יכול להיות שהיא לא עם הפלאפון שלה. (אני למשל שכחתי אותו היום בבית...)

יכול להיות שהיא לא ראתה. (כן, זה יכול להיות.)

יכול להיות שהיא ראתה, קראה, תכננה לענות, ואז היה פתאום משהו שמנע ממנה לענות באותו רגע. (יכולות להיות המון סיבות.) ואח"כ היא שכחה מזה...

אבל זה באמת מעצבן.

והם מוצדקות ברמה כזו או אחרת...

אבל זה פשוט הורס את כל ההרגשה...

ואני לא יודע מה בדיוק היה, שהיא אמרה לך מראש שלא יהיה לה זמן היום ושתנסה לתפוס אותה בערב? כי אם היא אמרה לך ובכל התקשרת או שלחת הודעה, אז זה יכול לעצבן... 

יכול להיות שהיא באמת לחוצה ואין לה זמן. כן, זה קורה. 

יש ימים שהפעם הראשונה שאני מכניס משהו לפה זה בערך ב-16:00 אחה"צ וגם זה בא על חשבון משהו שהייתי אמור לעשות באותו זמן. אז יכול להיות שפשוט לא היה לה זמן. 

אולי היא היתה עסוקה ומרוכזת במשהו, ולשלוח לך הודעה יוציא אותה מריכוז? 

אולי היא בפגישה עם אנשים שלא נעים לשלוח הודעה כשיושבים איתם? 

יכולות להיות מיליון סיבות. אל תיקח את זה קשה.  

לי היה יום אחד מבחן של 8 שעות.. הייתי מנוטרלת כל היום..

כן יש גם ימים כאלה..

מסתבר

זה באמת לא נחמד ששוכחים אותך!

אני ממליץ לנסות להסתכל תוך לימוד זכות, בכל זאת, אם לא תשפוט אותה עכשיו לטובה, איך תבטח בה בעתיד?

אתן כמה אפשרויות למה היא לא ענתה לך:

יש שלא עונים להודעות במקום אלא רק שמזדמן להם (עסוקים וכו')

ולעיתים, לאחר שקראו את ההודעה הם שוכחים לענות (לא בסדר, אבל פחות גרוע מלעשות דווקא) . 

בעידן הסמארטפונים, הסוללה מאוד חלשה ונוטה להגמר מהר, ולכן הרבה פעמים פשוט נגמרה הסוללה.

בעקבות כך, ישנם מצבים שאתה משאיר את הפלאפון בהטענה והוא לא זמין לידך, ולכן אתה לא רואה = לא עונה.

שלא נדבר על העניין שיש הרבה ששוכחים את הפלאפון על מצב שקט והוא חבוי עמוק עמוק בתיק דבר המצוי מאוד אצל בנות (מחוסר הכיסים בחצאיות, מקומו של הפלאפון עובר לתיק)

עוד מציאות שיכולה לקרות, היא שפשוט היא נמצאת במקום בלי קליטה, או ששכחה את הטלפון בבית.

בכל מקרה, אתה יכול להגיד שזה הטריד אותך שלא שמעת ממנה כל היום וקצת דאגת, זה יעשה את העבודה

לא תמיד עומס יתר.

אבל חוסר חיבה לפלאפון.

לפעמים אני עונה באותו רגע, לפעמים אחרי כמה שעות. ולפעמים אפילו אחרי כמה ימים.

תלוי בבן אדם וברמת החיבה שלי אליו.

למרות שאם זה מדוייט (זה פורום לנ"ו.. אני מתארת לעצמי שזאת השאלה) אז אני משתדלת לענות הכי מאוחר באותו ערב. מקסימום מתנצלת ואומרת שנדבר מחר.

אין מה להעלב או לכעוס.. יש כאלה. מושלמות בהכל אבל בזה לא

יש את האנשים, "שזמינים תמיד",

ויש את אלה שלא.

לפעמים יש יום ארוך של לימודים, הטלפון על שקט, ובהפסקות עסוקים בללכת לקורס הבא... סביר להניח שבמצב כזה הודעה שהתקבלה בשמונה בבוקר תקבל מענה רק בשש, שבע או שמונה בערב. וזו רק דוגמה אחת.

בס"ד

ענייני הלב אצל הבנות הם במקום הראשון לכל דבר! חחח

אבל נחמד לראות שגם בצד השני אתם קוססים ציפורניים לקבלת תשובה..

לפעמים זה גם מה שיפה...הציפייה הזאת...

אנחנו לא נהנים!!!

אף אחד לא נהנה מזה....

היא לא בקטע..

צר לי..

צריך להמשיך הלאה.

לפחות לא ככה נראה מהלך הדברים עד עכשיו...

תגיד לה,

שזה לא נעים לך לחכות כ"כ הרבה...

בעדינות,

ובצורה חכמה, אבל שהיא תבין שזה מפריע לך...

בהצלחה!

. למחשבה

כנראה שזה לא היה זה...אבל ב"ה יש לך הרבה הצעות..!

שיהיה בהצלחה בדייטים הבאים..!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t430877#5092329

יבואו ימים טובים מאלה:p

הגיוני ממש שזה משהו זמני!!

זה מעצבן, נכון! אבל לא ישר לחשוב. שזהו! נגמר..

בהצלחה!!!

