א.  יש חברים ויש חברים פעם היו לי חברים שהייתי יכול לשחנ"ש איתם באופן חופשי ועל כל דבר היום לצערי לאט לאט התרחקנו אחד מהשני (לומדים כל אחד בישיבה אחרת) וכרגע יש לי חברים ממש טובים אבל עם אף אחד אני לא מרגיש בטוח להיפתח כי אני לא חושב שמי שמספיק קרוב אליי יוכל לעזור לי וסתם חבל לי להפתח למישו ולהעמיס עליו את כל הבעיות שלי כשאני כמעט בטוח שזה לא יעזור ואני יודע מנסיון איזה הרגשה רעה זה להיות מודע באופן כ"כ בוטה לבעיות של אחרים ובמיוחד חברים בלי יכולת לעזור, ובמיוחד עכשו (אני שמיניסט) שאם אני נפתח למישו אני לא רוצה שזה יהיה משו חד פעמי אבל עוד רגע וכבר אנחנו לא לומדים ביחד ומין הסתם (הלוואי שלא) יקרה אותו דבר שכבר קרה לי שלאט לאט נתרחק אחד מהשני.

ב.  ברור שאני יכול לדבר עם בת גם אם היא לא חברה שלי אבל אני רוצה שיהיה מישו קבוע שאני יוכל לדבר איתו/ה

ג.  אני יודע שעדיף חבר כזה אבל אני מנסה כבר המון זמן למצוא את ההוא שאני ירגיש פתוח לבדר איתו אבל מה שקורה לי לבנתיים זה פשוט שרוב הזמן אני שומר בבטן את מה שיש לי וגם כשאני נפתח למישו זה לקצת זמן וחד פעמי.

אסור לקיים קשר חברות אישי בין בן לבת שלא למטרות נישואין.אי אפשר לדלג על התורה,זו מטרת החיים שלנו כאן.

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772

מעבר לכך שזה אסור זה גם מזיק,בצניעות,לרמתך הרוחנית ולמדרגתך,שהרי ברור שקשר כזה הוא קשר לא צנוע בין אם תרצה ובין אם לא ומחשבות זרות יעלו וישלטו בך כשאתה עושה מעשה שאתה יודע שהוא אסור ועוד...

ב.הרבה נערים מרגישים צורך כזה וזה טבעי ונובע מכל מיני סיבות,אולם כרגע  לעניין הזה זה לא הגיל,לא מתאים ואסור מבחינה הלכתית.

נסה לקנות לך חבר נפש ושתף אותו בעולמך.

1. לא כתבתי את זה כי מבחנתי זה היה ברור לגמרי מבחנתי המטרה הסופית והעיקרית של הקשר היא חתונה!!!
ההתלבטות היא האם לנסות ולהכיר יותר מוקדם ממה שתכננתי עד עכשו בגלל כל מה שכתבתי למעלה.

2. אני יודע על איזה צורך של נערים אתה מדבר וזה לא זה!!! אני הרגשתי את הצורך שאתה מדבר עליו כבר המון זמן אבל עכשו אני מרגיש שזה משהו שונה שנובע ממקום אחר לגמרי!!!

וזה לא שאני לא מנסה לקנות לעצמי חבר נפש פשוט זה לא הולך לי כל פעם שאני מצליח לקנות אחד כזה אחרי שנה שנתיים זה מתפרק בד"כ כי אנחנו מתפצלים למקומות לימודים שונים עכשו אני לקראץ סוף התיכון ככה שמישו מהישיבה זה בעייתי מהבחינה הזאת.

נ.ב. לי אישית זה לא כ"כ מפריע אבל לפעמים זה ממש מעצבן שאתה שואל שאלה כזאת והדבר העיקרי שאתה מקבל זה: אסור מבחינה הלכתית

אני מבינה ממנה שאתה לא סגור על זה שאתה רוצה בית של תורה (הכי לגיטימי בעולם!).

נניח שיהיה לך קשר עם בחורה, שגם היא, מטבע הדברים, לא יודעת עדיין מה היא רוצה.

והקשר יהיה למטרת חתונה.

מה יקרה אם אתה תחליט שתורה ומצוות זה לא בשבילך,

והיא תחליט שלא סתם שהיא נשארת דתיה, אלא היא רוצה לחנך את הילדים שלה בדרך מסוימת (שאתה ממש נגעל ממנה).

מה יקרה, אם היא תחליט להיות קרייריסטית, ואתה תרצה שאשתך תשאר בבית?

או, גרוע מזה -

מה יקרה, אם בתוך תוכך, אתה תרצה לתפוס כיוון אחר בחיים,

אבל בגלל הפחד מניתוק הקשר - לא תעשה את זה?

מה אני מנסה לומר?

1. קשר בוסרי לא מאפשר בניה בריאה ואמיתית של האישיות.

אתה יכול להסתכל מסביבך על חברים שיש להם חברות, ולראות איך זה הופך אותם לסמרטוטים מבחינה אישיותית. הם לא 'הם'.

האופי, הדעות, הרצונות - משתנים בצורה קיצונית ולא בריאה.

לא קיימים כל עוד ההתאהבות רוחשת.

2. כשרוצים קשר למטרת חתונה, צריך לבוא אליו כשברור לך איך אתה רוצה שהבית והחיים שלך יראו.

כשכל צד מגיע עם חזון מסוים, הוא שומר על יחודו, ולא מאבד את עצמו על מזבח הזוגיות.

ביחד מגבשים חזון משותף שכולל את שנינו.

3,4,5 - יהיו רבים וטובים שיכתבו.

על כאב הפרידה, על כאב חוסר המימוש, וכו'.

החלטת שאני לא רוצה בית של תורה???

מאיפה הגרלת את השטות הזאת???

רק שאלתי מאיפה הגעת למסקנה שאני לא רוצה בית של תורה???

תחשוב אם זה באמת רציני ומועיל או שלא....

חבל להרוס לעצמך סתם....

אבל אם אני פותח פה כזה דיון ומתעניין זה באמת נראה החלטה של רגע???
כאילו פתחתי את הדיון בדיוק בשביל שאם זה יבוא אז שזה יבוא מתוך מחשבה עמוקה ובשביל לא להרוס לי סתם
מצטער אם פגעתי יותר מדי

אני

כבר קצת עולים על העצבים...

יש לזה המון צדדים וכל אדם שתישאל יגיד אחרת אז פשוט תחשוב עם עצמך או עם מישהו שאתה סומך עליו ומכיר אותו ולא איתנו (שנראה לי שאת רובנו אתה לא מכיר בכלל)

ת'כלס- יתנו לך פה את כל התשובות האפשריות ודי ברור מה הן יהיו אז למה לשאול?!

לא נפגעתי ואני מקווה שגם אתה לא זה ממש לא בקטע הזה...

(או כמו שאומרים "זה הוא ויכוח תרבותי בו כל אחד מביע את עמדתו")

זכותך לעשות מה שאתה רוצה ואני מקווה שמה שתבחר תהיה הבחירה הטובה ביותר בשבילך....

בהצלחה!

1.אתה לא יכול להגיד זאת,הרי אתה נכנס לקשר שלא למטרות חתונה ואומר "אם יצא יצא" לא כן ?

2.יש הרבה תחושות כאלו לא מדובר בדבר יחידי.

לגבי ההערה בצד,כיצד אפשר להתעלם מתחום זה שהוא למעשה מה שמותר לעשות ואסור לעשות בחיים,באיזו דרך לעצב את חייך שעל אלו הדברים בעצם מושתת משמעות חייך ?,קודם כל צריכים לחשוב מה התורה אומרת.אי אפשר להתעלם מהנקודה הזו

1. כמו שאמרת: לא כן, אני נכנס (במקרה שאני יכנס) לקשר הזה בדיוק מאותה מטרה שבנאדם ממוצא יוצא לדייטים, ח-ת-ו-נ-ה השאלה היא אם אין דברים שבשבילם שווה להכיר את אישתי לעתיד כבר עכשו (זה לא שאני בן 15 אני כבר קרוב יותר ל19 מאשר ל18!

