אפשר לצטט דברים מפי בעל הסולם? ולדון עליהם?אנונימי (פותח)

שלום למכובדים

אני חדש

אשמח ליצור דיונים על כיתבי בעל הסולם הרב אשלג זצ"ל

הנה ציטוט מתוך מאמר ההקדמה לספר הזהר שכתב:

 

עא)

וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו,

שבהיות כל עוסקי התורה מזלזלים בפנימיות שלהם ובפנימיות התורה,

ומניחים אותה כמו דבר שאין צורך בו בעולם,

ויעסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה,

והמה בה כעוורים מגששים קיר,

שבזה המה מגבירים את חיצוניותם עצמם דהיינו תועלת גופם,

וכן חיצוניות התורה המה מחשיבים על פנימיות התורה -

ואז המה גורמים במעשיהם הללו,

שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם,

כל אחת לפי מהותה.

 

כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו עמי הארצות שבהם,

מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.

וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם,

מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.

וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע,

מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.

 

ובדור כזה כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל,

דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג) "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".

דהיינו כמ"ש בתיקונים הנ"ל,

שהם גורמים עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.

 

ואחר שבעונותנו הרבים נעשינו עדי ראיה לכל האמור בתיקונים הנ"ל,

ולא עוד אלא שמדת הדין פגעה דוקא בהטובים שבנו,

כמ"ש ז"ל (ב"ק ס') "ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה",

ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא וכו'

לא נשאר לנו אלא השרידים שבארצנו הקדושה,

הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה לתקן את המעוות החמור הזה,

וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה,

יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי,

כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.

ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו,

דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף.

ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו.

עד שעמי הארצות שבנו יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם.

וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.

וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות.

ואז כל אוה"ע יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם.

ויקיימו הכתוב (ישעיה י"ד):

"ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'".

וכן (ישעיה מ"ט):

"והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה".

וז"ש בזהר (נשא דף קכ"ד ע"ב), שע"י החיבור הזה, שהוא ספר הזהר, יצאו מן הגלות ברחמים.

אמן כן יהי רצון.

לצטט אנחנו מרשים. לדון - אתה כבר צריך אותנו...הרש

אתה מביא מאמר שלכאורה הוא פרובוקטיבי לגמרי.

מאמר שקורא לכולם ללמוד פנימיות התורה, ללא הכנה מספקת.

 

אפשר לסיים את הדיון פה ולומר שאתה פרובוקטור - ולא להגיב לך לחלוטין....שד

וכך ראוי.

 

 

אבל בכל זאת, הכנסת אורחים...

 

יש עוד שאלה שאתה צריך לעסוק בה לפני כן - מהי פנימיות התורה?

כי אולי רוב העולם כן עוסק בפנימיות התורה ואז השאלה שלך חסרת בסיס.

 

 

 

 

 

 

אכן אשמח לדון על מהי פנימיות התורה מציטוטים לא שליאנונימי (פותח)

הציטוט הנל הוא של בעל הסולם שקצת מסביר מהי פנימיות התורה

אפשר אולי להביא עוד ציטוט שלו ?

שמסביר מהי פנימיות התורה ?

ואולי לדון עליהם ? או להביא ציטוטים אחרים בנושא חשוב זה ?

ציטוט

 

מתוך מאמר מהות הדת ומטרתה

כותב בעל הסולם הרב אשלג זצ"ל כך:

 

מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע

וזהו דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד):

"וכי מה אכפת לו להקב"ה למי ששוחט מהצואר או מי ששוחט מן העורף? הרי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות".

וענין צירוף זה נתבאר היטב במאמר מתן תורה (אות י"ב).

אולם כאן אבאר מהותה של ההתפתחות הזאת המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות

מהי?

ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבנו.

אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות הדרגתית ואטית,

אשר אמת המדה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבנו.

 

כי כבר מוכן האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו.

וזוהי מדה שוה בכל בריה ובריה.

אולם

כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע,

שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע.

וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה.

ובלתי מפותחת נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע.

וע"כ לא תדחה הימנה רק שיעור קטן של רע.

וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה, כי לא תכירהו לזוהמא כלל.

 

וכדי שלא להלאות את המעיין,

נבאר הרע והטוב בכללותם,

כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב),

אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית, הנקראת "אגואיזם",

להיותו הופכי הצורה מהבורא ית', שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום, אלא רק להשפיע.

 

וכמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות ט' וי"א),

אשר ענין התענוג והעדון, כל עיקרו הוא בשיעור השואת הצורה ליוצרה.

וענין היסורים ואי הסבלנות, כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה.

ולפיכך

מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית, להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'.

אולם מיאוס זה אינו שוה בכל נפש אלא מתחלק בינינו לשיעורים.

כי האדם הפראי הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם כתכונה רעה.

ולפיכך משתמש עמה בגלוי בלי שום בושה ובלי שום גבול, גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.

והמפותח מעט כבר מרגיש איזה שיעור באגואיזם שלו לבחינת רע.

ולכל הפחות מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים, ובסתר עדיין מבצע כל זממו.

והיותר מפותח הימנו,

נמצא מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו ודוחה ומפרישהו לגמרי,

כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה ואינו יכול להנות מעמל אחרים.

ואז

מתחילים להתעורר בקרבו ניצוצות של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם", שהיא מדת הטוב הכללית.

וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתית.

דהיינו מתחילה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו, ע"ד הכתוב "ומבשרך לא תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו, שהם בני עירו או בני אומתו.

וכן מוסיף והולך,

עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו על כל האנושות כולה....

 

 

אני פורש מהדיון, אין לי ציטוטים להביא...הרש
מהי פנימיות התורה אם יש הסבר? לעומת החיצוניות?אנונימי (פותח)
יופי!הרש

עכשיו תכתוב את כל מה שאתה (אבל רק אתה) חושב (לא סיכומים של הרב אשלג) - ואז יהיה אפשר לעשות דיון...חיוך

מי אמר שזה פנימיות התורה? לא קיבלנו זאת במסורתמישהו10

מרבותינו התנאים והאמוראים שלא שמעו על כך.

מה השאלה שלך?הרש

מי אמר שספר הזוהר הוא פנימיות התורה?

 

אז מה כן? ולמה לא?

 

בעיני פנימיות = מוחא וליבא חיצוניות = יד ורגלאנונימי (פותח)
שזה אומר?אוסנת

תסביר לפשוטי העם שכמונו...

אני בעצמי פשוט העם מוח ולב לעומת יד ורגלאנונימי (פותח)
ביצוע מצווה במוח ובלב לעומת ביצוע ביד וברגל....אנונימי (פותח)
שחס ושלום לא ישמע כאילו שזה שולל את זהאנונימי (פותח)

הביצוע עצמו יכול להתבצע עם דגש פנימי או דגש חיצוני

בעל הסולם בציטוט בראש הפוסט מדגיש את החשיבות של זה על פני זה...

מה דעתכם ?

תודה.

אתה מתכווןאוסנת

שמצוות צריכות כוונה?


זה כתוב בשו"ע. 


לא צריך את בעל הסולם בשביל זה.

בעל הסולם מסביר ומפרט ומוסיף והלוואי ונזכה לזה...אנונימי (פותח)
ברור שהוא עושה את זה.אוסנת

השאלה אם אפשר להבין את עומק דבריו

בעזרת אוסף ציטוטים בפורום...

(רמז: גם בשיעור מסודר לא בטוח שאפשר להבין)

 

לי יש משהו אחד להגיד:אוהבת את אבא

בס"ד לק"י.

 

יש דברים שיפה להם הדיבור העמוק, האינסופי, הניצחי וכל המילים ש"אורות" היא אסוציאציה הראשונה,

ויש דברים שיפה להם החול, הגשמיות, החומרניות וכל המילים שהמילה "מעשה" היא האסוציאציה הראשונה שעולה. 

 

אתה די מדבר גבוה. ואם הינך רוצה להוריד את זה לרמה מעשית,

עליך לחבר את עצמך תחילה אל החול.

 

ובשבילי, אם אפשר,

לתת כותרת על מה הדיון, כי גם אני אשמח לדון.

דיון על כיתבי בעל הסולם והבדל בין פנימי לחיצוניאנונימי (פותח)
אין דיון...הרש

כי לא כתבת משהו אחד בכל השרשור שהיה אפשר לדון עליו.

הבאת ציטוטים, ולאחר מכן קודים. לא הועלת בכלום.

 

תכתוב משו ברור, שכולם יכולים להבין מה אתה רוצה ובלי ציטוטים.

 

אחרי שתהיה כזו פסקה - יהיה אפשר לדון על משו.

כנראה שאין באמת על מה...עשה לך רב וקנה לך חבר...אנונימי (פותח)
למה? באמת שנשמח (-: אני אקרא בעז"ה יותר מאוחר אתאוהבת את אבאאחרונה

המאמרים ואנסה להשתתף בשירשור.

 

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך