מה העניין של הבירורים האלה?

הרי הרב שלו לא יגיד עליו משהו לא טוב..

הפיתרון הוא, אחרי כל הבירורים, להגיד להורים שלא מתאימה לך ההצעה בגלל כל הסיפור הזה ושאת לא מרגישה בנח לצאת איתו עכשיו. 

אז נכון, תפסידי דייט, אבל אני מבטיח לך, שזו תהיה הפעם האחרונה שזה קורה. 

מנסיון. 

הוא יגיד דברים שיגרמו לך לדעת אם הוא מתאים לך או שלא....

בסופו של דבר,

כולם בסוף אומרים "בחור טוב, חברותי, ירא שמיים, עם מידות טובות, משפחה מקסימה"

טוב, נו, אולי בסדר טיפה שונה..

הרב יכול להגיד לך על תתקרבי עליו מניסיון.

אתה יכול להסביר?

את מבררת דברים שחשובים לך!! יש בת אחרת שלא תשאל את השאלות האלה ותשאל משהו אחר..

חוצמזה שאם הוא ישמע על הרצונות שלך יכול להיות שהוא יגיד שבדבר הזה זה לא מתאים..

נראלי הכי הגיוני!

למה זה מגיע עד הגננת..

בגלל שלא יודעים באיזה פעוטון היית - אז אין ברירה, מסתפקים רק בבירורים לגבי הגיל הבוגר יותר...

ולגופם של דברים - אל תקחי קשה..

מה איכפת לך?..

הם קיבלו את ההצעה, הם מבררים לפי המושגים שלהם...

תתעלמי לחלוטין. אם בסוף יציעו לך - משם מתחיל הענין שלך. לא הבחור "אשם", וגם לא את.

ואם ייגמר אחרי פגישה אחת? הרי לא את זו שצריכה לעשות שבוע-בירורים. מה איכפת לך?..

וכשאתם נפגשים - אתם יכולים להחליט שאתם לא שואלים שאלות על לפני כיתה ד' (טוב, הגזמתי: נגיד לא לפני כיתה ב'...)..

וזה כ"כ קשה!

איכשהו אני יודעת על כל הבירורים האלה כבר שבוע, בירורים שמוציאים את החשק..

אולי זה רק ההורים שלי שחושבים שזה יעשה לי טוב להתעדכן כל הזמן..

שאת מאד מעריכה,

אבל זה מעיק עלייך לשמוע כל הזמן את דיווחי-הביניים, וגם את עוד לא בשלב (כך זה יהיה בענוה..) שאת מבינה בדיוק למה צריך עד כדי כך..

אז אם הם מוכנים לעשות לך טובה, בשביל שאם זה כן, לא יֵצא לך בינתיים כל החשק, ולהגיד לך בסוף את כל ה"תוצאות" ביחד.

כנ"ל - אל תשכחי לומר להם שאת מאד מעריכה את המאמצים שלהם בשבילך (ומבחינתם הם באמת מתאמצים רק כדי שלביתם יהיה טוב. וזה מן הסתם גם מאד מרגש אותם. ו"הבת שלנו" צריכה מישהו... ב"ה)

היה פעם מישו שבירר עליי שבועיים

וזה די עיצבן...

[מה גם שטרחו ליידע אותי בזה..]

בנוגע לצד שלך-

אולי הפתרון הוא שאת תבררי בעצמך-

וכך לא יווצר מצב של בירורים שאת לא מעוניינת בהם..

בהצלחה!!

מה יש לברר על בנאדם כל כך הרבה זמן? 

הוא הלך לרופא השיניים וביקש לראות צילומים של הסתימות שלך?

מה נסגר עם אנשים???

אולי נהפוך את זה לנוהל - כמו שיש "דור ישרים", נעשה גם בדיקת "דור מעורער נפשית"...

כל אחד, בהגיעו לפירקו, יעבור טיפול פסיכולוגי שלאחריו יפרסם הפסיכולוג חוות דעת מקיפה בנוגע למצבו הנפשי של האדם ותכונות אופיו. 

מה ניתן לשנות בו ומה לא ומה כדאי לו לחפש. 

מעבר לזה, ייערכ לכל אדם בדיקות גנטיות כדי לקבוע מהי ההסתברות שלו לחלות בכל מחלה הידועה לאדם, ומה הסיכוי של ילדיו לחלות במחלה כזאת או אחרת בהתחשב במצבו הרפואי. 

(אני לא מדבר על בדיקות כמו דור ישרים, שלדעתי הן חובה - אלא על בדיקות כמו "מה הסיכוי שלילד שלו יהיו משקפיים" או ציפורן חודרנית). 

לאחר מכן, יישב פורום המורים שלימד את הבחור במשך כל שנותיו בכל המוסדות הרלבנטים (אולי צריכה להיות כאן חלוקה למקצועות קודש ומקצועות חול - אבל ככל הנראה נצטרך להקים ועדה ע"מ ללבן את הענין...). 

הם יוציאו חוות דעת בנוגע ליכולותיו והמוכנות שלו להשקיע. הם גם ידרגו את רמת הענין שלו במקצועות שאותם הם לימדו - כך שיוכל להתקבל היחס בין ההשקעה שלו בתחום מסוים לבין רמת הענין שלו באותו תחום.

כמובן שיישב גם פורום המפקדים שלו בצבא, הרבנים שלו, המרצים שלו, הבוסים שלו - וכל מי שהוא אי פשעם בא איתו במגע. 

כל אותם גופים יכתבו ניירות עמדה - ולפני כל דייט, ישלח המדוייט הפוטנציאלי את כל הטפסים הרלבנטים למדוייטת הפוטנציאלית ולהיפך. 

ניתן יהיה להוסיף עד 2 המלצות ממישהו שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה. 

נשמע טוב, לא?

זו יכולה להיות מהפיכה בעולם השידוכים.
רוץ לרשום פטנט!

(ואם כל המידע הזה לא יספיק יהיו שמאים מיוחדים שילכו לבדוק את הנכס, סליחה, הבחור, ולתת הערכה מסודרת בנוגע לערכו.)

זה היה קטע מגוחך,

בפגישה הוא שאל: מה ההורים שלך עושים?

אז כשעניתי לו הוא אמר: אה, נכון.

כמעט שאלתי אותו: מה מידת הנעליים של אחי הקטן?:d

איך עושים את זה? איפה מוכרים את החשק הזה? oO

ובהחלט התבאסתי שבשבועיים האלו

לא היתה לי הצעה אחרת-

שיכלתי לומר להם- לא עניתם אז...:d

תכל'ס-

אם לא היו עומדים עליי חצי שנה,

לא הייתי יוצאת איתו...

הם גם יודעים כמה גמלים הם יצטרכו לשלם אם הם יחליטו לממש את העיסקה? 

יש ביטוח? 

אולי כדאי שיקחו את הבחור גם לפסיכולוג כדי לקבל עליו חוות דעת ואם ניתן להוריד במחיר... 

בעיני, אפילו אם הם המציעים, זו חטטנות. 

גם אם ההורים רוצים להציע - שיציעו וזהו! שישאלו אותה מה לה חשוב לדעת - ושיבררו את זה. 

לא שום דבר מעבר. 

אני לא חושב שזה מתוך דאגה אן ממקום טוב. זה רצון של ההורים להיות "מעורבים". "לקחת חלק". 

או במילים אחרות, להחליט בשבילה. 

כי אם נניח שהם יגלו משהו שלה לא איכפת, אבל להם כן, הם יבטלו את כל העניין - וזו לא צריכה להיות החלטה שלהם. גם אם הם המציעים. 

באופן כללי, כל ענין הבירורים הזה עבר כל גבול. 

להתקשר לרב של הבחור כדי לשמוע מה הוא אומר עליו (כי כל רב מספר על תלמיד או שניים שלו שהם מפגרים ונוטים להתקפות פסיכותיות...), מתקשרים לחברים שלו כדי לדעת מה הם חושבים עליו (הם חברים שלו, דברים לא טובים, כנראה שהם לא יגידו), מתקשרים לקרובי משפחה שאולי הכירו אותו בתיכון (כי זה מאוד חשוב אם הוא היה נרדם פעם אחת בשיעור גמרא בכיתה ט'). 

ההרגשה שלי היא שאנשים עושים בירורים, כדי להרגיש "גדולים" וחלק מעולם הדייטים. זו הדרך של אנשים להרגיש בוגרים - כי ה"מידע" (הוא חברותי, משקיען, נחמד, ויש לו חוש הומור... כולנו כאלה, לא ידעתן?) שכל הבירורים האלה מספקים, הוא זניח במקרה הטוב. 

לפחות אצל ההורים שלי שלא מתערבים יותר מידי..

במקרה הזה הצד שלו לא מפסיד לברר, כך שעשו להורים שלי מצפון וגרמו גם להם לברר יותר ממה שחשבו..

מבחינתי, הבירורים זה רק כדי לדעת שאין משהו חריג.. אני מעדיפה להכיר אותו בעצמי

אז אני מניח שאת יודעת מה שאת כותבת. 

זה עדיין מאוד לא תקין לדעתי, אבל אלו הם החיים שלך. 

מלחיץ משהו...

אני הייתי בורחת, כנראה לבחור יש איזושהי הפרעה.

דבר ראשון, גם לי זה היה מאוד מפריע אם ההורים שלי היו מתערבים באופן גס בבירורים שלי ואת מה שאני עושה.

אבל אם הם היו עושים את זה, הם היו זוכים ממני להמון המון הערכה!

אנחנו צריכים לזכור תמיד שכל מה שההורים שלנו עושים, מגיע מתוך רצון לתת לנו את הטוב ביותר.

למה הם מבררים במשך שבוע?

להורים יש הרבה פעמים פרספקטיבה אחרת לחיים, בתור אנשים נשואים, הם יודעים מה באמת חשוב (לא בדיוק, אבל יש להם הרבה יותר נסיון מאיתנו) ואותו הם מבררים.

כל דייט מיותר הוא דבר שמאוד שוחק את הנפש, וההורים שלך יודעים את זה.

לכן הם דואגים לבדוק באופן טוב טוב כל הצעה שמגיעה אליהם.

ולמה נועדו הבירורים?

הרי הרב לא באמת יגיד עליו דברים לא טובים!

אז זהו שלא, 

הרב, בשונה מהרבה חברים, לא שוקל את טובתו הרגעית של הבחור

הוא יודע שאם הוא ישקר ויראה אותו כמושלם באדם, השקר יתגלה במהרה (שלא לדבר על ההונאה שיש בדבר)

דבר אשר רק יגרום עוגמת נפש לשני הצדדים.

אז איך זה שבכל זאת הדברים שאומרים על הבחורים נשמעים אותו דבר?

לדעתי, זה מגיע מתוך סכמתיות מסויימת

כולם חברותיים 

כולם יראי שמיים

לכולם יש משפחה טובה

אבל,

יש לדבר הזה מינונים

אפשרי לנסות לשאול את הרב שאלות הרבה יותר ממוקדות.

אפשרי לשאול שאלות בויריאציות שונות ולהצליב מידע ותשובות.

אני לא בא אלייך בביקורת חס וחלילה, גם לי, הדבר מאוד מפריע.

אני לא אוהב שמוציאים לאנשים את הקישקע.

לא יעיל במיוחד!

שלא נדבר על המבוכה שאפשרי לגרום לחברים והרב ששואלים אותם.

לדעתי,

כדאי לבקש מאבא ואמא שלא יערבו אותך תוך כדי בבירורים.

אלא יציגו לך את התוצאה הסופית

ואם הדבר מפריע לך עד מאוד שהם מתערבים בנושא הנ"ל

אפשרי לדבר איתם בנימוס ולהסביר שאת מעדיפה לעשות זאת לבד.

אבל תמיד צריך לזכור, כל כוונתם היא  לטובתינו.

ולכן הם ראויים להמון הערכה.

שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!

ושתזכי שכל הכאב הזה יוביל לחיוך גדול בסוף!

אני מסכימה עם זה ששבוע זה המון,

ולחפור על בנ"א- ואחרי דייט אחד העסק נגמר-

זה בזבוז זמן ומשאבים מיותרים.

אם להורים זה חשוב כד כדי כך-

ניתן לומר להם שאחרי פעמיים- שלוש,

שיבררו כאוות נפשם...

[אני אישית מבררת לבד, ולא המון בכלל, וכשיצאתי עם מישו שזה היה

נראה רציני, ההורים שלי אמרו שכדאי לברר רציני,

בסופו של דבר אפאחד לא עשה את זה,

אבל- לי זה לא הפריע, להם היה ברור שגם אם הם מבררים זה בהסכמתי,

וזהו...]

אם ההורים שלי היו אלה שמבררים, היה אפשר לעצור את זה..

זה הצד השני עם הרשמיות והבירורים הבלתי פוסקים. עם זה כבר אין מה לעשות, תסכול.

לקבל באהבה ולהאמין שכל מה שה' מביא, זה לטובתינו!

לקרוא כל מה שנכתב כאן, רק שמופנה לצד שלו.

זה מתיש, זה כואב, אבל זה מגיע ממטרה טובה! (אבל לא בטוח שהמטרה מקדשת את האמצעים)

מבחינתי בירור של מעל 3-4 ימים זו עילה לגט.

שפעם התקשרה אלי אמא של בחור, כדי לברר על מישהי שהדרכתי כמה שנים לפני זה.

ופשוט ביקשתי לדבר עם הבחור  אבל היא לא הסכימה... (חוצמזה שהוא לא היה לידה)

ובפעם אחרת, רציתי לשדך שניים, ואמא שלה התקשרה אלי לברר עליו, והתעקשתי לדבר רק עם הילדה- ומה שהיא רוצה שתגיד לאמא שלה. ואכן לדעתי זה היה הרבה יותר מועיל לדבר עם הבנ"א עצמו (כשאמא שלה ברקע אומרת לה מה לשאול..) 

תכל'ס, כמה בירורים כבר צריך? יש את הדברים החשובים (מידות, אופי, התאמה בסיסית) יש את הג'וקים (מה שחשוב לי באופן אישי) ויש את העניין לדבר עם יותר מבנ"א אחד- כדי לראות תמונה כוללת יותר (למרות שאני כמעט ולא עשיתי את זה..)  

בס"ד

לפחות את יודעת שזו משפחה רצינית ובחור רציני...

שבוע ברורים זה נראלי הגיוני..

אנחנו פשוט התרגלנו ל"אינסטנט"- הכל מהר..יאללה טלפון פגישה חתונה...

אנחנו צריכים ללמוד לחכות לגלות ולצפות

ב"הצלחה!

צריך להגיע לשביל הזהב בבירורים, כי יש מקרים שבהם בחור ובחורה נפגשים, מתלהבים זה מזה, ורק אחרי שניצוץ האהבה נדלק, מגלים שבעצם אין התאמה מבחינת הרקע. כשנפגשים בגיל צעיר, לפעמים עלולים להיסח, אחרי החיצוניות, גם אם הרקע לא מתאים ובירור מוקדם של פרטים יכול למנוע אי נעימויות ועגמת נפש בהמשך.

למשל, הכרתי בחור שנפגע עד עמקי נשמתו כאשר נפגש עם כמה בחורות ואחת אחת הן פסלו אותו, אחרי הפגישה בגלל שהוא בסה"כ למד בהסדר 5 שנים, כולל השירות ולא התכוון להמשיך בישיבה גבוהה אלא למד מקצוע מתוך כוונה לעסוק בו. כל זה פגע מאד בדימוי העצמי שלו, וכשהוא סוף סוף נפגש עם אחת ששמחה להיפגש עם אחד שמתחיל ללמוד מקצוע שיוכל לפרנס בו את משפחתו בכבוד, הוא הרגיש בשמים.

אילו היו בירורים לגבי משאלות הבחורה, לגבי הציפיות שלה ו/או של ההורים (יתכן שההורים הובילו את המהלך לדרוש שהחתן המיועד ילמד כמה שנים בישיבה גבוהה, או שהלחץ החברתי, או אפילו הרצון הפנימי של הבחורה)., הבחור המסכן לא היה נפגע שוב ושוב מבחורות שלא רוצות אותו, בחור מקסים, חכם ובעל מידות, רק בגלל שהוא לא למד בישיבה גבוהה.

לפעמים הבירור הראשוני מעלה בעיה מהעבר, שאולי הבחור/ה לא מסוגלים להתמודד איתה. וגם אם הבחור/ה מחליטים שכן, לפחות זאת לא הפתעה.

הבירור חוסך זמן כך שבפגישה עצמה כל מה שהבחורה צריכה לעשות זה להכיר את הבחור ולראות אם הוא מתאים לה ולא להתחיל לחפור. כך בחור/ה יכול/ה להיפגש ואחרי תקופה קצרה יותר להגיע להחלטות לכאן או לכאן, מבלי לבזבז 3 חודשים ורק אז להגיע למסקנה שאין להם סיכוי לעתיד משותף.

לא צריך בירורי קישקע- אפשר לשאול את המשדך. מסימום עוד מישהו.  הבעיה בבירורי עומק מוגזמים (שנראה לי שהועתקו מהחרדים), היא שאפשר לפסול שידוך מתאים. וחבל..

רק הבירור "עד הגננת", באמת היה נראה קצת מופרז..

מאושר,

שהתברר שאמו שלו היתה גננת שלה...

שרק תתחתני בקרוב עם בחיר לבך ובן זוגך באושר ושמחה.

זכיתי בחתנים וכלות מעולים מבלי לברר דבר על בני הזוג העתידיים לפני  שהילדים נפגשו.

  הייתי בטוחה שיציעו להם מתאימים . כמו כן מהיכרות עם חרדים

הנוהגים לברר ,כמו שסיפרת, עד רמת הגננת לא תמיד ראיתי הצלחות.

יותר מידי ילדים מתגרשים שם. למרות כל הברורי

אני תמיד מתפללת שהקב"ה יזמן להם זיווג מתאים ואכן- כך היה עד היום.

ואני בטוחה שכך יהיה .

כל טוב לך

וה' יברך אותך במציאת אדם המתאים לך ביותר הליכה תמימה ובלי חטטנות מיותרת

ב"ה שהם זכו להתחתן בלי יותר מידי בירורים אבל זה לא תמיד נכון לגבי כולם..

כדאי לברר..לא לחפור אבל לברר כמו שצריך כדי לחסוך אי נעימויות..

זה נראה לי מוגזם מדי ואובססיבי....

אם ממש חשוב לו... שיברר אחרי פגישה אחת או שניים.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?