מצטערת אבל החיבור שלי לפלאפון לא משהו

ואני כל היום בריצות (=עכשיו הגעתי לנשום לעת לילה, ועוד יש שיעורים להכין למחר)

יש כמה משוגעות כאלה/לא מתחשבות

תלוי בזוית ראיה

שמובנת לגמרי

משתלדת להזהיר לפני.

אבל,

אני גם מוצאת שבחור שאני מחכה לטלפון / סמס ממנו, אני מוצאת איכשהו זמן לענות לו.

אגב, שלחו לי הודעה היום ב19:00 ועדיין לא עניתי. חברה מתוקה. פשוט לא הגעתי לזה, בחיי.

מחילה בשם כל האלו.

אני אחד מהם!

יצאתי עם מישהי 4 פעמים והיא אף פעם לא ענתה לטלפון.

תמיד חזרה או מאוחר בלילה או למחרת או אחרי שלושה ימים.

דיברנו על זה והיא טענה שהיא עסוקה וכו',

בסוף חתכתי בגלל זה.

חבל, זה היה יכול להתאים דווקא...

יש סדרי עדיפויות בחיים!

ולהפגש עם מישו למטרת חתונה זה לא עוד עיסוק או מטרד..

וזה אמור להיות מספיק חשוב כדי שנפנה זמן גם לפלאפון ה-לא אהוב כ"כ..

זה בעיקר עניין של רצון, לענ"ד..

אין ספק- בחורה כלבבי.

מסכימה עם כל מילה. עניין של רצון וסדר עדיפויות. (אא"כ מדובר במקרה חד פעמי, והיא/ הוא מתנצל/ת אח"כ..)

זה כמו להגיד: "אז שיתקשר, גם אם זה אומר שהוא יכשל במבחן\לא יעמוד ביעד כלשהו\ יפוטר\יהרוס לו פגישה חשובה או כל דבר אחר - כי יש סדרי עדיפויות".

אז אני מצטער, אני לא מסכים. 

קורה שבנאדם לא יכול להתקשר או לענות כמה שעות. 

זה לא אומר שפחות חשוב לו או שיש לו סדרי עדיפויות בעייתיים. 

גם הצד השני צריך להבין שזה לא עובד ככה. 

ואם מישהי או מישהו כועסים בגלל שלמישהו או מישהי (בהתאמה) לא היה זמן לחזור או חושבים שזה מעיד על חוסר רצינות - כנראה שהם בני או בנות זוג לא מאוד מתחשבים בעצמם. 

מצטערת זה לא מראה על רצינות..

גם לי יש לחץ אבל מוצאים תמיד 2 דק' לשלוח הודעה אני מצטערת היום יהיה לי יום לחוץ נדבר מחר

או מתקשרים מאוחר בערב ואומרים שלא התפנתה כי בלה בלה בלה...

אבל באופן סיסטמטי ימים שלמים..

ואתה בעצמך כתבת כמה שעות.. אבל שזה כמה ימים ברצף מה אז?

וכן, זה יכול לקרות. תאמיני לי - שיש ימים שהטלפון על שקט ואין לי זמן להסתכל עליו כל היום. 

קורה. 

אבל אתה מסכים איתי שבסוף תיצור קשר?

ואפילו אולי תתנצל על החוסר יחס?

או שתטרח לפחות ליידע אותה קודם, שאתה בעומס מטורף ושלא תיקח את זה אישי?

אני בטוחה שאם היו מבטיחים לך מיליון דולר (או כל דבר קורץ אחר), תמורת מבט אחד לכיוון הפלא או איזו הודעת אס אמ אס קצרה, היית מוצא זמן לעשות את זה..

וק"ו אם זה כלפי מי שהיא אולי אישתך..

ובכל זאת, אתה צודק, יש זמנים שהם חריגים ומחובתנו לדאוג שהם יהיו כאלו- חריגים...

ואין ספק, שמאידך, הצד השני, זה "שלא מקבל את היחס", צריך לדון לכף זכות ולהיות מודע ללחץ המטורף שבן הזוג נתון בו ולא לבוא בדרישות שיתקבלו על אזניים ערלות..

כאן מתחילה ההתחשבות והכלת בן הזוג..

אבל בהחלט לבדוק את מצב פלא' מידי שעה- שעתיים. לדעתי..

הגיוני שהוא/ היא ישלח/ תשלח הודעה, אז למה לא לבדוק? למה לא לענות?

אם סיכמתם מראש שתדברו "רק" בערב- סבבה.

לא סיכמתם? א. סכמו ובכך תפחיתו ציפיות או ב. תבדוק את הפלא'..

אם היינו חיים בדור אחר, שבו לא היינו דבוקים לפלא'- מילא. אבל המצב נתון וצריך להתחשב בהשפעות ובציפיות.

זו דעתי.

אז יש פעמים שאני מנסה כל היום לשלוח ולא ממש הולך.

אבל בלי קשר-

כן, יש ימים שיש ממש עומס בעבודה, שנרדמים בדרך באוטובוס ומגיעים לדירה

כ"כ שפוכים שכבר שוכחים מזה שהוא שלח הודעה וצריך להחזיר.

אבל תשאל אותה... אל תבלע את זה סתם.

אולי יש ימים שכדאי לא לצפות להודעה.

אולי עדיף כבר להתקשר וזהו.

בהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?