שממציא דברים דמיוניים
או שמספר דברים שקורים במציאות, אך אותם דברים מומצאים?
ומתי ובאיזה גיל לדעתכם יש עניין להסביר שלהמציא זה לא מתאים?
שממציא דברים דמיוניים
או שמספר דברים שקורים במציאות, אך אותם דברים מומצאים?
ומתי ובאיזה גיל לדעתכם יש עניין להסביר שלהמציא זה לא מתאים?
להקשיב בהתענינות, בחיוך ובהשתאות..
עם הזמן כשהילד גדל - מתחילים קצת לעזור בשיפוץ הפרטים.. בהדרגה, בסבלנות ובכבוד.
יוקטנהאני זוכרת שנסענו לאבא שלי, וכל הדרך יואבי (בן 3) חפר שהוא קנה אופניים, ושהוא ירשה גם לרחלי (אחותו) לסוע עליהם, ועוד ועוד.
כשהגענו בסוף, ראיתי שמישהו זרק לפח בימבה שהופכת לקורקינט בדיוק לגיל שלו! הצריכו רק תיקון קטן (טוב הן לא ממש נראות חדשות, אבל ממש לא אכפת לו!).
אז קחי בחשבון שלפעמים מה שנראה לנו מומצא או דמיוני, זה פשוט משהו שאנחנו לא יודעים!
תארי לך איזו אהבלה הייתי יוצאת אם בדרך לאבא שלי הייתי מספרת לו שאין שום אופנים?! וגם הוא היה עצוב בנסיעה, וגם הוא היה לגמרי מתבלבל כשהיה מקבל את האופנים בסוף! ![]()
אין לי הרבה ניסיון,
אבל בננו השני, שכעת הוא בן ארבע, היה הרבה ממציא או מספר דברים (שהרבה פעמים היו פשוט חלומות שהוא חלם ולא ידע להבדיל בין חלום למציאות כי זה היה לו ממש מוחשי) בגיל 3, הוא היה אפילו מתעורר בלילה מזה וכשהיינו מסבירים לו שזה חלום הוא היה כועס עלינו ובוכה וכו.
גם ביום היה מספר דברים שלא ממש היו.
לא כל כך ידעתי איך להתמודד עם זה (ובשלב כלשהו פשוט לא התמודדתי, רק הקשבתי)
ובלי קשר למה שהוא סיפר הייתי מספרת לו על חלומות או סיפורים שלא היו באמת והייתי משתמשת במילים: אבל זה לא היה באמת, זה רק חלום/זה בכאילו וכדומה.
כיום הוא בעצמו אומר לי כשזה חלום, או כשהוא אומר משהו שלא היה, אחרי כמה זמן הוא אומר (עם חיוך)
זה בסתם...!
אז אל בהלה,
אנו צריכים להיזהר לא להעניק משמעויות מפחידות לתהליכים טבעיים וזמניים.
וחוץ מזה, בסופו של דבר זה הרווח שלו - דימיון מפותח
(בננו הבכור למשל לא עבר את זה וזה קצת מקשה עליו ביכולת לפתרון בעיות וכו')
נחת ושמחה!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות