אני אישית מכירה אחת כזאת..
חבל (או שלא..) שהיא כבר נשואה..

אבל לענ"ד, אני לא רואה סתירה בין רמה תורנית גבוהה לשאיפות אקדמיות רציניות..

בר אילן מלאה בבחורות כאלה...

כי עד כמה שאני יודע, אין יותר מדי. לא בבר אילן ולא בשום מקום אחר. 

וזה קיים, אבל מאוד קשה למצוא. (גם מסתבר שיש גברים שנרתעים מבחורות כאלה). 

שואף למינוס אינסוף..תגזור את הפונקציה ותשווה לפונקציה המקורית..סיכוי קטן מאוד : )

ב"ה

ואידך פרושא הוא . זיל גמור....

אין כ"כ הרבה בנות שלומדות שם...

כמו בכל מקום יש ויש..

אבל באמת אין הרבה...

הן לא הרבה אז אני מכירה את כולן (חוץ מאת שנה א').

אבל זה לא יעזור לכם, רובן נשואות/מאורסות... 

*יש גם ביוכימיה ומחשבים אם זה מעניין אתכם.

*וביוכימיה לא נחשב... 

מרמור 

מרמור

מרמור

(גילוי נאות אני סטודנטית ממורמרת... כאילו לא ידעתם את זה קודם... וזה רק בגלל המקום חשבונאות אני אוהבת)

אין כמו בחורה ממורמרת... 

הוא לומד במכון לב ושם המצב לא בהרבה יותר טוב....

והשדכן שלהן זה הרב לויק, ראש המדרשה.

לרוב אין אצלן את "חשבתי ללמוד הוראה, אבל ללמוד פיזיקה יותר קרץ לי" - כי יש אפשרות לשלב את שניהם. אבל יש הרבה שפשוט לומדות פיזיקה. (בלי הוראה). וביוכימיה ומחשבים בהחלט נחשב לריאלי וטוב!

ובתקופתי, היו לבנות של הנדסה כמה שריטות טובות ומכובדות אין כמו החוש הומור שלנו, אין ספק!

*נשארו כמה בנות מעולות גם מתקופתי. ואני משערת שגם עכשיו יש כמה רווקות. דבר עם הרב לויק

ב"ה

מחלקת מתמטיקה במכללה של בית וגן.

או כמו שכבר כתבו לך- באוניברסיטאות- או שאר מוסדות

(לדוג' מכללת אריאל- ששם אפשר לחפש אנשי קשר בגרעין של נצרים)

אל תחשוב שכל מי שלא במכללה נפרדת היא לא דוסית!!

אני מכיר כמה כאלה שלומדות איתי...

יש קבוצת סטודנטים וסטודנטיות דתיים מאורגנת ליד בית הכנסת של הטכניון.נקראת "ביחד".

מכירה משם כמה וכמה בנות תורניות ואיכותיות. דוקא הבנים התורניים חסרים שם.

הם מגיעים ללימודים בטכניון כשהם כבר נשואים...

תלוי לחסדי ההצעות, ולא יכול לבחור בעצמי..

תחפש את השדכנית של מכון טל או חבר שנשוי למישהי משם שתברר אם יש מישהי מתאימה משם..

כנ"ל לגבי כל מקום בו לדעתך יש פוטנציאל למצוא. 

בהצלחה

בכל מקום פשר למצוא דוסיות!

אם בנות היו הולכות למקום רק לפי רמת הדוסיות ולא לפי רמת העניין שלהם--> מצבינו היה חמור מאוד..

מה כל כך חשוב במישהי עם "ראש ראלי"? יש עניין מסוים בד"ת כדוגמת: {a^{2}+b^{2}=c^{2 על שולחן השבת? בחינוך ילדים נוסח sin x + ln y + sgn z? (כבר שמעתי כמה רעיונות על בריאת העולם וכו' שניכרה בהם השפעה פיתגוראית, אבל לא חשבתי שהשפעה זו חילחלה עד כדי כך שתגיע לענייני שידוכין...)

את מתכוונת למשאבת הדם הנמצאת בערך במרכז המסה של האדם? איך היא קשורה לתהליך קבלת החלטות ותכונות האופי של האדם? 

תשמע, אני בקושי כותבת, אבל לא יכולה להתאפק...וכותבת מהלב...

