ב"ה

אני עונה !!!!

הנ"ל האשים אותי בסגנונו המתלוצץ, שאני פרשן, אז הבאתי את הדברים במקורם וכל או"א יכול להסתכל מה אמר הרבי, ומיהוא שסוטה מהדרך.

וכן לא פסלתי אף אחד שחושב שהרב גינזבורג הוא רבי חדש, אני רק אומר שאי אפשר גם וגם, גם להכתיר דור שמיני וגם להשאר חסיד חב"ד, זה תרתי דסתרי.

הרבי מדבר על דור שביעי שהוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה וקמים כמה אנשים ואומרים לא, יש דור שמיני.

הנ"ל מתעלם ממה שנכתב במאמר ומקדם את דעותיו.

יש גבולות שאסור לחצות:

גם אם אני מייצר שוקולדים טעימים מאוד וברמה פי 10 טובה, אינני יכול להכנס לחנות המפעל של עילית ולמכור שם את מרכולתי, אני יכול לפתוח חנות לעצמי ואף אחד לא יוכל לבוא אלי בטענות, וזה בדיוק מה שאני מציע לו לעשות ! שילך לדרכו, אם הוא מאמין בדעותיו, אבל נראה לי שהוא גם מסופק לכן הוא אחליט לפסוח על שני הסעיפים.

הנני מציע לך, אם אתה מאילו שלא מפחדים מחוכמות חיצוניות לקרוא את הכתבים של פסקל (סופר נוצרי הדוק מצרפת)  שבאחת מיצירותיו, מציע לקוראיו, להאמין בבורא עולם וכי למה, אם הוא קיים, אז קיימו את רצונו ואם לו, אז לפחות חיו חיים בלי השתולליות.

הגישה הזו היא גישה נוצרית מובהקת ולהבדיל הגישה היהודית היא הפוכה, כמו שגילה לנו, להבדיל, אליהו הנביא בהר הכרמל, עובדים או לה' או לבעל, גם וגם זה רק בבנק הפועלים !!!

גם משה רבינו לימד אותנו את אותו הדרך, תבדלו מהעדה הרע הזו ובוקר ידע ה' את אשר לו.

חב"ד - הייתה ולעולם תהיה - ציות מוחלט לדברי הרבי, לכן מי שעושה הפוך, אני לאנ פוסל אותו הוא פוסל את עצמו.

יש אנשים שמניסים לפרש ולהסביר שיחות של הרבי בכל מיני אופנים מענינים, אמת יש אחת.

הרבי הוא הרבי של הדור השביעי ולא יש חסידים שמפיצים חסידות בכל מיני אופנים, זה לאעושה אותם  חסידים אדמורי"ם או משיח.

ב"ה

ואולי אני גם לא דיפלומט.

אני איש ישר (היפך מפוליטקה) אם שכל ישר שאומר את האמת בפנים (היפך מדיפלומט).

חיים, אתה הוא דוגמה, לצערי, הכי טובה שיש, לאילו "רמות" ב"הבנת הנקרא" הגיעו אלו הקוראים לעצמם "דור השביעי" ו"חסידי חב"ד" של היום.

חסר להם אינטלגנצי'ה מינימלית, חסר להם מיומנות מינימלית בהבנת הנקרא, וכל זאת - אחרי ריבוי שנים שהם לומדים וחוזרים ולומדים מאמרים ושיחות - ובכל זאת - לרובם ככולם חסר הבנת הנקרא מינימלית.

ה"פרשנות" היא לא מילה גסה, ואין בה שום "ליצנות".

הבעל שם טוב פעם אמר לתלמידיו: מה שאני אמרתי - זה דבר אחד, ומה שאתם שמעתם - זה משהו אחר, ומה שייכתב בשמי - זה יהי' עוד משהו אחר לגמרי...

אז הבעל שם טוב מלמד אותנו כלל גדול (בעצם זה כתוב ג"כ בהקדמת התניא, הספר היסוד של חסידות חב"ד, ש"הקורא קורא כדרכו" ע"ש) בתורה ובחסידות בכלל: צריכים לדעת איך להבין את דברי הרבי.

הרבי אמר מה שהוא אמר, ואתה הבנת איך שאתה הבנת! כל הבנה שתהי' בדברי הרבי היא פרשנות. נקודה. ולא רק בדברי הרבי - כך הוא בניינה של כל התורה שבעל פה מה שכתוב במשנה - זה מה שכתוב. איך מבינים את זה? - זה פרשנות. כל הגמרא שלנו היא פרשנות על המשנה ועל התורה שבכתב. מי שאומר שפרשנות היא מיותרת - אינו מכלל יהדות! הוא יכול להיות "צדוקי", "קראי" וכיו"ב - אבל בטוח אינו יהודי.

וכידוע הכלל שהתורה שבכתב יש לכאורה גם אצל הגויים, ומותר ללמדם תורה שכתב. משא"כ תושבע"פ שייך לעם היהודי דוקא. המנטליות של "פרשנות", ההעמקה וההכרח בפרשנות - היו מאז ומעולם נחלת העם היהודי.

זה שגדל דור שלם שחושב ש"הכל מובן מאליו" ולא צריכים שום "פרשנות" - זה ממש גויישקייט. זה כבר לא יהדות ח"ו - זה כבר מחוץ לתחום של היהדות.

היהדות - היא דת של פרשנות. מי שחושב ש"הכל מובן מעצמו ומאליו" - שילך ויקים לו דת אחרת ר"ל.

