זה לא הפרש גדול כ"כ.

בלי להתייחס לעצם השאלה אם צריך להשאיר - שבשביל זה צריך להכיר היטב.

אבל ההחלטה עצמה תלויה בעניינו של הילד.

יותר מבחינה חברתית, לענ"ד.

אם בדקת את כל השיקולים האחרים, (חברתיים, רגשיים וקוגנטיביים) והחלטת להשאיר. אז הגיל זה לא שיקול.

אבל כדאי לבדוק ממש טוב מה תתן לה עוד שנה בגן? האם הקשיים האלו ייעלמו בעוד שנה? אם היא תעלה רק בעוד שנה לכיתה א' ותצטרך עדיין מורה מקדמת וכו' אז מה הרווחת מעוד שנה?

שימי לב אמא יקרה:

- קשיים שפתיים, תיווך וקצר בהבנת משימות אלו מיומנויות בסיס שילד אמור לעלות איתם לכיתה א' רגילה, כשיש קושי הוא מופנה ברוב המקרים לגן שפה שם יש תמיכה גדולה מאוד, מכוונות ואנשי צוות מגווונים העונים על צרכים אלו.

במידה ועברתם כבר את תהליך הבדיקה הזו והמליצו על ריפוי בדיבור וכד'- כדאי מאוד להזדרז כי כל יום הוא משמעותי.

לאו דווקא ששנה נוספת בגן תעזור לה להתגבר על הקשיים אא"כ הם לא מאוד משמעותיים ורק צריך לחזק את המיומנויות האלו.

גננת טובה יכולה לסייע מאוד בבדיקה ואם יש צורך מוזמנת לגן פסיכולוגית או מאבחנת על מנת לבדוק את העניינים, רופא התפתחותי ישלח לבדיקה מעמיקה והתוצאות תהינה ברורות.

אם ההמלצה להשאיר שנה נוספת בגן-- הגיל לא אמור לשנות כלל ואף לא יפריע בכלל. עדיף לחגוג פעם בשנה יום הולדת מוקדם מאשר לקרטע ולכאוב כל השנה עם קושי בלימודים והשתלבות חברתית.

הצלחה ורוב נחת!

לנו הייתה ילדה שחגגה באמצע ה' בת מצווה וקיבלנו את זה מצוין- אפילו די התלהבנו- הרגשנו מה זה גדולות בזכותה היא ממש לא הייתה שונה....

ונסיון של מחנכת א'-  אם לא מגיעים מוכנים זה תסכול ממש גדול, עדיף שנה נוספת בגן....גם ככה כיתה א' זה קשה...

היתה לי חברה שבניסן של כיתה ה' היתה לה בת מצווה.

לי, לעומתה, היתה בת מצווה בכסלו של כיתה ז'.

כל זה לא הפריע לנו להיות חברות טובות מאוד וללמוד ביחד לרוב המבחנים (היו לה ליקויי למידה שהיו מן הסתם חלק מהגורמים להשארתה עוד שנה בגן, ולרוב אני הייתי מסבירה לה את החומר, למרות שהיא גדולה ממני בכמעט שנה וחצי, אבל זה אף פעם לא הפריע לנו).

כי היא כבר תחגוג בסוף ה' או שזה ייצא חופש והיא תהיה כבר בת מצווה בתחילת ו'

יש משהו משרה ביטחון בלהיות גדולים.

החלטות טובות!

ברור שאת שאר הברורים, מהבחינות האחרות אנחנו עשינו ועושים.

היום הגישה היא שאם יש קושי מסוים- נניח שפתי אז עדיף לעלות לא' + טיפול קלינאית תקשורת ולא להשאיר סתם כי גן זה לא פיתרון לבעיות - רק לבשלות (אם יש בעיה כזו).

לדעתי האישית תמוז זה כן מאוחר אבל זו רק דעתי.

חשוב לוודא שהיא מקבלת את הטיפולים שהיא צריכה.

לצערי במקצוע שלי אני רואה בנות שהשאירו אותם עוד שנה כי ההורים חשש מטיפולים שונים או ממסגרות שונות ועכשיו הם סתם גדולות מכולם, וגם מתקשות, לא הרוויחו כלום.

דרך אגב, לדעתי התפתחות פיזיולוגית מוקדמת לפעמים יכולה מאד להפריע לבת. אם היא מתפתחת בכיתה ד-ה כשכל הבנות בכלל עוד לא יודעות מה זה, זה קצת קשה.

דודה שלי גננת והיא תמיד אומרת: "אל תקחו לילדים שלכם עוד שנה בגן - יש התלבטות, פשוט תשאירו!"

אני אישית נלחמתי, מתוך אמון מלא בילד, שהוא יעלה לכיתה א' למרות דעת הגננת והפסיכולוגית.

עכשיו הוא בסוף ב', אחרי טונות של תפילות אני מאד שמחה על כך שלא ויתרתי

זה לא דווקא ענין של "שיטה".

כבר ראינו תוצאות לשני הכיוונים.

מאד אישי.

הגישות משתנות כל הזמן.

אבל אם הילדה לא מאד גדולה פיזית כדאי לכם לשקול ברצינות להשאיר אותה שנה נוספת בגן.

אם עלתה אפשרות של גן שפה הייתי ממליצה בחום.

כמי שעובדת מספר שנים בגני שפה, אני יכולה להגיד עליהם הרבה דברים טובים.

לגבי הקשיים ברך כלל, גם אם רוכשים כלים טובים להתמודד איתם, הגורמים לקשיים לא נעלמים.

ולכן כשהמטלות יהיו יותר ויותר שפתיות ויותר ויותר מובנות - מה שקורה בבית הספר,

עלולים להפגש שוב עם הקשיים ולפעמים בעוצמות חזקות.

אז חשוב לדעתי, לתת לילדה כזאת כמה שיותר חוויות מוצלחות של מטלות לא שפתיות ולא מובנות,

ובמקביל לתת לה כמה שיותר כלים להתמודד עם הקשיים בעזרת אנשי מקצוע.

וגם אם בעתיד היא תזדקק שוב לעזרה מקצועית, זה לא בהכרח אומר שההחלטה היתה שגויה.

והכי הכי חשוב

להתפלל

לסיעתא דשמיא בהחלטה

ולשליחים טובים

ואחרי שמחליטים, לשמוח בהחלטה

בהצלחה

(מחילה שאני בפורום לא לי, אבל הופעתם בראשי. מותר )

אומנם אינני יודעת את כל השיקולים שעמדו מאחורי הדבר, אבל שתי אחיותי נשארו בגן.

אחות אחת (כיום בכיתה ז') היתה מאוד בישנית, הגננת בקושי שמעה אותה...

ואחרי לחצים שההורים הפעילו, השאירו אותה לעוד שנת ילדות. היא ילידת חשון, כך שהיא לא מרגישה שונה. להפך, היא הכי גדולה בכיתה.

ואחות שניה, שנישארת בע"ה בשנה הבאה גם בגן חובה, מאושרת גם. היא ממש גאה בעצמה, כי אצלם בגן, אלו שנישארים עוד שנה הם "המדריכים". היא מיוזמתה אמרה שהיא רוצה להשאר עוד שנה בגן.

ושתיהן מאוד חכמות. זאת שבז' מוציאה כימעט תמיד מאיות .. פשוט לכיתה א' צריך בשלות.

אבי תמיד אומר שלהשאיר עוד שנה, אם זה לא יועיל - זה לא יזיק. שנת ילדות. אבל אם מכניסים לכיתה א' ילד לא בשל - זאת טעות שאי אפשר לתקן.. והילד יוצא רק ניפסד.

אם תרצי, אוכל לשאול את אמי יותר פרטים..

בהצלחה רבה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות