עוזר מאוד...

ובכוח בכוח תכריחי את עצמך להגיד לה משהו אחד קטן,

אולי זה יישפך משם...

כפרה עלייך!!!! הלב שלך פתוח ממש!! עובדה פתחת כאן ולא שתקת!!

מה שאת צריכה לפתוח זו הדלת, תפתחי אותה ותתני לעצמך הזדמנות!

זה מחסום מסוים שעוצר אותך...

תנסי אולי, לכתוב בדף מה שאת רוצה להגיד, אפילו לא באותן מילים, סתם בנקודות...

מן דפי טיוטה כאלו...זה עוזר ברמות מטורפות!!!

וכמו שהזכירו, יומן!!! (ולא, יומן הוא לא למפגרים!!!)

תראי, שאחרי שתכתבי הכל, כבר תרגישי הקלה! וזה בדוק

ב"הצלחה אחות! כאן באישי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....