האחרון שאמר לקב"ה שהוא לא רוצה ילדים...............

חוצ מזה ,זה כיף יש אנשים שממש נהנים ורוצים ילדים, המשכיות ,

וגם הגמרא כותבת את זה אני יבדוק איפה ראיתי שצריך להוליד ילדים ויכתוב באיזה מסכת ודף!!!

איך בכלל העולם ימשיך?

זה בידיים שלנו, איך שגידלו אותנו- ככה נחנך טוב ונגדל משלנו, שבע"ה יפיצו אור וטוב ותורה בעולם!

"וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי אמת זרע קודש בה' דבקים"

את חושבת שצריך להביא ילדים לעולם כי זה כיף? זאת המטרה?

את לא חושבת שיש משו מעבר לזה?

וליק המדליק- לא הבנתי מה ניסית להגיד...אשמח להסבר..

מסכימה 100%!!!!!!!!!! ילדים זה שמחה!

בס"ד

בשביל הקב"ה.

המשך שיפאר את שמו.

כך הוא ציווה וכך אנו עושים.

תמיד אומרים שתפקידו של עם ישראל הוא לפאר ולרומם את שם ה' בעולם.

אם לא נביא ילדים אז מי יעשה את זה?

אנחנו חיים למען ה'.

כך גם בתורה צווינו: "פרו ורבו"

וגם.... זה צורך אישי שלנו שהוא קצת לא ניתן להשמדה

אני חושבת שכל אדם נורמלי רוצה ילד..

לאו דווקא בגלל התורה אלא כי זה צורך שלו להביא צאצאים לעולם.

הסיבות שלי ללהביא ילדים לעולם

בטח לא יהיו כדי להוסיף לסטטיסטיקה שיש עוד אנשים יהודים בעולם, 

מצטערת 

קודם כל אין לך מה להצטער...

חוץ מזה, שאני חושבת שבד"כ כשאדם מחליט להביא ילד לעולם הוא חושב יותר על העתיד שלו ושיהיה לו המשך ושכאשר הוא יעזוב את העולם הוא ידע שהוא השאיר משו/מישו מאחוריו.

בנוסף, זה גם חשוב כי זה מצווה.  וכן, אפילו להוסיף לסטטיסטיקה זה טוב...

בתנ"ך יש כמה אנשים שאמרו שהם לא רוצים להיתחתן וסופם לא היה משו

יש אנשים שמאוד רוצים ילדים

זה כמו שאמרו פה מצווה והמשך(אם לא הם מי ימשיך?)

ואפילו הגמרא אומרת את זה אבל בטח לך לא יצא מההסבר הזה כלום (האחרון לבנים בלבד)

סתם,ברור שלא.

אבל אם זה היה רק לטובת נתונים סטטיסטיים-לא הייתי רוצה.

שאחרים יסבלו,למה אני?

אני רוצה לגדל ילדים משלי, כי אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות.אני חושבת שאני אוכל להיות אמא טובה ולגדל את הילדים שלי למידות טובות וערכים. כי להקים משפחה זה יותר ממצווה מן המניין-זו זכות.

לדעתי, אם מישהו יולד ילדים, זה מתוך רצון טבעי שאלוקים שם בנו-הרצון להעניק למישהו קטן,תמים וחסר אונים. הרצון לוותר על נוחות גשמית רבה לטובת דאגה לאחר.

וטוב, גם כדי שתהיה השפעה על דור העתיד. לדעת שהדבר הזה, שיהיה הילד שלי-יגדל בעז"ה להיות בעל מתישהו, עם ילדים משלו-זה דבר שכבר מהיום-מרגש אותי!

הרב דסלר מסביר ששני הכוחות העיקריים באדם הם נטילה ונתינה.

כל פעולה שהוא עושה מקורה באחת מהכוחות הללו. לפעמים בסמוי,

לפעמים בגלוי.

והדבר בא לידי ביטוי גם ברצון להביא ילדים. להבדיל, כמו שהקב''ה

ברא ברואים להיטיב להם.

אני לא לגמרי מסכים עם מי שאמר שזה נובע משליחות לאומית או 

מציווי. הרי זה דבר שמשותף גם לחילוניים וגויים שלא מאמינים בתורה.

אולי מהצד ה'בחירי' אתם צודקים, אבל מהצד ה'סגולי' נראה לי שזה

חלק עקרוני בנפש.

אני חושב שזה ממש חסד שהקב''ה ציווה אותנו במצווה ונטע בנו גם

את הרצון לקיים אותה. 

(חבר'ה, שיעורי מחשבת זה חשוב )

בס"ד

לא כל עוד הרב שמלמד שנוא אותך (ואת האמת, זה הדדי)

בס"ד

זה גם מצווה שאנחנו רוצים לקיים.

וגם צורך טבעי שטבוע בנו.... ומה לעשות אנחנו אנושיים כמדומני

איזה קטע.. זה היה בבגרות עכשיו!
והאמת.. אני חושבת שאחד השיעורים היותר חשובים במערכת זה מחשבת..

(אחרי שעשיתי עבודה על מאמר של למה המשפחתיות בישראל חזקה יותר..  יאק)-

בישראל, בגלל ה"תחרות הדמוגרפית", גם אם זה מניע שלא מדברים עליו, יש יותר לחץ חברתי ללדת, יש ראיה חברתית שהילד הוא לא רק של ההורים אלא גם נכס מדיני, (למשל בישראל יש ממש החמרות עם עניין ההפלות)

ממש מעניין מה שהבאת בשם הרב דסלר, תודה

זו שאלה גדולה. וענקית. וחשובה.

אשריך שאת שואלת אותה - בעז"ה זה יתן לך משמעות גדולה יותר לנישואין, והסתכלות בריאה יותר על גידול ילדים...

אני אנסה להסביר את התשובה שאני נותנת לעצמי.

הקב"ה הוא מקור הכל, מקור כל החיים.

לנו ניתנה היכולת להיות שותפים במעשה בראשית - 

אנחנו אלה שיכולים לגרום להופעת הקב"ה בעולם.

איך? אם נוסיף חיים בעולם, יהיה פה יותר מהקב"ה (שהוא, כאמור, מקור החיים).

אגב, מהו "טוב"? תוספת חיים.

לכן אפשר להסביר את זה גם אחרת:

הקב"ה הוא הטוב המוחלט, ורצונו להיטיב (להוסיף חיים).

אנחנו צריכים לעשות את הטוב.

את כל המעשים, המצוות, התורה, האידיאלים, ודור ההמשך -  הטובים.

להופיע יותר את ריבונו של עולם בעולם.

הארתם את עיניי....

אם למישו יש עוד מה להוסיף בעיניין אז ממש בשמחה...

בעז"ה אח"כ אני אוסיף את דעתי...

בדיוק השבוע התווכחנו על זה בכיתה..

זו שאלה חשובה מאוד!

קודם כל, אני למדתי שמצוות הבאת ילדים לעולם היא המצווה הכי חשובה..

עם ישראל צריך המשכיות.

רק מפאת העייפות אני לא אפרט הכל.. יש לי מה להגיד.. והרבה!

וחוץ מזה, זה גם כיף באיזשהוא מובן..

זה אנושי להגיד את זה.

תכל'ס, ואני פונה בעיקר אל הבנות,

מי מאתנו לא רוצה שיהיו לה ילדים?!

כולנו חולמות עליהם, יודעות איך הם ייראו ..

---

בל"חית משורש נשמתה.

ואפשר להוסיף בחורה לחוצת ילדים= בל"י..

ייבשתם!

מה ז'תומרת למה אני רוצה ילדים? כי אני בת!

סתם, גם כי זה כיף, גם כי זה המשך וגם כדי להוסיף עוד אנשים טובים (בעז"ה) לעמנו המקסים...

בס"ד

זאת וואחד אחריות.

ובנינו, מי לא מפחד מאחריות?

נכון, ילד זאת שמחה, זאת המשכיות, זה דור המשך, דור חדש לחינוך מסוים, זה המון דברים.

אבל מאחורי כל "הכיף" שאתם מדברים עליה בכזאת שמחה, עומד עניין של חיים ומוות של בן אדם.

אתם יוצרים חיים של בן אדם, מחנכים אותו לדרך מסוימת, ויצרתם אישיות.

