אפשר לצטט דברים מפי בעל הסולם? ולדון עליהם?אנונימי (פותח)

שלום למכובדים

אני חדש

אשמח ליצור דיונים על כיתבי בעל הסולם הרב אשלג זצ"ל

הנה ציטוט מתוך מאמר ההקדמה לספר הזהר שכתב:

 

עא)

וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו,

שבהיות כל עוסקי התורה מזלזלים בפנימיות שלהם ובפנימיות התורה,

ומניחים אותה כמו דבר שאין צורך בו בעולם,

ויעסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה,

והמה בה כעוורים מגששים קיר,

שבזה המה מגבירים את חיצוניותם עצמם דהיינו תועלת גופם,

וכן חיצוניות התורה המה מחשיבים על פנימיות התורה -

ואז המה גורמים במעשיהם הללו,

שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם,

כל אחת לפי מהותה.

 

כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו עמי הארצות שבהם,

מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.

וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם,

מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.

וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע,

מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.

 

ובדור כזה כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל,

דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג) "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".

דהיינו כמ"ש בתיקונים הנ"ל,

שהם גורמים עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.

 

ואחר שבעונותנו הרבים נעשינו עדי ראיה לכל האמור בתיקונים הנ"ל,

ולא עוד אלא שמדת הדין פגעה דוקא בהטובים שבנו,

כמ"ש ז"ל (ב"ק ס') "ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה",

ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא וכו'

לא נשאר לנו אלא השרידים שבארצנו הקדושה,

הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה לתקן את המעוות החמור הזה,

וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה,

יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי,

כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.

ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו,

דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף.

ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו.

עד שעמי הארצות שבנו יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם.

וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.

וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות.

ואז כל אוה"ע יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם.

ויקיימו הכתוב (ישעיה י"ד):

"ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'".

וכן (ישעיה מ"ט):

"והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה".

וז"ש בזהר (נשא דף קכ"ד ע"ב), שע"י החיבור הזה, שהוא ספר הזהר, יצאו מן הגלות ברחמים.

אמן כן יהי רצון.

לצטט אנחנו מרשים. לדון - אתה כבר צריך אותנו...הרש

אתה מביא מאמר שלכאורה הוא פרובוקטיבי לגמרי.

מאמר שקורא לכולם ללמוד פנימיות התורה, ללא הכנה מספקת.

 

אפשר לסיים את הדיון פה ולומר שאתה פרובוקטור - ולא להגיב לך לחלוטין....שד

וכך ראוי.

 

 

אבל בכל זאת, הכנסת אורחים...

 

יש עוד שאלה שאתה צריך לעסוק בה לפני כן - מהי פנימיות התורה?

כי אולי רוב העולם כן עוסק בפנימיות התורה ואז השאלה שלך חסרת בסיס.

 

 

 

 

 

 

אכן אשמח לדון על מהי פנימיות התורה מציטוטים לא שליאנונימי (פותח)

הציטוט הנל הוא של בעל הסולם שקצת מסביר מהי פנימיות התורה

אפשר אולי להביא עוד ציטוט שלו ?

שמסביר מהי פנימיות התורה ?

ואולי לדון עליהם ? או להביא ציטוטים אחרים בנושא חשוב זה ?

ציטוט

 

מתוך מאמר מהות הדת ומטרתה

כותב בעל הסולם הרב אשלג זצ"ל כך:

 

מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע

וזהו דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד):

"וכי מה אכפת לו להקב"ה למי ששוחט מהצואר או מי ששוחט מן העורף? הרי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות".

וענין צירוף זה נתבאר היטב במאמר מתן תורה (אות י"ב).

אולם כאן אבאר מהותה של ההתפתחות הזאת המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות

מהי?

ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבנו.

אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות הדרגתית ואטית,

אשר אמת המדה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבנו.

 

כי כבר מוכן האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו.

וזוהי מדה שוה בכל בריה ובריה.

אולם

כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע,

שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע.

וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה.

ובלתי מפותחת נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע.

וע"כ לא תדחה הימנה רק שיעור קטן של רע.

וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה, כי לא תכירהו לזוהמא כלל.

 

וכדי שלא להלאות את המעיין,

נבאר הרע והטוב בכללותם,

כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב),

אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית, הנקראת "אגואיזם",

להיותו הופכי הצורה מהבורא ית', שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום, אלא רק להשפיע.

 

וכמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות ט' וי"א),

אשר ענין התענוג והעדון, כל עיקרו הוא בשיעור השואת הצורה ליוצרה.

