לא יודעת כ"כ מה להגיד, אבל בעקבות מה שכתבת - 

אם זה מה שקורה בסביבתך, תחליטי שאת לא מקבלת עצות וכו' מאנשים אחרים. אי אפשר להחליט ככה!

אלא, תקשיבי לאנשים שמכירים את המקצוע המדובר. ולא סתם אומרים 'שמעתי' 'ראיתי' וכו'. 

ואם אומרים לך ללמוד/לא ללמוד משהו מסוים - גם אם את מרגישה שאותו אדם באמת מכיר אותך אבל לך זה ממש לא מסתדר מה שהוא אומר - לא תמיד צריך להקשיב לו.

[הסתייגות - לעתים דווקא לנו קשה לראות דברים כי הם נוגעים לנו, ואדם שמכיר ואוהב, רואה זאת יותר טוב מאתנו, ולכן כן כדאי להקשיב לו. אבל זה לא נראה לי המקרה שלך.]

בהצלחה ענקית!!!!!!!!!

*ותלכי לימים פתוחים, דברי עם אנשים שמכירים את המקצוע מקרוב - הן לומדים אותו והן עוסקים בו. אפשר גם ללכת ליעוץ מקצועי. (לא מכירה אבל שמעתי על זה כל מיני דברים.)

פשוט פסלתי את כל המקצועות והתארים עד שהגעתי למסקנה לגבי מה שאני רוצה לעשות בחיים.  

למשל, היה לי ברור שאני רוצה מקצוע שבו אני לא אצטרך לתת שירות או לבוא במגע עם קהל ועם יותר מדי אנשים באופן כללי - אז כל מקצועות ההוראה, פסיכולוגיה, תקשורת, מדעי המדינה, משפטים וכו' ירדו מהפרק. 

בנוסף, רציתי ללמוד משהו שגם ייתן לי מקצוע בסוף התואר. אז מדעי היהדות, תואר כללי, חוגים משולבים למיניהם וכו' ירדו גם הם מהפרק.  

וכך הלאה. פשוט פסלתי הכל מכל מיני סיבות. 

ע'- זה באמת מה שעשיתי. חוץ מהמלצות של ההורים אני לא מקשיבה לאף אחד, הבעיה שגם ההורים נתקעו..

האדם היושב- גם אני פסלתי מלא מקצועות ומתוך איזה 10 אופציות נשארתי עם 5, ואתמול החלטתי על 2 סופיים.

עכשיו הבעיה היא מה לבחור מבינהם.

(משפטים או אדריכלות ועיצוב פנים)

בכל מקרה, ממש תודה לכם!

תקשיבי, הייתי ממש במצב שלך, אפילו יותר גרוע!

השתמשתי בשיטת האלימינציה, ואמרתי שאני חייבת לעבוד עם אנשים, ולעבוד בעבודה שתשתנה כל יום, מגוונת, וכיפית, ושאני ארגיש שאני עוזרת. אז הורדתי את כל המקצועות הריאליים, והתארים שלא יוצאים מהם עם מקצוע.

ותמיד ידעתי שאני לא רוצה להיות מורה, ואחרי השירות ההרגשה רק התחזקה לי.

אז עשיתי פסיכומטרי במטרה ללמוד עבודה סוציאלית. כן, כמו כל שאר הבנות הדתיות בארץ. הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות, ושזאת הדרך שאני אוכל לעזור בה הכי הרבה.

בסוף קיבלתי בפסיכומטרי ציון נחמד, וב"ה דודים שלי מחו"ל נלחצו כששמעו שאני רוצה ללמוד עבודה סוציאלית (זה היה בדיוק בשביתה שלהם) וביקשו שאני אלך להכוונה מקצועית, והם אפילו שילמו על זה.

אז אמא שלי בררה על כל ההכוונות המקצועיות, ובסוף מצאנו מישו פרטי קרוב למקום שעשיתי בו שירות, והלכתי אליו. בהתחלה הוא שאל שאלות עלי, כדי לנסות להכיר ולהבין אותי, ואז הוא עשה לי מבחנים כדי לראות את היכולות שלי (ואפשר גם לדעת כמה בערך תקבלי בפסיכו..) ואז הוא הסביר לי על עצמי, על היכולות שלי,, על הרצונות שלי, והכי חשוב- על המקצועות עצמם- מה זה אומר ללמוד ולעבוד בכל אחד מהמקצועות, ולמשל הוא אמר לי שאני אהיה טובה בשיווק, אבל שלא יהיה טוב לי עם העבודה,ועוד הרבה דברים. בקיצר, בזכותו לא הלכתי לעבודה סוציאלית- תואר שלא הייתי נהנת בו, לא הייתי מסופקת איתוו, והגיוני שהייתי משתעממת ממנו...

תחשבי שההחלטה שאת מחליטה עכשיו משפיעה במידה מאוד משמעותית על כל החיים שלך!!

אלה שני דברים כ"כ שונים.

אני, על עצמי לפחות במקצוע הלא שגרתי שבחרתי יכול לומר לך בלב שלם,

תעשי מה שאת אוהבת. בסוף, זה הכח שמניע בך את ההשקעה ואת השמחה ואת היכולת להתגבר על המשברים שיש בדרך, ויש, תהיי מוכנה. תמיד.

אם אלה האפשרויות, פרנסה זו לא תהיה בעיה כי שניהם מקצועות מכניסים אם זה מה שמפחיד אותך..

בהצלחה שם

דבר ראשון כמו שנאמר להוציא   אנשים אחרים ממהחלטה

אם רוצים לעזור-

אז בפרטים טכנים או עובדות בלי דעתם

דבר שני, להתפלל להתפלל להתפלל

הצרות האלו מגיעות אלו רק כדי שנזכר מי המלך כאן...

את העתיד את לא יכולה לדעת בכל מקרה וגם  ההוה לא הכל ברור- בקיצור זו הכתובת!

חז"ל אומרים ששליש מהאור הגנוז שנברא ביום הראשון נגנז בתפילה

(האור הגנוז הכוונה לדעת לא לאור פיזי כמובן )

דרך התפילה הדברים מתבהרים, פתאום ברור לך מה את רוצה וכו'

דבר שלישי - לסתום אוזניים ולהקשיב לעצמך ולליבך-

אפשר ע"י  כל מיני דרכים

תעני בספונטניות- מה את רוצה ללמוד? מה מאיר לך?מה את רוצה?

שימי קצת את היתרונות והחסרונות בצד ותנסי ל"הריח" מה טוב לך...

דבר אחרון-

מקום הלימוד- חשוב מאוד ללמוד במקום שלא יפיל אותך רוחנית .

אנחנו מתפללים אל תביאנו לידי ניסיון- שלא נביא א עתמנו לניסיון שאנו לא יכולים לעמוד בו....

(לא אמרתי ללכת להיות מורה , אבל זה קריטי לבדוק לפני...)

בכל מקרה אם הולכים לאוניברסיטה, חשוב לשמור על חברות מ"דוסיות" מחוץ ללימודים

וחובה רב (אברך /רב מהאולפנה או אפילו רב העיר) שאת לא מתפדחת להתייעץ איתו ואת קשורה אליו למקרה שיש התמודדיות או שאלות ...

בהצלחה!!

avit- אנ לא הולכת לשום יעוץ כי אני מאמינה שאני יכולה להגיע להחלטה נבונה בעצמי.  (את הכסף אני חוסכת לג'יפ שלי... )  ואני יודעת שזה החלטה שתשפיע לי על החיים ויש מצב תכריע לי את המקצוע לעתיד. בדיוק בגלל זה אני עושה "חושבים" לפני שאני מחליטה סופית.

פסנתרן- המשכורת פחות מפחידה אותי. רוב המקצועות שהיו אצלי ברשימה היו מקצועות מכניסים יחסית, רפואה למשל,

ומה אני הכי אוהבת? מתוך מלא אפשרויות שפסלתי את הרוב נשארתי נראלי רק עם ה-2 האלו שהכי "מדברים" אלי. אבל אני לא התנסתי באף אחד מהם ואני לא באמת יודעת לאן כל אחד מהם יקח אותי. 

מושיקו- תיל עשיתי במקום שמציע לי לימודי אדריכלות ואמרו לי שאני מתאימה פרפקט.

משפטים-אין לי מושג.

(,")- פרטת בערך את כל מה שעשיתי, חוץ מהרב.

מתפללת על זה בכל פעם שאני מתפללת, חושבת לבד בלי עצות של אחרים, ומחפשת מקום שלא יפיל אותי מבחינה רוחנית.

בדיוק בגלל כל הנ"ל הגעתי למסקנה שהיא:

90% שנה הבאה אני נשארת במוסד של לימודי קודש, הבית היהודי ואני אשלב את זה עם לימודי אנגלית לשיפור השפה.

ומהצד אני אעשה קורסים בבישול/ איפור ומה שאני אמצא.

ואולי אני בכלל אלך על קורסים של עיצוב פנים באוניברסיטה הפתוחה.

תודה לכולם על העצות!

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.