בהריון הראשון- כמעט ברגע שידעתי

בהריון השני- אחרי שבוע, שבועיים בערך.

שיהיה בשעה טובה!

- אמא תצילי אותי אני מרגישה זוועה 

- אוי מסכנה שלי,

  זה מסיבות טובות?

- כן!  

ת'אמת שאני הייתי די בהכחשה על עצמי... בכלל לא רציתי לעשות בדיקת הריון, למרות שהמחזור איחר לי כבר בארבעה שבועות(שבד"כ הוא מגיע בזמן כמו שעון!) ובעלי שיגע אותי שאני יעשה ואמרתי לו מה זה משנה? אם כן-כן, לא-לא.. תמיד ההתחמקות שלי היתה שלא קניתי בדיקה.. אז יום שישי אחד בעלי קנה לי בדיקה ובדיוק אמא שלי הגיעה אלינו לשבת, אז שוב דחיתי את זה והבטחתי לבעלי במוצאש אחרי שהיא תלך.. איך שיצאה שבת הוא שוב התחיל לשגע אותי למרות שהיא עוד לא הלכה ונכנעתי.. ב"ה יצא חיובי ושנינו עומדים בשירותים, אמא שלי בסלון, ואנחנו רוצים להשתגע משמחה! לא היינו יכולים להסתיר את זה, אז מה עשינו? יצאנו והבאנו לאמא שלי את הבדיקה... ואני אומרת לה-אמא, מה זה אומר שני קוים? אז היא עונה לי: מאיפה לי לדעת.. תסתכלי מה כתוב על הקופסא... אז נתתי לה את הקופסא והיא מתחילה לקרוא מה כתוב, ולאט לאט קולטת וחייכה והתלהבה חבל על הזמן!! היה ממש מרגש!

בעלי היה במילואים ולא רציתי לעשות את הבדיקה, ואחרי כמה ימים היה לי דימום מוזר (כנראה השתרשות)

אז התקשרתי לאמא בלחץ והיא הרגיעה אותי שזה טבעי בהריון..

אמרתי לה שאני עדיין לא בטוחה שזה הריון אז היא אמרה לי תעשי בדיקה..

אבל כדרך אגב כדי שאני אוכל לחזות בהנאה בתגובתה המופתעת והשמחה (וגם לאבא)

לסבא וסבתא זה היה בשלב טיפה יותר מתקדם עם תמונת אולטראסאונד בה ערכתי ביניהם הכרות

"סבתא-נין , נין -סבתא" =]

רגילה, עזרתי, פטפטנו, היה נחמד.

בסוף , שניה לפני שהלכנו הביתה בעלי שאל: "אז מה, לא שמים לב שאנחנו בהריון?" בטון שיא הפשוט.

הם כמעט נפלו.

ביום העצמאות..אם נהיה אצל ההורים.. 
למרות שאני מתלבטת אם לספר או לחכות עוד קצת..

אין לי מושג איך לעשות את זה! נראה לי מוזר סתם ככה להגיד

והרגע סיפרתי לחברה ממש טובה שלי.. היא הראשונה שיודעת..איזה מוזר! !

חבל שסיפרת לחברתך ראשונה לפני אמא.

קודם אמא ואח"כ חברות. לא סיפרתי לאף אחד חוץ מבעלי.

כבר 3 ימים אני מתאפקת ומשתגעת!!! קשה מאד לשמור הכל בבטן.

אז מה את רוצה להגיד לאמא מחר? איך תגלי לה?

נראה לי שאני אבוא אני איתקע ולא אצליח להוציא אפילו מילה מרוב אושר והתרגשות.

מחר אהיה בשבוע השישי בדיוק בעז"ה...

לפי בדיקת דם אומרות שאני בהריון אבל אני לא בטוחה עדיין במאה אחוז שזה נכון.

מחר אני עושה אולטרסאונד ומחכה לראות שק הריון ושהכל תקין בעז"ה.

ואני מניחה שאם אני אחכה עד שתצוץ בטן אני אחכה עוד הרבה
ואין לי סבלנות לחכות עוד חודש..

ואני ממש לא מצטערת שסיפרתי לחברה שלי לפני אמא שלי!! זאת היתה החלטה שקולה
הייתי צריכה מישהי לפרוק לה ולשמוח איתה, ובעיקר להתבכיין על הבחילות, וחברה שלי היא הכתובת..ובמקרה הזה לא אמא שלי (אנחנו בקשר טוב, אבל אני לא אתקשר לבכות לה כל יום..)

