נגמרה לו הסוללה,
לא משנה על איזה מקש אני אלחץ, בכוח לא בכוח, הוא לא יעבוד.
כל היום חיפשתי מטען ולא מצאתי, הוא נשאר כבוי.
זאת פעם ראשונה שאני מזדהה כל כך עם פלאפון.
אני מרגישה ריקה, משהו חסר!
כאילו נגמרה לי הסוללה,
אני מחכה למשהו שיקרה, לא יודעת מהו, אבל הוא לא קורה.
אני מנסה לעשות כל מיני דברים, וזה פשוט לא מתמלא.
חשבתי שאם אני אעשה דברים טובים, אעזור, אלמד וכאלה זה ישנה משה בפנים,
אבל זה פשוט נאטם.
אתמול אשכרה ישבתי ופתחתי ספר ספר שהיה על המדף, חיפשתי איזה משפט, מילה, איזשהו סוד שיפתור,
אבל כלום...
כבר הגעתי למצב שאני מתפללת שיקרה לי משהו רע, שינער אותי, שיעיר אותי.
אני רוצה לעשות טוב, להיות באמת אדם טוב,
אבל זה לא הולך,
לא מרגישה שזה קורה,
כאילו השתמשתי יותר מדיי בסוללה הזאת, ועכשיו לא נשאר כלום.
אני מרגישה כל כך חומרית, כל כך העולם הזה...
הגעתי הביתה, מצאתי את המטען של הפלאפון ועכשיו הוא יונק לו בשקיקה חשמל.
אני רוצה גם להתחשמל!!!