לדעתי משפט כמו ,אני יותר מתחבר לאנשים ריאליים" הוא נכון ויפה ואולי גם אמיתי. לגבי חברים. לא לגבי אשתך.

דווקא בגלל שאתה כזה, בחורה עם קצת לב אולי תוכל להיות לך טובה, בניגוד למה שנראה לך. שנאמר: הפכים משלימים...

בטח שיותר קל ונעים עם מישהי שדומה לך, אבל לפעמים הרבה יותר טוב ונכון, גם אם מעצבן לחיות עם מישהי שהפוכה ממך, דווקא בתחום השכל והלב.

אני כותבת לך מהלב, אחרי ששנים חיפשתי מישהו כמוני, עם שכל עודף. בסוף ה' נתן לי איש עם לב אחד גדול. לפעמים הייתי שמחה להשאיל לו קצת שכל, נכון, אבל בעיקר קיבלתי ממנו הרבה לב. וזה הדבר הכי טוב שקורה לי בחיים.

לא אומרת שאתה חייב לצאת עם לומדות ספרות וחסידות כל היום. גם לגברת פיזיקה יכול להיות לב בכמויות נכבדות. ולגברת חסידות יכול להיות לב אטום. (אולי לכן היא לומדת חסידות, כדי לפתוח אותו..)

רק מייעצת שתפתח את עצמך גם לבחורות "לבביות", כי בסופו של דבר אתה לעולם לא יודע מה באמת טוב לך (אפילו שאנחנו חושבים שאנחנו כן יודעים..), וגם כי אולי יש בחורות ריאליות עם לב, ובחוריות הומניות עם הרבה שכל..

בהצלחה.

מותר עוד הערה? אני יודעת, זה מעצבן לשמוע. אבל אח"כ, בנישואין ובהורות, ללב יש מקום חשוב ביותר. לדעת להקשיב, זה בא מהלב. לדעת לוותר, זה מהלב, לאהוב גם כשאתה מעוצבן לגמרי,זה מהלב, להגיד קריאת שמע עם הילדים כשאני גמורה ועצבנית זה קצת מהשכל, אבל הרוב מהלב...

זהו.

ואם עושים דברים "מהשכל", אז הצד השני מרגיש... 

הוא בזכ"ה אמר שנראה לו שמישהי ריאלית, יותר מתאימה לו ממורה.

(מצד שני, מה שאתה לומד היום  אולי לא יהיה המקצוע שלך מחר.. מנסיון שלי, של בעלי ושל עוד רבים וטובים )

כי אחרי כל ההשקעה, לפחות שייצא לי מזה משהו... יום הפירעון קרב ובא... 

כל אחד מכיר את עצמו ויודע מה טוב ונכון לו. 

מעולם לא טענתי שיש לי שכל עודף. להיפך. תמיד טענתי שאם יש דבר שאני לא סובל ממנו, הרי הוא עודף שכל... (מעולם לא שמעתי מישהו שלא הסכים עם הטענה הזו... )

אני מכיר את עצמי מספיק טוב, כדי לדעת מה מתאים לי ומה לא. תאמיני לי שיצאתי עם מספיק בחורות, הומניות וריאליות - עוד לא יצאתי לדייט עם בחורה ריאלית שסבלתי בו. 

במקרה הכי גרוע, היה ערב נחמד. 

ועוד לא היה לי דייט עם בחורה הומנית שהיה לי משהו מעבר ל'ערב נחמד', ובחלק גדול מאותם דייטים, שנינו פשוט חיכינו שהזמן יעבור. 

אז אני לא פוסל אוטומטית על דברים כאלה, אבל בהחלט יש אצלי עדיפות מאוד מאוד גבוהה לבחורות מסוימות. 

בקיצור, כל אחד עושה את הבחירות שהוא חושב שהן הטובות ביותר עבורו. 

שיש דברים בגו...

וד"ל

|מתגלגל מצחוק|

שהלכו בסוף על מקצוע מתחום החינוך בשביל הסיפוק... ככה שלא תמיד אפשר לדעת מה הסיגנון חשיבה לפי התחום...

נקודה למחשבה..

לאנשים שלומדים מקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, מדעי המחשב או הנדסה - יש לרוב מאפייני אופי מסוימים שבד"כ לאחרים אין.

אפשר לקרוא לזה "דפיקות" (בשורוק) או "שריטה"- ויש כאלה שזה לא יתאים להם, ויש כאלה שיחפשו דווקא את זה.

אנשים סרוטים יש בכל מקום. זה בכלל לא קשור למקצוע ריאלי. 

אבל אני מדבר על שריטות מאוד מסוימות... 

כי יש הכל!

אז למה לא מוצאים, גם אני שואל את עצמי.

לא קראתי הכל אבל בכל מקרה מותר לחזור פעמיים...

אל תדאג, יש סיכוי גבוהה מאוד שאי פעם תכיר את אשתך !

היא לא ברחה שום מקום...(אני מקווה ) ובעז"ה תמצא אותה לא משנה מאיפה!

בכל מקרה- יש סיכוי גבוהה למצוא גם בנות  ברמה תורנית גבוהה  שיש להן ראש ריאלי וכו'

אני מניחה שהדרישה היא לא שתדע ישר והפוך פיזיקה קוונטית אלה שפשוט תהיה "אשכנזיה קרה וריאלית "

וכן יש המון כאלה.

אבל אולי במקום לחפש מישהיא פיזיקאית או שואפת לקריירה , תגדיר לעצמך את התכונות שאתה רוצה (שמפריעות לך בכל ה"מורות" למינהין ומוצאות חן בעינייך בכל  ה"פיזיקאיות" ).

במקום לבקש  עובדת הי-טק (שזה לא נראה לי מעיד על משהו חוץ ממשכורת שמנה)-
תנסה להגדיר את התכונות,
בחורה חזקה עם משמעת עצמית? חכמה? לא מתעצבנת מהר? חושבת ומחושבת? אחת שמעניין אותה חפירות בשכל באנטרופולגיה? או בכלל אחת שלא רגשנית מידי?

אם תצליח להגדיר -מה טוב.

גם לעצמך וגם למי שמחפש בשבילך.

אם לא, בעז"ה רק שהפוקוס לא יהיה על מקצוע.

כי חבל יכול להיות שבחירת ליבך היא אמממ טוב לא מורה ,כי אתה לא רוצה  אז אמממ גננת!!

יש קטע לבנות שהולכות לחינוך שהם רואים את האידיאל בנושאים שקשורים לחינוך/לחסד/לנתינה, ולא תמיד מבינות את החשיבות של המדע וטכנולוגיה, ובאמת שנפגשים עם בנאדם שהוא לא שם, אז זה יכול להפריע..כי קשה לצאת מהמוכר והידוע. (שלהן) .. וגם קורה הפוך, שלבנים פוסלים בגללמקצוע מסויים. אנשים יש להם סטיגמות ומחשבות על כל דבר. 

ובכל זאת בת שתעריך ותאהב אותך,  גם אם היא עובדת/לומדת מקצוע הומני, ואפילו אם בתחילה זה הפריע לה המקצוע שלך, היא תלמד להכיר אותך ואת השאיפות שלך ומה מסתתר מאחורי הבחירה שלך במקצוע. ותתפתח אצלה הערכה לעולם הלא מוכר לה.

אז נראה לי שזה בכלל לא נושא.

מה שחשוב זה לחפש תכונות אופי שנראה לך שאתה מתחבר אליהן. וגם בזה לדעת שיש הפתעות בעולם.

באופן אישי, אני לא צריך שהחבורה תעריך או לא תעריך. זה פשוט קשור לחיבור והתאמה. 

ואל תשכחי כי הרבה בנות הולכות למקצועות החינוך בגלל שזה מה שהחברה מצפה מהן, והן רוצות מקצוע שבו בקיץ הן יוכלו להיות עם הילדים, ולסיים לעבוד מוקדם - ואז כעבור כמה שנים, הן מתחילות להתמרמר על המקצוע שבחרו, כי אין שם לאן להתקדם ולהתפתח, ומשעמם להן. 

אין כאן ענין של הערכה שלי כלפיה (לפחות לא במקצוע ההוראה, אם נדבר על תואר ב"לימודי מגדר", אז הערכה כבר כן תשחק תפקיד) או שלה כלפי (אני לא מרגיש צורך להוכיח את עצמי או להרגיש שמה שאני עושה הוא חשוב). 

באופן כללי, הבחירה של אנשים מעידה לעיתים קרובות מאוד על תכונות האופי שלהם וכל אדם מחפש תכונות מסוימות (ואגב, אני ממש לא מסכים עם רשימת התכונות שפירסם (,")

ב. אין כאן מה להסכים או לא,
לא ניסיתי ליצור רשימת תכונות אלה שבמקום לחפש מקצוע יחפש תכונות, ונתתי דוגמאות לעניין.

אני ממש לא חושבת שכל מי שלומדת  מחשבים או ביוטכנולוגיה עונה לתכונות האלו.

(להפך- בגלל שזה לא מחייב אני חושבת שכדאי לחפש תכונות ולא מקצוע..)

 ועוד משהו כמו שאמרו כאן - 
מקצוע ריאלי כמו הי -טק או אפילו כימיה תרופתית הרבה יותר דורש, גם על חשבון המשפחתיות...

ולכן יש אפילו איזה תועלת בכך שאם הבעל יעבוד בהיטק לאשתו לא תהיה קריריה מטורפת

בכל מקרה-יפה לך שאתה לא מרגיש צורך לקבל הערכה על הבחירת מקצוע שלך , אבל באמת נראה לי שלרב הבנות זה יפריע אם לא תעריך בכלל...

יש בנות ריאליות שהולכות ללמוד מקצוע ריאלי כי זה מה שהחברה מצפה מהן כ"מצטיינות וחכמות", והן גם טובות בזה.

ואז כעבור כמה שנים, הן מוצאות את עצמן עם כמה ילדים קטנים, עובדות שעות על שעות עד כלות הנשמה באיזה הי-טק או משרד רו"ח (וזה במקרה הטוב, אם הן מצאו עבודה, כי מקומות כאלה הרבה פעמים נוטים שלא לקבל נשים עם כמה ילדים קטנים).

ואז כשהן שוברות את הראש כל קיץ (ופסח וחנוכה) מחדש על מציאת סידור לילדים, (שלא לדבר על רגשות האשמה), הן הופכות להיות ממורמרות.

או שהן הופכות להיות... מ ו ר ו ת... 

(ואתן הממורמרות כבר בשלב הלימודים במכון טל - תחשבו טוב, מה באמת הגורם למרמור? יכול להיות שזה אימננטי למקצוע?)

זה ההנהלה זה הבירוקרטיה זה הזלזול שבאת למקום תורני וסליחה על הביטוי שמים עליך פס.

שיש לך מבחן בחמישי ואחריו מבחן בראשון ואף אחד לא באמת מתחשב שאתה דתי וכבר שישי שבת הלכו או לפחות הרוב. 

שבאת למקום שהוא מכללה ומתי שנוח לו הוא מחשיב את עצמו לאוניברסיטה ומתי שנוח לו למכללה.

שאם אתה מנסה לדבר הקיר יענה לך ולא הגורמים הבכירים והאטומים.. והצדיקה (לא צינית) היחידה בסדום שתעשה הכל בישביל הסטודנטיות שלה אין לה יותר מידי מה לעשות..

שגם אם המרצה מלמדת חומר שהוא לא בסילבוס ואת מתלוננת, כי סילבוס זה החוזה של מה שהולך להילמד בקורס ועליו אתה נבחן, לא מסתכלים עליך..

לא אני ממש לא ממורמרת מהלימודים, אני דווקא מאוד אוהבת חשבונאות שיש אנשים שטוענים שצריך לקחת אותי לאישפוז שאני אומרת שזה משהו שכיך לי ללמוד לתרגל גם אם אני לא מצליחה בו בציונים מפוצצים..

מה שממרמר אותי זה המכון

וכן אני מצטערת על הרגע שלא הלכתי ללמוד במקום אחר. הייתה לי את האופציה, עשיתי פסיכומטרי..

בחרתי במקום בגלל שהוא מקום תורני.. חשבתי שהאווירה תהיה אחרת..

מה אגיד לך..

אגיד דבר אחד..

לא ללכת ללמוד שם!!

ממתי אנתרופולוגיה זה מקצוע ריאלי???

חופר- כן, ריאלי- ממש לא!

אני מכירה משם בנות,תותחיות שלומדות ראיית חשבון ,מחשבים וגם פיזיקה.

לפחות בשנה א' אין כמעט נשואות.בנות דוסיות,ממש .בנות אידיאליסיות וטובות.

אני חושבת ללמוד שם בעתיד...

ומעדיפה לא לפרט כי אז כל המרמור יצא על גבי הפורום וחבל!

אבל לא צריך להיות ממורמרים מזה.לאחת זה מתאים לאחרת לא.

אני מכירה בנות שלמדו וגם שלומדות הן אומרות שאכן הלימודדים ברמה מאוד גבוהה וגם מאוד אינטנסיבים.אך מבוגרות שמעתי שאח'כ מצאו עבודה,שהתעודה מוערכת,והן אומרות שזה היה שווה.

יש מדרשה בטכניון, בזמני היו בנות מאוד תורניות, מאמינה שגם עכשיו

ויש גם ארגון שידוכים /קשר-טכניון' שפרטי התקשורת שלו:

kesher.technion@gmail.com  , או בנייד: 050-6868942 

וחוץ מזה, לדעתי, על אף שלמדתי לטכניון ואני מאוד מאוד ריאלית, בסופו של דבר לא מצאתי את עצמי בעולם הזה כעיסוק מרכזי, כך שנראה לי שלא הלימודים הם מה שמשקף מי הוא האדם. אדם ריאלי יקרין זאת בתחומים רבים כגון דרך החשיבה שלו. אם אחרי התבוננות זה נראה לך משהו שממש ממש חשוב לך (ואני מבינה זאת, לי זה נראה חשוב ולא שטות, אבל זה אינדוודואלי) אז אתה יכול להגיד שחשוב לך מישהי ריאלית. 

ועוד דבר, בטכניון הכרתי זוגות שהגבר הוא מאוד ריאלי ואצל האישה זה היה התחום הפחות חזק, וזה עבד יופי 

בהצלחה!

מכירה אוסף של כאלו, מהן קבוצה מאוד משמעותית של לא-נשואות-עדיין...

באמת!

[ואני משתדלת מאוד להחשב ברמה תורנית גבוהה...]

ואני שמחה להעלב בשם כל הבנות הדתיות שלומדות איתי בחוג לפיזיקה...

(מודה באשמה, אנחנו לא הרבה, אבל אנחנו בהחלט פה)

אני חושבת שזה לא שאין בנות תורניות ריאליות, הבחירה של בנות בכיוונים מסוימים זה יותר מורכב (כמו כל דבר כמובן), אבל אני מאחרת כרגע לשיעור ואין לי זמן לפרט...

המשפט האחרון שלך (או, יותר נכון, הפסוקית האחרונה שלך)
מתמצת את עיקר הבעיה של הבנות במקצועות הריאליים, ועונה לחושב למה כ"כ קשה למצוא אותן.

בחורה לומדת מקצוע ריאלי=>יש לחץ=>בחורה עסוקה=>אין לה זמן=>פחות זמן לחפירות של "כבר הרבה זמן לא דיברנו, בא נדבר... "

ויותר מזה, אם לבחור אין זמן והוא בלחץ, הוא יכול להגיד לה בלי ליצור סצינה. היא מבינה ולא זורקת לו "בטעות" משפטים מעודדים כמו: "הלוואי והיית לומד משהו אחר..." 

ולפותח השרשור, אם אתה לא שולח מסרים לבנות פה - אתה מאבד את זכותך לקטר.

כן אני גם לא מבינה למה בקרב הדת"לים כל הזמן לומדים וחופרים על הוראה...

ואם ממש רוצים לגוון אז הולכים על עבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק..

חסרים מקצועות טובים ומגוונים??

רוב חבריי יצאו כדרכם בקודש לבר אילן  ., פיזיקה , מתכנת מחשבים , עו"ד , ראיית חשבון וכימאי וכדו' .

ואני כבייניש משך אותי ללמוד מתמטיקה ואדריכלות (לפני סקופילד ) מה לעשות יצירתי שרוצה להיות מעשי .

אבל ב"ה איכשהוא הקב"ה סיבב שאלמד משהו שנותן חותמת "תוצרת מפעל החרד"ל"  .כן הכוונה לרבנות וחינוך 

אני עדיין מקבל מחבריי קריאה לבוא ולהצטרף לאקדמיה ואם כבר אז מתמטיקה
ותודה על כך למורה למתמטיקה שלי [ הפרופסור המפוזר ] שהכניס את האהבה למקצוע .

אז אל ייאוש לא כולם חופרים על הוראה ואם כבר אז ב"ה שנכנסים להוראה וחינוך אנשים איכותיים .
 

בהחלט יש כאלה וטוב שאתה יודע מה אתה מחפש

למרות ש... לכי תדעי.

אולי אי שם באיזה מוסד לימודי (או אפילו לא במוסד לימודי... לא חייבת אקדמאי בהכרח) מסתובב לו בחור חסידי חמוד ומתוק עם לב ענק וחוכמה...

אולי אולי....

נה..

לא חשבת על זה קודם?

והם מכירים לנו בחורים כאוות נפשינו

זה ברור..

אלא אם כן יש גם לא נשואים

ואתה רציני 

"על עצמי ידעתי לספר "בהתחלה לא הייתי כ"כ מודע ל"חסידות" בישיבה גם  בתיכונית גם בהסדר נראה לי , כמו כולם
אבל ב"ה בשיעור ד' הכרתי את הר"מ שלי הרב קלמן בר שליט"א שהוא כמו ה"אדמו"ר" שלנו והוא בהחלט אחד האנשים שעיצבו אותי באישיות . והר"מ הראשון שבאמת התחברתי אליו .

האמת היא שרק אצלו התחלתי להתחבר באמת לתורה לפילפול שבה בעיקר לפנימיות שבה

יש כ"כ הרבה דברים בחסידיות שאפשר לקחת לחייהמעשה ואני אישית הכי נהניתי מהט"ישים" שלו עם ה"קיטל" האדום ומהשיחות איתו החום שהוא השרה ויכולת השירה והמוזיקה .
בזכותו הוצאתי את הגיטרה של אבא שלי מה"בוידם" והתחלתי ללמוד כמה אקורדים ...מוזר נכון ..
אז כדאי לצאת מהקיבוע ולהתחיל להבין שאכן יש ב"ה בחורים כאלו ובע"ה תמצאי ע"י אחד כזה .

עצה : גם אם תמצאי אחד כזה והוא מטבעו קצת מופנם תתי לו את הזמן להיפתח ולהרגיש בנוח ...ואולי תופתעי .

למצוא אחד כזה

זה לא מוגדר היטב

כי בנות עם ראש יותר ריאלי, שכלתני, חשיבה יותר אנליטית, תקרא לזה איך שאתה רוצה - ברור שיש,
(אם כי נראה לי שמעודדים בנות לא לפתח חשיבה כזו יותר מדי - אבל זה לא דווקא בחברה הדתית)

אבל -
רוב הבנות (לפי איך שאני מכירה) לא יילכו ללמוד מקצוע ריאלי ולא ייפתחו שאיפות אקדמיות,
כי:
- פחד ממקום חילוני ומיציאה מהבועה [עצוב לדעתי] - ואת זה מכון טל פותר, ובאמת תמצא יותר בנות לכיוונים כאלה בשנים האחרונות בזכותו
- מעשיות יתר, מחפשים "מקצוע שטוב לאמהות" או באופן כללי "מקצוע" (ופיזיקה זה לא...)
וזה חבל, כי נראה לי שיותר מדי בנות הולכות ללמוד הוראה סתם...
[אולי אני חיה בסרט, אבל זה נראה לי טעות - כי אמנם תואר אקדמי תיאורטי הוא לא מקצוע, אבל הוא כן מאפשר מרחב התפתחות לדברים שבהחלט אפשר להתפרנס מהם וגם להפיק עניין - אני מקווה בכל אופן...]

וזה יותר בולט אצל בנות, אבל צר לי, גם בנים דתיים אין אצלנו בפיזיקה יותר מדי
(ואלה שכן מוכנים ללמוד במקום חילוני - הם כולם בהנדסה...)
 

יש מסגרות דתיות כמו תוכנית השלובים באריאל .וכמו שאמרו כאן יש את מכון לב.

יש קבוצות של בנים למשל מישיבת בית אל שלומדים בבוקר בישיבה ואח"כ לומגים במכון לב.

גם בטכניון יש קב' רצינית.

וברור שבבר אילן.

וגם לגבי בנות זה הולך ומתרחב.

אני לומדת באוניברסיטה העברית מקצוע ריאלי, אני דוסית לחלוטין, ובמקרה אני מאורסת,

אבל בהחלט יש בנות רציניות ומקסימות שלומדות איתי, וגם בחוגים אחרים שאני מכירה, שמה שהן לומדות ממש לא מוריד מרמת הדוסיות שלהן.

ודוקא קשה להן למצוא בחור שמחפש בחורה גם דוסית וגם אנטילגנטית.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.