סיפור מרגש ממש!!
דודי הקדוש - ר' יוסף קרליבך הי"ד - היה הרב הראשי האחרון בגרמניה. היו לו שלושה עשר דרכונים ממדינות שונות כדי לצאת מגרמניה, אך הוא אמר שכל עוד ישאר יהודי אחד בגרמניה הוא לא מוכן לעזוב. ובאופן ניסי שממש לא יאמן, נתנו לו שעה אחת בשבוע ברדיו הגרמני להעביר דברים לעם היהודי. זה לא יאמן.
בכל יום ראשון במשך שעה, הוא ממש עודד את אחינו בני ישראל ונתן להם כח. אני יודע שאשתו התחננה בפניו: "תרחם על עצמך, יש לך תשעה ילדים", אבל בכל יום ראשון הוא אמר ליהודים: "כי לא לנצח יטוש ה'" - זה לא לנצח, תחזיקו מעמד". אני יודע שהוא ממש נתן עידוד וחיזוק למאות מאות יהודים לא להתאבד. ואיכשהו היתה לו נשיאת חן נשגבה - הם היו מצדיעים לו כאשר הוא היה הולך ברחוב. זה לא יאמן. אבל כבר הגיע שנת 1944, הם כבר מפסידים במלחמה, אז יום אחד הם באו לדודי עם פיסת נייר - מסודרים כרגיל, ואמרו לו: "אנו מצווים עליך שתכתוב לנו את שמות של שלושה מהיהודים שמתחבאים". הוא אמר להם: "מה, שאני, רבה של העיר, יכתוב לכם שמות של יהודים??". אמרו לו: "זהו צו, תחזיר לנו את זה מחר בתשע בבוקר". למחרת בבוקר הם חזרו בתשע וגוואלד, "על אלה אני בוכי'ה", הוא רשם בפתק את שמו ושם אשתו ואת שמות תשעת ילדיו. תדעו שמי שעצר אותו ודחף אותו לרכבת, לפני שהדלתות נסגרו, אמר לדודי: "אתה יודע כמה יהודים כבר דחפתי לתוך רכבות? לפחות כמה אלפים. ואני אף פעם לא בוכה כאשר אני דוחף יהודי לתוך הרכבת. אך אתך אני לא יכול להתאפק מלבכות".
וסיפרתי את זה לכמה מכם, תעבירו את הסיפור הזה הלאה לדורות הבאים. לפני כחמש או שש שנים הופעתי בסטוקהולם וקבלתי פתק באמצע ההופעה שמישהו חייב לדבר איתי לאחר ההופעה. אחרי ההופעה הוא ניגש אלי ואמר לי כך: "אני כבר מחכה לפגוש אותך מספר שנים. כי אני הייתי עם הדוד שלך יחד במחנה ההשמדה אוריגה. כשהדוד שלך הגיע אז פתאום הוא רומם את רוחם של כל היהודים במחנה. הוא הרים אותנו מעלה מעלה. פתאום, כאשר בעטו בנו, כשהיכו וקללו אותנו, זה כבר לא הפריע לנו. הוא נתן לנו כל כך הרבה כח פנימי, כל כך הרבה גאווה. ראיתי במו עיני איך פעם אחת הכו יהודי אחד ועבר לידו עוד יהודי ואמר לו: "אל תשכח את מה שהרב קרליבך אמר לך" - והוא ממש התרומם מעל ומעבר לעולם הזה. אמנם, אחרי שהדוד שלך היה שם כמה חודשים, הם ראו שהוא מעודד יותר מדי את רוחם של היהודים שם ויום אחד, נעבך, לקחו אותו… גוואלד. דע לך שהדוד הקדוש שלך היה מעביר לנו שיעור בליל שבת, מאוחר בלילה אחרי שהיינו מסיימים את עבודת הכפייה שלהם".
לצערנו התורות האלו לא רשומות לנו בעולם הזה אבל אני בטוח שהם רשומות באותיות אש בשמים. הייתי רוצה יום אחד להחזיק את הספר הזה בידי. אבל כך דודי הקדוש אמר להם בליל שבת נחמו: "יהודים יקרים, דעו לכם שאחרי שכל זה יגמר, ואני מברך את כולנו שכולנו נצליח לעבור את זה, יהיה ממש פשט חדש לכל התורה כולה. לכל מילה בתורה תהיה משמעות הרבה יותר עמוקה. ממש יותר עמוקה. עד היום הבנו שכאשר הנביא אמר: "נחמו נחמו עמי" הוא התכוון שהקב"ה אמר לנביא: "לך לעמי ישראל ותנחם את עמי". אבל כאשר כל זה יסתיים, יהיה פשט חדש לגמרי. כתוב: "נחמו נחמו עמי" – הקב"ה יתחנן בפני כל יהודי, הקב"ה מתחנן מכל אחד ממנו: "אנא תנחמו אותי!".
הדבר תורה הזה הוא לא מהעולם הזה. זה לא יאמן. אז אני רק רוצה לברך אותי ואתכם חברים, שנזכה לסיים את כל המסכתות הקדושות שהקדושים לא הספיקו לגמור. שנזכה לכתוב את כל הספרים שלא היה להם זמן לכתוב. ויותר מכל, שאתם ואני נזכה שהחיים שלנו יהיו ממש קדושים, שכל אחד מאיתנו ממש יהיה נחמה להקב"ה, נחמה חי'ה.
עוד ווארט קטן מר' שלמה-
"על אלה אני בוכי'ה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי"
מדברי רבי שלמה קרליבך זצ"ל על השואה האיומה
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – פעם מישהו שאל אותי אם יש מקום אחד בעולם שיש בו מספיק מקום לכתוב את כל שמות ששת המליונים. והתשובה רבותי היא מאוד פשוטה: האם התפללתם פעם בכותל המערבי? כל השמות זוהרים שם כזוהר הרקיע.
אתם יודעים חברים, הכאב של ששת המליונים הוא כל כך אינסופי, חשבתי לעצמי, אנחנו יכולים לשיר פה במשך עשרת אלפים שנה ואז אולי נגיע לרגע אחד של הכאב הזה. כי אתם יודעים זה לא רק המספר של היהודים שנהרגו, זה ממש מדהים, אנחנו כבר לא אותו דבר בלעדיהם. אתם יודעים, לפעמים אבא או אמא נפטרים והבנים יורשים את כל הרכוש שהיה להם והם ממשיכים את העסק שלהם אחריהם - כי כך העולם פועל. אתם יודעים, בעולם החיצוני, תמיד משאירים לילדים משהו שיקבלו לאחר שיעזבו את העולם. לאבא יש קצת כסף בבנק, לאמא יש משהו בבנק בשווייץ, ואחרי שנפטרים הם מורישים את זה לבנים.
אך אנחנו לא מדברים על ירושה כזו. אצלנו ביהדות, ההורים מורישים לילדיהם בכל רגע ורגע מהחיים שלהם. מתי אבא שלי הוריש לי את השבת? בכל שבת שהייתי אצלו, ירשתי ממנו את השבת. גם ירשתי שבת מהסבא וסבתא שלי.
ואתם יודעים, אי אפשר להגיד על ששת המליונים שהם כבר לא איתנו, כי מי נמצא יותר בחיים מאשר ששת המליונים, אבל מה שהם הורישו לנו, השאירו לנו כל כך הרבה…
היום זה הזדמנות הכי גדולה להתחבר לששת מיליון הקדושים!!!
מקור-http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=19&topic_id=2611922&forum_id=18615
