מה העניין של הבירורים האלה?

הרי הרב שלו לא יגיד עליו משהו לא טוב..

הפיתרון הוא, אחרי כל הבירורים, להגיד להורים שלא מתאימה לך ההצעה בגלל כל הסיפור הזה ושאת לא מרגישה בנח לצאת איתו עכשיו. 

אז נכון, תפסידי דייט, אבל אני מבטיח לך, שזו תהיה הפעם האחרונה שזה קורה. 

מנסיון. 

הוא יגיד דברים שיגרמו לך לדעת אם הוא מתאים לך או שלא....

בסופו של דבר,

כולם בסוף אומרים "בחור טוב, חברותי, ירא שמיים, עם מידות טובות, משפחה מקסימה"

טוב, נו, אולי בסדר טיפה שונה..

הרב יכול להגיד לך על תתקרבי עליו מניסיון.

אתה יכול להסביר?

את מבררת דברים שחשובים לך!! יש בת אחרת שלא תשאל את השאלות האלה ותשאל משהו אחר..

חוצמזה שאם הוא ישמע על הרצונות שלך יכול להיות שהוא יגיד שבדבר הזה זה לא מתאים..

נראלי הכי הגיוני!

למה זה מגיע עד הגננת..

בגלל שלא יודעים באיזה פעוטון היית - אז אין ברירה, מסתפקים רק בבירורים לגבי הגיל הבוגר יותר...

ולגופם של דברים - אל תקחי קשה..

מה איכפת לך?..

הם קיבלו את ההצעה, הם מבררים לפי המושגים שלהם...

תתעלמי לחלוטין. אם בסוף יציעו לך - משם מתחיל הענין שלך. לא הבחור "אשם", וגם לא את.

ואם ייגמר אחרי פגישה אחת? הרי לא את זו שצריכה לעשות שבוע-בירורים. מה איכפת לך?..

וכשאתם נפגשים - אתם יכולים להחליט שאתם לא שואלים שאלות על לפני כיתה ד' (טוב, הגזמתי: נגיד לא לפני כיתה ב'...)..

וזה כ"כ קשה!

איכשהו אני יודעת על כל הבירורים האלה כבר שבוע, בירורים שמוציאים את החשק..

אולי זה רק ההורים שלי שחושבים שזה יעשה לי טוב להתעדכן כל הזמן..

שאת מאד מעריכה,

אבל זה מעיק עלייך לשמוע כל הזמן את דיווחי-הביניים, וגם את עוד לא בשלב (כך זה יהיה בענוה..) שאת מבינה בדיוק למה צריך עד כדי כך..

אז אם הם מוכנים לעשות לך טובה, בשביל שאם זה כן, לא יֵצא לך בינתיים כל החשק, ולהגיד לך בסוף את כל ה"תוצאות" ביחד.

כנ"ל - אל תשכחי לומר להם שאת מאד מעריכה את המאמצים שלהם בשבילך (ומבחינתם הם באמת מתאמצים רק כדי שלביתם יהיה טוב. וזה מן הסתם גם מאד מרגש אותם. ו"הבת שלנו" צריכה מישהו... ב"ה)

היה פעם מישו שבירר עליי שבועיים

וזה די עיצבן...

[מה גם שטרחו ליידע אותי בזה..]

בנוגע לצד שלך-

אולי הפתרון הוא שאת תבררי בעצמך-

וכך לא יווצר מצב של בירורים שאת לא מעוניינת בהם..

בהצלחה!!

מה יש לברר על בנאדם כל כך הרבה זמן? 

הוא הלך לרופא השיניים וביקש לראות צילומים של הסתימות שלך?

מה נסגר עם אנשים???

אולי נהפוך את זה לנוהל - כמו שיש "דור ישרים", נעשה גם בדיקת "דור מעורער נפשית"...

כל אחד, בהגיעו לפירקו, יעבור טיפול פסיכולוגי שלאחריו יפרסם הפסיכולוג חוות דעת מקיפה בנוגע למצבו הנפשי של האדם ותכונות אופיו. 

מה ניתן לשנות בו ומה לא ומה כדאי לו לחפש. 

מעבר לזה, ייערכ לכל אדם בדיקות גנטיות כדי לקבוע מהי ההסתברות שלו לחלות בכל מחלה הידועה לאדם, ומה הסיכוי של ילדיו לחלות במחלה כזאת או אחרת בהתחשב במצבו הרפואי. 

(אני לא מדבר על בדיקות כמו דור ישרים, שלדעתי הן חובה - אלא על בדיקות כמו "מה הסיכוי שלילד שלו יהיו משקפיים" או ציפורן חודרנית). 

לאחר מכן, יישב פורום המורים שלימד את הבחור במשך כל שנותיו בכל המוסדות הרלבנטים (אולי צריכה להיות כאן חלוקה למקצועות קודש ומקצועות חול - אבל ככל הנראה נצטרך להקים ועדה ע"מ ללבן את הענין...). 

הם יוציאו חוות דעת בנוגע ליכולותיו והמוכנות שלו להשקיע. הם גם ידרגו את רמת הענין שלו במקצועות שאותם הם לימדו - כך שיוכל להתקבל היחס בין ההשקעה שלו בתחום מסוים לבין רמת הענין שלו באותו תחום.

כמובן שיישב גם פורום המפקדים שלו בצבא, הרבנים שלו, המרצים שלו, הבוסים שלו - וכל מי שהוא אי פשעם בא איתו במגע. 

כל אותם גופים יכתבו ניירות עמדה - ולפני כל דייט, ישלח המדוייט הפוטנציאלי את כל הטפסים הרלבנטים למדוייטת הפוטנציאלית ולהיפך. 

ניתן יהיה להוסיף עד 2 המלצות ממישהו שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה. 

נשמע טוב, לא?

זו יכולה להיות מהפיכה בעולם השידוכים.
רוץ לרשום פטנט!

(ואם כל המידע הזה לא יספיק יהיו שמאים מיוחדים שילכו לבדוק את הנכס, סליחה, הבחור, ולתת הערכה מסודרת בנוגע לערכו.)

זה היה קטע מגוחך,

בפגישה הוא שאל: מה ההורים שלך עושים?

אז כשעניתי לו הוא אמר: אה, נכון.

כמעט שאלתי אותו: מה מידת הנעליים של אחי הקטן?:d

איך עושים את זה? איפה מוכרים את החשק הזה? oO

ובהחלט התבאסתי שבשבועיים האלו

לא היתה לי הצעה אחרת-

שיכלתי לומר להם- לא עניתם אז...:d

תכל'ס-

אם לא היו עומדים עליי חצי שנה,

לא הייתי יוצאת איתו...

הם גם יודעים כמה גמלים הם יצטרכו לשלם אם הם יחליטו לממש את העיסקה? 

יש ביטוח? 

אולי כדאי שיקחו את הבחור גם לפסיכולוג כדי לקבל עליו חוות דעת ואם ניתן להוריד במחיר... 

בעיני, אפילו אם הם המציעים, זו חטטנות. 

גם אם ההורים רוצים להציע - שיציעו וזהו! שישאלו אותה מה לה חשוב לדעת - ושיבררו את זה. 

לא שום דבר מעבר. 

אני לא חושב שזה מתוך דאגה אן ממקום טוב. זה רצון של ההורים להיות "מעורבים". "לקחת חלק". 

או במילים אחרות, להחליט בשבילה. 

כי אם נניח שהם יגלו משהו שלה לא איכפת, אבל להם כן, הם יבטלו את כל העניין - וזו לא צריכה להיות החלטה שלהם. גם אם הם המציעים. 

באופן כללי, כל ענין הבירורים הזה עבר כל גבול. 

להתקשר לרב של הבחור כדי לשמוע מה הוא אומר עליו (כי כל רב מספר על תלמיד או שניים שלו שהם מפגרים ונוטים להתקפות פסיכותיות...), מתקשרים לחברים שלו כדי לדעת מה הם חושבים עליו (הם חברים שלו, דברים לא טובים, כנראה שהם לא יגידו), מתקשרים לקרובי משפחה שאולי הכירו אותו בתיכון (כי זה מאוד חשוב אם הוא היה נרדם פעם אחת בשיעור גמרא בכיתה ט'). 

ההרגשה שלי היא שאנשים עושים בירורים, כדי להרגיש "גדולים" וחלק מעולם הדייטים. זו הדרך של אנשים להרגיש בוגרים - כי ה"מידע" (הוא חברותי, משקיען, נחמד, ויש לו חוש הומור... כולנו כאלה, לא ידעתן?) שכל הבירורים האלה מספקים, הוא זניח במקרה הטוב. 

לפחות אצל ההורים שלי שלא מתערבים יותר מידי..

במקרה הזה הצד שלו לא מפסיד לברר, כך שעשו להורים שלי מצפון וגרמו גם להם לברר יותר ממה שחשבו..

מבחינתי, הבירורים זה רק כדי לדעת שאין משהו חריג.. אני מעדיפה להכיר אותו בעצמי

אז אני מניח שאת יודעת מה שאת כותבת. 

זה עדיין מאוד לא תקין לדעתי, אבל אלו הם החיים שלך. 

מלחיץ משהו...

אני הייתי בורחת, כנראה לבחור יש איזושהי הפרעה.

דבר ראשון, גם לי זה היה מאוד מפריע אם ההורים שלי היו מתערבים באופן גס בבירורים שלי ואת מה שאני עושה.

אבל אם הם היו עושים את זה, הם היו זוכים ממני להמון המון הערכה!

אנחנו צריכים לזכור תמיד שכל מה שההורים שלנו עושים, מגיע מתוך רצון לתת לנו את הטוב ביותר.

למה הם מבררים במשך שבוע?

להורים יש הרבה פעמים פרספקטיבה אחרת לחיים, בתור אנשים נשואים, הם יודעים מה באמת חשוב (לא בדיוק, אבל יש להם הרבה יותר נסיון מאיתנו) ואותו הם מבררים.

כל דייט מיותר הוא דבר שמאוד שוחק את הנפש, וההורים שלך יודעים את זה.

לכן הם דואגים לבדוק באופן טוב טוב כל הצעה שמגיעה אליהם.

ולמה נועדו הבירורים?

הרי הרב לא באמת יגיד עליו דברים לא טובים!

אז זהו שלא, 

הרב, בשונה מהרבה חברים, לא שוקל את טובתו הרגעית של הבחור

הוא יודע שאם הוא ישקר ויראה אותו כמושלם באדם, השקר יתגלה במהרה (שלא לדבר על ההונאה שיש בדבר)

דבר אשר רק יגרום עוגמת נפש לשני הצדדים.

אז איך זה שבכל זאת הדברים שאומרים על הבחורים נשמעים אותו דבר?

לדעתי, זה מגיע מתוך סכמתיות מסויימת

כולם חברותיים 

כולם יראי שמיים

לכולם יש משפחה טובה

אבל,

יש לדבר הזה מינונים

אפשרי לנסות לשאול את הרב שאלות הרבה יותר ממוקדות.

אפשרי לשאול שאלות בויריאציות שונות ולהצליב מידע ותשובות.

אני לא בא אלייך בביקורת חס וחלילה, גם לי, הדבר מאוד מפריע.

אני לא אוהב שמוציאים לאנשים את הקישקע.

לא יעיל במיוחד!

שלא נדבר על המבוכה שאפשרי לגרום לחברים והרב ששואלים אותם.

לדעתי,

כדאי לבקש מאבא ואמא שלא יערבו אותך תוך כדי בבירורים.

אלא יציגו לך את התוצאה הסופית

ואם הדבר מפריע לך עד מאוד שהם מתערבים בנושא הנ"ל

אפשרי לדבר איתם בנימוס ולהסביר שאת מעדיפה לעשות זאת לבד.

אבל תמיד צריך לזכור, כל כוונתם היא  לטובתינו.

ולכן הם ראויים להמון הערכה.

שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!

ושתזכי שכל הכאב הזה יוביל לחיוך גדול בסוף!

אני מסכימה עם זה ששבוע זה המון,

ולחפור על בנ"א- ואחרי דייט אחד העסק נגמר-

זה בזבוז זמן ומשאבים מיותרים.

אם להורים זה חשוב כד כדי כך-

ניתן לומר להם שאחרי פעמיים- שלוש,

שיבררו כאוות נפשם...

[אני אישית מבררת לבד, ולא המון בכלל, וכשיצאתי עם מישו שזה היה

נראה רציני, ההורים שלי אמרו שכדאי לברר רציני,

בסופו של דבר אפאחד לא עשה את זה,

אבל- לי זה לא הפריע, להם היה ברור שגם אם הם מבררים זה בהסכמתי,

וזהו...]

אם ההורים שלי היו אלה שמבררים, היה אפשר לעצור את זה..

זה הצד השני עם הרשמיות והבירורים הבלתי פוסקים. עם זה כבר אין מה לעשות, תסכול.

לקבל באהבה ולהאמין שכל מה שה' מביא, זה לטובתינו!

לקרוא כל מה שנכתב כאן, רק שמופנה לצד שלו.

זה מתיש, זה כואב, אבל זה מגיע ממטרה טובה! (אבל לא בטוח שהמטרה מקדשת את האמצעים)

מבחינתי בירור של מעל 3-4 ימים זו עילה לגט.

שפעם התקשרה אלי אמא של בחור, כדי לברר על מישהי שהדרכתי כמה שנים לפני זה.

ופשוט ביקשתי לדבר עם הבחור  אבל היא לא הסכימה... (חוצמזה שהוא לא היה לידה)

ובפעם אחרת, רציתי לשדך שניים, ואמא שלה התקשרה אלי לברר עליו, והתעקשתי לדבר רק עם הילדה- ומה שהיא רוצה שתגיד לאמא שלה. ואכן לדעתי זה היה הרבה יותר מועיל לדבר עם הבנ"א עצמו (כשאמא שלה ברקע אומרת לה מה לשאול..) 

תכל'ס, כמה בירורים כבר צריך? יש את הדברים החשובים (מידות, אופי, התאמה בסיסית) יש את הג'וקים (מה שחשוב לי באופן אישי) ויש את העניין לדבר עם יותר מבנ"א אחד- כדי לראות תמונה כוללת יותר (למרות שאני כמעט ולא עשיתי את זה..)  

בס"ד

לפחות את יודעת שזו משפחה רצינית ובחור רציני...

שבוע ברורים זה נראלי הגיוני..

אנחנו פשוט התרגלנו ל"אינסטנט"- הכל מהר..יאללה טלפון פגישה חתונה...

אנחנו צריכים ללמוד לחכות לגלות ולצפות

ב"הצלחה!

צריך להגיע לשביל הזהב בבירורים, כי יש מקרים שבהם בחור ובחורה נפגשים, מתלהבים זה מזה, ורק אחרי שניצוץ האהבה נדלק, מגלים שבעצם אין התאמה מבחינת הרקע. כשנפגשים בגיל צעיר, לפעמים עלולים להיסח, אחרי החיצוניות, גם אם הרקע לא מתאים ובירור מוקדם של פרטים יכול למנוע אי נעימויות ועגמת נפש בהמשך.

למשל, הכרתי בחור שנפגע עד עמקי נשמתו כאשר נפגש עם כמה בחורות ואחת אחת הן פסלו אותו, אחרי הפגישה בגלל שהוא בסה"כ למד בהסדר 5 שנים, כולל השירות ולא התכוון להמשיך בישיבה גבוהה אלא למד מקצוע מתוך כוונה לעסוק בו. כל זה פגע מאד בדימוי העצמי שלו, וכשהוא סוף סוף נפגש עם אחת ששמחה להיפגש עם אחד שמתחיל ללמוד מקצוע שיוכל לפרנס בו את משפחתו בכבוד, הוא הרגיש בשמים.

אילו היו בירורים לגבי משאלות הבחורה, לגבי הציפיות שלה ו/או של ההורים (יתכן שההורים הובילו את המהלך לדרוש שהחתן המיועד ילמד כמה שנים בישיבה גבוהה, או שהלחץ החברתי, או אפילו הרצון הפנימי של הבחורה)., הבחור המסכן לא היה נפגע שוב ושוב מבחורות שלא רוצות אותו, בחור מקסים, חכם ובעל מידות, רק בגלל שהוא לא למד בישיבה גבוהה.

לפעמים הבירור הראשוני מעלה בעיה מהעבר, שאולי הבחור/ה לא מסוגלים להתמודד איתה. וגם אם הבחור/ה מחליטים שכן, לפחות זאת לא הפתעה.

הבירור חוסך זמן כך שבפגישה עצמה כל מה שהבחורה צריכה לעשות זה להכיר את הבחור ולראות אם הוא מתאים לה ולא להתחיל לחפור. כך בחור/ה יכול/ה להיפגש ואחרי תקופה קצרה יותר להגיע להחלטות לכאן או לכאן, מבלי לבזבז 3 חודשים ורק אז להגיע למסקנה שאין להם סיכוי לעתיד משותף.

לא צריך בירורי קישקע- אפשר לשאול את המשדך. מסימום עוד מישהו.  הבעיה בבירורי עומק מוגזמים (שנראה לי שהועתקו מהחרדים), היא שאפשר לפסול שידוך מתאים. וחבל..

רק הבירור "עד הגננת", באמת היה נראה קצת מופרז..

מאושר,

שהתברר שאמו שלו היתה גננת שלה...

שרק תתחתני בקרוב עם בחיר לבך ובן זוגך באושר ושמחה.

זכיתי בחתנים וכלות מעולים מבלי לברר דבר על בני הזוג העתידיים לפני  שהילדים נפגשו.

  הייתי בטוחה שיציעו להם מתאימים . כמו כן מהיכרות עם חרדים

הנוהגים לברר ,כמו שסיפרת, עד רמת הגננת לא תמיד ראיתי הצלחות.

יותר מידי ילדים מתגרשים שם. למרות כל הברורי

אני תמיד מתפללת שהקב"ה יזמן להם זיווג מתאים ואכן- כך היה עד היום.

ואני בטוחה שכך יהיה .

כל טוב לך

וה' יברך אותך במציאת אדם המתאים לך ביותר הליכה תמימה ובלי חטטנות מיותרת

ב"ה שהם זכו להתחתן בלי יותר מידי בירורים אבל זה לא תמיד נכון לגבי כולם..

כדאי לברר..לא לחפור אבל לברר כמו שצריך כדי לחסוך אי נעימויות..

זה נראה לי מוגזם מדי ואובססיבי....

אם ממש חשוב לו... שיברר אחרי פגישה אחת או שניים.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…