נעשה אותן במכה אחת? יאללה שיהיה...
1.
יש לי בנדוד בן עשר, ילד קורע! חמוד אש..
תמיד היינו ביחד כזה, עשינו שטויות, הלכנו מכות וכאלה...
אבל כל ילד בה יומו, הילדון גדל לאט לאט,
להורים שלו זה מתחיל להפריע,
הוא ממשיך לזרום ולא מבין את הרמזים העבים שלי שזהו,
ואני לא יכולה פשוט ללכת ולדבר איתו על זה רציני,
הוא כולה ילדונצ'יק, מה הוא מבין?
2.
חברה שלי מתנדבת במד"א.
עכשיו, זה עם בנים, והם לא שומרים יותר מדיי,
הפתיחות שם מפחידה.
(לא במעשים, יותר בסגנון דיבור וכאלה...)
והיא כל הזמן רוצה שאני אבוא איתה.
מצד אחד-
די מאוד ברור למה אני ממש לא רוצה ללכת.
מצד שני-
אני מרגישה אחריות,
כאילו ה"דוסית" היחידה בסביבה שלה..
אם אני לא אבוא יהיה שם יחוד,
ועוד כל מיני בעיות..
ובכלל אני מרגישה מין צורך לשמור עליה כזה,
שאם אני אהיה שם הם יהיו קצת יותר מתונים,
ובכלל אוירה יותר נורמלית.
וגם אני יודעת שאני בעיקר איתה,
פחות שמה עליהם..
מה אתם אומרים? מה עושים?...
