בס"ד

אמרת "לשמור נגיעה אי אפשר.."

זאת אמרה קצת  לא נכונה.

זה קשה, מאוד.

אבל לא בלתי אפשרי.

אמנם רוב הזוגות נופלים (לפחות אלה שביחד הרבה זמן) אבל זה לא אומר שכולם יפלו.

אני לא חושבת שמישהו אומר לי זה לא יקרה.

אבל יש עוד שיקולים  חוץ משמירת נגיעה וכשנמצאים בקשר כזה אז משתדלים מאוד לשמור ותאמיני לי שזוגות מתפללים על זה יום יום.

זה אחד הדברים הכי קשים שיש, אבל זה גם  אחד הדברים שהםכן יכולים להיות אפשריים בדיוק כמו כל  דבר אחר.

אין דבר העומד בפני הרצון.

ואם  יש זוג  שכל  מטרתו היא להגיע לחתונה בטהרה ובקדושה ובלי נפילות הוא יכול לעשות את זה!

להגיד שזה בלתי אפשרי רק יותר מייאש וסמכי עלי שבכלל בכלל לא עוזר...

כי זה אומר לאלה שמתאמצים: למה להתאמץ? בכל מקרה תיפלו.

וזה לא נכון!

תתאמצו!

תמיד יש סיכוי!

אםאתם כבר בתוך זה אז  אל תוותרו!!!!!!

כי אז הם הם מתחילים להצדיק' את עצמם עד שבסוף זה מגיע לרמה שהם מסבירים לעצמם למה הם זה בסדר לכתחילה....

בס"ד

כל אחד נופל... כל אחד בדבר אחר..

ב. אני לא חושבת שמישהו יכול להעיד על עצמו צדיק בכללי...

זה נראה לי קצת יומרני להעיד על עצמך שאתה צדיק..

ואני חושבת שרוב הזוגות שבאמת משתדלים לשמור מבינים שזה לא לכתחילה..

לענ"ד.

אני כתבתי שאי אפשר להגיד לי זה לא יקרה ז"א שאף אחד לא חסין. תקראי שוב את המשפט הזה.

בס"ד

עימך הסליחה

אתה צריך אשה!

ואם אתה חושב שאתה לא מוכן להתחתן,סתם חברה זה לא טוב.

יש בודדים שזה טוב להם, יחידי סגולה, ברור המקרים גם זוגות ששומרים נגיעה ושומרים הכל ומלווים בדוגרי זה לא הלכתחילה, בדיעבד אם יש חברה אז רצוי שזה יהיה ע"פ ההלכה שמירת נגיעה ורצוי גם ליווי מישו שמבין וכדו'.

מלכתחילה זה לא רצוי כי זה הורס תקשר בזמן המתאים, אבלל אם אתה בן 18, ומתחנן נגיד להתחתן עוד שנה נגיד אז זה כן שייך נגיד

אבל שוב הכל תלוי בהרבה מאד דברים

המלצה שלי: קח כל תגובה כאן בערבון מוגבל, זה דברים שתלויים בהמון דברים, מלכתחילה זה לא טוב! אבל יש עוד נתונים, צריך להכיר בשביל לדעת ולא זכינו כאן להכיר אותך בשביל לענות, ובכלל בכל דבר כמעט צריך לזכור לקחת כל דבר בערבון מוגבל. הדברים שאומרים כאן בדר"כ יחסית כלליים

בהצלחה!

אתה מדבר כאילו יש מצב שתצא לדוג לך איזה חברה...

תחכה בסבלנות, אם היא לא הגיעה, וזה עדיין מוקדם- הקב"ה עוד ישלח לך בעיתו ובזמנו בעז"ה!

אבל דוגרי למה אתה רוצה עכשיו חברה?

גם אני הייתי רוצה איזה קשר אם בן...

כן,כי זה נחמד..וגם עושה את החיים מאתגרים יותר....

אבל..

אני לא חושבת שזה הזמן המתאים לי,כי יש דברים יותר נכונים לעכשיו!!!

ואולי אתה חושב שאתה כן מתאים לזה אבל זה לא תלוי רק בכך...

זה תלוי בכך שאם היא לא הבת הראויה?..אז מה תבוא עוד אחת?.ועוד?...

ולכל אלא שהציעו חתונה.....(זה לא הפיתרון!,חתונה זה התחייבות ועוד הרבה דברים!!)

וגם אם אתה רוצה ממש חברה ואתה חושב שהיא תעזור ותפטור לך בעיות של הקשבה..אז לא תמיד זה ככה,

אם אתה רוצה יותר פרוטים.(ועוד עצות אני יכולה באישי)

וחברה...כמובן שזה דעתי...!

אפשר לחלוק עלי!!!!

בהצלחה!!....

ותודיע אם יש איזה משהו שנאחל בהצלחה...!!

הוא חושב שזה יכול לעזור שיש מישהו שמקשיב, אבל הוא לא בן (במקרה שלו) ואני מסכימה!!

לי אישית אין חבר, אבל אם הוא חושב שמתאים לו עכשיו, אז הוא יכול לעשות את השיקולים שלו!! לא כל אחד הולך לפי ה'מגניב, קול, ושווה'

זו דעתי..

ואינלי כוח לפרט יותר.. מחילה,

תתחתן וזהו!

סתאאם צוחקת!!

וגם ממש תלוי אם זה מקובל אצלכם והכול..

בעיקרון אני די בעד- ברור שרק כששומרים על גבולות ויודעים טוב מאוד איפה לעצור...

יש דברים רעים, אבל יש גם מלא טובים.. תיקח למשל כאלה שלא קרה להם כלום מהקשר וזה באמת היה להם כיף שיש מישהוא שמקשיב ובכל, אנשים שהתחתנו אח"כ...

אני חושבת שזה טוב ממש בגיל ההתבגרות, אבל ההחלטה שלך..(:

בהצלחה(:

כי כשמתחילים עם זה זה מתגלגל.

חוצמיזה שאם אתה שואל מבחינה הלכתית- אם זה לא למטרות חתונה זה אסור.

יש כאלה שנופלים ואז מחליטים שהגיע הזמן להתחתן....

תקשיב אחי...

אתה רוצה מישי שתקשיב לך, שתהייה האוזן הקשבת והמנחמת אולי..

סבבה כפרע....

רק אל תשלה את עצמך שביום שתפגוש אותה המציאות תהייה ורודה כזאת...

אתה היית מוכן לשטוח בפני מישהי שהרגע הכרת את כל הצרות...(אם יש כאלו...)?....

להשתפך..? לבכות...?

רגש לא בונים ביום...(!)

אמר לי חבר.. "חברה זה כיף...."... ממש כמו שאתה אומר, מישי שתוכל לספר לה הכל, שתנחם..

צא מהסרט...

אתה לא מתחבר לעובדת סוציאלית, גם לא לליצן רפואי.... חברה זה מחויבות, השקעה, נתינה וא-ה-ב-ה!!

לא חושב שקשר הבנוי על תרפיה הוא קשר נכון, לא אומר שזה מה שאתה רוצה, אבל אם הרעיון הוא מישהי שתנחם...

וואלה דבר אחי....אני פה...

זמין תמיד, ובכיף....

בעזרת ה' כשתגיע, אם עדיין לא הגעת...להבנה אמיתית של קשר מהו, של ההשלמה של האדם, של הידיעה שלבד אנחנו חצאים...

אז שיהיה במזל גבר..!!

אבל אני חושבת לפעמים באמת אין את מי לשתף ואז מה עושים? יוצא לי לראות זוגות של חברים וחברות באמת אני לא חושבת שייש משהו רע בקשר שהו לאו דווקא לספק תאוות..
אני מסתכלת מהצד ורואה זוגות דוסים שהם חברים מה הבעיה בזה ?
הם שומרים נגיעה יודעים גבולות והם מודעים לזה שזה יכול להגרר ולכן אם זה ככה הם פשוט יפסיקו להיפגש ויעברו לדרך אחרת, זה לא יותר טוב? זה יכול לנבוע מבאמת רצון אמיתי ולא בשביל כיף והנאה..
ובשביל מה הוא כותב שהוא רוצה חברה?בשביל לשתף אז יש לך מטרה מסויימת לחברות הזאת...
לא ככה? הוא לא חייב כל הזמן לתת אהבה אם באמת לזה נועד קשר..

את יודעת, אלה דברים שלא מדברים עליהם עם כל אחד... וקשה מאוד לא ליפול אם זה קשר ארוך.

תכלס, לדעתי חבל להיכנס לעניין הזה אם כל מה שהוא צריך זה אוזן קשבת. ותכלס- אני אגיד את זה בעדינות- קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד שהוא רוצה מהקשר הזה, כי אם זה היה רק זה הוא היה מסתפק בחבר או פסיכולוג.

קיצור יש עם זה הרבה בעיות, גם הלכתיות וגם תכלס לחיים אז לדעתי עדיף שלא...

גם אני עם החבר שלי שאנחנו נקראים זוג דוס נפלנו.

ואני יודעת על עוד זוגות פי מליון יותר דוסים ממנו שנפלו.

גם כשמציבים גבול לפעמים היצר חזק יותר...

בס"ד

א. לא כולם נופלים!!!!! יש כאלה שעוד מצלחיחם לשמור על עצמם (ואני לא מדברת על זה שהוא נתקל בה בטעות במדרחה - זה לא נקרא נפילה בנגיעה).

ב. אם הוא רוצה חברה בשביל להתחתן אז זה לא בעיה (הלכתית, אבל נפשית זה כל אחד מה שמתאים לו).

ג.  לדביר -  דביר תתפלא. יש כאלה שמכירים וישר נפתחים אחד לשני. זה תלוי גם באופי של המכירים לי למשל יש אופי של מישהי ש"מזמינה" אנשים להפתח אליו. והמון אנשים נפתחו אליי בהתחלה עוד לפני שידעו פרטים עליי (למעט משם ) כך שזה מאוד הגיוני ומאוד תלוי.

א. ליפול בנגיעה שהתכוונתי, זה לא ליפול במדרכה או משהו כזה. זה לתת יד,חיבוק וכד'...

ב. שלושה דברים האדם צריך לשקול לפני יציאתו לשידוכין/החלטה על חתונה-

1. האם מוכן הוא מבחינה נפשית.

2. האם מבחינת לימוד תורה הוא מוכן? כדי שהבית יהיה קדוש ורוחני לפי מה שהתורה וההלכה אומרתץ

3. עול הפרנסה. מאיפה יביא פרנסה..

אז אלו 3 נק' רציניות למחשבה!!

זה לא עניין של סדר עדיפויות, זה כורח המציאות.

סוף מעשה במחשבה תחילה. אם אין לאדם אמצעים, שישיג אותם

ואז ילך לחפש שידוך. זה הסדר שגם נוקב הרמב''ם.

זה לא שכסף הוא חומה של ברזל בפני הנישואין, אבל

מדברייך משתמע כאילו אפשר לומר "טוב, נאלתר משהו".

תחשבי על זה, כל דבר בבית שבונים צריך כסף. אוכל,בגדים,חשמל,מים,שכירות ועוד ועוד.

זה נכון שכסף הוא לא הדבר המרכזי שצריך להסתכל עליו, אבל אם עול הפרנסה לא מעניין את בני הזוג והם חושבים שהוא יגיע מאיפושהו,כבדרך נס משמיים זו טעות! אי אפשר לאתלר- כמו שאושר אומר.

נשמה- החיים הם חיים מכסף,ברור שאפשר להצטמצם בהוצאות, אבל עד כמה???

אוכל- סבבה,אפשר.

בגדים- סבבה, תקני ב2 ש"ח ביד שניה, (והבעל בדר"כ אוהב בגדים חדשים ויפים לאשתו)

שכירות- את לא יכולה!!! אי אפשר לצמצם, אולי ללכת לגור בדירת חדר ב500 ש"ח לחודש, סבבה. אבל בשלב מסויים מגיעים גם ילדים, וגם אותם צריך לפרנס. זה אומר, טיטולים,בקבוקים,מטרנה,בגדים,ועוד ועוד..

אז כדאי שגם זה יהיה שיקול רציני אצלך אם את לא חושבת שתסתכלי עליו בתור שיקול להכנה לחתונה..

גם אני חשבתי שאני מאד חזקה ולא ניפול ונפלנו יפה מאוד....

זה בכלל לא פשוט להגיד שכשרואים שזה נגרר מפסיקיםן, למעשה זה החלק הכי קשה... כי כשאתה בתוך הקשר, צריך הרבה יותר כוחות כדי להחליט לעשות הפסקה מאשר מההתחלה להחליט לא להכנס לזה...

כמובן שזה תלוי בכל אחד...

(אני האנונימי הראשון) אנחנו היינו בטוחים ב8000% שאנחנו חזקים ולא ניפול.

אבל כשזה קרה היצר משתלט ואתה לא רוצה להפסיק את זה!! ת'אמת זה כיף ומרגש הכי בעולם שהבנאדם שאתה מרגיש הכי קרוב אליך,והוא הבנאדם שהכי חשוב לך, ושאתה הכי אוהב אותו בעולם נוגע בך.זה כיף!! זה מרגש!! זה מרגיע!!!

אסור לסמוך על עצמך וליהיות בטוח שאתה לא תיפול. כי 95% מהזוגות,אפילו הכי הכי הכי הכי דוסים נופלים!!

זו מציאות.והיא עצובה.

וזה שאת רואה זוגות דוסים ברחוב ששומרים נגיעה, זה לא אומר שהם לא נפלו ושהם לא שומרים נגיעה כשהם לבד..

זה מאוד תלוי בבן אדם אבל, אם אתה עוד במרחק של כמה שנים מחתונה וחשוב לך להישאר טוהר לאשתך, וחשוב לך לשמור נגיעה כדי שזה יהיה פעם ראשונה עם אשתך, אז תעשה לעצמך טובה ותתרחק מזה....

זה קשה עד בלתי אפשרי לשמור נגיעה, בהתחלה זה נראה לא בעיה ובסוף תגלה כמה שזה מאוד מאוד קשה....

זה תופס את כל המחשבות, ומעסיק אותך ולפעמים מפריע לתפקוד השוטף...

יש לזה כמובן יתרונות... זה הרגשה נפלאה שיש מישהי שתמיד שם בשבילך באמת, אבל כדאי לשמור את זה לחתונה...

אני מדברת מנסיון, הניסיון של שמירת נגיעה הוא אחד הקשים, וזה פשוט מייסר להחזיק את עצמך ולא לגעת, ומצד שני זה חשוב...

בקיצור, שיהיה לך המון בהצלחה ושתעשה  בע"ה את הבחירה הנכונה... זה מאוד תלוי בך, יכול להיות שכל מה שאמרתי לא רלוונטי אליך..

ואם אתה מחליט בכל זאת למצוא חברה, אני ממליצה שתתחבר רק למישי שאתה חושב שיש לזה עתיד ואתם יכולים אולי להקים ביחד בית,, ככה לפחות יש פחות סיכוי שזה יפגום בקשר עתידי אם אשתך...

כל אחד ומה שמתאים לו לפי האישיות שלך,אני לא יכולה לאמר לך,אבל אתה כתבת שאתה רוצה מישהי שיהיה לך נוח לדבר איתה על הכל,אבל אתה לא חייב "חברה" בשביל זה,תבין יש הרבה מאוד אנשים מדהימים או במקרה שלך שאתה רוצה מישה*י* אז זאת יכולה להיות גם ידידה זה לא חייב להיות משהו של חבר וחברה כדי לדבר ולהרגיש בנוח עם מישהו ,ה"חברות" הזאת יכולה לפעמים להכשיל אותך בדברים שאולי שמרת עליהם לפני,כמו שמירת נגיעה למשל...זה מפיל וגם שאתה חושב שלא זה בסוף יכה בך,לדעתי אני לא חושבת שאתה צריך את המונח הזה חברה!יש ויהיו המון בנות שתוכל להרגיש בנוח לדבר איתם על הכל גם בלי להיות החבר שלהם

אם אתה חושב שבנית את עצמך(מבחינה דרך לחיים)!

ויכול לצאת מהקשר הזה חתונה...

לך על זה!!!!

זה עלול לפגוע בך אח"כ...

לי היה ידיד מאוד קרוב... ואח"כ הפסקנו... ואח"כ היה לי חבר... וזכור לי הרבה דברים שהייתי משווה את הידיד לחבר.. הוא היה אומר ככה, ועושה ככה ומתקשר.. וזה פגע לי בקשר עם החבר שהשוויתי אותו לאחר ודברים שעשה לא תמיד הספיקו לי כי השוויתי אותו....

לי היה קשר (עד לפני שבועיים)עם ילד אחד,אחד החמודים.אינלכם מושג.והפסקנו.והוא היה בנדוד שלי,לא סתם חבר מהרחוב.הוא ילד אחד האיכותיים,ולא היינו נקראים זוג(כי הוא לא נמצא לידי כמעט בכלל,וגם אף אחד לא ידע שזה כזה קשר מאסיבי ורציני) אבל היה לנו קשר ממש רציני.היינו מדברים שעווווות(-גם על דברים שטותיים וגם על יותר רציניים..)ובאיזשהו שלב זה נסחף.

ולא,אני לא מדברת על נפילה בנגיעה,כי אנחנו בקושי נפגשים,רוב הקשר היה בטלפון.לא נפלנו ב"ה,והוא גם בנדוד,אז כשהיינו ביחד זה היה עם כל המשפחות..

וזה סוחט.ממש.כמה שהיה לשנינו כיף וטוב הקשר הזה-הייתי יוצאת מהשיחות מותשת נפשית.כי זה ככה.ולפעמים,דווקא ההרגשה הזאת של  הסחיטה הזאת,זה נותן הרגשה כיפית,משיכה.

ושתדעו-שזה בדיוק מה שאסור!!!

זו הנאה רגעית (גם שעה זה יכול להחשב רגע,וגם שבוע,וגם חודש ושנה..)שלא שווה הנזקשזה גורם בפנים..

למזלי,היה לי חברות מספיק חזקות כדי להוציא אותי מזה.וגם המורה שלי.אבל אני לא יגיד לכם שזה קל.כי זה פשוט לא!!!!!!אני אישית מאז שהודעתי לו(זה די היה בשיתוף..אבל הרבה יותר מצדי)שבורה לגמרי.אני מתה לדבר איתו,לשמוע אותוץלראות אותו..וזה פשוט סיוטי!!

ואני לא יתחיל לפרט גם את הנזקים שזה יגרום אחרי הנישואין(אם זה לא חברה לצורך נישואין..)

זהו.זו דעתי.עדיחף לא להצטרך לצאת מהביצה הזאת,פשוט להשאיר את עצמך מחוץ לבוץ.

זהו.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.