאת רובם אני השכבתי לישון..

וכך גם אבי ז"ל אותנו, נבדלחטו"א...

אבל זה לא מפריע לי! הלוואי והייתי מצליחה בלי שהיא תבכה...

ראיתי לנגד עיניי את טובת הילדה שלי. היה לה הרגל רע שהקשה עליי ובעיקר עליה והיה לי חשוב לגמול אותה.

כשהילדה ראשונה בעיניי ואני באמת עושה את זה לטובתה הבכי הוא קצר יחסית ויותר קל לעמוד על שלך ולא להרגיש רע...

אני מכירה הרבה מאוד משפחות מקסימות שנותנות לילדים לבכות כשצריך ולעומתם הרבה מאוד משפחות מקסימות שלא נותנות לילדים לבכות בכלל וכנ"ל הפוך.. כל משפחה ומה שמתאים לה.

ועוד משהו, טעיתי בגיל, כתבתי שנה ו-9 והתכוונתי שנתיים ו-9.

מותר לילד קצת לבכות! (זה מפתח את הריאות...)

איך שאני רואה את זה - זה לא השיטה שאומרת תן לילד לבכות עד שירדם... את אמרת כן לגשת אליה כל כמה דקות ולא לסגור את הדלת ולצאת...

נ.ב. כנראה שזה משמעותי... יש לי פיצית בת 9 חודשים והם ביחד בחדר כך שלא יכולתי לתת לה לבכות יותר מידי כדי לא להעיר אבל ישבתי איתה כמה דקות במיטה ואז עברתי לכסא לידה... זה גם שלב...

וגם לא זרקתי עגבניות...

סה"כ אמרתי עלי

אני גם חושב שאת מכירה נכון (מקסימות כאלה ומקסימות כאלה..)

(אגב זה היה רק עם הבכור אח"כ הם כבר לא לבד בחדר)

קנינו אפרוחי גדול נעים נעים ומתוק

עטפנו אותו יפה והגשנו לו אותו כמתנה.

הסברנו לו שזה יהיה החבר שלו במיטה. הוא כל ערב חיבק אותו חזק חזק וכך היו נרדמים מחובקים.

רק לא מזמן (הוא תכף בן חמש) הוא אמר לי "אמא אני כבר לא צריך את האפרוחי"

בבת אחת הוא נפרד ממנו.

אולי ככה היא לא תרגיש לבד

חד משמעית הייתי מפסיקה את ההרגל הזה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות