אזהרה!!!
מיועד לברסלברים בלבד!!!
כל השאר פשוט לא יבינו...
מעשה זה סיפר רבינו ז"ל כדי לעורר את הנפש ועל ידי זה החזיר כמה נשמות טובות אליו יתברך וז"ל:
פעם אחת בעיר הנקראית ג'ומאלע"ן היה שם מלך אחד ולו שישה בנות ובן אחד, ואותו הבן הנ"ל היה הולך ותועה עד שלא ידע שהוא בן מלך הנ"ל מחמת הצער ושכח את שמו הנ"ל מחמת אותו הצער, וששאלהו מה שמו היה עונה בפשיטות מאוד מאוד, משיח ולא ידעו פירוש שם זה מהו.
והלך אותו הבן מלך הנ"ל ונתיישב בין בני האדם שבאותה העיר הנ"ל ולא ידע שהוא בין מלך כנ"ל, וחיפש לעצמו אישה כי רצה שיקרא לו בן זכר על שמו, ומחמת ששכח את שמו כנ"ל רצה שיקרא משיח בפשיטות.
ובאותו המקום הנ"ל היה נהוג שמשלמים לאבי האישה זהב ואבנים טובות כי זה היה המנהג כנ"ל, ואותו בן המלך הנ"ל נתן עיניו באישה והלך ונשתבשה עליו דעתו מרוב שהיה עסוק בה כנ"ל, והיה בעצבות גדול מזה כנ"ל.
והלך בעצבותו לבקש מאבי הנערה הנ"ל רשות להינשא לה, ואמר אבי הנערה בליבו: איך אתן לו הנערה (כי פחד אשר ראה כי הוא משוגע מחמת הצער כנ"ל) ואמר לו שיתן לו הנערה כי אם אשר יתן לו מלא ביתו זהב ואבנים טובות ומרגליות.
(כי חשב שעל ידי זה יחזור בו מדעתו להינשא לנערה הנ"ל), והלך הבן מלך הנ"ל ועבד בכל מיני עבודות ושמר את הכסף הנ"ל שהרויח במקום הנקרא כאסעפ"ת והוא מקום שבני האדם שומרים בו את מעותיהם, ומחמת עושרו הנ"ל (שהיה לו עושר גדול מחמת שלא היה משתמש בכסף אלא מניחו בכאסעפ"ת) חזרה לו הדעת שהיה בו אך בכל זאת לא ידע שהוא בן מלך הנ"ל ולא ידע את שמו הנ"ל רק ידע שקרוי משיח בפני הכל כנ"ל.
וכך היה עושה כנ"ל עד שעברו עליו שבעין שנה כסדר הזה, וכאשר עברו אותם השבעין שנה הנ"ל והיה הולך לבית אבי אותה הנערה הנ"ל, והיו מרננים אחריו הבריות מחמת שלא ידעו כמה שווי הבית הנ"ל שביקש אבי הנערה הנ"ל, והיו אומרים: כך הוא שווי הבית ולא ידעו את שווי הבית רק היו כמנחשים בעלמא.
ואותו הבן מלך הנ"ל לא היה אומר להם דבר.וכאשר ראה אבי הנערה שאותו הבן מלך מביא לו זהב ומרגליות כנ"ל יצא לקראתו ויעש משתה גדול (כי באמת אותו אבי הנערה הנ"ל לא היה עני חס ושלום אלא שרצה להרחיק מחשבתו של אותו הבן מלך מלהינשא לנערה הנ"ל, מכיוון שהיה משוגע כנ"ל, אבל כאשר חזרה לו דעתו הנ"ל מחמת עושרו לא היה רוצה להרחיק מחשבתו של אותו הבן מלך).
והיה כאשר חלף המשתה, וישבו לשאת במסחר על אותה הנערה כנהוג באותה העיר הנ"ל, וכל הבית המלא זהב ואבנים טובות ומרגליות הנ"ל העביר אבי הנערה לבן מלך הנ"ל מאחר שלא רצה שיפסיד עליו אותם השבעין שנה שעבד כנ"ל.
וכאשר נשא את הנערה אותו הבן מלך הנ"ל נתפנה ללמוד בכל מיני חוכמות ודוקטוריא הקרואין פרופסורי"א,
וכחלוף שנים מספר ותתעבר הנערה הנ"ל והיה עושה שמחה גדולה בכל העיר כאשר נתוודע הבשורה, כיוון שחשב שהבן שייולד יקרא על שמו משיח הנ"ל (מכיוון שלא ידע את שמו האמיתי מחמת שנתבלבל כנ"ל) ויהי כחלוף מספר ימים ויולד לאותו הבן מלך הנ"ל בת, וכאשר שמע הבשורה המרה הפיל פניו בקרקע ובכה על מר גורלו, ולאחר מכן הלך וקרא לבת בשם ג'אמיל"א, על שם אותה הנערה הנ"ל ואת אותה הנערה הנ"ל סגר בחדר ונעל במנעול הנקרא צילינדע"ר, רק בבוקר ובערב פתח לה ונתן לה לחם יבש הנקרא לחם פארו"ס ומים.
וכעבור כמה ימים הוציאה מן החדר הנ"ל, ולאחר מכן שוב נתעברה ושוב היה עושה משתה כנ"ל מחמת שחשב כי אולי הפעם יוולד לו בן זכר, ושוב נולדה לו בת כנ"ל ושוב היה מצטער כנ"ל והכניס הנערה כנ"ל ומעשה זה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים כנ"ל. ולאחר מכן גם נולדו לו תאומות כנ"ל וקרא את שמם ציל"א וגיעל"א, ולא נשא מאז אדם את שמו משיח הנ"ל, עד בוא משיח צדקינו בב"א.
תם ונשלם שבח לא-ל בורא עולם.
