ימימה מזרחי..

והיא אמרה שהדרך היחידה להפסיד את החצי שלך זה אם את פוסלת קשר רק כי אולי יש מישהו אחר יותר טוב..

ושמעתי פעם משפט שאומר - האויב הגדול ביותר של הטוב' זה ה'טוב ביותר'..

וגם לכי תדעי.. יש הצעות שנשמעות טוב ובסוף לא הולכות.. ורק תתבאסי על קשר שכבר בדקת וראית שהוא טוב בשבילך!

אני מאמצת!

"האויב הגדול ביותר של ה'טוב' זה ה'טוב ביותר'"!

גם אחרי שתתחתני את מתכוונת להמשיך לשמוע הצעות כי אולי יבוא משהו יותר טוב? 

מתי מבחינתך את מפסיקה לשמוע הצעות? אחרי חודש? חודשיים? אחרי האירוסין? נישואים? ילד ראשון? 

לדעתי, במצב כזה, אני לא מאמין שיש סיכוי שהקשר שאת נמצאת בו הוא בעל סיכוי כלשהו ואם תספרי לבחור שאת יוצאת איתו שאת ממשיכה לשמוע הצעות - הוא יגלגל אותך מכל המדרגות ובצדק. 

מן הסתם לא תספרי לו את זה בחיים - ואם את מסתירה ממנו משהו, אז כנראה שזה משהו שאת צריכה להתבייש בו. 

אחד מרבותי תמיד מציין לנו שיצר הרע תמיד ינסה אותנו בנסיונות כאלה

הוא יערער לנו את הבטחון בטוב שיש לנו כדי שנפסיד גם אותו

במיוחד בעניין הנ"ל של הצעות תוך כדי הקשר.

אפשר לראות את זה במוחש, שכאשר שאנחנו נמצאים בקשר

פתאום מגיעות ההצעות הכי טובות

ואם ח"ו נגמר הקשר וחוזרים לאותן הצעות, הן ברוב המקרים כבר לא רלוונטיות.

זהירות, יצר הרע בפעולה!

שאת רוצה יותר?

"איך נדע שזה זה? אולי יש מתאים יותר..." כמה מוכר.

באחד הסמינריונים שהייתי שמעתי שבמיוחד היום, כשתרבות המערב חילחלה אלינו, אנו כל הזמן חושבים אם יש יותר טוב, יותר מתאים. השפע העצום והמבחר הענק מבלבלים אותנו. אנו הולכים לחנות נעליים עם שלל עיצובים שונים, וכל נעל יש בכל הצבעים ובכל המידות. גם בסופר אנו צריכים לבחור בין עשרות סוגי מעדנים וכו'. אנו מתנסים בכל מוצר ומוצר ומנסים למצוא את ההכי טוב/טעים/יפה. מובן שדרך זו אינה נכונה בבחירת בן זוג. אין צורך לעבור על כל הבחורים ולראות מי מהם "האחד" שהוא הכי-הכי, אם אין סיבה לשלול את המשך הקשר לקשר של בר קיימא - אין צורך לבדוק אופציות נוספות, זה זה.

הנה קטע קצר שקשור לכך (את הקטע כתב הרב יוני לביא):

לא יודעים שזה זה, אלא בוחרים שזה יהיה 'זה'..

ומצטרפת לקודמיי, שאמרו שאסור בשום פנים ואופן לבחון הצעה אחרת במהלך קשר..

והיו פה כבר שירשורים רבים על שמיעת כמה הצעות במקביל

וכבר טענו חכמים וגדולים ממני שזה לגיטימי

ואני שוב אומרת שלענ"ד, מצב כמו שציינה פותחת השירשור

הוא תוצאה ישירה של נתינת לגיטימציה לבירור כמה הצעות במקביל ולא כל אחת בפני עצמה..

הגדר צריך להתחיל משם..

בשורות טובות!

ב"ה

"לפעמים אנחנו מחפשים רחוק ולא שמים לב שהטוב נמצא על ידינו"

אם אדם יפסול כל אחת (וכן להפך) בגלל שיכול להיות שיות יותר טוב ממנו הוא לא יגיע לשום מקום, אלא ימשיך לחפש ח"ו - עד שהוא יבין שהוא יכול להמשיך לחפש כך שנים, אבל זה לא יעזור לו.

כמובן שזה מתאים גם לבנות, אך נכתב בלשון זכר בגלל הנוחיות. 

את מכירה אותו?

זה לא שהמשכתי לחפש, חברה שלא ידעה שאני יוצאת שאלה אותי מה אני אומרת על מישהו. וכן, אני מכירה אותו.
ואני מבינה את ההתלהמות. אבל, נכון שאין לי שום סיבה לקטוע את הקשר, אבל גם אין לי סיבה להמשיך.. הוא לא מתקדם. אין לי סיבה לשלול אבל גם אחרי כמה חודשים שאנחנו יוצאים אני לא מרגישה כלפיו כלום.
והשני- אני יודעת שקיימת התאמה.
ובבקשה אל תבואו ממקום שופט. אני רק מבררת

לא צריך "סיבה לשלול" אלא סיבה להמשיך.

אם את לא מרגישה כלפיו כלום אין שום סיבה להמשיך.

בהצלחה עם החדש.

את יכולה לא לאהוב את זה, אבל את מתנהגת בצורה לא ראויה (ואני כותב את זה בצורה מאוד מאוד מאוד עדינה ביחס למה שאני חושב) כלפי אדם אחר. 

ואני ממש לא חושב שאת מבינה את ה"התלהמות". (תחשבי שהבחור שאת יואת איתו היה כותב כאן את אותה ההודעה. מעניין איך היית מרגישה כלפיו...)

כשחברה שלך רק התחילה להגיד לך משהו, הדבר הראשון שהיית צריכה להגיד הוא: "זה לא רלבנטי!"

כשאת יוצאת עם מישהו, אז כל אחד אחר הוא בכלל לא אופציה. 

אם את לא יודעת אם הקשר שאת נמצאת בו מתאים לך או לא, אם הוא לא מתקדם, אם אין לך סיבה להמשיך - תסיימי את הקשר ואז תחשבי מה הלאה. 

מה את היית אומרת אם הבחור שיוצא איתך היה אומר לך שהוא החליט לסיים את הקשר איתך בגלל שהציעו לו לצאת עם מישהי שהוא חושב שהיא יותר מתאימה לו? איך היית מרגישה?

כי זה בדיוק מה שאת עושה או חושבת לעשות. 

(אותו הדבר נכון גם אם הוא היה אומר לך שהוא רק מתבלט בין להמשיך את הקשר איתך לבין לצאת עם מישהי אחרת שהציעו לו עכשיו). 

כמו שכתבתי, מן הסתם לא סיפרת לבחור שאת יוצאת איתו על הלבטים הללו - ויש לזה סיבה. את יודעת שהוא לא יקבל את ההתנהגות הזאת ובצדק. (אם את רוצה להיפרד ממנו, רק תספרי לו על ההתלבטות שלך. אני בטוח שזה יחסוך לך את המשך ההתלבטות). 

זו התנהגות בזויה ומגעילה (במיוחד אם אתם כבר יוצאים מספר חודשים!) ואני פשוט לא מאמין שיש אנשים בכלל, ואנשים במגזר שלנו בפרט, שמתנהגים ככה. 

ואני לא רואה איך בתור בנאדם, אני יכול לבוא ממקום לא שופט.  

שמאוד רלוונטי לימים של ספירת העומר...

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך!!

אלא גם מתנשא, תוקפני ומתחסד.

אבל אם כתבת משהו כזה - למה שלא תסביר את עצמך? 

מתנשא? כי אני חושב שבני אדם צריכים להתנהג כמו בני אדם אחד לשני? אז אני מתנשא. 

תוקפני? יכול להיות, אבל אני לא רואה איפה הייתי תוקפני. 

מתחסד? אתה יודע מה פירוש המילה? כי נראה שלא. 

אתה צבוע. ואני, בניגוד אליך, גם אסביר את עצמי:

שווה בנפשך שאתה יוצא עם בחורה והיא אומרת לך, אחרי כמה חודשים, שהציעו לה מישהו אחר והיא מתלבטת אם לצאת איתו או לא. 

אז נכון שהיא לא שאלה אותו בפנים - אבל זה שהיא הלכה מאחורי הגב שלו, לא אומר שזה פחות נורא. 

תחשוב שזה הייתי אתה בנעליו של המדוייט. איך היית מרגיש? מה היית חושב? 

אז תפסיק להיות צבוע, ואל תקרא לי בשמות. 

כשאתה בא בגישה כזו, לא רק שאתה גורםששום דבר מהדברים שלך לא ייכנס ללב אתה גורם לחוסר חשק לשאול שאלות.
שאלתי כדי לקבל תשובה, וקיבלתי. ותודה לכל מיש ענה לי.

לא שאלתי כדי לשמוע איזה אדם נבזה אני.

וזה משהו שהיית צריכה לשמוע. גם אם לא שאלת. 

את יודעת, כשאנשים לפעמים מספרים על כמה מגעיל עולם הדייטים לפעמים - זה בדיוק אחד הדברים שעליהם הם מדברים. 

יש צורה ודרך לענות לכל דבר.

ולא, אני רחוק מתפקיד חינוכי כלשהו כרחוק מזרח ממערב. 

ואני מאוד מקווה שגם את לא עוסקת בחינוך. 

"שמע את האמת מפי מי שאמרה". 

את יכולה לשנוא אותי ולחשוב שאני מגעיל - אבל את יודעת מצוין שמה שכתבתי נכון. 

נ.ב. 

לפעמים, כששואלים שאלות, מקבלים גם הרחבה בנושא. 

כמו שאם הייתי שואל אם אני צריך לדוגמא, לתת סטירה לבחורה שאמרה לי משהו לא יפה בדייט, כנראה שהייתי מקבל תשובה קצת יותר מורחבת מ'כן' או 'לא'... 

אם אתה רוצה להוסיף טוב, להוסיף חכמה ולגרום למישהו להתנהג בדרך שאתה רואה אותה כנכונה,

או שאתה רוצה להוציא את העצבים שלך/ להתלהם/ להבהיר לו כמה הוא נוראי.

להתנהג כמו בני אדם. להתחשב. לחשוב פעם אחת לפני שעושים משהו מגעיל למישהו אחר. 

ואגב, כתבתי לך גם מה דעתי לגבי השאלה שלך: בלי קשר לבחור השני, תיפרדי מהבחור שאת יוצאת איתו עכשיו ומכמה סיבות:

1. אם את בודקת אופציות כשאת יוצאת איתו - אז מגיע לו יותר. לכולם מגיע יותר. 

2. אם את בודקת אופציות כשאת יוצאת איתו - אז את לא מרוצה ממנו ומתישהו זה ייגמר. 

3. את הסיפור הזה תצטרכי להסתיר ממנו - כי כל בחור נורמלי היה מגלגל אותך מכל המדרגות ברגע שהוא היה שומע אותו - ולא בריא להסתיר דברים בקשר. (אני מניח שלא סיפרת לו...)

וזה לא משהו שאני רואה אותו כנכון - זה פשוט להיות בנאדם - תעני לעצמך (לא לי, לעצמך) על מה ששאלתי: מה את היית מרגישה במקום אותו בחור? 

עכשיו תביני מה זה אומר עלייך. 

זה לא שאמרתי לחברה שאני מתלבטת, פשוט עצם ההצעה, (שהיתה בהודעה אגב) העלתה בראשי את השאלה.
אתה יכול לענות שזה לא מתאים.זהו. לא להתנפל ככה.

את הרי לא שלחת לה: "זה לא רלבנטי" כמו שאדם הגון היה עושה. בצורה אוטומטית. אין בכלל אופציה אחרת.

כל דבר אחר, הוא לא ראוי. (שוב, בלשון המעטה). 

את הגדלת לעשות ונכנסת לפורום ושאלת מה לעשות עם ההתלבטות שיש לך. כלומר, מבחינתך זו אופציה שיש לשקול.

אם היית אדם ישר והגון שעשה טעות, היית יכולה להגיד שבאמת לא חשבת על זה, שזה באמת מגעיל ושזה לא יקרה יותר - במקום זה, את עוד מנסה להצדיק את עצמך כאילו שזה לא כ"כ נורא. 

אז אני מודיע לך, קבל עם ועדה, שזה כן כ"כ נורא. פשוט עושה רושם שאת מתקשה להבין את זה. 

ובמקום לבקר אותי על הדרך שבה אני מציג את הדברים, אולי תסבירי לי למה את חושבת שמה שאני כותב הוא לא נכון. 

האם את היית מרגישה אחרת אם הבחור שאיתו את יוצאת מספר חודשים היה אומר לך שהוא קיבל הודעה והציעו לו מישהי והוא מתלבט מה לעשות?

א. כן אמרתי לה שזה לא רלוונטי.

ב. בגלל שבתוכי היו תהיות אני לא רואה בעיה בלהעלות את השאלות כדי לקבל תשובות.

ובאמת קיבלתי פה תשובות.

תהיה בטוח שפעם הבאה אני לא אשאל פה- ויכול להיות שבגלל זה אעשה טעויות.

אני חושב שלא נכון ולא ראוי, לחשוב על קשר אחר, כשיש לך כבר הצעה, לפני שאת מחליטה דבר כזה, תחשבי על מה אם היו עושים לך דבר כזה?? איך היית מרגישה?? ואז תחליטי, אבל אני בטוח ב-100% שלא היית מרוצה מזה, (בלשון המעטה)

אלא שהיא יצאה עם משהו מספר חודשים, ואז קיבלה עוד הצעה.

(לא קראתי את כל השרשור)

ב. התהיות שהעלית, הן לא הגונות. 

היית יכולה לשאול, שחברה הציעה לך בהודעה, ואת כבר בקשר כמה חודשים עם מישהו אחר, וכמובן שאמרת לה שזה לא רלבנטי - אבל מה זה אומר אם את לא בטוחה ואולי עם הבחור שהציעו לך, היה יכול להיות לך יותר טוב? 

ואז הייתי כותב לך: שאם זה המצב, וככה את חושבת, אז באמת כדאי שתיפרדי מהבחור, כי אם את חושבת על אופציות אחרות כשאת נמצאת בקשר עם מישהו, אז כנראה שלא טוב לך בקשר שאת נמצאת בו. 

בלי שום ביקורת ודעה שלילית. 

ודי נראה שגם כשאת שואלת כאן וכותבים לך משהו, זה לא מחלחל, אם את לא מבינה שמה שעשית הוא מאוד נורא. 

ככה שטעויות ודברים לא ראויים, את תעשי בכל מקרה ככל הנראה... 

עצם ההתלבטות היא טבעית ונורמלית ואין שום סיבה להתבייש כשאנחנו מתלבטים בעניין כלשהו.

ואם תחליטי שיש לך סיבה טובה לקבל את ההצעה, אל תהססי.

אל תמצאי את עצמך מתחתנת עם מישהו רק בגלל שלא היה לך נעים להפסיק את הקשר.

היא לא "תמצא את עצמה מתחתנת עם מישהו כי לא היה לה נעים להפסיק את הקשר".

אם בחורה שנמצאת בקשר עם מישהו בכלל מקבלת הצעות אחרות ועוד מתלבטת לגביהם - זה רק אומר מה היא חושבת על הקשר שבו היא נמצאת ומה ההערכה שלה לבחור. 

היא היתה צריכה להיפרד ממנו בלי קשר - כי ברור שהוא לא מה שהיא רוצה והיא סתם מתעללת בו. 

כשנמצאים בקשר לא מקבלים הצעות ואם בכח שלחו לה sms לגבי מישהו אחר והיא מתלבטת, שתרחם על הבחור שהיא נמצאת איתו בקשר ותעזוב אותו לנפשו. 

היא לא שווה אותו. 

ונראה לי שלקחת את העניין יותר מידי קשה ובצורה קצת קיצונית..

נכון, אין ספק שזה לא מוסרי לבחון עוד הצעה במהלך קשר..

אבל כמו ששירה ציינה, היא אמנם עידכנה שההצעה לא רלוונטית

ונראה לי שבתום לב היא פנתה לפורום בכדי לשתף במחשבותיה ולשאול לדעתינו,יותר מצד "הסקר" שבדבר ופחות מהצד של "עובר לעשייתם"..

אני בטוחה שאת המסקנה הברורה היא הבינה כפי שכבר שציינה, אך אין צורך להפוך את זה להכפשה אישית.

ושירה, לענ"ד, אפשר אפילו ללמוד מהשאלה על מידת ורצינות הקשר, כי כשנמצאים בקשר עם בחור ונראה שיש התאמה, בדר"כ אין אפילו רצון להצעות קורצות אחרות..

בשורות טובות!

אבל זה לא מה שהיא שאלה ואלה שענו לה ואמרו לה שזה לגיטמי, ענו למה שהיא שאלה.

כבר כתבתי שאם היא היתה כותבת את השאלה כמו שאת ציינת, זה היה שונה לגמרי ולא ניסיתי להכפיש אף אחד באופן אישי.

כשאתם מחליטים לכתוב בפורום על התלבטות זו או אחרת, יש לקחת בחשבון את האפשרות שתקבלו ביקורת.

הביקורת היא חלק מהדיון, בדיוק כמו הודעות התמיכה והייעוץ.

מצד שני, כמובן יש לשמור על כבוד הכותבים משני הצדדים בדיון. (כמבואר בשרשור הנעוץ.)

שבת שלום.

ואני רואה לנכון לומר את דעתי, שהשאלה שלך היא לגיטימית בהחלט;

וטוב ששאלת אותה.

בלי להתייחס כלל לְמה אמורה להיות התשובה.

לע"נד, גם אם נאמר ש"לא אמורים להסתכל לצדדים", כלשונך, זה בכלל לא בגלל ש"מתחילה העבודה שלא להסתכל לצדדים", במובן של אחרי הנישואין. היכרות של שידוך, אינה נישואין - אלא בחינה מה הכי מתאים.

ומי שמכניס מושגים של נישואין ללא-נישואין, אולי עלול חלילה להתבלבל בנישואין ולחשוב שזה קצת כמו "דייטים"...

הנקודה שיש לדון בה, אולי, היא האם זה הוגן, שהרי כבר נפגשים זמן-מה עם מישהו (כךהבנתי מהודעתך);

האם באמת זו לא סתם "אשליה", שאת השני את רוצה יותר? הרי אינך מכירה אותו (לכן שאלתי בתחילה, כנתון לעצם הבנת השאלה, איך את יודעת שאת רוצה יותר).

וגם באופן מעשי, אם יש "מישהו ממש חמוד וגם נראה שיש התאמה" - מנין לדעת שמי ש"את רוצה יותר" אכן גם איתו יכולים להיות נתונים כאלה? באמת אינני יודע - כי אינני יודע את הנתונים המדוייקים.

ולא ראיתי לנכון להתערב עוד מקודם - כי סה"כ, אני חושב שבנות שהגיבו, מרגישות שזה "לא שייך", יש בכך משהו שאין לי ענין לקלקל אותו אצלן. זה חלק מהאופן שבו הן נפגשות ומרגישות את הנושא אצלן.

אבל - מהתגובות שלך שקראתי כעת - אני מבין שנפגעת, כי אולי היו כאלו שהציגו את עצם המחשבה על דבר כזה כ"עיוות מוסרי" או משהו דומה.

ואני לא מסכים עם דבר כזה (חוץ מהשאלה שהזכרתי על המוסריות לגבי מי שנפגשים איתו בפועל. אבל אני מתכוין לגבי עצם היכולת לחשוב אולי הצעה אחרת מתאימה יותר).

השאלה שלך מובנת מאד, ובאה מיסוד בריא:

שלב ההיכרויות אינו בעל ערך עצמי. הוא שלב שבו מחפשים את מי שהכי מתאים.

אז את שואלת שאלה לכאורה נכונה:

אם עולה הצעה יותר טובה. הרי זה לא שאני נשואה - שאז כמובן אין "יותר טוב". האם לא נכון לבדוק אותה, אפילו שאני כבר בקשר אחר - כי עם כל אי הנעימות, הרי מדובר פה במשהו לכל החיים, והוא מתחיל רק אחרי הנישואין. עכשיו זה הכל בדיקה "לקראת".

השאלה מובנת, לגיטימית, נכונה.

כעת, אפשר לענות שזה לא מוסרי כלפי מי שנפגשים.

אפשר לענות שאת יכולה - אבל תביאי בחשבון שלא יהיה כמו שחשבת - והפסדת מישהו שהרגשת איתו טוב.

אפשר לענות שזה "לא בריא" פסיכולוגית. כי אם מתחילים כך - אז אף הצעה לא בודקים ברצינות וזו לא הדרך.

ואפשר גם לענות - שאת צריכה לעשות את החשבון בעצמך: הכי חשוב שתתחתני עם הכי מתאים, אבל תביאי בחשבון כל מה שלעיל, ותראי אם באמת כדאי ללכת על זה. רק את יודעת בדיוק את הנתונים.

תשובות לגיטימיות.

והשאלה - לא פחות.

בוחנים כל מקרה לגופו - והשאלה כלל וכלל לא לגיטימית. 

שאלות כאלה הן מסוג השאלות שגורמות לי בחילה מהמחשבה שאני עלול, חס וחלילה, לצאת עם בחורה כזאת יום אחד. 

ואני גם לא אמרתי אם "מסתכלים לצדדים" בתוך קשר או לא.

אבל כשבחורה שואלת פה "שאלה עיונית" כזו, כמו עוד שאלות שנשאלות כאן כשאנשים מנסים לברר לעצמם את הדרך וסולם הערכים בנושאים שהם נתקלים בהם די לראשונה,

זה בהחלט לגיטימי לשאול.

מהטעמים שהסברתי, על "צדדי ההסתכלות" שיכולים להיות לה בראש כשהיא שואלת דבר כזה.

והראיה - שהיא עצמה דווקא דחתה את ההצעה לבינתיים, מתוך "תחושה" כנראה; ובכל זאת שאלה כאן..

והבעת הדעות - בסבלנות גם אם חלקן בנחרצות - יכולה לעזור לאנשים לברר ולגבש בתוך עצמם את דעתם.

הבחורה שאלה שאלה פרקטית ולא עיונית. עם הזמן היא הפכה ל"עיונית". 

שאלה כזאת היא שאלה שלגיטימי לשאול בדיוק כמו השאלה: אני יוצא עם 6 בחורות, האם זה יותר מדי או שאני יכול לצאת עם עוד מישהי שמוצאת חן בעיני עד שאני אחליט את מי אני הכי רוצה?"

יש שאלות שאפילו לא לגיטימי לשאול - וזה דבר שצריך להיות ברור.  

זה שהיא דחתה את ההצעה - נאמר בשלב הרבה יותר מאוחר. השירשור התחיל כשהיא שאלה משהו מאוד פרקטי - האם שווה לפרק קשר בגלל שהציעו לה מישהו אחר. 

בדיעבד, יותר מאוחר, הרבה יותר מאוחר, נאמרו גם דברים נוספים. 

ויש דברים שלגביהם יש לי אפס סובלנות ואני חושב שזו צריכה להיות הגישה בנוגע לדברים כאלה. יש תופעות שצריכים לעקור מהשורש ולהבהיר שאלו דברים שאינם מקובלים בשום צורה ולא משנה מה הן הנסיבות. 

סליחה האדם היושב שלא היה לי טיפת כח לקרוא את ההודעות שלך עד הסוף.. אבל הבנתי מה אתה רוצה לומר.

אל תהיה כזה קיצוני- נכון, זה אולי לא יפה כשעושים לך את זה וגם לא יפה לעשות את זה.

אבל החיים מורכבים.

אם היינו כאלה מלאכים שעושים כל הזמן רק מה שנכון ואמיתי וגם מרגישים טוב עם זה- כבר מזמן היינו עולים לגן עדן..(כלומר- מתים!)

אז כיוון שאנחנו עוד בעולם הזה, ויש יצר הרע, ויש תסבוכים... תקבל את זה!

אתה לא נראה לי מוכן אפילו לקבל שיש דבר כזה שנקרא- חיים מורכבים.

בהצלחה לך

החיים מורכבים, אבל יש דרך ארץ.

יש נכון ולא נכון. טוב ורע. זה ברור לכולם. אפילו לך. (משתמע מהתגובה שלך). 

כל השאר, כל מה שכתבת, הם פשוט תירוצים למה אנשים מתנהגים בצורה מגעילה. 

אני חושב שלא צריכים למצוא לאנשים תירוצים להתנהג ככה, אלא להוקיע את התופעה ולעקור אותה מן השורש. 

וכמו שכבר כתבו כאן לפני - גם אחרי שמתחתנים, החיים הם "מורכבים". אז גם אז זה בסדר לפזול לצדדים?  

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך