והם דווקא שמחים מזה, אבל אין ספק שזה קשה.

סבבה! לא אמרתי לשניה שהם לא אנשים גדולים!

אבל צריכים לראות ת'תוצאות...

אני לא הכי בטוחה שהילדים לא מרגישים כל חייהם חוסר ב"דמות מובילה"...

כאילו אתה צריך לחשוב על עצמך, וכן, גם אם זה מונע קצת אפשרות לתרום לאחרים..לא?

בס"ד

לדעתי אנשים שמסוגלים לחיות ככה בשמחה-זה מעולה!אשריהם!

בעקרון,כשחשבתי על זה- אולי גם אני אהיה ככה?

לדעתי יש לי את היכולת....אבל מי אני שאדבר....(=

תכל'ס, קשה.

אבל אם זה מתאים להם, והם חושבים שזה מה שנכון וטוב וזה מה שהעם צריך ושהם מסוגלים לזה-

יאללה שילכו.

וילדים שגדלים למציאות כזאת-

זה האידיאל שהם גדלים עליו ולכן זה יותר קל.

זה כמו ילד עירוניסט שבשוק מהחיים המתנחלים.

אני נולדתי למציאות מסויימת, שזה מה שגדלתי עליו ולפי זה אני חיה- וככה לא קשה לי, או שיותר קל לי... [כי באמת יש דברים קשים..]

ו-תכל'ס, ישמצב שאני אהיה אשת קבע. לכו תדעו מה החיים יזמנו לי..

בהצלחה לי

וגם אמרו את זה בסרט, אבל ההורים עדיים יודעים מה טוב להם, אולי זה לא טוב, אבל זה גם כנראה לא רע.

אני אישית רוב הזמן בלי אבא, ואין לי חוסר. נכון, אני יותר גדולה, אבל גם הם יגדלו, וגם אני ככה מגיל די צעיר!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....