ואיך אני אספר?! ממ.. לא יודעת...כנראה נהיה עוד עוד אחיות וגיסות שבהריון, אז אולי נקשר את זה איכשהו ל"עוד נכד בדרך..."

בעלי רצה להתקשר ולהגיד להם- מחר יש ברית!

אבל הסברתי לו שיש כמה סימנים קודם שיסגירו אותנו..

וזה בכוונה תחילה.

ואנחנו נראה לי שלא מגלים לה עד שיראו...

(כלקח מהריונות קודמים...)

כתבנו לה כרטיס ברכה ממני, מבעלי ו...

היא לא קלטה את זה אבל אבא שלי ראה והתחיל לבכות

היא חשדה כי אמרתי לה שאני סובלת מסחרחורות, ואז שאלה אותי בטלפון אם אני בהריון, אני התפדחתי מאוד (אל תשאלו אותי למה), ופשוט מסרתי לבעלי את הפלאפון שיגיד לה הוא...

מה היה בהריון השני - אני כבר ממש לא זוכרת

ועם השני ההורים שלי היו בעיניינים כי הייתי אחרי גרידה וגיליתי שאני בהריון בבדיקת רופא אחרי הגרידה. אמא שאלה איך היה אצל הרופא ואם הכל בסדר ואמרתי לה שיותר מבסדר! והתחלנו לבכות ביחד בטלפון!

לסבתא שלי עשיתי משהו חמוד... הבאתי לה תמונות משפחתיות שפיתחתי לה וביניהן החבאתי תמונה מהאולטראסאונד וכשהיא דיפדפה בתמונות היא מצאה את זה, היא ניסתה להחזיר לי ואמרתי לה שתסתכל על התאריך... והיא התחילה לבכות!

ולחמותי אני מספרת כמה ימים לפני שלשאר העולם, כי ברגע שאני מספרת לה זה כבר כמו לספר לכל העולם

גם להורים שלו וגם להורים שלי..

בבוקר החתונה של אחותי, ישבתי עם אמא שלי עם כוס קפה ב 6:30 בבוקר, ואז אמרתי לה: בע"ה עוד 7 חודשים תהיי סבתא. תגובתה היתה: איך את יודעת? עד היום (10 שנים אחרי) אנחנו צוחקות על זה...

קודם כל - כדאי לזכור שהחמות היא גם אמא וסבתא, וגם היא שמחה, ומתרגשת.

בני וכלתי הזמינו אותנו לארוחת ערב נחמדה, כדי להראות לנו פריט ריהוט שקנו.

לא כל כך הבנו את הסיבה להזמנה (זה לא היה ספה או משהו גדול, אלא מדף לטלפון!) ולא נרמזנו - אבל אנחנו מאד אוהבים אותם (כן, גם את הבן וגם את הכלה המקסימה) ושמחים להיפגש עמם. (הם גרים קרוב, ובדרך כלל כמובן באים אלינו, אנחנו ממעיטים מאד בביקורים אצל זוג צעיר, אבל כשהם הזמינו נענינו).

במהלך הארוחה ראינו פתאום את עיניהם נפגשות כאילו בתכנון, ואז כלתי אמרה - (בהקשר למה שדיברנו, אני רק לא זוכרת מה בדיוק) גם אתם בקרוב תהיו סבא וסבתא.

זה היה בשלב די ראשוני - אבל אחרי שההורים שלה כבר ידעו.

מבחינתנו זה היה מאד מובן שהיא תתיעץ קודם עם אמא שלה, ותספר להוריה לפנינו.

כל כך שמחנו, שלא ידענו איך להגיב.

ומתי סיפרנו לשאר המשפחה? כשקיבלנו מהם אישור לכך. קצת לפני שראו עליה, היא ביקשה שאספר למשפחה הקרובה (סבתות, דודות וכו').

כדאי לזכור, שלמרות שהשחקנים הראשיים בהצגה זה ההורים - גם הסבא והסבתא עוברים תהליך, חשוב שהם יהיו שותפים.

רק בשורות טובות!

היה כל כך ברור, אנחנו שמחים, ולמה לא לשמוח איתם?!

ישר התקשרתי לאימא שלי, ובעלי התקשר להורים שלו... מיד אחרי הבדיקה הביתית... הכי כיף להתרגש עם ההורים

בהריון השני היינו זהירים יותר, כי כבר שמענו על מקרים שזה לא מתפתח... אז התכוונו לחכות לראות דופק... אבל בסוף היה בלאגן עם ההריון והייתי צריכה להפסיק להניק ולנוח וכו'.. אז כבר סיפרנו...

אמא, את נהנית להיות סבתא? רוצה להיות שוב פעם?

הבן שלי התקשר וסיפר שאשתו עשתה בדיקת הריון והתוצאה היתה חיובית. ואז, הוא שאל עצה, מה צריך לעשות. הסברתי שצריך להיזהר ממאמץ ולהמשיך לקחת חומצה פולית...

חיכיתי עד חודש שלישי לפני שסיפרנו... ואמא שלי כמעט הרגה אותי כשאמרתי לה... כי הייתי נורא רזה (היו ימים...) והרגשתי רע והיא נורא דאגה, ואם הייתי מספרת היא היתה מבינה למה...

מאז אני מספרת לה טיפה אחרי שאני יודעת. משהו כמו- אני מחכה...

ולחמותי הלכנו ביחד ואמרנו לה שאנחנו רוצים לספר לה משהו, ווכשהיא שאלה מה, אמרנו לה- נו, מה כבר אנחנו יכולים לרצות לספר? והיא הבינה ונורא התרגשה.

מה שאני אומרת- לא משנה מה הקשרים בינכן- תספרי, וכמה שיותר מהר. לא תאמיני כמה חום ותמיכה נשפכים עלייך כשהם יודעים, וכמה זה משמח אותם. לא מגיע להם???

שיעבור בקלות... ובבריאות!

בס"ד

ואגב- מזל טוב גם לך!

אין כמו הריון ראשון

סיפרנו לה רק  באמצע ההיריון אחרי שהיינו בטוחים שהכל בסדר כי לא רצינו להלחיץ  אותה,נרשמה שימחה

אני לאמא שלי והוא להורים שלו

רק בתחילת רביעי

אחרי אולטרסאונד ראשון

כשבערב ליל הסדר קלטתי שעדיין לא קיבלתי מאז החתונה

אמרתי באמצע המטבח ליד כל הדודות שלי שבישלו שמה "ואי אמא איזה מוזר עדיין לא קיבלתי"

כולן ישר סיבבו את ראשן ואמרתי להן למה נראה לך היריון? אני נשואה בקושי חודש...

אבל זה אכן היה היריון..

מניסיון ברגע שאמרתי לאמא שלי -כל העולם ידע ,וחמותי גילתה לבד כי מהיום הראשון שהיתחנתי היא לא  היפסיקה להסתכל לי על הבטן .

היה שבת משפחתית,

לא רצינו עדיין לספר, הריון ראשון,

תחילת שלישי. ואז פשוט התעלפתי לכמה שניות...

מבלי לספר כבר כל העולם ואשתו ידעו...

בפעם הראשונה-

אנחנו אמרנו להורים שלי וגם להורים שלו שיש בעיה אם התוכניות שלהם לסוף הקיץ (שניהם תיכננו טיסות וחופשות..), שיבטלו הכל כי הם צריכים להתיידד אחד עם השני,

בכל זאת- בקרוב יהיה להם נכד משותף..

בפעם השנייה- גם אמרנו להם משהו שהתחיל בנפילת פניהם ואז גילינו,לא זוכרתבדיוק.

בכל מקרה, חמותי הייתה בשוק (הבת שלנו הייתה בת עשרה חודשים כשסיפרנו על ההריון הבא שכבר היה בחודש רביעי), וכל השבת רק ניסתה לעכל ע"י זה שהיא שאלה אותי שאלות ודיברה על מה יהיה..

לצערי הרב, אני מרגישה שאף פעם לא שמחה עם משהו טוב שיכול להיות לשנינו!! אפילו שכלפי חוץ היא מראה שמחה.. אז היא בדרך כלל יודעת כשרואים..

נו, תגידו מה אפשר לעשות??

אני כל פעם רמזתי כמו: מה התוכניות שלכם ב...(קיץ, חודש x ועוד), אוף אני לא יכולה לסבול ריח של...(משהו שאני מאד אוהבת). לחמות בעלך יכול לרמוז באותה דרך.

בסעודת שבת

אני אחת מהאנונימיות שהתלבטו אם לספר..
היה מרגש..מאוד
להורים שלי אמרנו משהו בקשר למספר הנכדים העתידי שיהיה להם השנה.. (והיה להם 20 שניות להתרגש כי היינו עם עוד אנשים ולא רצינו שהם ישמעו...חח)
ואז נסענו להורים שלו ובעלי פשט אמר להם..היו להם כמה שעות להתרגש איתנו..
עכשיו זה כבר מרגיש אמיתי יותר...
אני רוצה לספר לאחים עוד חודש..בסוף שלישי..נראה אם אחזיק מעמד עד אז..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..