2. לא הבנתי מה אתה מתכוון ביחידי

וזה נכון, אבל אני חושב שצריך לומר את זה בצורה קצת יותר עדינה.

1.אתה צריך להתייעץ עם רב

2.לא הבנתי היכן החלק התוקפני בתגובה שלי ?,אני מאוד משתדל לא לפגוע,ואני מצטער אם זה היה נראה כפוגעני..

הישר שההלכה מורה.האמירה למטרות חתונה(באם הבנתי למה אתה מתכוון..) היא לא מקבילה לאמירה "אם יצא יצא" שכל אחד יכול להגיד בכל קשר שהוא.אתה צריך להתייעץ עם רב,אני לא חושב שמה שאתה אומר נכון,ראה את הלינק שהבאתי למעלה..

באיזה גיל אתה רוצה להתחתן,

ועד כמה אכפת לך שהבית יהיה טהור גם ברמת המחשבה.

מהרבה מאוד בחינות מומלץ להתחתן בגיל מוקדם.

אם המטרה שלך היא חתונה בגיל מאוחר יותר- לדעתי עדיף גם להכיר בגיל מאוחר יותר.

אני לא אומרת שככה זה אצלך,

אבל הרבה פעמים בדידות יכולה להעלות אותנו ולבנות אותנו ברמות שאפילו לא חלמנו עליהם.

(מניסיון)

תנסה אולי לחשוב- אם לא מישהו אחר- עד כמה שווה לך לדבר עם מישהי, או להישאר עם עצמך.

אם אתה לא רוצה להתחתן עכשיו חבל מאד להכיר, ובטח בשביל זה, כי הגיוני שבסופו של דבר לא תצא מזה חתונה, ובאמת באמת חבל. (לא על החתונה, על המחשבות שיסתובבו בבית שבעז"ה תקים)

בדיוק הציעו לי לדבר עם בן מסוים בשביל שהוא יתחזק, 

ואחרי המון התלבטויות החלטתי ש...לא

אתה חושב שעכשיו זה יועיל? אז אח"כ זה לא יועיל,

אתם לא כל החיים תדברו על איך להתחבר לה', וגם לא תמיד אתה מוצא את הכוחות (או היא)

להגיד לך זהו עד פה, בשביל לא לפגוע, כי נקשרתם או אני לא יודעת מכל מיני סיבות

ו...בגלל שעוד דברים אחרים יכולים לחזק אותך - 

ובת לא הדבר היחיד.

עוד משהו, שוב פעם עליי, 

אמרו לי שאני יכולה, שאני מסוגלת, שזה מתאים לי

אבל מתוך הכרות עם עצמי - לא יודעת, 

לא יודעת אם אני מתאימה לא יודעת אם אני מלאה מספיק בכלל בשביל ללכת להתחיל לדבר עם אחרים 

(בנים או בנות) לא יודעת אם אני מסוגלת.... 

אתה צריך לדבר עם רב שיוכל גם לעזור לך בזה - תאמין לי שבנות זה לא הפיתרון

בהצלחה!!!!! =] 

בס"ד

הוא לא ממש בגיל נוער וגיל ההתבגרות

רוב תשובותיכם התיחסו לגילאי 13-17....

אם זה לא שייך לנוער, מה זה עושה כאן?

מצטטת (מהתגובה הרביעית בשרשור זה)

"עכשו אני לקראץ סוף התיכון "...

מה היינו אמורים להבין מהנ"ל?

ודווקא הבנתי אותך.

לפעמים צריך מישו שהוא לא החבר שלך שאתה יודע פחות או יותר איך הוא יגיב. וא הרב שלך אלא מישו עם כיוון מחשבה שונה מאוד שיתן לך יסתכלות מכיון שונה.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!