איפה מתחילים את היום בלימודי קרקס? ומי עשה חיים בצעירותו במועדונים של תל אביב? בכל שבוע נברר ממה מורכבים חיי היומיום בשני יישובים שכנים - יהודי ופלסטיני

הכפר קדום, ובו כ-4,000 תושבים, מרוחק כ-700 מטרים מההתנחלות קדומים, ובה מספר דומה של תושבים.

כמה עולה לקנות דירה?

בקדום דירה ששטחה 130-140 מטר רבוע עולה כ-280 אלף שקלים. "בטוח יותר לבנות באמצע הכפר מאשר בצדדיו", מסביר סאקר עובייד, בן 57, ראש מועצת קדום ("אני עובד כראש המועצה בהתנדבות. במקצועי אני מכונאי ומתפרנס ממוסך שבניי מפעילים"). הוא מסביר כי "בצדדים הצבא יכול להרוס את הבתים, ולכן אנשים חוששים. מחיר הדירה כאן אמנם זול ביחס לישראל, אך לאנשים קשה מאד לחסוך עבור דירה. מעט מאוד קונים דירות. מי שקונה בכל זאת, לוקח הלוואות מהבנק או מחברות מסוימות שדורשות ריבית פי שניים מסך ההלוואה". שוק אפור? "זה אתם אמרתם", הוא צוחק.

בקדומים דירת ארבעה חדרים ששטחה 110 מטר רבוע עולה בין 900 אלף למיליון שקלים. "המחירים קפצו בטירוף", מספרת חדוה שמרלינג, בת 32, מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות" ותחום הנוער במועצה המקומית. "המינהל האזרחי לא נותן לנו לבנות ועל כל בנייה חדשה יש רשימות המתנה".

"באמצע הכפר יותר בטוח לבנות". כפר קדום (צילום: עומר מירון)

"המחירים קפצו בטירוף". ההתנחלות קדומים (צילום: עומר מירון)

ממה מתפרנסים?

בקדום, "75% מהתושבים מתפרנסים מזיתים", אומר עובייד. "כמעט לכל תושבי הכפר יש עצי זית והם מחכים לעונה. אם יש עונה טובה, הם מרוויחים טוב. העונה עדיין אי אפשר לדעת. כולם מקווים שלא תהיה שמש חזקה מדי כי זה עלול לפגוע בזיתים". השאר עובדים במקצועות חופשיים וברשות הפלסטינית כשוטרים, מורים, פקידים וכו'. בישראל ("וגם באזור התעשייה ברקן") עובדים תושבים מעטים. כועסים על מי שעובד בהתנחלויות? "לא, זו פרנסתם". איפה עבדת בישראל? "עבדתי במוסך צ'מפיונס מוטורס ברמת גן לפני הרבה מאוד שנים. אין מועדון שלא רקדתי בו ועשיתי חיים משוגעים", הוא אומר עם קריצה, "הייתי צעיר ויפה והתאמנתי גם בפיתוח הגוף ובקונג-פו, בין השאר במועדון ברחוב בן-יהודה בתל אביב. גרתי לא רחוק משם, ברחוב דיזנגוף".

בקדומים, מרבית הגברים עוסקים במקצועות חופשיים באזור השרון ובגוש דן, וחלק קטן עוסק בחקלאות. הנשים עוסקות בין היתר בהוראה.

סל קניות

פחית קולה: קדום – 2 שקלים. קדומים - 7 שקלים.
עשר פיתות: קדום – 3.5 שקלים. קדומים – 13.5 שקלים.
קילו עגבניות: קדום – 3 שקלים. קדומים – 7.99 שקלים.
קפה: קדום – קפה "אבו רשיד" תוצרת קלקיליה, 250 גרם, עולה 12 שקלים. קדומים – קפה טורקי עלית, מאה גרם, עולה 9.5 שקלים.
סיגריות מרלבורו: קדום – 21 שקלים. קדומים - 25.5 ש"ח.
חיתולים: קדום – חבילת "ליטופים" עולה 28 שקלים. קדומים – חבילת האגיס עולה 59.99 שקלים.

מס מקומי

בקדום כל משק בית משלם מדי חודש 30 שקלים, המורכבים מתשלום בעבור פינוי אשפה, תאורת לילה, ניקיון, תיקוני חשמל ומס יישוב, המיועד למשכורות של עובדי המועצה. "אין יום שעובר בלי שאחד מתושבי הכפר מתלונן על 30 השקלים", נאנח עובייד. "אני מסביר להם שזה מחיר הגון ושבכפרים אחרים גובים מחירים גבוהים יותר. יש כפרים שגובים אמנם 25 שקלים לחודש, אך דורשים מחיר גבוה יותר בעבור חשמל ומים. אני קונה חשמל ב-42 אגורות לקילוואט ומים ב-2.60 שקל לקוב ומוכר לתושבים אצלי חשמל ב-57 אגורות בלבד ומים ב-4.5 שקלים. בכפרים אחרים מוכרים לתושבים במחיר גבוה בהרבה ולמרות זאת התושבים מתלוננים ומקטרים. אפילו הרשות הפלסטינית אמרה לי שאני צריך להעלות את המחיר אבל אני בינתיים מסרב".

בקדומים, בנוסף לארנונה ("1,500 שקל לחודשיים לבית של 210 מ"ר - יקר אבל לא מרגישים שעושים עלינו קופה" אומרת הודיה כריש-חזוני, בת 35, עיתונאית בעיתון "מקור ראשון". דתייה שהשאירה את שם נעוריה הוא לא דבר חריג בנוף? "זה חלק מהזהות שלי. בהתחלה היו כאלה שהרימו גבה אבל היום כבר לא שואלים"), כל משק בית משלם 160 שקל בחודש, אגרת שמירה. ניתן גם להתנדב כשומר ולא לשלם. "יש גם שתי נשים שעברו מטווחים והן מאבטחות", אומרת שמרלינג.

בשירות התושבים

חינוך: בקדום שלושה בתי ספר – בית ספר יסודי לבנים בכיתות א'-ו', בית ספר תיכון לבנים בכיתות ז'-י"ב, ובית ספר לבנות בכיתות א'-י"ב.

בקדומים שני בתי ספר נפרדים עד כיתה ו' - "נחשון" לבנים שבו מתחלקים התלמידים בין מסלול ממלכתי-דתי למסלול תלמוד תורה, ובית ספר "נחשון" לבנות וכן ישיבת "בני חיל", המיועדת לנערים בעלי בעיות קשב וריכוז. "בתלמוד התורה למשל אין מחנכות, והרוב שולחים לזרם הממלכתי-דתי, זה יותר מסתדר עם תפיסת העולם שלהם", מספרת כריש-חזוני. הבנים ממשיכים לישיבות תיכוניות ברחבי הארץ ואילו הבנות הולכות לאולפנת "להב"ה" ("ליישוב הארץ בדרך התורה") ביישוב. "יש פה את כל גווני הדתי-לאומי", אומרת כריש-חזוני, "החל מדתיים-לייט, דרך חובבי נערי גבעות ועד לחרד"לים - חרדים לאומיים".

בריאות: בקדום פועלת מרפאה יומיים בשבוע. רופא משפחה מקלקיליה או משכם מגיע למרפאה ומטפל בתושבי הכפר. "רצינו גם רופא ילדים אך בינתיים לא נענינו", אומר עובייד. במקרים דחופים נוסעים לשכם, לקלקיליה או לעזון.

בקדומים פועלים סניפים של קופות החולים כללית, לאומית ומכבי. במקרים דחופים נוסעים לבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

דת: בקדום שלושה מסגדים - מסגד עמאר בן אל-חטאב, המסגד החדש והמסגד הישן "שהוא בן יותר מ-300 שנה".

בקדומים כ-15 בתי כנסת.

כ-15 בתי תפילה ביישוב. בית כנסת בקדומים (צילום: עומר מירון)

איפה עושים שופינג?

תושבי קדום קונים בגדים בעיקר בשוק בשכם.

תושבי קדומים קונים בגדי ילדים בקרני שומרון הסמוכה ובגדי נשים בחנויות "הדס" ("יותר דוסי, כל שמלה תבוא עם חולצת מתחת") ו"מחמאות" ("יותר שיקי"). גם קניון ג'י בכפר סבא מאוד פופולרי. "מכונה גם קניון המתנחלים", אומרת שמרלינג, "כל תושבי האזור קונים שם ביחד עם הערבים מטייבה".

יום בבית הספר

לומדים חשבון, אמנות, ועל קווי 67. חדר המורים בקדום (צילום: עומר מירון)

עלי, תלמיד כיתה ו' מקדום, מתחיל את לימודיו ביום שלישי בשיעור אנגלית. לאחר מכן הוא לומד חשבון ("לא זוכר בדיוק מה למדנו"), מדעים ("מידות רתיחה"), אמנות ("ציורים וכאלה") ו-'לאומיות' ("למדנו איך היהודים כבשו לנו את הארץ ב-48' וב-67' ולקחו את אדמותינו. למדנו מה העמדה של ישראל והפלסטינים כלפי הנושא הזה"). עלי וחבריו מעידים על עצמם בגאווה שהם "משתתפים מדי יום שישי בהפגנות".

עינה, תלמידת כיתה ו' בבית הספר "נחשון" בקדומים, פותחת את יום שלישי בשעתיים של שיעור "דרמה/קרקס" ("המורה עבדה פעם בקרקס ומלמדת אותנו אקרובטיקה, סלטות ופירמידות ובסוף השנה נציג בפני ההורים. זה כיף"). לאחר מכן לומדת מדעים ("אנרגיה סולארית"), היסטוריה ("על ספרטא ואתונה"), גיאוגרפיה ("חשיבות המים לשימוש אישי ולשימוש ציבורי"), הלכה ופרשת שבוע ("פרשת השבוע הייתה 'תזריע-מצורע' ודיברנו על צרעת הבגד וצרעת הגוף, מי סובל מזה ולמה"). לדבריה, השיעור האהוב עליה הוא אנגלית.

מה עושים אחר הצהריים?

בקדום, הבנות מבקרות זו את זו והבנים משחקים כדורגל בכבישים או במגרש בבית הספר. "זו בעיה קשה", מודה עובייד. "קיים צורך דחוף להקים מגרש כדורגל בכפר כי הילדים משתוללים בכביש ואני דואג להם. אני רוצה מקום מסודר שבו הם יוכלו לשחק. אני מקווה שאחד מארגוני הסיוע הבינלאומיים יתרום לנו כסף לשם כך". מה עם חוגים? "מכל הכפר אני מכיר משפחה אחת שבה האבא, ד"ר באוניברסיטה, לוקח את ילדיו ללמוד פסנתר וגיטרה. תרבות המוזיקה לא נכנסה לכפרים. אנשים מעדיפים שהילדים ישקיעו בלימודים מאשר בחוגים אחר הצהריים".

בקדומים פועל בית ספר למוזיקה ובו מאות תלמידים. אחד החוגים המבוקשים ביותר הוא חוג היפ-הופ המיועד לבנות בלבד. "הן מופיעות עם מוזיקה של בריטני ספירס וביונסה עם הביגוד הרחב מול נשים בלבד", מפתיעה כריש-חזוני. "אתה לא מאמין שאלה ילדות של מתנחלים. יש פה מעצמת היפ-הופ". יש גם חוג סלסה המיועד רק לבנות; "חיים את החיים תחת מגבלות הדת". הבנים הולכים לכדורסל, כדורגל, טניס וג'ודו.

בילויים לגדולים

בקדום יש כמה בתי קפה שאפשר לשבת בהם, לשתות קפה או תה, לשחק קלפים ולעשן נרגילה. בנוסף, משפחות רבות יושבות ב'דיוואן' – מעין מרפסת - ומארחות משפחות אחרות ("הדיוואן נועד גם לחתונות ולחלופין לסוכות אבלים"). מי שיש לו כסף או מכונית נוסע לשכם או לקלקיליה למסעדה טובה. עובייד מעדיף את המסעדה "סמא נאבלוס" בשכם, המשקיפה על כל העיר. "זו הוצאה של 400 שקלים אם אני לוקח את כל המשפחה. לכן אני עושה זאת פעם בשלושה-ארבעה חודשים". תושבי קדום אוהבים גם את הכנאפה בשכם ("חצי קילו עולה לנו 16 שקלים").