וענין היסורים ואי הסבלנות, כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה.

ולפיכך

מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית, להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'.

אולם מיאוס זה אינו שוה בכל נפש אלא מתחלק בינינו לשיעורים.

כי האדם הפראי הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם כתכונה רעה.

ולפיכך משתמש עמה בגלוי בלי שום בושה ובלי שום גבול, גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.

והמפותח מעט כבר מרגיש איזה שיעור באגואיזם שלו לבחינת רע.

ולכל הפחות מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים, ובסתר עדיין מבצע כל זממו.

והיותר מפותח הימנו,

נמצא מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו ודוחה ומפרישהו לגמרי,

כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה ואינו יכול להנות מעמל אחרים.

ואז

מתחילים להתעורר בקרבו ניצוצות של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם", שהיא מדת הטוב הכללית.

וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתית.

דהיינו מתחילה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו, ע"ד הכתוב "ומבשרך לא תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו, שהם בני עירו או בני אומתו.

וכן מוסיף והולך,

עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו על כל האנושות כולה....

 

 

אני פורש מהדיון, אין לי ציטוטים להביא...הרש
מהי פנימיות התורה אם יש הסבר? לעומת החיצוניות?אנונימי (פותח)
יופי!הרש

עכשיו תכתוב את כל מה שאתה (אבל רק אתה) חושב (לא סיכומים של הרב אשלג) - ואז יהיה אפשר לעשות דיון...חיוך

מי אמר שזה פנימיות התורה? לא קיבלנו זאת במסורתמישהו10

מרבותינו התנאים והאמוראים שלא שמעו על כך.

מה השאלה שלך?הרש

מי אמר שספר הזוהר הוא פנימיות התורה?

 

אז מה כן? ולמה לא?

 

בעיני פנימיות = מוחא וליבא חיצוניות = יד ורגלאנונימי (פותח)
שזה אומר?אוסנת

תסביר לפשוטי העם שכמונו...

אני בעצמי פשוט העם מוח ולב לעומת יד ורגלאנונימי (פותח)
ביצוע מצווה במוח ובלב לעומת ביצוע ביד וברגל....אנונימי (פותח)
שחס ושלום לא ישמע כאילו שזה שולל את זהאנונימי (פותח)

הביצוע עצמו יכול להתבצע עם דגש פנימי או דגש חיצוני

בעל הסולם בציטוט בראש הפוסט מדגיש את החשיבות של זה על פני זה...

מה דעתכם ?

תודה.

אתה מתכווןאוסנת

שמצוות צריכות כוונה?


זה כתוב בשו"ע. 


לא צריך את בעל הסולם בשביל זה.

בעל הסולם מסביר ומפרט ומוסיף והלוואי ונזכה לזה...אנונימי (פותח)
ברור שהוא עושה את זה.אוסנת

השאלה אם אפשר להבין את עומק דבריו

בעזרת אוסף ציטוטים בפורום...

(רמז: גם בשיעור מסודר לא בטוח שאפשר להבין)

 

לי יש משהו אחד להגיד:אוהבת את אבא

בס"ד לק"י.

 

יש דברים שיפה להם הדיבור העמוק, האינסופי, הניצחי וכל המילים ש"אורות" היא אסוציאציה הראשונה,

ויש דברים שיפה להם החול, הגשמיות, החומרניות וכל המילים שהמילה "מעשה" היא האסוציאציה הראשונה שעולה. 

 

אתה די מדבר גבוה. ואם הינך רוצה להוריד את זה לרמה מעשית,

עליך לחבר את עצמך תחילה אל החול.

 

ובשבילי, אם אפשר,

לתת כותרת על מה הדיון, כי גם אני אשמח לדון.

דיון על כיתבי בעל הסולם והבדל בין פנימי לחיצוניאנונימי (פותח)
אין דיון...הרש

כי לא כתבת משהו אחד בכל השרשור שהיה אפשר לדון עליו.

הבאת ציטוטים, ולאחר מכן קודים. לא הועלת בכלום.

 

תכתוב משו ברור, שכולם יכולים להבין מה אתה רוצה ובלי ציטוטים.

 

אחרי שתהיה כזו פסקה - יהיה אפשר לדון על משו.

כנראה שאין באמת על מה...עשה לך רב וקנה לך חבר...אנונימי (פותח)
למה? באמת שנשמח (-: אני אקרא בעז"ה יותר מאוחר אתאוהבת את אבאאחרונה

המאמרים ואנסה להשתתף בשירשור.

 

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך