בס"ד
ואו, המון זמן שלא עשיתי את זה 
אספר לכם את סיפורי בקצרה:
לא התכוונתי לפני שנתיים לכנס להדרכה בישוב, מכל מיני סיבות, העיקרית הייתה שלא היו מקבלים אותי להדריך בישוב. למה? כובע. לא שאני כזאת גרועה (או שכן) פשוט יש לי חברות שהתאים להם הרבה יותר להכנס להדרכה בישוב. לא רציתי להפגע מהמדריכות שלי, מה שהיה קורה, וויתרתי. בשבוע האחרון של חודש ארגון הלכתי לבקר חברה שלי בהדרכת חוץ. היא ניסתה לשכנע אותי להדריך בסניף הזה. סירבתי. ואז הקומונר התקשר ולחץ. וההורים פתאום רצו מאוד. וכל מיני אנשים אמרו לי שזה יעשה לי טוב. אבל לי זה היה ניראה מוגזם: להדריך, בסניף מעורב, שבט הרא"ה, עם מד"ש, שגדול ממני בשנה, ומהישוב שלי. -ובמילים אחרות, תשכחו מזה, ומהר.
מה קרה בסוף? הדרכתי שם שנה. ובחנוכה יצאתי, חניכים שלי נכנסו להדרכה ולא נשאר לי בדיוק את מי להדריך
היה לי חלום, מאז הייתי קטנה ללכת להתנדב במד"א, ההורים לא התלהבו מזה בכלל - מראות, מצבים, מקרים, דם, מוות... אבל חלום נשאר חלום, ואני הלכתי בתחילת שנה לקורס מד"א, קורס ללמידה בלבד, קורס 40 שעות (לא מע"רית), אבל יכלתי לעשות מבחן, לקבל ציון טוב מאוד- ולהיות מע"רית. את הקורס הפסקתי באמצע. פתאום נבהלתי. אולי אני באמת לא מתאימה?! -ועזבתי.
בתחילת שנה עוד התנדבתי משהו, התנדבות באינטרנט, לא משהו רציני מדי- אבל גם את זה הפסקתי. הרגשתי שאני קורסת.
הייתה לי אפשרות להתנדב בבית חולים, פעם בשבוע, קבוע- אבל זה לא בדיוק מה שחיפשתי ורציתי, לא רציתי להיות שמרטפית במשחקיה של בית החולים, רציתי יותר.
ונכון, אני בי"א, ואין לי זמן לנשום. כל הזמן לימודים, לימודים, לימודים. די! הלימודים האלה יצאו לי כבר מכל החורים. אני מרגישה כל כך ריקה. שנה בהדרכה לא הספיקה לי ולא מילאה אותי. אני נורא בררנית, וכמעט על כל דבר אומרת לא. אבל, חשוב לי לעשות משהו עם עצמי. מעבר ללימודים, מחשב וגיטרה. זה משהו שחשוב לי.
ואני לא יודעת מה. אני לא יודעת מה אני מחפשת בדיוק. אבל אני מחפשת משהו להתנדב, להרגיש שאני עושה עם עצמי משהו, ולא מתבזבזת...