1. מה שהבאת בשם הבעש"ט נאמר בשם האר"י לכן הוא אישר רק לרבי חיים ויטל לכתוב, עד כדי כך שחלק מהמקובלים (יש על כך מכתב בנושא של הבן איש חי, או תשובה איליו מאחד המקובלים, אינני זוכר) נמנעים להוסיף בתפילין ו/או במזוזות שהם מזמינים לכתוב את התגים של השימושא רבא (שגם הוא היה מגורי האר"י).
2. מה לא מובן בדברי הרבי במאמר הראשון שהבאתי כלשונו ובמקורו ע"מ שכל בר דעת יוכל בעצמו להסתכל ולראות שהדברים ברורים ועברו הגהה של הרבי לכן הם כתורה שבכתב ולא כתורה שבעל פה הניתנת ל"פרשנות".
3. ומיכוון שהדברים הכי ברורים שיש = דור שביעי ותפקידו היפך מדור שמיני, בזה נגמר הויכוח ונגנז הרעיון !!!

2. לא מובן איך זה מסתדר עם המציאות בשטח ועם שו"ע.

ב"ה

לגבי המציאות:

1. לפני 2000 שנה היינו כבר בסרט הזה, שדברי משה רבנו ע"ה, לא עמדו במבחן המציאות - כי בושש לבוא.
2. התוצאה: חטא העגל, וגם כאן המפרשים מדייקים את המשפט "הנה אלוהיך ישראל", שכאחד שאמר משפט זה אמר על השני אחרת היה צריך להגיד הנה אלוהינו ישראל או הנה אלהוי ישראל, אלה שכל אחד הפיל את התיק על השני. אף אחד לא היה לא את האומץ להגיד זהו אין משה. גם במצב של שיכרון חושים שהיה אז, עם ישראל בסופו של דבר לא העיז להתנתק ממשה, הם רק רצו מחליף זמני שימלא את מקומו עד שיסתדר להם בשכל הסתירה בין דברי משה שהוא חוזר תוך שש שעות והמציאות שהוא טרם חזר, גם אהרון בעצמו קיבל את התפקיד של יצירת העגל ע"מ לעכב את יצירתו ולתת זמן למשה לחזור.
3. אני מסכים שיש הבדל בין שש שעות לכמעט עשרים שנה, אבל מבחינה אמונתית, הדבר הוא דומה: או שמאמינים במשה של הדור ובמה שהוא אמר או שלא !

לגבי השולחן ערוך:

1. המקום היחיד שמוזכר בהלכה את ענין המשיח הוא בספר היד החזקה בהלכות מלכים ומלחמותיהם ושם הדבר היחיד שניתן להשוות לזמננו הוא הפיסקה "ואם נהרג".
2. והרבי לא נהרג. וגם לאלו החושבים שהיה הסתלכות, כשאין התיחסות בהלכה בפוסקים מסתכלים אחורה בש"ס, מה ההתיחסות למקרא דומה, ושם בש"ס יש אפשרות שהמשיח יהיה מן מתיה (מין המתם). כך שאין סתירה בין המציאות, השו"ע והאמונה הטהורה ונאמנותם לרבם של חסידי חב"ד.

המסכנה: עם ישראל הוא עם פיקח ואיננו חוזר על טעויות העבר

אולי אני לא מספיק חכם וידען ואשמח אם תאיר את עיני במה זה לא מסתדר אם השו"ע???

הרב סולובייציק (לא, הוא לא חסיד חב"ד מהפלג המשיחיסתי) נשאל בנושא האמונה של חסידי חב"ד שרבם הוא משיח גם לאחר ג' תמוז והוא ענה תשובה ערוכה ומנומקת שאמונה זו מגובה בהלכה ואין בה שום שמץ של ע"ז כמו שרבים רצו לטעון או ניגוד להלכה היהודית.

ב"ה

בכנות, מה אתה חושב:

כשאני כותב תגובה וחותם בשמי, זה אפילו לא ניק, חיים זה שמי, מה אני אמור להביא את דעתי? את דעתו של מוחמד? את דעתו של שפינוזה?

אלה מה אתה חוזר שוב ושוב על אותה מנטרה: "אתה בדיוק כמו האנטים וכו'"

אז כן זה דעתי ודעתי האישית (אני לא דובר חב"ד ולא מתימר להיות וגם אין לי סיכוי להיות, אני מעדות המזרח - נושא כאוב בפני עצמו ואין כאן המקום לדון בו).

ואפילו הוסיף עוד, שלו כל חסידי חב"ד לא "יתבררו ויתלבנו" אלה "יתחרפנו" וימנו רבי חדש, אני לא יהיה איתם ויהיה לי הזדמנות לקיים מה שנאמר במאמר הראשון של הרבי, שכל אחד יכול להגיד "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי והיה כמו א"א ע"ה שכל חסידי חב"ד מעבר אחד וחיים מעבר השני.

ואגב שוב אתה מטעה, אני לא פוסל אף אחד, אני רק מעיר על זה שאם ברצון מישהוא להביא את דעתו, שנוגד את הדעה של רב חסידי חב"ד בכלל ואת השיחות של הרבי בפרט, אני מזמין אותו לעשות זאת במקום אחר ולא בפורום של חסידי חב"ד, כמו שהייתי מציאה למעדני מזרעה לא לפרסם בפורום כשרות או בפורום הרבנות הראשית לישראל.

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה