כי מבחוץ נראה לי שהעבודה כבת שירות היא עם פוטנציאל לתרומה גדולה ומשמעותית (גם לך) מאשר להיות חיילת, ונראה לי שהמשיכה לצבא דווקא היא יותר מצד ה'פוזה' של זה.

ואם זו הסיבה- נראה לי שצריך לנער את עצמך ולהחליט ממקום נפשי אחר.

אם יש לך סיבות יותר רציונליות ל-למה דווקא צבא- תאמרי, ונדבר על זה

אלא אם כן את בעניין של להיות קרבי, שזה כמובן סיפור אחר לגמרי וצריך לתקוף אותו מכיוון אחר.

אותי..

אולי.

את רוב התפקידים יש בצורה די דומה בשירות לאומי

כמעט הכל

ההבדל שבצבא יש לעיתים אווירה לא כ"כ נעימה.

את מגיעה לבקו"ם ופשוט סותמים איתך חורים. 

רוב הבנות שיצא לי להיתקל בהן בצבא, לא עשו יותר מדי. (מש"קיות חינוך, פקידה פלוגתית, פקידת לשכה וכו'..) רובן פשוט הסתובבו כל היום וחיפשו מה לעשות. 

אני לא אומר שאין בנות בצבא שעושות תפקידים חשובים (8200 ויחידות בסגנון), אבל לרוב אלו דורשים מיונים מוקדמים. 

מעבר לזה, קחי בחשבון, שלוחמות בצבא, עם כל הכתבות המחמיאות, מהוות נטל על הצבא. הצבא מאפשר את זה בגלל הפוליטקלי קורקט והתקשורת (ואוי למי שיעז לומר אחרת), וכל צבא אחר שניסה לשלב לוחמות, ירד מהרעיון בשלב כלשהו.  

חוץ מזה, שאני חושב שלבחורה דתיה יהיה מאוד קשה לשמור על עצמה בצבא. זו מסגרת מאוד בעייתית. את תיתקלי באנשים שאולי את לא כ"כ מורגלת לפגוש ושהסטנדרטים ההתנהגותיים שלהם בחברת בנות שונים מאוד מאלו שאת מכירה. 

בקיצור, אם לא עברת מיונים ליחידת עילית בחיל המודיעין, ואת באמת רוצה לתרום, אני חושב שבשירות לאומי את תתרמי הרבה יותר. 

פשוט רובן דורשות סיווג גבוה

בפועל לא עושים הרבה יותר מדי

ויש תקנים בשב"כ למי שמעוניינת.

איפה נראה לכם יותר כדי, מבחינת צניעות וכאלה...

קרבי או ג'וב?..

לא שבבסיסים של ג'ובניקים מקפידים על צניעות...... אבל בקרבי אין מנוס מלבישת מכנסיים, יש לינה בשטח וכו'...

סגורה לבד בחדר בלי חלונות במשך 3 שנים... 

זה טרפה וזה נבלה. 

בתור ג'ובניקית את תהיי כל הזמן מוקפת בגברים שסביר להניח שלא יהיו דתיים שיתנהגו בקירבתך בצורה לא מאוד נאותה, בלשון המעטה. (ואני כותב את זה כמי ששמע והיה נבוך לא מעט פעמים בגלל דברים שאחרים עשו או אמרו במהלך השירות הצבאי). 

בתור קרבית, זה יהיה בדיוק אותו הדבר, רק שתהיי כנראה יותר עייפה. 

את יכולה לעשות גם בשירות לאומי.

כשאני התלבטתי מה שהכריע היה שבצבא את חייבת לעשות מה שאומרים לך. חייבת מדים, קובעים לך מתי לישון, מתי לאכול, מתי לחזור הביתה.

וקשה להגיע לתפקידים שבאמת תרגישי בהם שלא סתם בזבזת שנתיים מהחיים.

אז לפני הכל- שבי עם עצמך ותחשבי למה את רוצה צבא.

כי שם תוכלי יותר לממש את עצמך? כי נראה לך ששם תעשי יותר? יותר מתאים לך?

מה שכייף בשירות לאומי- שזאת שנה של יצירתיות, חופש וזרימה.

חברות שלי שעשו צבא נהנו. אבל אני בטוחה שהרוויחו מזה פחות ממני.

בתור אחת שעשתה צבא!!

ואם את רוצה הסברים את מוזמנת לפנות אלי באישי.

אני בצבא הג'ובניקים. ואני רואה מה קורא מסביבי...(וחבל שכך..)

אל תתגייסי, זה רע.

לא רק בגלל שאת דתיה - אלא בגלל שאת בנאדם...

וזה שאת דתיה נותן לך עוד הרבה סיבות.

אני יכול להגיד לך שהייתי בבסיס בו לחלק מהבנות היה תפקידים מאוד מעניינים ומאוד חשובים ותורמים למדינה ולצהל ואלו תפקידים שלא היית יכולה לעשות בשום צורה בשירות לאומי.

אישתו של אחי הייתה רופאה צבאית.

היו לי חברות לאורך השנים, כמעט לכולן היה תפקיד משמעותי , או שזה פשוט שיצאתי עם כאלו מיוחדות

היו לי חברות שהיו ,

1 חובשת מוטסות

2 מתכנתת שהגיע גם לקבע ביחידה מעולה, שזה גם מאוד עזר לה אחר כך באזרחות

3 קצינת  חילוץ והצלה

4 מאבחנת מחקר

5 מדריכת קרב מגע.

6 תלפיונית

7 מפתחת מערכות לוחמה בצבא ( עתודאית שהייתה מהנדסת חשמל )

8 מדריכת חיר וצליפה

ויש עוד הרבה, ברור שיש את אלו שלא עושות כלום כל היום , ומגישות קפה או מה שלא יהיה , אבל גם הכרתי הרבה מאוד ומספיק בנות שהגיעו לתפקידים משמעותיים , שתורמים לצהל ולמדינה, ובהרבה מקרים זה גם עזר להם באזרחות,

אני   אמליץ לך לדבר עם בנות ששירותו בצבא יותר בתקופה האחרונה כי עברו כבר כמה שנים טובות מהשחרור שלי , אבל אם זה מה שאת רוצה, לכי על זה ושיהיה לך בהצלחה .

ועוד טיפ, אם את רוצה להגיע למקומות טובים , קורה לפעמים ולא בצדק שהם מפספסים אנשים טובים , מכיר כמה בנות כאלו , ואז חלק מאותן בנות לא וויתרו , רצו להגיע למקום טוב, התחילו להתקשר המון ולשלוח מכתבים ליחידות מסויימות כדי שיזמינו אותן לראיונות , ותנחשי מה , לרוב זה עבד, ואם הם עברו את המיונים , הןן היו שם .

שיהיה לך בהצלחה

הייתי גם מדריך נוער מספיק שנים בתיכון.

היו לי הרבה חניכות , לא יודע מה קורה עם כולן , אבל חלקן ביקשו ממני המלצות לצבא, והתייעצו איתי , חלקן סיפרו לי אחרי שהתקבלו לתוכנית כזו או אחרת , את חלקן ראיתי בטכסי יום הזיכרון בבית הספר כשהייתי מגיע.

ואני מכיר לא מעט כאלו שהתקבלו בצבא למקומות מאוד משמעותיים ולא שגרתיים שבחיים לא יהיה לך משהוא דומה לזה אפילו באזרחות או בשירות לאומי. לדוג, אחרת החניכות שלי היא ביחידת סנפיר , ויש לי עוד חניכים ( בנים ) שהתקבלו לזה, אהיה איתך אבל כנה, הבחורה הזו היא משהוא מיוחד , אין הרבה כמוה, גם מבחינת יכולות פיזיות - הייתה ספורטאית מצטיינת , וגם חכמה מאוד ועוד תכונות טובות , אבל את לא חייבת להיות ביחידה שנדרשים בה כוח פיזי.

הרבה מהחניכים שלי לאורך השנים היו מחוננים (רשמית ) היו בהן לא מעט בנות , ואלו שהיו בעלות מוטיבציה , הגיעו לתפקידים מאוד משמעותיים ,על אף שעבדתי בבית ספר חילוני , היו מעט מאוד  חובשי כיפות סרוגות , אחת החניכות הייתה כזו דתיה ציונית מהזרם של כיפות סרוגות , גם היא התגייסה ועושה תפקיד ממנו היא נהנית ,ממה ששמעתי ממנה.

בכל מקרה, אם זה רצונך וזה מסתדר לך עם שאר החיים האמונה וכו , אני מאחל לך המון בהצלחה

ותפקידים משמעותיים לבנות דתיות , בתנאי כמובן שאותה אחת יש לך את הכישורים ועוברת מיונים כמו כל אחד אחר

משקית בקורס נתיב.. 

מעבר לזה אני לא רואה תפקידים נוספים ואני הייתי מורה חיילת בבית ספר של חיל האוויר!!

בנות לא צריכות להתגייס נקודה!! ובלי קשר למה רבנים פוסקים וכל זה...

אבל תכל'ס, מה עושים בהם?

באופן כללי, אני חושב שנשים בתפקידי לחימה פוגעות בצבא, ולכן חובשת מוטסת אולי תורמת לעצמה, אבל מבחינת המדינהף היה עדיף שאת התקן ימלא חובש. 

מה עושה בדיוק קצינת חילוץ והצלה? זה שם מפוצץ, אבל מה היא עושה כשאין רעידת אדמה באותו יום? 

מאבחנת מחקר עוברת קורס של כמה שבועות והולכת לראיין מועמדים בבקו"ם. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה תפקיד משמעותי וחשוב. 

מדריכת קרב מגע? זה גם תואר די מפוצץ לאדם שרואים אותו פעם אחת בטירונות והוא מלמד אותך איך להרביץ עם הנשק. (אלא אם כן מדובר ביחידות שמחזיקות מדריכים כאלה, ואז יש שם אימונים יותר אינטנסיביים). 

בכל מקרה, זה תפקיד שהרבה יותר מתאים לגבר. במיוחד כשאת המדריכה הגיבורה, יכול לנצח בקרב מגע כל טירון שהתגייס אתמול, וזה יהיה מגוחך אם היא תלמד אותו ללכת מכות. 

מדריכת חי"ר? כל צלף ותיק יעשה עבודה יותר טובה ממנה בהדרכה. זה תפקיד די מיותר ומשרתים בביסל"ח מה שיוצר בעיית צניעות אדירה. 

עתודאים, תלפיות ומתכנתת, אלה תפקידים באמת טובים וחשובים, אבל אלה יחסית נדירים ומאוד קשה להתקבל אליהם. 

להרבה תפקידים יש שמות מפוצצים - אבל בפועל, הם לא באמת כאלה. רובן מחפשות את עצמן בבסיס 90% מהמזמן או שמסנג'רים אותן במטבחים ותורניות. 

בת שירות ממוצעת, לדעתי תורמת הרבה יותר מחיילת ממוצעת. 

אם מי שהבחורה רוצה לעשות זה לתרום ולאו דווקא לפתח את עצמה, אני חושב ששירות לאומי זה המקום. 

ביקורת ודעה שונה היא דבר טוב , אבל לא אהבתי איך שבהנף יד פסלת לגמרי וגם דיי בזלזול את כל מה שכתבתי , וגם אני מכיר את התפקידים הנל.

אז אני יעבור תפקיד תפקיד.

1 התעלמת לגמרי ממה שכתבתי שאישתו של אחי שירתה כרופאה צבאית

2 אותה חברה שהייתה חובשת מוטסת , בחורה תותחית , הייתה מתנדבת במדא מגיל 16, אם המון ניסיון , מדוע בדיוק שעדיף שאת התקן שלה ימלא חובש?!

3 אותה קצינת חילוץ והצלה , אמנם שם מפוצץ וגם בחבורה היינו צוחקים עליה, אבל בתור קצינה של פיקוד  העורף עשתה עוד הרבה דברים , חלק דברים שהיו קשורים להדרכות אבכ למיטב זכרוני ועוד... מה הבעייה בזה שתמלא את התפקיד בחורה , לא הבנתי מדבריך...

4 לגבי מאבחנת מחקר, אני לא יודע מספיק על התפקיד , אבל אותה בחורה לא ראיינה אנשים בלשכת גיוס.

5 אותה מדריכת קרב מגע שירתה בווינגייט וגם עשתה סבב בין יחידות למיטב ידיעתי נכון ששם התפקיד מפוצץ וגם הבחורה הייתה כזו, בחורה תותחית , אני לא אומר שכל אלו שהולכות לקורס הן כאלו , היא לפחות התאמנה באומנויות לחימה מביל מאוד צעיר, ותאמין לי , לא משנה איזה טירון היית מביא מולה, הוא היה חושב כמוך , מזלזל , והיה מוצא את עצמו על הרצפה מאוד מהר...

6 לגבי מדריכת חיר וצליפה , לגבי הצניעות אני בטוח שאפשר למצוא פתרונות שיפתרו את זה, כל עוד לא מגיעים להקצנה והגזמה של מהיא באמת הגדרת צניעות. לגבי איכות התפקיד, לא מסכים איתך לגבי שכל צלף בהכרח יעשה עבודה טובה יותר, יש מקרים ויש מקרים , אמנם אני מכיר את בביסל"ח, אבל אני דווקא מדבר על בנות ששירתו בבסיסים אחרים

6 לגבי עתודה ותכנות , נכון לתלפיות מאוד מאוד קשה להתקבל , וגם לחמן תלפיות, אבל להרבה תפקידי מודיעין אחרים , בנונת יכולת לשרת שם ולהגיע לשם , ולעשות תפקידים משמעותיים

במוסד לימודיי, יש הרבה מאוד עתודאים , אני מעריך ש30 אחוז מהם בנות אז אמנם לא קל להתקבל אבל יש .

אישתו של אחי , הייתה עתודאית,

לא מזמן פגשתי משהיא , התחלתי איתה, התברר שהיא גם דתית לאומית , יש לך חבר, עתודאית לרפואה.

ברור שיש מספיק בנות - וגם בנים לצורך העניין שמחפשים את עצמם בבסיס מידי פעם ואני רק מניח שכולנו עשינו הרבה ומספיק תורנויות בלי קשר אם זה בן או בת

אני צריך להודות שאינני מכיר מספיק את מגוון התפקידים של בת שירות לאומי , אבל אני כן יודע שיש מספיק תפקידים שאין להם שום דבר דומה באזרחות או באותו שירות לאומי .

ונכון שלא כל האנשים מגיעים לתפקיד משמעותי , ולא כל האנשים מגיעים לאן שהם רוצים , ואם זאת שירות צבאי הוא דבר חשוב (שלא נדבר שמעוגן בחוק ) כמו שאותן בנות שהכרתי היו צריכות לשרת, אינני רואה סיבה מדוע שאותן בנות אחרות ישרתו , ואין מדובר פה על כפייה , אלא על חובה אזרחית שכל צעיר וצעירה צריכים לעשות בסיום תיכון ובהנחה שלא הלכו לעתודה.

נוסף על כך, וזו לדעתי , בגלל שאנו חיים במדינת ישראל ,מדינה מוקפת אוייבים מבית ומחוץ , כל איש ואישה צריכיים לעבור לדעתי אימון בנשק במסגרת צבאית , ולהכיר מסגרת צבאית מבפנים.

בכל מקרה,שיהיה לכולם סופש נעים

לא זילזלתי במה שכתבת, אבל אני חושב שכתבת דברים שהם לא נכונים או מדויקים ושנתונים רושם מוטעה. 

1. יש מחסור של רופאים בצבא, ואם מישהו מוכן ללכת לשם כרופא, איש או אישה, זה חשוב. מבחינה אידיאלית, למרות זאת, כל מי שמשרת בקרבי, בין אם לוחם או פרמדיק, רצוי שיהיה גבר מכמה סיבות: 

א. תאר לעצמך שגלעד שליט היה בחורה. ("אוי, זה שובניסטי נורא..." - אולי, אבל זו עובדה. הסערה התקשורתית והמחיר שהיו מוכנים לשלם היה גבוה לאין שיעור ממה שהיו מוכנים לשלם עבור גלעד שליט, והאויבים שלנו יודעים את זה. היתה נוצרת פגיעה גדולה בהרבה בביטחון המדינה וזו הסיבה שצה"ל קיים).

ב'. הן חלשות פיסית מגברים. עובדה. בקרב, המחבל שיורה עליהן לא ייתן להן עוד 2 דקות לתפוס מחסה כמו שנותנים להן עוד כמה דקות בבוחן בר-אור או בבוחן מסלול. 

ג'. גם מבחינה מנטלית, יש הבדל בין גברים לנשים בתחום הזה. 

למרות כל זה, בגלל שיש מחסור חמור של רופאים בצבא, אז גם רופאה קרבית, מתוך אילוץ, זה חשוב. 

2. לגבי החובשת המוטסת - קורס מד"א הוא קורס זניח ביחס לקורס חובשים (אני בטוח שאתה יודע את זה). קורס של 40 שעות או 60 שעות זה טיפה בים לעומת קורס של ארבעה חודשים. כל הידע והניסיון שלה הם חסרי משמעות לחלוטין. אני חושב שחובש מוטס זה לא תפקיד לבחורה, ולו בגלל הסיבות שציינתי לעיל. 

3. בוא נגיד, שלא צריכים להיות תותחים גדולים כדי למלא תפקיד של קצין חילוץ והצלה. זה לא נחוץ ולא דרוש שבחורה תמלא אותו ואין צורך בכישורים מיוחדים או נחיצות של אדם מסוים שדווקא הוא מתאים לתפקיד - ורוב הזמן, הם לא עושים יותר מדי, וידוע שהבטלה מביאה לידי חטא. על אחת כמה וכמה בבסיס צבאי. במיוחד כשמדובר בבסיס עורפי. 

4. אז לא בלשכת גיוס, בבקו"ם. יודע מה? סיירת מטכ"ל... מה זה משנה? היא עשתה קורס של חודש-חודשיים והלכה לראיין אנשים. אין צורך ביכולת מיוחדת ונחוצה לצורך הענין. רוב הזמן היא לא עושה יותר מדי ולא ממלאת תפקיד חשוב ומשמעותי שנחוץ לצבא שדווקא היא תבצע אותו. 

5. לגבי אותה מדריכת קרב מגע - יכול להיות שהיא היתה אלופת הארץ בקראטה. אולי היא אחת למליון שבאמת יכול לגבור בקרב על טירון שהתגייס (ואתה לא מכיר אותי, אז אל תסיק מסקנות...). אבל שוב, כשבאים להדריך קרב מגע, לא מעבירים אותך אימונים של ברוס לי. מביאים אותה לשיעור של שעתיים במקרה הטוב פעם בכמה חודשים. ביחידות מיוחדות, יש להם את המדריכים שלהם. הם לא מביאים מדריכים מבחוץ כמעט לשום דבר. בטח שלא לקרב מגע.  זה יותר כדי לשמור על התקנים שיש לגדוד מאשר צורך אמיתי בתפקיד הזה. זה רחוק מלהיות תפקיד חשוב או משמעותי. שלא נדבר על העובדה שבחורה דתיה לא ממש יכולה להדגים על גברים מהלכים של קרב מגע...

6. הדריכו אותי מדרכיות חי"ר בכל מיני מקרים. אפילו לא מזמן במילואים. לא למדתי מהן יותר מדי, וזה לא עשה עליי רושם של תפקיד מיוחד שעושים בו יותר מדי. חוץ מלצחוק עליהן, הן לא תרמו יותר מדי. 

ותסלח לי שאני אומר את זה, אבל מדריכי החי"ר שהיו שם גם הם, היו הרבה יותר מקצועיים והיה להם הרבה יותר מושג על מה הם מדברים. 

 אני חושב שכל מי שעבר בביסל"ח במהלך השירות שלו, יגיד לך שאי אפשר לפתור שם את בעיית הצניעות. לא שם ולא ברובם המוחלט של בסיסי צה"ל.  (אפילו לדעת המקלים... המאוד מקלים...)

וגם כאן, אין צורך בכישרון מיוחד כדי להעביר את מקצועות החי"ר - זה לא דרוש ולא נצרך וכל מפקד טירונים יכול להעביר את זה. 

7. נכון, יש תפקידים מאוד מיוחדים שרק אנשים מאוד מיוחדים מסוגלים למלא. לרוב עוברים מיונים מוקדמים כדי להתקבל אליהם והסיכוי להגיע לשם הוא נמוך מאוד. 
עתודאים זה קצת יותר קל להתקבל, אבל ליחידות כמו תלפיות, ממר"ם, 8200 וכו' , בגלל שנדרשים שם כישורים מאוד ספציפיים, לא דיברתי על התפקידים האלה. 

משקיות המודיעין הרגילות, עוסקת ביום יום בניילון מפות וקיפולן יפה. זה לא תפקיד שלדעתי הוא מאוד תורם ונחוץ, כי כשאין, מוצאים את החיילים שיעשו את זה. זה לא מאוד מסובך. 

רוב הזמן הן לא באמת עושות המון. 

וסמב"ציות למשל, קח את הדוגמא של גלעד שליט. היה תחקיר על מה שהיה באירוע, ומסתבר שחלק מהסמבציות התחילו לבכות במהלך האירוע ולא תפקדו כ"כ טוב... אני לא יודע אם זה היה משנה את התוצאות של האירוע, אבל אני די בטוח שזה לא עזר.

בתור מישהו שיצא לו להיות קשר בחפ"ק של כמה קצינים, בד"כ כשהיה אירוע, הדבר הראשון שהם היו עושים, היה להשתיק את הסמבציות שבילבלו את המח. זכור לי במיוחד אירוע אחד כזה ("תביאו לפה את הקמב"ץ, ועד שהוא מגיע, אני לא רוצה לשמוע אף אחת מכן!!!").  

רוב הבנות בצבא, מגיעות להיות משקיות חינוך או ת"ש, פקידות פלוגתיות, פקידות לשכה וכו'. 

מחפשות את עצמן ולא עושות יותר מדי. (אם כי, משקיות החינוך לפעמים היו תולות על לוח המודעות דף חודשים עם "היום לפני כך וכך שנים..." - שזה מצריך המון מאמץ... 

אני לא חושב שכל איש ואישה צריכים להכיר מערכת צבאית. יש עוד תחומים שבהם אפשר לתרום כמו השירות הלאומי. 

אני גם לא רואה סיבה מדוע בנות אחרות ישרתו בצבא כאשר הן כמעט תמיד לא מועילות שם, וזה במקרה הטוב שבו הן לא מזיקות, במקום לעשות שירות לאומי בקרב אוכלוסיה קשת יום, או בבית הילד, או בבתי ספר, או בבתי חולים - או בכל מקום אחר שהן יכולות באמת לעשות משהו משמעותי וחשוב. 

אני חושב שכמו שהצבא שלנו נראה ומתנהל היום, לנשים דתיות במיוחד יש בעיה מאוד מאוד גדולה להתגייס - ורצוי להימנע מזה. גם מהבחינה הדתית, וגם מבחינת הביטחון. 

הצבא לא נועד לאפשר לאנשים להכיר מסגרת צבאית, ולא להתפתחות אישית  - הוא נועד להגן על מדינת ישראל. 

אגב, יש גם חיילים שלא נוגעים בנשק במשך כל שנות שירותם ויש כאלה שעושים שבוע מטווחים. בשביל שבוע מטווחים שעשיתי בגדנ"ע, לא צריכים להתגייס. אם אתה רוצה שכל בחורה תלמד להחזיק נשק, זה עדיין לא אומר שהיא צריכה להתגייס - ומן הסתם, תרגילי פרט\חוליה\כיתה\מחלקה\פלוגה וכו' היא לא תעשה, כי גם רוב הגברים לא עושים. אז על איזה מסגרת אתה צבאית מדבר? 

שבת שלום!

המשפט שכתבת בסוף דבריך - "ואין מדובר פה על כפייה , אלא על חובה אזרחית שכל צעיר וצעירה צריכים לעשות בסיום תיכון ובהנחה שלא הלכו לעתודה" - מכיל בתוכו סתירה מובנית.

זו 'חובה אזרחית' שהיא כפייה.

עם כל הכבוד לחוק, ישנם חוקים שקודמים לחוקי בשר ודם, ואלו הם חוקי התורה, שקובעים מפורשות שאסור לבנות לשרת בצבא, לא לעשות 'אימון נשק' ושאר כיו"ב.

להכריח בחורה לפעול בניגוד לאמונתה ולצו מצפונה - זו כפייה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית (בלי קשר לכך שבמרביתן המכריע של מדינות העולם לא מונהג גיוס חובה לנשים).

של מה מותר.בשירות של בנות בצבא יש בעייתיות הלכתית רבה ואי אפשר להתעלם מזה,את יכולה למצוא את זה ברחבי האינטרנט בשו"תים.

זה קשור למה את מתגייסת.

לבנות יש תפקידים מאוד איכותיים בצבא כמו שהוזכר למעלה, ומצד שני יש המון תפקידים של פריצות (משקית ת"ש\חינוך, פ"פ וכו').

אני לא אומר את זה סתם, אני הייתי שם וראיתי מה זה.

צבא זה עולם שונה כ"כ ממה שבחורה דתייה ממוצעת רגילה אליו, ולדעתי לרוב זה פוגע מאוד בבחורה, חושף אותה לדברים שהיא מאוד לא רגילה אליהם מהבית ולא עושה לה טוב להמשך החיים.

תקראי את הספר 'אם יש גן עדן', תזעזעי מהפריצות שיש שם, ואז תחשבי שבצבא באמת הפריצות הרבה יותר גרועה ממה שמתואר שם בספר...

ואז תחשבי אם זה באמת מתאים לך.

ממש מרגיז ומקומם ההכפשות שלך את הצבא. אני שירתתי בצה"ל כחובשת ולא נתקלתי בשום פריצות או אי מוסריות .  מי ששומרת על עצמה עושה זאת בכל מקום כולל צבא.  אני בהחלט ממליצה לך לשרת כפי שחובה על כל אזרח/ת לתת למדינה בה הוא/היא חיה.

או שהיית חובשת בקריה.

שרתתי בצבא, הייתי לוחם והייתי גם בפעולות שמעבר לגדר.

והייתי דתי בודד בשירות הצבאי שלי.

וכן, הצבא הקרבי יש בו המון פריצות.

שיושבים כל הלוחמים בערב במרכז פלוגה ובאה המשקית ת"ש\חינוך 'לשבת' עם החבר'ה זה לא פריצות??

שהפ"פ מעבירה שמירות ללוחמים זה לא פריצות???

שלא נדבר על יחסי המין שיש בצבא, ואם תמים שכמוני ראה ושמע על מקצתן, אז כנראה שקיימים הרבה יותר...

בנים מתמודדדים את זה יותר בקלות, בנות זה משפיע עליהם באופן הרבה יותר רציני.

וכן, אני כותב בוטה בכוונה, שתבינו שזה נכון וזה קיים.

מי שלא רואה את זה, או שהוא ג'ובניק בקריה, ששם כל הזימה הזאת נעשית מחוץ לבסיס בבית, או שהוא עיוור, או שהוא משקר לכם בפרצוף.

אצלי בפלוגה (לא בבית, בתוך הפלוגה) היו יחסי מין שקיימו חיילים ואנשי הקבע עם הפ"פ, הייתי במקומות שמפקדות שכבו עם חיילים שלהן, וגם עם הקצינים שלהן כי רק מי ששוכבת עם הקצין (שהוא דרוזי!!) מקבלת קידום.

ועם זה נלחמתי והתמודדתי כל יום, ועכשיו אני חוזר לישיבה עם כל מיני שטויות בראש. ואני מתחלחל רק מלחשוב מה קורה לבחורה תמימה ומלאת אידיאלים שמגיע לכזה מקום.

מצטער ממי שנפגע על הפירוט הבוטה, אני יודע שזה לא ראוי לפורומים של ערוץ 7 ואני מתנצל מראש, אני באמת רוצה שתדעו לקראת מה אתן הולכות, ומה באמת יש שם.

מי שרוצה לדבר באישי, מוזמן.

לעשות שירות לאומי במשטרה ו/או בביתי חולים, אז בצבא בכלל..........

תעשי את ההחלטה שלך בינך לבין עצמך.

בנקודות מפנה בחיים, אני אישית לא מאמין למה שחושבים אנשים גם אם הם דתיים.

את יכולה להיות חיילת לתפארת ואת יכולה גם להיות אדם שלילי שנמצא במדרשה.

הכל בידיים שלך.

טיפ קטן- אל תתרגשי מאימפולסיביות.. בדרך כלל האימפולסיבים הם הראשונים שלא מאמינים במה שהם אומרים.

בהצלחה!

והיא, שאסור לנשים להתגייס לצבא.

השאלה עד כמה את לוקחת בחשבון את העניין התורני (בנוסף למערכת השיקולים הכללית).

אם את דתיה, אפילו קצת היית בורחת, כל עוד רוחך בך מהמקום הזה.

ואני הייתי שם, ואני לא מכירה כ"כ הרבה בנות עם שמות שווים בצבא, תכלס כמעט כולם פקידות ועושות קפה לבוס ומתקתקות במחשב, מקשקשות המון עם בנים (זה מה יש לעשות) ומשתעממות ומרכלות עם חברות, שום דבר זה לא תרם לי, וגם לא להם,

מעט יוצאות עם משהו בידיים, חבל על זמנך, תבזבזי אותו סתם, רוב הסיכויים...

הכרתי פ"פ - עם מה הם יצאו? עם הכרות של עוד אנשים בצבא? וואוו...

מש"קיות? מה זה באמת נותן? הכל שטיות מתוקה.

תדעי לך שהבנים בצבא זה לא צחוק, ואישה, גם חילונית (מה שהייתי) צריכה לשמור על עצמה טוב טוב. וכמה מפקדים היו עם חיילות? וכמה התרידו? את חושבת שמדברים על זה? ומי מבטיח לך שווה ? אף אחד חמודה, הצבא נותן מה שפנוי, נקודה.

שמרי על עצמך, שמרי על צניעותך, שמרי על תורתך, וצאי לחיים עם תפקיד משמעותי ששרות לאומי כן יכול לתת לך.

ולבחור שכתב לפני והידר את הצבא בהתלהבות כה רבה, היו לך חברות? והרבה? רק אני מזועזעת מהקטע הזה שאתה דתי עם חברות? אולי אני לא רגילה וזה רגיל במקומות אחרים? ואולי בגלל זה אין לך שום הבנה למה זה לא צנוע אישה שמלמדת קרב מגע, או בעיות צניעות יומיומיות בצבא. אולי כי לך אין בעיה כי אתה לא שומר נגיעה? אולי בגלל זה אתה לא מבין מה זה בת ישראל צנועה וכל כבודה בת מלך פנימה... רק תהייה...

אבל יש לי הרגשה נסתרת שאת פשוט רוצה להתגייס ולא משנה מה נרשום פה, זה נכון?

אם כן, בהצלחה במעשה ידייך והתפללי הרבה שהשם ישמור אותך. אחותי, זה קשה מאוד.

ראשית, למה צבא? כי צריך.

שירות לאומי זה תחליף נחמד, למי שמתאים לה, אבל זה לא כזה ברור מאליו שכולן יילכו לשם.

שנית, אני מכירה כמה בנות ששירתו בצבא, חלקן נהנו בטירוף, חלקן סבלו, לחלקן היה רק בסדר. אני חושבת שהעניין הוא תלוי אישיות. תלוי כמה את מסתדרת במסגרת, כמה את מסתדרת בגבולות התפקיד שניתן לך, כמה את יכולה "להחליק" בעיות ויחס לא יפה, ובהחלט יש שם כזה (כמו בכל מקום עבודה, כן?).

שלישית, וזו הסיבה שאני משרשרת אלייך, נסחפתם ובגדול.

בחורה דתיה לא תתחיל להשתרלל עם אף אחד אלא אם כן היא רוצה.

הערכים שלה לא ישתנו פת-אום רק כי יש לה בוס שאומר לה מה לעשות, אנחנו לא כאלה אסקופות נדרסות למרות מה שאמרו לנו.

ולכן, בחורה דתיה, שיש לה עקרונות ואידיאלים, באופן לא מפתיע, תצליח לשמור עליהם. 

מה שכן, 

זה באמת גיל מאוד מאוד נוח לעיצוב ולכן את עלולה להשתנות הרבה בצבא, בעיקר בגלל חשיפה לאוכלוסיות וצורות התנהגות אחרות. אבל אני לא חושבת שזה דבר רע. מתישהו זה צריך לקרות, ועדיף מוקדם ככל האפשר.

אני אומרת שתלכי למקום שמציע לך את התפקיד הכי טוב, בלי להתבלבל עם הטייטל (צבא/ ש"ל, שניהם לא משו במילא).

מבחינת ההלכה אסור לבת להתגייס לצבא, ולכן, מי שרוצה לשמור על ההלכה, לא תתגייס בכל מקרה (וגם אם יש היתרים דחוקים מרבנים מסויימים, כיום להמון דברים אסורים ניתן למצוא היתר: היו רבנים שהתירו לגרש אנשים מבתיהם בגוש קטיף למשל - אבל בלי להיות רב ברור שהדבר אסור, וגם במקרה הזה, ככלל - זה אסור, גם אם יש אי מי שמנסים להתיר זאת).

יש רבנים,חלקם פוסקים ככה,חלקם אחרת.

אני יודעת בוודאות שיש כאלה שבעד בנות שיתגייסו. אז מה, הפסיקה שלהם דחוקה ושל רבנים שאוסרים, מותרת?

מה עם שבעים פנים לתורה? עם כבוד ת"ח? וכל ענייני התורה שאנחנו כ"כ זהירים בהם?

פתאום כ"כ קל להגיד שהם לא צודקים?

וגם גוש קטיף, אפילו שזה מאוד כואב, יש רבנים, ובני אדם בכלליות, דתיים ויראי שמיים, שהיו בעד הגירוש/ פינוי, זה לא אומר שהדעה שלהם פחות משנה ושזה "ברור" שזה לא נכון. שומדבר לא ברור.

יש גם רבנים שמאלנים, וזה לא סותר.

ה' לא שייך רק למי שצועק יותר חזק.

מאיפה פתאום צץ בכלל הרעיון שבנות יעשו צבא?

זה בא רק בגלל שהיה מחסור.

היום ב"ה אין.

חוץ מזה, שאם לא יהיו בנות בצבא, הרבה בנים שלא באים בגלל זה היו מתגייסים.

יש בזה גם בעיות של כלי גבר וכו' וכו'

וכל מה שאמרו פה.

גירוש גוש קטיף למשל היה כרוך בכארבעים איסורי תורה מפורשים ((ע"ע חוברת 'ארצי ומולדתי' מאת הרב ישראל אריאל שליט"א) ולכן אין שום אפשרות להתיר דבר כזה.

אם יקום רב ויגיד שמותר לאכול טרף או לחלל שבת, האם גם אז תגידי את אותם טיעונים?

אני באמת לא מצליח להבין.

יש הלכה ואין אפשרות לרב לפסוק בניגוד אליה.

הרבנות הראשית וכל גדולי הרבנים בדור האחרון פסקו שאסור לנשים לשרת בצבא.

בעניין שירות לאומי יש אוסרים ויש מתירים, אך בעניין הצבא כולם אוסרים.

אמנם עבר הרבה זמן מאז דיוני ,הצבא-כן או לא ,שלי

אבל אני זוכרת בוודאות שיש רבנים שמתירים ואף מעודדים בנות להתגייס.

כמו"כ

יש מעין "הסדר" לבנות בכל מיני מדרשות (לא יודעת אם זה עדיין קיים ואיפה, אבל זוכרת שהתוודעתי לכאלה בזמני). אז מה, זה לא מותר? הם עוברים על ההלכה?

אני לא ממש מעורה בכל סצינת פסיקות ההלכה בעולם, אבל אני חושבת שאפשר ועוד איך להתיר את זה, ועוד דברים. וההחלטה מראש ש"בנות מקומן לא בצבא" היא מגוחכת ואובר שוביניסטית וגם מיושנת ובכלל לא רלוונטית לעולם. ואפילו כשאני הייתי בת שירות קטנטנה ופעורת עיניים, חשבתי שהיא מיותרת. 

מסיבות שלא פה המקום לפרטן.

ובכלל, לפי ההגדרות המקובלות כיום, אין מנוס מלהגדיר את התורה כ'גזענית' ו'שובניסטית'.

זה אולי צורם למי שחונך על ברכי התרבות המערבית, אבל זו האמת ועדיף לומר זאת מלהפוך את התורה למשהו שהיא לא.

התורה מעולם ולעולם סברה שאין דרכה של אישה לכבוש ושמקומה של אישה לא בצבא.

על כן, לא רק שזה אסור הלכתית, זה גם מנוגד מהותית לרוח התורה ולכל הוייתה.

http://hamagal.net/%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%e2%80%93-%d7%a2%d7%9e%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99/480.html

אני רק אומרת שיש רבנים שמתירים, ואני מאמינה להם.

ואולי יום אחד כשייצא לי לדבר עם אחד אני אוכל לחזור עם תשובה מסודרת.

בעיקר מה שמפריע לי בכל הסיפור זה ההחלטה ש"זו לא רוחה של תורה"

יש לתורה הרבה רוחות, הרבה פנים, והרבה אופציות לפרשה.

וגם הרבה רבנים והרבה השקפות.

זו אחת מהן. ומותר שיהיה אותה.

כנראה עוד לא הגעת לחיים עצמם.

בואי אני יספר לך סוד: הפמינזם הרס את כל המין הנשי.

במקום להבין את הדבר הפשוט שנשים וגברים שונים, ולא מה שגבר עושה אישה צריכה לעשות ןלהפך, ותראי היום את כל הנשים העבדות 2 עבודות, אחת בעבודה ואחת בבית, ולה הגברים לא עושים כך? פשוט, כי זה לא בנפשם כמו הנשים. נכון, יש יוצאים מהכלל, אך הם מעטים.

תשאלי כל אישה והיא תגיד לך, הבית חשוב לנו יותר, אנו מתמודדות יותר עם הילדים, מחנכות אותם יותר, ובעיקרון, הבית הוא הממלכה שלנו, ועכשיו, אישה במקום להיות בבית, לחנך כמו שצריך את הילדים, לצאת ולהיות עם שאר השכנות (שלא עובדות - נו עולם אוטופי) לעבור בשפיות את ההריונות ועבודות בבית, צריכות לג'נגל בין עבודה לוחצת ילדים ובעל ועבודות בית. נכון, הבעל עוזר, אבל האמת, שזה לעולם לא אותו דבר. וזה ברור, כי זה האופי הכלל אנושי של כל הנשים.

אם היית קצת מתעמקת בתורה היית מגלה, שהתורה מאדירה את האישה בלי סוף, והבעל חייב לשמח אותה, לכבד אותה, לנהוג בה בעדינות שלא היית מתארת לעצמך בכלל. זאת תורה שוביניסטית? הצחקתני. התורה מבינה אותך יותר ממה שאת מבינה את עצמך, ומן הסתם זה כך, כי מי שיצר אותנו יודע יותר טוב מאיתנו על עצמנו.

ואם תגידי זה חכמים כתבו, (וזהירות - כי אלא דברי אלוהים חיים ומי שלא מאמין בחכמים לא מאמין בשם) החכמים ירדו לדעתו של אדם, ומדהים עד כמה שהם הבינו בנפשנו ואופיינו.

 ואם את חושבת שאין שום בעיה הלכתית או צניעות בצבא תמהני אם את לא תמימה מאוד, עיוורת מאוד.... ולהגיד שאין בעיה שאישה תהיי קרבית, אני אפילו לא יודעת איך אפשר להגיד דבר כזה בלי חיוך.

אם כולם היו מתייחסים לנשים כמו שהתורה מצווה מצב הנשים בארץ היה מאוד טוב בצורה דרסטית.

כן, עזבי אותך מההלכה. בלי שום קשר להלכה ולהיותך דתיה. 

אתה רוצה לתרום? המקום שלך הוא ממש לא בצבא. 

תפקידו של הצבא הוא לא להיות כור היתוך, לא להגשים את עצמך, לא לפתח בך תכונות, לא לגרום לך להינות או לסבול ולא שום דבר מלבד דבר אחד - להגן על מדינת ישראל ולהבטיח את המשך קיומה ואת ביטחון אזרחיה. 

אם תתגייסי - ולאו דווקא את, אלא כל בחורה - את תפגעי במטרה שלשמה צה"ל קיים. בדיוק כך. את תפגעי בביטחון מדינת ישראל. 

בחורה שמתגייסת לקרבי למשל, יודעת מצוין מה יקרה אם חלילה תיפול בשבי וכל המדינה תוחזק כבת ערובה ושישלמו בעבורה כל מחיר והנזק למדינת ישראל יהיה לאין שיעור גדול מהנזק שספגנו בעקבות עסקת שליט - אבל חשוב לה להגשים את עצמה ולהראות לכולם שגם נשים יכולות ולעזאזל הביטחון של מדינת ישראל! נקודה. 

היא לא תורמת, היא פוגעת. 

שלא לדבר על עובדת היותה החוליה החלשה בעת לחימה, כי בחורות חלשות יותר, איטיות יותר, אגרסיביות פחות, נוטות יותר לפציעות כגון שברי מאמץ וכו'

וכבר היו מקרים בגדודים מעורבים, שהגדוד זנח מרדף בגלל שהבנות פשוט לא עמדו בקצב. 

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=13237

מה לעשות? ככה הקב"ה ברא נשים. לכל מין יש את היתרונות והחסרונות שלו - בנים הם לוחמים יותר טובים. 

בחורה שמתגייסת, ברוב המוחלט של המקרים, לא תביא כמעט שום תועלת - וסתם תקבל משכורת צבאית. אז נכון שגם בשירות לאומי מקבלים תקציב מסוים, אבל שם לפחות הבנות שמשרתות תורמות משהו באמת. 

להיות פקידה פלוגית, מש"קית חינוך, מש"קית קשר, מש"קית מודיעין (ולא ביחידת עילית סודית, אלא בגדוד - ככה שהתפקיד שלה יהיה לניילן 2 מפות כשיש ביקרות) - הם תפקידים מיותרים לחלוטין. 

הצבא צריך להקצות משאבים מיוחדים לטובת גיוס נשים (רופאים מיוחדים, מגורים מיוחדים וכו') - וכל זה בא על חשבון דברים שיכולים להיות קצת יותר חשובים. 

אז בלי קשר להלכה - אם את מתגייסת, את עושה את זה מהסיבות הלא נכונות.

(הסתייגות אחת קטנה: אלא אם כן עברת מיונים מצאו אותך מתאימה ליחידת עילית מיוחדת שבוחרת את האנשים שלה בפינצטה ויש לך יכולות מיוחדות שהם צריכים - אבל זה דבר מאוד מאוד נדיר, וממה שכתבת, זה לא בדיוק המקרה). 

לחוזרים בתשובה יש שלב כואב שבו הם מגלים שלא כל הדתיים מושלמים.

ואפילו רחוק מכך.

גם לי בתור דתיה היה שלב כואב כזה אחרי הגירוש. גיליתי שיש רבנים שלא ראויים לתואר הזה.

היה כואב, מאכזב.

אך הקב"ה שואל: את מי אתם עובדים? אותי או את הדתיים שלי?

כך אומר הרב יעקובזון...

שאני יודעת מה רב החושך בחוץ והטומאה, ואישה כשרה מישראל מזלזלת בדעתה על התום והטוהר של התורה.

אנשים, לא מאכזבים אותי, אני אולי כועסת שהם לא מבינים איזה מים חיים הם עוזבים בשביל בורות נשברים.

אני ימשיך להלחם, בעז"ה, בנפשי ומאודי על דעת תורה, על חכמים, על זילות התורה וחוכמתה. אולי, אולי אולי.... ישמעו אותי פעם אחת, ועשיתי המון.

אתם, מי ממכם, שגדל דתי, בחממה היפה שלו, לא מבין כמה חיות טורפות יש בחוץ.

לא מבין כמה לפתח חטאת רובץ.

לא מכיר אולי את הדרך הפתלתלה והנוראית אשר בה מוליך אותנו הייצר הרע לחטא.

מספר לנו על חטאים שהם כאילו מצוות וקידוש השם.

לא מקובלת עלי הדעה שאף אחד לא יכול להגיד לי מה טוב בשבילי, בורא עולם יודע מה טוב בשבילך, ואם אתה לא חושב ככה, סימן שפרקת עול.

יש משהו שיודע יותר טוב מתלמיד חכם - אמיתי - על התורה ומכח זה על החיים, ומכח זה עלינו?

אם אדם לא מוכן לשמוע לתלמידי חכמים שלא יחגוג חנוכה, או פורים, שלא ישמור שבת כהלכה (לא כתוב כלום בתורה לגבי איך שומרים שבת) בקיצור, שיאמין רק במה שכתוב, ואז מה הוא יהיה? כופר.

כן, בהתנתקות היה קרע בעם, בדתיים, לא מבינה מספיק בשביל לענות לך על זה אבל, ממי נפגעת והתאכזבת? מגדולי הדור? מתלמיד חכם אמיתי?

משום מה לא נראה לי.

אבל אתם יודעים מה הכי עצוב....

הכי עצוב שהכיפות נותנים כ"כ הרבה לצה"ל ועדיין חילונים יורקים עלינו.

ומזלזלים בנו, ואומרים שיש יותר מידי כיפות בגולני, וכו וכו'

מה, לא נמאס לכם חברה? כמה הלכתם יד ביד עם החילונים והם העריכו את זה? לא. ממשלת הערב רב העדיפה ערבים על פני אחים שלהם.

זה הכי עצוב.

סליחה נסחפתי מעבר לדיון המקורי.

(ועשיתי את זה ביחידה קרבית - אמנם בתפקיד עורף)

יש יותר מדי חיילים בצבא באופן כללי, ויש יותר מדי חיילות על אחת כמה וכמה. הסיכוי שתעשי תפקיד משמעותי נמוך יחסית וגם אם כן -זה אומר שחיילת אחרת (או חייל) יעשו תפקיד בטלני ומיותר, שאין בו תועלת לבטחון המדינה ו/או למישהו.

זו דעתי הצנועה.

לא קראתי את התגובות שקדמו לי, אבל אני מניחה שרובן התנגדו. 

תדעי לך שיש הרבה מאוד מסגרות שמתאימות לך כבת דתית! 

קודם כל, יש את ת"ת: תרבות תורנית. יש שם מסלולים של הדרכת טיולים, קליטת עלייה, עבודה בקהילה, פנמיות ודברים בסגנון. משרתות איתך בנות דתיות, את נמצאת בדירה ולא בבסיס ובדירה יש רק בנות דתיות. ככה שרוב הפחדים מתבטלים. 

חוץ מזה, יש המון תפקידים ש"מוכרים" כתפקידים של דתיות. הרבה תפקידי הדרכה (חיל חינוך), וגם במודיעין יש המון דתיות. 

חוץ מזה, את יכולה להתגייס בגרעין של אלומה, או של מדרשה אם את מתכוונת ללמוד לפני הצבא (ברוריה, עין הנצי"ב, צהלי..) 

תתקשרי לאלומה, הן נורא עוזרות! 

אני לא הצלחתי להבין למה יש התנגדות כ"כ נחרצת לגיוס בנות דתיות. כל תשובה שקיבלתי הייתה לא מספקת, לא מבוססת, לא מספקת. 

אבל כמעט כל בן ששמע שאני מתכוונת להתגייס, וגם המון המון בנות, ניסה לשכנע, להפחיד, להרחיק, להסביר למה אני טועה.

את צריכה להתכונן לזה ולדעת שזה יהיה. אבל אם הדרך שלך מגובשת ואת מאמינה שזה הדבר הנכון, אל תשימי על אף אחד! 

זה נכון שיש המון דעות שאוסרות גיוס לצה"ל, אבל אני יכולה להגיד לך, וזה דבר שמנסים להסתיר: יש דעות שבנות חייבות להתגייס לצה"ל. ויש התרים של הרבנות הראשית לישראל לבנות ספציפיות להתגייס.
זה ממש לא יהרג ובל יעבור כמו שמנסים לצייר את זה, זה אפילו להפך.

אם זה מה שאת רוצה ואת חושבת שזה נכון ואמיתי לך, עלי והצליחי ועשי חיל! 

אני מתכוונת בע"ה להתגייס, ואני חושבת שזה קידוש ה' עצום ללכת עם מדים וחצאית. את לא מבינה בכלל כמה זה מקרב. מה שעם ישראל צריך עכשיו זה להתאחד, וזאת דרך נכונה וטובה לעניות דעתי. 

הכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך והדר שלך!

אשמח לדבר איתך בפרטי! 

אין אף רב בעולם שאומר דבר כזה, זו אמירה מופרכת מיסודה, שרק מי ששם את המדינה מעל לתורה יכול לומר אותה.

ולהגיד 'זה לא יהרג ואל יעבור 'בזלזול כזה לא הופך את זה לאמת.

נכון לא כולם אומרים שזה 'יהרג ובל יעבור' אבל רבים כן, ביניהם גם רבנים כמו הרב הרצוג והרב חרל"פ שלא משוייכים לקנאים החרדים.

כל אחת תעשה מה שבא לה, אבל התורה היא נצחית וגם אם כל הבנות הדתיות יתגייסו - זה עדיין ישאר אסור לפי רוב ככל הדעות.

אני באוזני שמעתי רב, ראש מדרשה! שאמר את הדברים, בהתבסס על מקורות מהגמרא ועד פסיקות של ימנו. 

אני יכולה להראות לך אותם אם אתה לא מאמין, אתה יכול לברר ולשאול.

להגיד שאין שום רב, זו פשוט טעות.

להגיד שאדם שאומר דבר כזה הוא כופר בעיקר, זו גאווה, שלא לדבר על לשון הרע. 

צא ולמד קצת ענווה, וקצת תורה, ואז תחזור לפסוק הלכה בתגובות בפורום.. 

לא שמעתי על רבנים שמתירים לבנות ללכת לצבא,  בטח לא רבנים פוסקים בסדר גודל של רבנים ראשיים לישראל, רבנים ראשיים של הערים הגדולות, ראשי ישיבות גבוהות... ואני מדבר רק על רבניים ציונים  כמו הרב מורדכי אליהו צז"ל, הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל,  יבדלח"ט -  הרב  יעקב אריאל שליט"א (רמת גן),  הרב זלמן מלמד שליט"א (בית אל), הרב דוב ליאור שליט"א (קרית ארבע), הרב דרוקמן שליט"א (ישיבות בני עקיבא), הרב דוד חי הכהן שליט"א (בת ים), הרב שמואל אליהו שליט"א  (צפת), הרב שלמה אבינר שליט"א...  זו כמובן רשימה חלקית.

לע"ד , יכול להיות שיש רבנים מסדר גודל יותר נמוך בגדלות בתורה - שמתירים - בכל אופן  לא שמעתי.

בכל אופן האיסור נובע מכך:

א. אין תפקידה, ואין אופיה של האישה להלחם ולשפוך דמים. (גם לגבר היהודי הדבר לא מתאים במיוחד, אך אין ברירה

    אלא להלחם ולהשמיד את אויבינו. אך במהותינו אין אנו עם של שופכי דמים המחכים לראות דם) 

ב. בעיות צניעות מסוגים שונים.

ג. אישה לא צריכה להיות תחת פיקוד גברי.

זה שלא שמעת, לא אומר שאין.

זה אומר שלא שמעת.

אתה לומד אצל רבנים של מתירים, וזה בסדר. אבל יש גם המון רבנים שכן מתירים.

אני מכירה רבנים שמתירים, ורבנים שבנותיהם ונשותיהם שירתו ומשרתות בצבא. 

לגבי טענותיך:

א. יש המון תפקידים (רוב התפקידים שבנות עושות!) שלא כוללים שפיכות דמים והרג ומאוד רחוקים מזה. תפקידים שהלחימה בהן היא אפילו לא חלק קטן.

ב. בעיות צניעות לצערנו יש גם בש"ל. ואפשר לפתור את הבעיות האלו.
יש את פקודת השילוב הראוי. ואם היו המון בנות דתיות בצבא שהיו מקפידות על זה, זה היה דבר מוקפד. כמו שאם לא היו דתיים בצבא סביר להניח שלא היתה כשרות.
מעבר לזה, כמו שכתבתי בתגובה אחרת, יש תוכנית שנקראת ת"ת (תרבות תורנית) שפותרת את כ-ל הבעיות שעולות ונאמרות על ידי רבנים, למעט אחת- זה צבא. הבחורה תלבש מדים)

ג. אישה בש"ל היא תחת המרות של הבוס שלה, אישה עובדת היא תחת מרות המעביד, אישה לומדת תחת מרות המנהל/הרב/הדיקן. כך גם האיש. אין כאן מרות חד משמעית כי כל אחד כפוף מישהו אחר. זו טענה טיפשית.

מעבר לדיון הערכי, הרוחני וההלכתי שמתנהל כאן, הרשי לי להזהירך בכל לשון של אזהרה מפני שירות בטחון שאיננו במסגרת צה"ל במדים, כלומר במשרד הבטחון, ש"ב, מוסד או המשטרה. אין אפשרות לעבור את השירות שם ללא השפעה שלילית ביותר על הנפש, על התום האישי ועל ההשקפה הרוחנית בחיים. לא הייתי מציע לך לשחק או לקחת את ההימור - כל אלו שלקחו אותו הצטערו על כך בבוא היום, ומשפחותיהן לא יודעות את נפשן.

לפני שאת "נמשכת" לצבא האם את מבינה באמת מה זה?

בתור אחד שכבר מתנדב במילואים ז"א שיש לי כבר הרבה שנות צבא אומר לך כך :

א. הצבא הוא מסגרת מרובעת ולא תמיד הגיונית.

ב. תפקיד קרבי זה מאוד מעניין , אבל האם את יודעת במה זה כרוך? [שינה בשטח להרבה ימים ללא שרותים ומקלחת. שינה ליד בנים לא תמיד צנועים , ועוד]

ג. אם לא קרבי זה די משעמם [את יכולה לשאול את הבת שלי שהתגייסה והיא מורה חיילת...]

בשיקול כללי אני חושב שכדאי לוותר על "התענוג" הזה למרות שיש דברים שהם כשרים מבחינה הלכתית. ובכל מקרה כדאי שתכירי את ארגון אלומה שמסייע לבנות דתיות בצבא במידה ותחליטי להתגייס.

צהלי, להתגייס אחרת.

ZAHALI.CO.IL

בת שמתגייסת עושה נגד הוראה של גדולי ישראל.. והמעטים שמתירים הם לא בגדר פוסקי הדור....

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.