בס"ד

אמרת "לשמור נגיעה אי אפשר.."

זאת אמרה קצת  לא נכונה.

זה קשה, מאוד.

אבל לא בלתי אפשרי.

אמנם רוב הזוגות נופלים (לפחות אלה שביחד הרבה זמן) אבל זה לא אומר שכולם יפלו.

אני לא חושבת שמישהו אומר לי זה לא יקרה.

אבל יש עוד שיקולים  חוץ משמירת נגיעה וכשנמצאים בקשר כזה אז משתדלים מאוד לשמור ותאמיני לי שזוגות מתפללים על זה יום יום.

זה אחד הדברים הכי קשים שיש, אבל זה גם  אחד הדברים שהםכן יכולים להיות אפשריים בדיוק כמו כל  דבר אחר.

אין דבר העומד בפני הרצון.

ואם  יש זוג  שכל  מטרתו היא להגיע לחתונה בטהרה ובקדושה ובלי נפילות הוא יכול לעשות את זה!

להגיד שזה בלתי אפשרי רק יותר מייאש וסמכי עלי שבכלל בכלל לא עוזר...

כי זה אומר לאלה שמתאמצים: למה להתאמץ? בכל מקרה תיפלו.

וזה לא נכון!

תתאמצו!

תמיד יש סיכוי!

אםאתם כבר בתוך זה אז  אל תוותרו!!!!!!

כי אז הם הם מתחילים להצדיק' את עצמם עד שבסוף זה מגיע לרמה שהם מסבירים לעצמם למה הם זה בסדר לכתחילה....

בס"ד

כל אחד נופל... כל אחד בדבר אחר..

ב. אני לא חושבת שמישהו יכול להעיד על עצמו צדיק בכללי...

זה נראה לי קצת יומרני להעיד על עצמך שאתה צדיק..

ואני חושבת שרוב הזוגות שבאמת משתדלים לשמור מבינים שזה לא לכתחילה..

לענ"ד.

אני כתבתי שאי אפשר להגיד לי זה לא יקרה ז"א שאף אחד לא חסין. תקראי שוב את המשפט הזה.

בס"ד

עימך הסליחה

אתה צריך אשה!

ואם אתה חושב שאתה לא מוכן להתחתן,סתם חברה זה לא טוב.

יש בודדים שזה טוב להם, יחידי סגולה, ברור המקרים גם זוגות ששומרים נגיעה ושומרים הכל ומלווים בדוגרי זה לא הלכתחילה, בדיעבד אם יש חברה אז רצוי שזה יהיה ע"פ ההלכה שמירת נגיעה ורצוי גם ליווי מישו שמבין וכדו'.

מלכתחילה זה לא רצוי כי זה הורס תקשר בזמן המתאים, אבלל אם אתה בן 18, ומתחנן נגיד להתחתן עוד שנה נגיד אז זה כן שייך נגיד

אבל שוב הכל תלוי בהרבה מאד דברים

המלצה שלי: קח כל תגובה כאן בערבון מוגבל, זה דברים שתלויים בהמון דברים, מלכתחילה זה לא טוב! אבל יש עוד נתונים, צריך להכיר בשביל לדעת ולא זכינו כאן להכיר אותך בשביל לענות, ובכלל בכל דבר כמעט צריך לזכור לקחת כל דבר בערבון מוגבל. הדברים שאומרים כאן בדר"כ יחסית כלליים

בהצלחה!

אתה מדבר כאילו יש מצב שתצא לדוג לך איזה חברה...

תחכה בסבלנות, אם היא לא הגיעה, וזה עדיין מוקדם- הקב"ה עוד ישלח לך בעיתו ובזמנו בעז"ה!

אבל דוגרי למה אתה רוצה עכשיו חברה?

גם אני הייתי רוצה איזה קשר אם בן...

כן,כי זה נחמד..וגם עושה את החיים מאתגרים יותר....

אבל..

אני לא חושבת שזה הזמן המתאים לי,כי יש דברים יותר נכונים לעכשיו!!!

ואולי אתה חושב שאתה כן מתאים לזה אבל זה לא תלוי רק בכך...

זה תלוי בכך שאם היא לא הבת הראויה?..אז מה תבוא עוד אחת?.ועוד?...

ולכל אלא שהציעו חתונה.....(זה לא הפיתרון!,חתונה זה התחייבות ועוד הרבה דברים!!)

וגם אם אתה רוצה ממש חברה ואתה חושב שהיא תעזור ותפטור לך בעיות של הקשבה..אז לא תמיד זה ככה,

אם אתה רוצה יותר פרוטים.(ועוד עצות אני יכולה באישי)

וחברה...כמובן שזה דעתי...!

אפשר לחלוק עלי!!!!

בהצלחה!!....

ותודיע אם יש איזה משהו שנאחל בהצלחה...!!

הוא חושב שזה יכול לעזור שיש מישהו שמקשיב, אבל הוא לא בן (במקרה שלו) ואני מסכימה!!

לי אישית אין חבר, אבל אם הוא חושב שמתאים לו עכשיו, אז הוא יכול לעשות את השיקולים שלו!! לא כל אחד הולך לפי ה'מגניב, קול, ושווה'

זו דעתי..

ואינלי כוח לפרט יותר.. מחילה,

תתחתן וזהו!

סתאאם צוחקת!!

וגם ממש תלוי אם זה מקובל אצלכם והכול..

בעיקרון אני די בעד- ברור שרק כששומרים על גבולות ויודעים טוב מאוד איפה לעצור...

יש דברים רעים, אבל יש גם מלא טובים.. תיקח למשל כאלה שלא קרה להם כלום מהקשר וזה באמת היה להם כיף שיש מישהוא שמקשיב ובכל, אנשים שהתחתנו אח"כ...

אני חושבת שזה טוב ממש בגיל ההתבגרות, אבל ההחלטה שלך..(:

בהצלחה(:

כי כשמתחילים עם זה זה מתגלגל.

חוצמיזה שאם אתה שואל מבחינה הלכתית- אם זה לא למטרות חתונה זה אסור.

יש כאלה שנופלים ואז מחליטים שהגיע הזמן להתחתן....

תקשיב אחי...

אתה רוצה מישי שתקשיב לך, שתהייה האוזן הקשבת והמנחמת אולי..

סבבה כפרע....

רק אל תשלה את עצמך שביום שתפגוש אותה המציאות תהייה ורודה כזאת...

אתה היית מוכן לשטוח בפני מישהי שהרגע הכרת את כל הצרות...(אם יש כאלו...)?....

להשתפך..? לבכות...?

רגש לא בונים ביום...(!)

אמר לי חבר.. "חברה זה כיף...."... ממש כמו שאתה אומר, מישי שתוכל לספר לה הכל, שתנחם..

צא מהסרט...

אתה לא מתחבר לעובדת סוציאלית, גם לא לליצן רפואי.... חברה זה מחויבות, השקעה, נתינה וא-ה-ב-ה!!

לא חושב שקשר הבנוי על תרפיה הוא קשר נכון, לא אומר שזה מה שאתה רוצה, אבל אם הרעיון הוא מישהי שתנחם...

וואלה דבר אחי....אני פה...

זמין תמיד, ובכיף....

בעזרת ה' כשתגיע, אם עדיין לא הגעת...להבנה אמיתית של קשר מהו, של ההשלמה של האדם, של הידיעה שלבד אנחנו חצאים...

אז שיהיה במזל גבר..!!

אבל אני חושבת לפעמים באמת אין את מי לשתף ואז מה עושים? יוצא לי לראות זוגות של חברים וחברות באמת אני לא חושבת שייש משהו רע בקשר שהו לאו דווקא לספק תאוות..
אני מסתכלת מהצד ורואה זוגות דוסים שהם חברים מה הבעיה בזה ?
הם שומרים נגיעה יודעים גבולות והם מודעים לזה שזה יכול להגרר ולכן אם זה ככה הם פשוט יפסיקו להיפגש ויעברו לדרך אחרת, זה לא יותר טוב? זה יכול לנבוע מבאמת רצון אמיתי ולא בשביל כיף והנאה..
ובשביל מה הוא כותב שהוא רוצה חברה?בשביל לשתף אז יש לך מטרה מסויימת לחברות הזאת...
לא ככה? הוא לא חייב כל הזמן לתת אהבה אם באמת לזה נועד קשר..

את באמת צודקת..בגדול..

המטרה היא לא לסחוט אותו רגשית, הקשר נועד לעזור גם לו...

אבל אני חושב שיש הבדל בין אם הקשר נועד בשביל ליצור מקום לפריקות, לבין אם הוא קשר טוב בין חבר'ה דוסים...

הם יעשו את השיקול לעצמם, איך שהם רואים ת'מציאות..

אם הקשר נובע מהצורך למישהי שתקשיב, אז אני לא חושב שכדאי להכנס לסיפור הזה, יש מספיק חברים שמסוגלים לתת, גם אם מדובר בהקשבה..

ובכלל....מישהי שאפשר להיות פתוחים איתה, ישר על ההתחלה...?... מאיפה האשליה הזאת...?.

קשר זה לא דבר שמשחקים איתו, רגשות זה לא דבר שאפשר לנצל לצורך אישי (ולא שזה מה שאתה רוצה...)

לא'ידע... נראלי מוזר...

היא לא עובדת אצל אף אחד, הקשר צריך להיות חזק ואוהב, ולא במטרה ליצור מקום להקשבה נטו..

היא לא מכשיר הקלטה..

דיברת על רצון אמיתי... איזה..?..

לא כל קשר שאינו למטרת סיפור תאוות הוא טוב, לפעמים שני הצדדים מקסימים, אבל לא מתאימים כל כך...

או שאולי, הרקע לקשר הוא לא משו..

לא פותחים קשרים סתם, לא עושים דברים סתם אבל זה עניין אחר...בטח שלא משחקים בלבבות....

ומשה...קבל בלייק..

את יודעת, אלה דברים שלא מדברים עליהם עם כל אחד... וקשה מאוד לא ליפול אם זה קשר ארוך.

תכלס, לדעתי חבל להיכנס לעניין הזה אם כל מה שהוא צריך זה אוזן קשבת. ותכלס- אני אגיד את זה בעדינות- קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד שהוא רוצה מהקשר הזה, כי אם זה היה רק זה הוא היה מסתפק בחבר או פסיכולוג.

קיצור יש עם זה הרבה בעיות, גם הלכתיות וגם תכלס לחיים אז לדעתי עדיף שלא...

גם אני עם החבר שלי שאנחנו נקראים זוג דוס נפלנו.

ואני יודעת על עוד זוגות פי מליון יותר דוסים ממנו שנפלו.

גם כשמציבים גבול לפעמים היצר חזק יותר...

בס"ד

א. לא כולם נופלים!!!!! יש כאלה שעוד מצלחיחם לשמור על עצמם (ואני לא מדברת על זה שהוא נתקל בה בטעות במדרחה - זה לא נקרא נפילה בנגיעה).

ב. אם הוא רוצה חברה בשביל להתחתן אז זה לא בעיה (הלכתית, אבל נפשית זה כל אחד מה שמתאים לו).

ג.  לדביר -  דביר תתפלא. יש כאלה שמכירים וישר נפתחים אחד לשני. זה תלוי גם באופי של המכירים לי למשל יש אופי של מישהי ש"מזמינה" אנשים להפתח אליו. והמון אנשים נפתחו אליי בהתחלה עוד לפני שידעו פרטים עליי (למעט משם ) כך שזה מאוד הגיוני ומאוד תלוי.

א. ליפול בנגיעה שהתכוונתי, זה לא ליפול במדרכה או משהו כזה. זה לתת יד,חיבוק וכד'...

ב. שלושה דברים האדם צריך לשקול לפני יציאתו לשידוכין/החלטה על חתונה-

1. האם מוכן הוא מבחינה נפשית.

2. האם מבחינת לימוד תורה הוא מוכן? כדי שהבית יהיה קדוש ורוחני לפי מה שהתורה וההלכה אומרתץ

3. עול הפרנסה. מאיפה יביא פרנסה..

אז אלו 3 נק' רציניות למחשבה!!

זה לא עניין של סדר עדיפויות, זה כורח המציאות.

סוף מעשה במחשבה תחילה. אם אין לאדם אמצעים, שישיג אותם

ואז ילך לחפש שידוך. זה הסדר שגם נוקב הרמב''ם.

זה לא שכסף הוא חומה של ברזל בפני הנישואין, אבל

מדברייך משתמע כאילו אפשר לומר "טוב, נאלתר משהו".

תחשבי על זה, כל דבר בבית שבונים צריך כסף. אוכל,בגדים,חשמל,מים,שכירות ועוד ועוד.

זה נכון שכסף הוא לא הדבר המרכזי שצריך להסתכל עליו, אבל אם עול הפרנסה לא מעניין את בני הזוג והם חושבים שהוא יגיע מאיפושהו,כבדרך נס משמיים זו טעות! אי אפשר לאתלר- כמו שאושר אומר.

נשמה- החיים הם חיים מכסף,ברור שאפשר להצטמצם בהוצאות, אבל עד כמה???

אוכל- סבבה,אפשר.

בגדים- סבבה, תקני ב2 ש"ח ביד שניה, (והבעל בדר"כ אוהב בגדים חדשים ויפים לאשתו)

שכירות- את לא יכולה!!! אי אפשר לצמצם, אולי ללכת לגור בדירת חדר ב500 ש"ח לחודש, סבבה. אבל בשלב מסויים מגיעים גם ילדים, וגם אותם צריך לפרנס. זה אומר, טיטולים,בקבוקים,מטרנה,בגדים,ועוד ועוד..

אז כדאי שגם זה יהיה שיקול רציני אצלך אם את לא חושבת שתסתכלי עליו בתור שיקול להכנה לחתונה..

גם אני חשבתי שאני מאד חזקה ולא ניפול ונפלנו יפה מאוד....

זה בכלל לא פשוט להגיד שכשרואים שזה נגרר מפסיקיםן, למעשה זה החלק הכי קשה... כי כשאתה בתוך הקשר, צריך הרבה יותר כוחות כדי להחליט לעשות הפסקה מאשר מההתחלה להחליט לא להכנס לזה...

כמובן שזה תלוי בכל אחד...

(אני האנונימי הראשון) אנחנו היינו בטוחים ב8000% שאנחנו חזקים ולא ניפול.

אבל כשזה קרה היצר משתלט ואתה לא רוצה להפסיק את זה!! ת'אמת זה כיף ומרגש הכי בעולם שהבנאדם שאתה מרגיש הכי קרוב אליך,והוא הבנאדם שהכי חשוב לך, ושאתה הכי אוהב אותו בעולם נוגע בך.זה כיף!! זה מרגש!! זה מרגיע!!!

אסור לסמוך על עצמך וליהיות בטוח שאתה לא תיפול. כי 95% מהזוגות,אפילו הכי הכי הכי הכי דוסים נופלים!!

זו מציאות.והיא עצובה.

וזה שאת רואה זוגות דוסים ברחוב ששומרים נגיעה, זה לא אומר שהם לא נפלו ושהם לא שומרים נגיעה כשהם לבד..

זה מאוד תלוי בבן אדם אבל, אם אתה עוד במרחק של כמה שנים מחתונה וחשוב לך להישאר טוהר לאשתך, וחשוב לך לשמור נגיעה כדי שזה יהיה פעם ראשונה עם אשתך, אז תעשה לעצמך טובה ותתרחק מזה....

זה קשה עד בלתי אפשרי לשמור נגיעה, בהתחלה זה נראה לא בעיה ובסוף תגלה כמה שזה מאוד מאוד קשה....

זה תופס את כל המחשבות, ומעסיק אותך ולפעמים מפריע לתפקוד השוטף...

יש לזה כמובן יתרונות... זה הרגשה נפלאה שיש מישהי שתמיד שם בשבילך באמת, אבל כדאי לשמור את זה לחתונה...

אני מדברת מנסיון, הניסיון של שמירת נגיעה הוא אחד הקשים, וזה פשוט מייסר להחזיק את עצמך ולא לגעת, ומצד שני זה חשוב...

בקיצור, שיהיה לך המון בהצלחה ושתעשה  בע"ה את הבחירה הנכונה... זה מאוד תלוי בך, יכול להיות שכל מה שאמרתי לא רלוונטי אליך..

ואם אתה מחליט בכל זאת למצוא חברה, אני ממליצה שתתחבר רק למישי שאתה חושב שיש לזה עתיד ואתם יכולים אולי להקים ביחד בית,, ככה לפחות יש פחות סיכוי שזה יפגום בקשר עתידי אם אשתך...

כל אחד ומה שמתאים לו לפי האישיות שלך,אני לא יכולה לאמר לך,אבל אתה כתבת שאתה רוצה מישהי שיהיה לך נוח לדבר איתה על הכל,אבל אתה לא חייב "חברה" בשביל זה,תבין יש הרבה מאוד אנשים מדהימים או במקרה שלך שאתה רוצה מישה*י* אז זאת יכולה להיות גם ידידה זה לא חייב להיות משהו של חבר וחברה כדי לדבר ולהרגיש בנוח עם מישהו ,ה"חברות" הזאת יכולה לפעמים להכשיל אותך בדברים שאולי שמרת עליהם לפני,כמו שמירת נגיעה למשל...זה מפיל וגם שאתה חושב שלא זה בסוף יכה בך,לדעתי אני לא חושבת שאתה צריך את המונח הזה חברה!יש ויהיו המון בנות שתוכל להרגיש בנוח לדבר איתם על הכל גם בלי להיות החבר שלהם

אם אתה חושב שבנית את עצמך(מבחינה דרך לחיים)!

ויכול לצאת מהקשר הזה חתונה...

לך על זה!!!!

זה עלול לפגוע בך אח"כ...

לי היה ידיד מאוד קרוב... ואח"כ הפסקנו... ואח"כ היה לי חבר... וזכור לי הרבה דברים שהייתי משווה את הידיד לחבר.. הוא היה אומר ככה, ועושה ככה ומתקשר.. וזה פגע לי בקשר עם החבר שהשוויתי אותו לאחר ודברים שעשה לא תמיד הספיקו לי כי השוויתי אותו....

לי היה קשר (עד לפני שבועיים)עם ילד אחד,אחד החמודים.אינלכם מושג.והפסקנו.והוא היה בנדוד שלי,לא סתם חבר מהרחוב.הוא ילד אחד האיכותיים,ולא היינו נקראים זוג(כי הוא לא נמצא לידי כמעט בכלל,וגם אף אחד לא ידע שזה כזה קשר מאסיבי ורציני) אבל היה לנו קשר ממש רציני.היינו מדברים שעווווות(-גם על דברים שטותיים וגם על יותר רציניים..)ובאיזשהו שלב זה נסחף.

ולא,אני לא מדברת על נפילה בנגיעה,כי אנחנו בקושי נפגשים,רוב הקשר היה בטלפון.לא נפלנו ב"ה,והוא גם בנדוד,אז כשהיינו ביחד זה היה עם כל המשפחות..

וזה סוחט.ממש.כמה שהיה לשנינו כיף וטוב הקשר הזה-הייתי יוצאת מהשיחות מותשת נפשית.כי זה ככה.ולפעמים,דווקא ההרגשה הזאת של  הסחיטה הזאת,זה נותן הרגשה כיפית,משיכה.

ושתדעו-שזה בדיוק מה שאסור!!!

זו הנאה רגעית (גם שעה זה יכול להחשב רגע,וגם שבוע,וגם חודש ושנה..)שלא שווה הנזקשזה גורם בפנים..

למזלי,היה לי חברות מספיק חזקות כדי להוציא אותי מזה.וגם המורה שלי.אבל אני לא יגיד לכם שזה קל.כי זה פשוט לא!!!!!!אני אישית מאז שהודעתי לו(זה די היה בשיתוף..אבל הרבה יותר מצדי)שבורה לגמרי.אני מתה לדבר איתו,לשמוע אותוץלראות אותו..וזה פשוט סיוטי!!

ואני לא יתחיל לפרט גם את הנזקים שזה יגרום אחרי הנישואין(אם זה לא חברה לצורך נישואין..)

זהו.זו דעתי.עדיחף לא להצטרך לצאת מהביצה הזאת,פשוט להשאיר את עצמך מחוץ לבוץ.

זהו.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....