ובתור תלמידת מגמת פסיכולוגיה () אני אגיד לכם שכל מה שאתם מוצאים מהפה שלכם, כל מה שאתם עושים, הדבר הכי קטן, או הכי גדול, או הכי חשוב או הכי שולי, הוא עניין רציני באישיות של הילד שלכם.

אני אתן דוגמא שניראת שולית מאוד, וסוגיה מאוד קטנה- מבית אבא אני שומרת 3 שעות לאחר אכילת עוף, וגם זה- במחילה מכבודכם, קשה לי. אני אחת שחיה על מוצרי חלב. אם אני אתחתן עם אחד ששומר 6 שעות- מה אני אעשה?! ברור לי שזה יהיה עבודה רצינית מאוד אצלי, ואם אני לא אצליח לעמוד בה?

חברה שלי אמרה לי שהיא מכירה משפחה שאבא שומר 6 שעות, האמא 3, הילדים שומרים 6. אבל שאני חושבת על עצמי- איזה דוגמא אני נותנת לילדים שלי?

זה בדברים הכי קטנים והכי שוליים, אבל אתם לא מבינים עד כמה זה משפיע. מי אני שאני אחנך דור חדש? מי אמר שאני אהיה אמא מספיק טובה? אני לא אהיה מסוגלת להגן על הילדים שלי מספיק, כי אי אפשר. כמה שאני לא אגן עליהם, זה לא מספיק. מה- לא חסר בנות מבתים "שמורים וטובים" שנאנסו? שהתחתנו עם ערבים? ילדים שהתאבדו? רצו להתאבד? הזיקו לעצמם או לסביבה שלהם? פגעו בילדים אחרים? אפילו מילולית? לא פיזית, אלא רק רגשית. -כל אלו, לא מטרידים אתכם? מפחידים אתכם? אני המשוגעת היחידה שמפחדת מזה? -וזה עוד כלום. הכלום שבכלום. איך אני יכולה להגיד לילד שלי שאני אשמור עליו מכל רע? אני יכולה לשלוח אותו לבית ספר ושיחזור לי שלם? לא פגוע? לשלוח אותו לים- ושיחזור אלי בחזרה? לשלוח אותו לצבא ושלא יחזור אלי בתוך ארון? -אני הולכת על דברים גדולים, אבל זה מפחיד אותי. וכן, אני רוצה ילדים, אבל אני חושבת על האחריות שיש לי שאני אומרת לעצמי "הילד שלי" וחוטפת סחרחורת.

לא מנסה להפחיד אף אחד, אבל פשוט הציק לי שכולכם אמרת רק את המילים "כיף", "שמחה" ו"המשכיות" - אבל לא באמת התמקדתם במה שזה מוביל וגורר, הזכרתם את האחריות באגב, בסוגריים.

אבל יכול להיות שזה רק אותי מטריד, הגיוני.

קודם כל אנחנו לא יכולים לחיות כל הזמן בהרגשה של פחד ושל אם ואם ואם...

כי זה לא יוביל אותנו לשומקום. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המקסימלית שלנו ואז לסמוך על הקב"ה שהוא יעזור לנו בשאר הדברים.

אולי כן עדיף להתמקד בזה שילדים זה-כיף, המשכיות, שמחה וכו', כי אז יהיה לנו אולי יותר קל וטוב לגדל אותם ונבין את הסיבה העיקרית ואת המטרה שלשמה הקב"ה הפקיד בידיים שלנו את הדבר היקר ערך הזה שנקרא-ילדים!

אגב- לא שאלתי אם אנחנו רוצים להביא ילדים לעולם אלא לקחתי את זה כמצב נתון ושאלתי מה מניע אותנו או מה המטרה העיקרית שלנו בלהביא ילדי לעולם. אבל לומשנה...

יש לי חברה שחוץ מזה שהיא נורא בל"חית, היא גם ממש רוצה כבר להיות אמא... ככה נבראנו וטוב שכך, אחרת מי היתה סובלת כ"כ הרבה בשביל זה?

וגם כמובן כי זו מצווה.

אצל בנים אני לא יודעת איך זה הולך...

בס"ד

נכון, גם כיף ושמחה- מה לעשות, ילדים זה כיף ושמחה- אבל איתם באה אחריות ענקית.

אני יודעת שאי אפשר לקפוא, ולעצור את החיים בגלל הפחד -זה גם לא מה שאני אעשה, בעז"ה.

אבל כל הבלחי"ם הזה... אנשים יישר רוצים להתחתן. רגע. תנשמו שנייה. אתם ילדים בעצמכם- אתם יודעים מה זה בנוסף? מה זה כולל? כל הכיף, והשמחה והאושר? - יודעים לקראת מה אתם הולכים? יודעים שזה לא רק כיף חיים? מצויין! לכו על זה.אם אתם יודעים לקראת מה אתם באים, שזה כולל אחריות עצומה, אתם יודעים שאתם מסוגלים להתחיל להתמודד באמת עם החיים האמתיים, אז לכו על זה- כי זאת המטרה שלנו בחיים, להקים משפחה.

זה גם כיף,אבל לא רק, וסתם רציתי להגיד את זה, שאנשים לא יחייו באשליות- שאתם כל כך רוצים משהו, זה דבר אחד, אבל האם אתם מסוגלים לעמוד בו? להיות הורה זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה.

ברור שיש את הפחד הזה, ולפעמים אני חושבת על זה.

אני ממש כמו  החברה של bingo..

לא שאיך שאני מוצאת את  ה"חצי השני" שלי מתחתנים, גם אם אני שמינסטית..

אני חושבת, גם, איך אני אצליח לחנך ילדים כמו שצריך?!

לדאוג להם.. (פרנסה וכו'..)

אבל אני לא עכשיו יתמקד בזה..

ממש כמו ש-Tehilla* אמרה!

שנגיע לגשר נחצה אותו..

כרגע אני חושבת על הצדדים החיוביים.. ..!

או יותר נכון, מעדיפה לחשוב..

שתשאיר פה משהו....

המטרה היא לא רק שיהיה לנו ילדים, אלא שזה חלק מהאידאולוגיה של המשפחה היהודית. לחנך ילדים שילמדו תורה ושיהוו את ההמשך של עם ישראל. סליחה אם זה כבד מדי

ולתת בצורה הכי מאסיבית זה בגידול ילדים.

חחח לא חשבתי על זה...לדעתי  שתיהיה משמעות כלשהי לחיים,(יש עוד משמעויות ,נכון אבל..)זה  דבר מדהים!זה ליצור חיים חדשים  זה ההמשכיות שלך,שאתה רואה אותה\אותו גדל בכל יום ויום..

באמת. לא המצאתי. כתוב (אוף, לא זוכרת איפה): "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". יש מעין גוף רוחני שבו נמצאות כל הנשמות וצריך שכולן יעברו דרך העולם הזה כדי שהעולם יהי מוכן לביאת המשיח והנשמות גם הן יהיו מוכנות.

לא אומרת שכל אחת תלד 20 ילדים, אבל כל נשמה נוספת זה צעד בכיוון...

(הרחבה בספר "אבק לזהב" של הרב ארז משה דורון, בפרק הראשון)

אז מה בעצם קורה כשהגאולה מגיעה? כבר לא נלד ילדים??

בטח שנלד ילדים!!!

נוליד אותם, כדי שיהיו המשך...שיהיו עוד כאלו שעושים לו ית' דירה..

(ואגב לא יהיה "צער גידול בנים"כי החטא יתבטל ונאמר על ימות המשיח ש:שישה בכרס אחת!"......

 שכל הילדים יוולדו ורק אז הגאולה תגיע?

לא שאני מבינה גדולה בעניינים האלה, אבל משיח זה אמור להיות תחילת התהליך של הגאולה.

ת'אמת שאני לא כ"כ מבינה גם...אבל סבבה.

זה יכול להיות בזמן עפ"י כל הכללים האלה וזה יכול להיות מוקדם יותר...

שבת שלום!...

זה כתוב ממסכת ע"ז דף ה.

ה' ברא את העולם בשביל שהוא יהיה מיושב שהרי כתוב: "לא תוהו בראה לשבת יצרה".

ולכן אחד מהתפקידים שלנו כאן בעולם הוא לקיים את הרצון האלוקי ולעזור ביישוב העולם>> להוליד ילדים.

ת'כלס זה המשכיות. גם הגויים שאין להם מצווה מביאים ילדים...

אבל לנו כמובן גם יש מצווה!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...