בקדומים מתקיימת מדי שבוע הרצאה של מרצה חיצוני, והנשים מתאמנות בחוגי התעמלות כמו פילאטיס, אירובי וזומבה. לעתים מגיעים זמרים להופיע, מה שעשוי לגרור לויכוחים בתוך היישוב. כך לדוגמה צווחות של בנות היישוב בעת הופעתו של שי גבסו גררו "דיון חינוכי". נושא ההפרדה בין בנים לבנות מדובר ביישוב. "יש תמיד דיון פנימי בסוגיית דרכנו לאן", אומרת כריש-חזוני ושמרלינג מסכימה: "כך למשל בטקס יום העצמאות לא יעלו נשים לשיר כדי לאפשר לכולם להשתתף. יש המצדדים יותר בהפרדה ויש המתונים יותר, ואפשר לומר שהראשונים נותנים את הטון". לאן הולכים לדייט רומנטי עם הבעל? "לא הולכים לארומה בכפר סבא כי שם תפגוש את כל השכונה. לארוחה רק אני ובעלי נלך למסעדת NR בראש העין או ל'צריף של תמרי' ביישוב חוות יאיר".

הצרחות בהופעה עוררו "דיון חינוכי". נערות בקדומים (צילום: עומר מירון)

גיבורים מקומיים

בקדום מציינים את פארוק קדומי, ראש הלשכה המדינית של אש"ף ואחד ממקימי פתח. לדברי סגן ראש המועצה מוחמד עומאר, גם מארגן ההפגנות בקדום מוראד שתיווי הוא אחד מגיבורי הכפר ("הוא אדם שהולך אחרי האמת שלו. גבר אמיתי"). בנוסף הוא מצביע על ראש המועצה סאקר עובייד כאחד מהגיבורים ("אדם חכם שכולם מעריכים מאד"). 
ומה לגבי האסירים ה"כבדים" מהכפר שיושבים בבתי הכלא בישראל? "אני לא יכול להתגאות באסירים הללו", מבהיר בנחרצות עובייד. "אני אדם שרוצה לחיות בשלום, אני לא אוהב קיצונים. אני לא מסכים למה שהם עשו, איך אני יכול להתגאות בהם?".

בקדומים זהו יואב מרדכי, לוחם גולני שנפצע באורח קשה בדרום לבנון, השתקם ושב לצה"ל. "יש לו הילה צבאית, אדם שהקריב ונותן מעצמו למען המדינה. הנוער והמבוגרים מעריצים אותו". גיבור נוסף הוא פרופ' יוסף בן שלמה, חוקר מתחום הפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שנפטר ב-2007. "בחר לגור ביישוב בגפו וכשנפטר הגיעו לכאן לחלוק לו כבוד כל אנשי האקדמיה בארץ". כמו כן מציינים את משפחות נפגעי טרור שבחרו להמשיך ולהתגורר בקדומים.

שלטים ומודעות

בקדום תלויות תמונות רבות של ערפאת לצד כתובות גרפיטי המהללות את פתח. גם בלשכתו של עובייד תלויות שתי תמונות – של ערפאת ("לא היה מנהיג כמוהו", אומרים כולם) ושל אבו מאזן. על תמונתו של אבו מאזן נכתב: "בחירת העם – מייצר הדמוקרטיה ומגנה".

בקדומים אפשר לראות מודעה של "פיצה קדומים", מודעות דרושים ("שומר+נשק"), מודעה המציעה "יינות מובחרים" ולצדה הצעה לרכישת שמלות מעוצבות. בכניסה למכולת מודעת ענק של "עוצמה יהודית" - אלבום מדבקות איסוף מרהיב המכיל תמונות "עוצרות נשימה" במגוון נושאים ומושגים של צה"ל.

"לא היה מנהיג כמו ערפאת". הדגל הפלסטיני בקדום (צילום: עומר מירון)

קבוצת כדורגל אהודה

תושבי קדומים מתחלקים בין ברצלונה לריאל מדריד. בכל משחק חשוב הולכים תושבי הכפר לבית הקפה המקומי כדי לצפות בצוותא. "לפעמים משלמים שניים-שלושה שקלים כדי לצפות במשחק". עובייד מודה כי נבחרת פלסטין "היא לא קבוצה מי-יודע-מה ולכן לא ממש אוהדים אותה" ומגלה כי הוא נהג לעקוב אחרי כוכב הפועל תל אביב לשעבר ג'ימי טורק. וכשנשאל מה דעתו על שחקנים ערבים שמשחקים בנבחרת ישראל הוא משיב: "כל הכבוד להם. בחייאת, זה רק ספורט".

בקדומים רבים אוהדים את ברצלונה. "בכל אחר-צהריים תראה ילדים עם חולצות של מסי", אומרת כריש-חזוני. יש גם אוהדים רבים למכבי חיפה ובית"ר ירושלים. בכדורסל יש קונצנזוס. "יש הסעות מאורגנות להיכל נוקיה. בערבי חמישי הרחובות פה שוממים".

מה יהיה פה עוד עשר שנים?

בקדום "הכבישים יהיו הרבה יותר מסודרים, כאלה שאפשר לנסוע עליהם ולא כמו שיש היום. הכפר יהיה יותר מודרני וגדול יותר". והשכנים מקדומים יהיו? "אני מאמין שהממשלה בישראל תפנה אותם במסגרת הסדר שלום שיגיע. אין ברירה".

"קדומים בוודאי שתישאר כאן וכנראה שנתחיל לבנות לגובה לזוגות של הדור השלישי", קובעות כריש-חזוני ושמרלינג. כריש-חזוני מוסיפה: "גם הכפרים מסביב יישארו אבל אני מקווה שהם יבינו שיותר טוב להם בקנדה או ירדן".

יחסי שכנות

"מאז האינתיפאדה אין שום יחסים", נאנח ראש מועצת קדום, "וגם כשיש שם עבודה הם תמיד יעדיפו לקחת פלסטיני מכפר אחר מאשר עובד מקדום. לא מפריעה להם ההתנהגות של הצבא בהפגנות שלנו ביום שישי? הרי רוח אחת וכל הגז המדמיע והריח המסריח עף עליהם".

בקדומים אומרים שעד האינתיפאדה הראשונה היו יחסי שכנות טובים אולם בשנים האחרונות אין יחסים. "למעט המסגד הרועש", אומרת שמרלינג. "בעבר יצאו משם אירועי ירי וטרור". חלק מתושבי היישוב עוצרים לקניות בכפר פונדוק הסמוך ("לפני פסח כולם שטפו שם את המכוניות, אבל זה לא מומלץ ביטחונית"). לדבריה של שמרלינג, ברמה היומיומית היא מרגישה מחוברת יותר לפלסטיניות השכנות מאשר לנשות צפון תל אביב. "הדילמות שלי יותר דומות לנשות הכפר ג'ית או קדום. גם הן מתעסקות בסוגיות כמו כיסוי ראש, האם הילדים יהיו דתיים כשיהיו גדולים ומה יגידו עלינו בתקשורת". עוד מספרות על תושבת קדומים שהתחתנה עם שוטר פלסטיני אותו הכירה במהלך שירותה הצבאי, אשר מתגוררת באחד הכפרים באזור. "היא מגיעה לכאן בחגים וכולם מתייחסים אליה כרגיל, לא מתערבים בהחלטתה".

"גם הפלסטיניות מתעסקות בסוגיות כמו כיסוי ראש". אשה וגבר בקדומים (צילום: עומר מירון)

מדד השלום

קדום: עובייד אומר 7 מ-10. "בסוף ההנהגה בישראל תפנים שההתנחלויות והכיבוש לא יכולים להימשך. לא יודע מה קרה לעם בישראל ולמה הוא מצביע לקיצונים כמו ליברמן שגוררים אותם למלחמה. חבל שיוסי שריד או שמעון פרס לא קיבלו יותר תמיכה אצלכם, אבל אני אופטימי שיצביעו למנהיג פיקח".

קדומים: שמרלינג אומרת 0 מ-10. "את הסכם השלום אמורים לעשות אנשים שלא חיים את החיים כאן ומדברים רק בכותרות. אם רוצים לחיות יחד אי אפשר להיות קטנוניים. אם מדובר במדד של דו-קיום הייתי נותנת 8". גם כריש-חזוני אומרת 0. "ההנהגה הפלסטינית לא דואגת לתושביה ומעוניינת להנציח את המצב. דו-קיום אפשרי כי כולנו רוצים חיי שלווה והייתי רוצה להגיע למצב שאני אוספת פלסטינית מבוגרת עם סלי הקניות מאמצע הכביש, אבל למדנו לפחד".

ז

זה לא שווה את זה!!

שה' יפקח להם את העיניים...בסוף הם יחשבו נכון בעז"ה!!

גאולה בקרוב!!!אמן!

איך אפשר להשוות בין 'ליטופים' ל'האגיס'?

עכשיו ברצינות:

וואלה ידוע בהיותו אתר מוטה פוליטית. כל גילוי כזה אינו חדש.

אני בקושי נכנס לשם. חוסך מעצמי את השטויות האלה.

שה' יאיר עיניהם!

שצריך להתעלם מזה ולא להיכנס לאתר הזה

אבל לא יודע,

זה מפריע לי! 

מה זה ההשוואות האלה?!

כהכרות אישית עם המקום -

יש שם יותר מדי דברים לא ממש מדוייקים-

לדוגמא בעניין ההפגנות - כבר שנה היישוב לא מבין למה הערבים כ"כ עקשניים וכל יום ששי באותה שעה עושים אותו בלאגן - מה התברר? כל ערבי שמגיע להפגנה מקבל כמה אלפי שקלים!

החיילים כבר מתורגלים היטב ללפזר את ההפגנה בעזרת הגז מדמיע וכ'ו, ומנסיון אישי - גם התושבים חוטפים את הגז מדמיע (בגלל הרוח)

אז מה זה ההבדלי מחירים המטורפים האלה? שיפסיקו לבלבל את השכל שאין להם כסף..

(אגב, חבילת טיטולים של ליטופים בקדומים עולה 49.90)

אני לא מבינה! הם רוצים עוד מסגדים? זה לא פייר שיש בקדומים יותר אפשרויות דתיות?

פפפפ, חיים בסרט! פשוט בעעע!!

כתבה ממש לא לעניין! או כמו שאומרים 'המשחק מכור'.

אני חושבת שלא מספיק לומר מזעזע,לא להאמין וכו'...

צריך לעשות! ומה?

ידוע לכולם שהתקשורת ברובה נוקטת בעמדות שמאלניות...

לכן מה שצריך לעשות זה שחברה משלנו הנוקטים בדעות ימניות.

שיש להם כישרון הנוטה לתחום התקשורת..יכנס לתחום.

ככה לאט לאט ניצור מצב שהתקשורת ברובה(לפחות) לא תהייה שמאלנית.

יש בעיה שאין הרבה דתיים לאומיים בתקשורת.

אם ברצוננו לקדם ולפתח את ארץ ישראל,זה חלק מהפיתוח.

ידוע שהתקשורת היא כלי עצום! למה שלא נשתמש בה?!

חשבתי שמה שאני אראה בקישור יעצבן אותי, כי כולם פה התעצבנו...

אבל מה שיצא לי זה-

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חמש דקות פשוט ישבתי וצחקתי... ועוד קצת אחרי זה...

זה מה שזה, מצחיק!

הדבר היחיד שעצוב לי פה זה שיהודים באמת מתפתים אחרי המחירים ורואים אותם קונים בפונדוק...

ניתוח שלי ושל אחותי:

הילדים הערבים בדרך להפגנה של יום שישי במצפה קדומים,

כל הילדים רצים אחרי הילד עם האופניים כדי לגנוב לו אותם,

בקדומים נוהגים לקנות את המוצרים לפני שמוכרים אותם, וזה עולה כסף,

לעומת זאת הערבים מקבלים (??) אותם בקלות אז יש להם האמצעים למוכרם בזול,

יש לילדים בכיסים מטען נפץ ומצית להצית צמיגים,

לא רואים אנשים מבוגרים ברחוב כי הם מפחדים מהילדים שלהם,

ועוד כמה...

פשוט שעה ישבנו והרצנו דחקות...

אחד הקורעים!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...